פרקליט המדינה מזהיר מפני התערבות פוליטית בחקירות שחיתות שלטונית

פרקליט המדינה, עמית איסמן, מזהיר מפני התערבות פוליטית בחקירות של שחיתות שלטונית, ויוצא נגד נבחרי ציבור המערערים את הלגיטימיות של מערכות האכיפה והמשפט. הוא דיבר בכנס חיפה למשפט.

לדברי איסמן, "מערכת אכיפת החוק, ובראשה פרקליטות המדינה, ניצבת כיום בפני אתגר כפול. מן הצד האחד - שחיתות שלטונית, פשיעה מאורגנת חוצת גבולות, פשיעה גואה בחברה הערבית, חקירות רגישות נגד גורמים בעלי כוח, עבריינות כלכלית מתוחכמת ומהפכה טכנולוגית המשנה את עולם המשפט. מן הצד האחר - קיטוב חברתי גובר, שחיקה מכוונת של בעלי עניין באמון הציבור במערכת אכיפת החוק וניסיונות חוזרים ונשנים לגרור הכרעות משפטיות לתוך המחלוקות הפוליטיות".

איסמן הוסיף: "האתגר איננו עוד רק לפענח תיקים ולהגיש כתבי אישום; האתגר הוא להבטיח שהחוק ייאכף באופן שוויוני גם כאשר הדבר אינו נוח, גם כאשר הדבר מעורר התנגדות, וגם כאשר נעשה ניסיון להפעיל לחץ ישיר או עקיף על מקבלי ההחלטות בגופי האכיפה. בתוך מציאות מורכבת זו אנו פועלים. אנו מקבלים הכרעות שמשקלן כבד, לעיתים כבד מאוד, כאשר בימים אלה הרעש הציבורי מלווה כל שלב בטיפול בתיק".

 "כל חקירה הופכת מיד לשדה קרב ציבורי"

איסמן התייחס להשלכות הרשתות החברתיות: "אנו פועלים בעידן שבו מידע, לא פעם כזה שאינו מהימן כלל ועיקר, זורם לציבור במהירות ולא פעם ללא סינון, ללא הקשר וללא כל אחריות. לעיתים בטעות, ולא פעם במכוון, על ידי בעלי עניין המבקשים להשפיע על ההליך תוך יצירת נרטיב התואם את תפיסתם הפוליטית. הרשתות החברתיות יצרו מציאות חדשה. כל חקירה הופכת מיד לשדה קרב ציבורי. כל תובע, כל חוקר, כל מתלונן וכל חשוד נשפטים מיד בכיכר העיר הדיגיטלית עוד בטרם נשמעה ולו ראיה אחת".

הוא הזהיר: "תביעה המשקללת בשיקול דעתה ובהחלטותיה את עוצמת הלחץ או את כיוון הרוח הציבורית, חדלה מלהיות תביעה עצמאית. ובאין עצמאות תביעתית, שוויון בפני החוק אינו אלא סיסמה ריקה מתוכן. עצמאות התביעה איננה זכות של התביעה, היא זכות של הציבור. עצמאות היא הערובה של הציבור לכך שהחוק יופעל באופן שוויוני.

"יש עיקרון אחד שאיננו נתון למו"מ: הדין אינו משתנה לפי זהות הנחקר. ההכרעה הפלילית נגזרת מן הראיות ומהדין, לא מלחץ ציבורי, לא מכותרות, לא ממאמרים ולא מטורי דעה רווי שטנה, לא מציוצים בוטים ברשתות החברתיות ולא מזהות המעורבים, בכירותם, כוחם, או, שיוכם הפוליטי לצד זה או אחר של המפה".

לדברי איסמן, "המציאות בה אנו פועלים מורכבת מאי פעם. לא פעם אותה מערכת עובדות זוכה לשתי פרשנויות קוטביות לחלוטין. אותו אירוע. הפרת חוק שולית או פשע חמור. הפוזיציה היא זו שתקבע. כאשר הפוזיציה קודמת לעובדות, האמת נדחקת לשוליים וכל הכרעה מקצועית הופכת מיידית מושא לביקורת חריפה, לא בהכרח משום שנפלה בה טעות אלא משום שאינה משרתת עמדה מסוימת".

 "המבחן האמיתי לעצמאות התביעה הוא בתיקים הרגישים"

איסמן הוסיף: "ביקורת על מערכת אכיפת החוק היא לגיטימית ואף רצויה. ביקורת, לא דה-לגיטימציה. ביקורת עניינית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. ביקורת מתמודדת עם טענות. דה- לגיטימציה אינה מתמודדת עם הטענה, היא מבקשת לשלול את עצם הלגיטימיות של מקבל ההחלטה. ביקורת מטרתה לתקן ולשפר. היא מחזקת מוסדות. דה-לגיטימציה מערערת אותם".

