"אם ראש מח"ש יסתכסך עם שר המשפטים, הוא גמור"

הכנסת מקדמת את חוק מח"ש שיזם ח"כ משה סעדה (הליכוד) - אחד החוקים מעוררי המחלוקת ביותר בקרב מה שהקואליציה מכנה "הרפורמה המשפטית" ומתנגדיה מכנים "ההפיכה המשטרית". לא ברור האם הכנסת תספיק לסיים אותו לפני שתתפזר לקראת הבחירות (שעדיין לא ברור מתי יתקיימו), אך התהליך מתקדם.

על פי ההצעה, המחלקה לחקירות שוטרים לא תהיה חלק מן הפרקליטות (כפי שהיא כיום) אלא ממשרד המשפטים, ושר המשפטים הוא שיהיה הממונה על תקציבה. סעדה נימק זאת בצורך למנוע ניגודי עניינים, שכן הפרקליטות עובדת בצורה צמודה עם המשטרה, ולהבטיח את עצמאותה. מתנגדי ההצעה טוענים, כי מדובר בפוליטיזציה של המחלקה ובמתן אפשרות להשתמש - או לא להשתמש - בה על פי שיקולים פוליטיים.

מנהל מח"ש יהיה מי שכשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון והוא בעל ניסיון בתחום הפלילי; הוא יכהן שש שנים. את המנהל תבחר ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים (משרת אמון של השר), וחבריה יהיו שופט בדימוס (בעליון או במחוזי) שימנה יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה (שהוא תמיד נציג האופוזיציה), סניגור שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם הסניגור הציבורי הארצי (שגם הוא עובד משרד המשפטים), תובע או חוקר שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים, ונציב שירות המדינה (מינוי של ראש הממשלה) או נציגו. כלומר: לשר המשפטים כבודד ולממשלה כגוף תהיה שליטה מוחלטת בוועדה, שיכולה גם להדיח את ראש מח"ש. זאת, לעומת מינוי כיום באמצעות ועדת איתור.

עו"ד עופר ברטל (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד עופר ברטל הוא מן הבולטים בייצוג שוטרים ומכיר היטב את מח"ש ואת סעדה. בין היתר, הוא היה סניגורו של רב-פקד לשעבר ערן מלכה בפרשת רונאל פישר, בה הודה מלכה בשורה של עבירות שחיתות ונדון לשבע שנות מאסר. סעדה היה סגן ראש מח"ש והממונה על החקירה, והשנה ספג ביקורת חריפה על התנהלותו ועדותו מנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, בגזר דינו של פישר.

מהי דעתך הכללית על חוק מח"ש?

"רעה מאוד. זו הצעה פופוליסטית, שבאה לחזק את מעמדו של חבר כנסת בעיני בוחריו. לדעתי זו הצעה נקמנית שנוצרה על סמך הניסיון האישי של סעדה. אני מכיר אותו היטב, הופעתי מולו במח"ש ובשימועים ובבית המשפט, ואני מכבד אותו. כאשר סעדה היה סגן ראש מח"ש, הוא התעמת בצורה משמעותית מאוד עם פרקליט המדינה דאז, שי ניצן. בגלל העימות הזה, כנקמה בפרקליטות המדינה, הוא הפך את החוק הזה לדגל שלו.

"הדרישה לשינוי במח"ש הייתה גם כרטיס הכניסה של סעדה למערכת הפוליטית בידי בנימין נתניהו, ששריין אותו ברשימת הליכוד. העניין האישי של סעדה הוא מרכיב מרכזי במסע של הקואליציה הנוכחית מול מערכת המשפט. סעדה נלקח בידי נתניהו כדי להראות לבוחריו שהוא יילחם במערכת המשפט. כעת סעדה רוצה להראות קבלות".

• בהרב-מיארה: חוקי היועץ המשפטי ומח"ש עלולים לפגוע בבחירות ההוגנות
• שוטר ביחידה להב 433 עוכב ונחקר בחשד למגע עם סוכן זר

מה הבעיה בהצעה?

"היא גורמת לכך שמקימים מחדש את מח"ש, שתהיה כפופה ישירות לשר המשפטים ולא לפרקליט המדינה. התוצאה היא תלות מוחלטת של ראש מח"ש בשר המשפטים, שקובע את תקציב המחלקה ושהוא בעקיפין חבר מרכזי בוועדה שממנה או מדיחה את ראש המחלקה. לכן תהיה תלות מוחלטת בפוליטיקאים, שזה דבר רע מאוד ליחידה שהיא גם חוקרת וגם תובעת".

הכפילות הזאת בעייתית בפני עצמה.

"רע מאוד שיש יחידה כזאת, ויש כמה דו"חות של מבקר המדינה שיוצאים מאותה סיבה נגד חטיבת התביעות של המשטרה, שמגישה 87% מכתבי האישום בישראל. את מח"ש הקימו כאנדרוגינוס של חקירות ותביעות, וברור לכולם שזה לא טוב".

אז למה עשו את זה?

