
עוסק פטור 2026: תקרה 122,833 שקל והפער של 15 אלף
הסיווג נקבע לפי המחזור, והרווח נשאר מחוץ לחישוב. מול לקוחות פרטיים הפטור משאיר יותר בכיס, ומול עסקים המורשה מחזיר את מס התשומות
122,833 שקל הם קו פרשת המים של מע״מ בשנת 2026. עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו נשאר מתחת לסכום הזה רשאי להירשם כעוסק פטור. מעליו הרישום כעוסק מורשה הופך לחובה. הסיווג נשען על סך התקבולים ברוטו, והרווח שנשאר בסוף נשאר מחוץ לחישוב.
השם פטור מטעה חלק מהנרשמים. הפטור חל על גביית המע״מ ועל הדיווח התקופתי. שאר החובות נשארות במקומן: דוח שנתי למס הכנסה, דמי ביטוח לאומי לפי הרווח, ושמירת תיעוד מסודר. עוסק פטור שהרוויח 90 אלף שקל בשנה משלם על הרווח הזה מס ודמי ביטוח בשיעורים זהים לאלה שחלים על מורשה עם אותו רווח.
מקצועות שלמים נרשמים כעוסק מורשה מהיום הראשון, גם במחזור נמוך. ברשימה נמצאים עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, אדריכלים, רופאים, רופאי שיניים ווטרינרים, ולצידם מתווכי מקרקעין וסוחרי רכב. יועצת מס בתחילת דרכה תיכנס למסלול מורשה גם אם המחזור בשנה הראשונה יסתכם באלפי שקלים בודדים.
חובות הדיווח נבדלות בהיקפן. עוסק פטור מגיש הצהרה שנתית אחת על מחזור העסקאות בשנה שחלפה. עוסק מורשה מדווח למע״מ מדי חודש או מדי חודשיים, מפיק חשבוניות מס וגובה 18% מלקוחותיו. שניהם מדווחים למס הכנסה ומשלמים ביטוח לאומי על הרווח. להרחבה: מע״מ 18% לעסק.
החישוב שמכריע: מי משלם את החשבון
ההכרעה נופלת על זהות הלקוחות. יועצת עם מחזור של 120 אלף שקל והוצאות של 20 אלף שקל כולל מע״מ מגיעה לרווח של 100 אלף שקל כעוסק פטור, כי המע״מ ששולם על ההוצאות נשאר אצלה כעלות מלאה.
אותה יועצת כעוסק מורשה מול לקוחות עסקיים גובה 120 אלף שקל בתוספת מע״מ של 21,600 שקל. הלקוחות מקזזים את המע״מ ולכן המחיר האפקטיבי עבורם זהה. היא מעבירה את הסכום למדינה, ובמקביל מקזזת כ-3,050 שקל מס תשומות על ההוצאות. הרווח עולה לכ-103 אלף שקל.
מול לקוחות פרטיים המשוואה מתהפכת. הלקוח מסתכל על הסכום הסופי, ולכן אותם 120 אלף שקל כוללים כעת מע״מ בתוכם. ההכנסה נטו יורדת לכ-101,700 שקל, ההוצאה נטו לכ-16,950 שקל, והרווח מסתכם בכ-84,750 שקל. הפער מול מעמד פטור מגיע לכ-15,250 שקל בשנה, על אותו מחזור בדיוק.
מסלול העסק הזעיר מציע דרך שלישית. עצמאי שמחזורו עומד באותה תקרה של 122,833 שקל רשאי לנכות 30% מהמחזור כהוצאה נורמטיבית במקום לדרוש הוצאות בפועל, לוותר על מקדמות ולהגיש דיווח מקוצר. באותה דוגמה, ניכוי של 36 אלף שקל מוריד את ההכנסה החייבת ל-84 אלף שקל, לעומת 100 אלף שקל בדרך הרגילה. מנגנון המקדמות נראה אחרת לגמרי במסלול הזה.
המסלול חסום בפני מעסיקי עובדים, בעלי שליטה בחברת מעטים, ומי שיותר מ-25% מהכנסתו מגיעים ממעסיק או מקרוב. עסק שירותים שרוב עלותו היא זמן העבודה של הבעלים מגיע להוצאות נמוכות, ואז הניכוי הנורמטיבי של 30% מייצר הטבה גדולה מהוצאות אמיתיות. עסק שרוכש חומרים או שוכר מקום עובר בקלות את רף ה-30%, ובמקרה כזה דרישת ההוצאות בפועל משתלמת יותר. להרחבה: הוצאות מוכרות לעצמאי.
חציית התקרה מחייבת פנייה למשרד מע״מ האזורי ושינוי הסיווג. כדאי להקדים ולפנות עוד לפני קבלת התשלום שחוצה את הסכום, כי מרגע החריגה העסקאות חייבות במע״מ. ברגע המעבר העוסק מתחיל להוציא חשבוניות מס במקום קבלות. העסקאות מתחילת השנה ועד אותו רגע נשארות תחת הסיווג הקודם. במקביל נפתח גם תיק בביטוח הלאומי לפי הרווח, לפי מדרגות דמי הביטוח ל-2026.
עסק ששוקל את הסיווג יכול לתרגם את ההחלטה למספר אחד: שיעור הלקוחות העסקיים מתוך המחזור. כשרובם עסקיים, מעמד מורשה מוסיף לרווח את מלוא מס התשומות. כשרובם פרטיים, הפטור משאיר בכיס את הפער של כ-15 אלף שקל על מחזור של 120 אלף.