איסמן המשיך: "חקירות רגישות ובראשן חקירות שחיתות שלטונית מחייבות עצמאות מלאה של רשויות האכיפה ושיתוף פעולה מוסדי של מערכת אכיפת החוק על כל חלקיה. המבחן האמיתי של עצמאות התביעה איננו בתיקים הפשוטים אלא בתיקים הרגישים. דווקא באותם תיקים בהם המעורבים הם בעלי כוח, השפעה או מעמד ציבורי.

• מימון פרטי בצל הצנע הציבורי: ראש הקבינט בארגנטינה מתפטר בשל חקירת נכסים
• אשת ראש ממשלת ספרד תועמד לדין בחשד לשחיתות: ניצלה את קרבתה לסנצ'ס לטובת עסקים פרטיים

"בדמוקרטיה מתוקנת, מתן גיבוי מלא על ידי נבחרי ציבור לחקירה עצמאית מקצועית והוגנת הוא אינטרס ציבורי. בדמוקרטיה מתוקנת, דוגמא אישית של נבחרי ציבור היא חלק משלטון החוק. תופעות של אי התייצבות לחקירה, או מתן גיבוי אוטומטי לחשודים מטעמים פוליטיים, או הפרעה מכוונת לדיוני בית המשפט אינן פוגעות רק בחקירה מסוימת או בהליך משפטי כזה או אחר בלבד, אלא מערערות את עצם הלגיטימיות של מערכות האכיפה והמשפט כולן".

 "הרתעה של גורמי אכיפה איננה ביקורת"

לדברי איסמן, "תנאי הכרחי לקיומן של חקירות שחיתות שלטונית הוא עצמאות מערכת אכיפת החוק. חוקרים מורתעים לא יחקרו עבירות שחיתות. חוק מח"ש החדש מעורר חשש ממשי מפני החלשת עצמאותם של גורמי החקירה והתביעה דווקא בתיקים הרגישים ביותר". חוק מח"ש החדש יוביל לכך שמנהל המחלקה ייבחר בידי ועדה בעלת אופי פוליטי מובהק, ובכך ייפגע אמון הציבור במחלקה – טען איסמן.

ההתפתחויות האחרונות בשחיתות

"האמירות שנשמעו במהלך הליך החקיקה ולאחריו מעוררות חשש כבד מאוד, כי החוק אינו נתפס רק כרפורמה מבנית במח״ש, אלא גם ביצירת מנגנונים העלולים לשמש בעתיד כאמצעי לחץ על פרקליטות ופרקליטים, חוקרות וחוקרים במסגרת מילוי תפקידם.

"חשש זה מתחדד נוכח מעמדו וסמכויותיו של הממונה על תיאום חקירות שוטרים, בעל תפקיד חדש, אשר מתמנה אף הוא באמצעות אותו מנגנון פוליטי ואשר יהיה מוסמך להכריע מי יהיה הגוף החוקר במקרים רגישים שבהם מעורבים באותו אירוע שוטרים וגורמים נוספים, ובהם גם פרקליטות ופרקליטים. סמכות זו איננה טכנית בלבד. זוהי סמכות בעלת משמעות רבה, שכן ההחלטה איזה גוף יחקור עשויה להשפיע על אופן ניהול החקירה, על זהות הנחקרים ועל תוצאותיה. היא נוגעת בלב מערכת האיזונים והבלמים שעליהם נשענת עצמאות מערכת אכיפת החוק".

איסמן הדגיש: "החשש איננו מפני ביקורת. החשש הוא מפני יצירת אפקט מצנן העלול להשפיע על שיקול דעתם של גורמי אכיפה ותביעה בבואם לקבל החלטות מקצועיות בתיקים רגישים. ביקורת היא מרכיב חיוני בדמוקרטיה. הרתעה של גורמי אכיפה מפני מילוי תפקידם איננה ביקורת. ההגנה על עצמאותם של גופי האכיפה והביקורת איננה הגנה על בעלי תפקידים. היא הגנה על הציבור, על שלטון החוק, ועל היכולת להבטיח שגם בעלי כוח ייחקרו כאשר הדין והראיות מחייבים זאת".

• הרש"פ ואש"ף חויבו לפצות ב-10 מיליון שקל את משפחתה של נרצחת בפיגוע
• נדחתה בקשה לייצוגית נגד קיבוץ ניר דוד על חסימת נחל האסי