• האם אפשר לא להשכיר דירה לגייז כי הם גייז?
• שותפה בדירה לא הסכימה לשוכרת חלופית ועיכבה כספים - האם מותר לה?

"המחשבה הייתה שמדובר בכמות קטנה יחסית של תיקים בהשוואה לפרקליטות מחוז או למפלג תביעות משטרתי בעיר כלשהי, ולכן נעשה את זה ביחד. אמורה להיות ביקורת של הגוף התובע על הגוף החוקר, כמו של הפרקליטות על המשטרה, כי לאותו גוף קשה מאוד לבקר את עצמו וזה גורם להרבה מאוד בעיות. המבנה של מח"ש מראש לא טוב, אבל ניחא, כי כמות התיקים היא כזאת שלא מצדיקה גוף תביעות נפרד".

נחזור להצעה של סעדה. טענה מרכזית של הקואליציה הנוכחית היא, שבמדינה דמוקרטית - גם גופי האכיפה צריכים להיות כפופים לדרג הנבחר.

"ברגע שתהיה חקירת משטרה נגד חבר מפלגתו של שר המשפטים או מישהו שחשוב לשר, התלות הפוליטית עלולה להרתיע את השוטרים רק לנוכח העובדה שמח"ש - שחוקרת אותם - כפופה במישרין לשר. במצב הזה, אין לראש מח"ש למי לפנות אם הוא מסוכסך עם השר. הוא יהיה גמור. הוא לא יוכל לקבל את הגנת הפרקליטות והייעוץ המשפטי, שיודעים לשמור על הפרקליטים. ראש מח"ש צריך גוף בעל עוצמה שיגן עליו מול המערכת הפוליטית. הפוליטיקאים לא דופקים חשבון לאף אחד ומעיפים מהדרך את מי שמפריע להם.

ח"כ משה סעדה (צילום: לשכת עורכי הדין)

"לכל פרקליט מחוז יש אירועים עם פרקליט המדינה כמו שהיו לסעדה עם ניצן, אז יקימו יחידה נפרדת למשל לפרקליטות מחוז תל אביב? צריך לזכור, שכל הפרקליטים בכל גופי האכיפה כפופים מקצועית לפרקליט המדינה והייעוץ המשפטי, ולכן לכולם יש חיכוכים. ניצן הוא אדם מאוד דומיננטי וסעדה הוא אדם דומיננטי, ובאותה תקופה היו חקירות מורכבות מאוד של מח"ש - הירי באל-קיעאן, פרשת פישר, פרשות הניצבים".

יש ממש בטענתו של סעדה, לפיה מח"ש מצויה בניגוד עניינים מול הפרקליטות בשל הקשר ההדוק של הפרקליטויות עם המשטרה.

"נכון שיש קשר בין המשטרה לפרקליטות ויש בכך גם חסרונות, אבל הם כאין וכאפס לעומת אלו שייווצרו אם חוק מח"ש יתקבל".

אז איך כן פותרים את ניגודי העניינים הללו?

"אי-אפשר למנוע את הכל, לא לכל דבר יש פתרון משפטי. פה מנסים לפתור בעיה קטנה ויוצרים בעיה גדולה. במבחן התוצאה, המבנה של מח"ש עובד: ניצבים פרשו מהמשטרה והלכו לכלא וראו את הסורגים מבפנים. חלק מהם נחקרו בצורה פגומה, אבל זה קורה בכל רשות חוקרת".

סעדה גם מציין ובצדק, שהרוב המכריע של התלונות נסגרות ללא חקירה של ממש. דו"חות מבקר המדינה מלמדים, שבמידה רבה מח"ש היא בית קברות לתלונות.

"זה בסדר שיתקנו את מח"ש. כל מערכת צריכה השבחה וטיוב. זה לא אומר שצריך לייצר בדיוק את ההיפך. אנחנו רוצים מערכת משפט עצמאית, שלא תלויה בפוליטיקאים אלא כפופה לחוק בלבד. כעת לוקחים מערכת שיש בה בעיות ומייצרים לה תלות מוחלטת בגורם פוליטי.

"כאשר יש במערכת המשפט ניגודי עניינים, זה מקשה ומשתדלים לא להיכנס לזה. הפוליטיקאים עובדים לפי סולם ערכים שונה. הם עובדים לפי אינטרסים ולא לפי צדק מוחלט, וזה בסדר גמור; ככה עובדת דמוקרטיה. הערבוב של כל האינטרסים אמור לייצר לנו כציבור את הדרך הנכונה, את השביל שעובר בין האינטרסים של כולם.

"לעומת זאת, במערכת המשפט צריך לעבוד לפי צדקת העניין. בחקירות מחפשים את האמת, וזה לא מה שהפוליטיקאי מחפש בעבודתו. הוא עובד לפי אינטרס אישי; כך הוא רגיל, זו דרך חייו. סעדה הסיק את המסקנות הלא-נכונות מחוויותיו האישיות בתקופה סוערת מאוד במח"ש, שהיו מאוד נדירות ויוצאות דופן. הוא הסיק מן היוצא מהכלל על הכלל".