אלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשות
אלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשות
דוחות

עשות בדוח פושר - ומה קרה להזמנות ולצבר?

הרווח הנקי של עשות אשקלון עלה ב-31.9% ל-19.4 מיליון שקל, אבל חלק מהשיפור מגיע מסעיף המימון בעקבות גיוס ההון; הצבר המחייב ירד מ-1.38 מיליארד שקל בסוף מרץ ל-1.27 מיליארד שקל בסוף יוני, וביחד עם ההזמנות הצפויות ירד היקף הפעילות העתידית מ-2.63 מיליארד שקל לכ-2.4 מיליארד שקל; מנגד, הצבר המחייב עדיין גבוה בכ-7% לעומת סוף 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עשות אשקלון

עשות אשקלון עשות 1.95%   בדוח שקשה להגדיר אותו כדוח חזק, וזאת עוד בתקופה שאמורה להינות משיא של ביקושים ביטחוניים בייחוד לפרויקטי בתחום התעופה הצבאית. עשות שבשליטת קרן פימי, מסכמת את הרבעון השני עם שיפור ברווחיות, אבל הצמיחה בפעילות די מתונה, הכי חשוב - הנתון שאמור לספק לנו את הנראות קדימה נרשמת נסיגה משמעותית בהשוואה לדוח הקודם שקיבלנו. בשורה העליונה ובעיקר בתחתונה התמונה נראית די חיובי - ההכנסות עלו ב-3.5% והרווח הנקי זינק בכמעט 32% אבל נהנו מסעיף מימון חיובי, אבל, במקביל צבר ההזמנות המחייב וההזמנות הצפויות יחד ירדו מכ-2.63 מיליארד שקל בסוף מרץ לכ-2.4 מיליארד שקל בסוף יוני, שזו ירידה של כ-8.7% בתוך שלושה חודשים.

בעשות, שמייצרת מערכות ורכיבים לפרויקטים ביטחוניים ותעופתיים ארוכי טווח, הצבר הוא אחד הנתונים המרכזיים שאנחנו צריכים להסתכל עליו כדי לבחון את הנראות בהמשך. כן צריך גם להפריד בין הצבר המחייב לבין ההזמנות שהחברה מעריכה שיתקבלו בעתיד מכוח הסכמי מסגרת. הצבר המחייב הסתכם בסוף יוני בכ-1.274 מיליארד שקל, לעומת כ-1.379 מיליארד שקל בסוף מרץ, ירידה של כ-105 מיליון שקל או 7.6%. עם זאת, ביחס לסוף 2025, אז עמד הצבר על כ-1.191 מיליארד שקל, הוא עדיין גבוה בכ-7%.

גם ההזמנות הצפויות ירדו במהלך הרבעון. בסוף מרץ הן עמדו על כ-1.249 מיליארד שקל, מתוכן כ-566 מיליון שקל בתחום הצבאי וכ-683 מיליון שקל בתחום התעופתי. בסוף יוני הן כבר הסתכמו בכ-1.125 מיליארד שקל, כ-515 מיליון שקל בתחום הצבאי וכ-610 מיליון שקל בתחום התעופה. המשמעות היא ירידה של כ-124 מיליון שקל, כמעט 10%, וגם כאן הירידה נרשמת בשני תחומי הפעילות.

צריך לסייג את המספרים האלה. ירידה בצבר כשלעצמה אינה בהכרח סימן שלילי, משום שכאשר החברה מבצעת הזמנות ומכירה בהן כהכנסות הן נגרעות מהצבר. עשות רשמה ברבעון הכנסות של 123.2 מיליון שקל, כך שחלק מהירידה בהחלט עשוי לנבוע מביצוע העבודה הקיימת. אבל מהדוחות לא ניתן לקבוע כמה מהשינוי נובע מהכרה בהכנסות וכמה משינויים בהיקף ההזמנות החדשות, תחזיות במסגרת הסכמים ארוכי טווח או גורמים אחרים. לכן אין בסיס לקבוע שהחברה אינה מקבלת הזמנות חדשות, אבל גם קשה להתעלם מזה שהיקף הצבר וההזמנות הצפויות יחד נמוך בכ-229 מיליון שקל מזה שהיה רק שלושה חודשים קודם.

הפעילות ברבעון עצמו מציגה תמונה יציבה יותר מאשר צומחת במהירות. ההכנסות הסתכמו כאמור ב-123.2 מיליון שקל, לעומת 119 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה נובעת בעיקר מהרחבת הפעילות בתחום הצבאי מול משרד הביטחון, בעיקר בשיקום ממסרות, שקוזזה בחלקה בירידה בתחום התעופה, בין היתר בשל השפעות שערי חליפין.

הרווח הגולמי עלה ב-3.7% ל-27.5 מיליון שקל, כמעט בדיוק בקצב שבו עלו ההכנסות. בהתאם, שיעור הרווח הגולמי נותר ללא שינוי מהותי ועמד על 22.3% מהמכירות, בדומה לרבעון המקביל. כלומר, בשלב הגולמי אין ברבעון קפיצה ברווחיות אלא בעיקר שמירה על המרווח הקיים.

בהמשך הדוח התמונה משתפרת. הרווח התפעולי עלה ב-9.9% ל-20.6 מיליון שקל, לעומת 18.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, ושיעור הרווח התפעולי עלה מ-15.7% ל-16.7%. החברה מייחסת את השיפור לעלייה ברווח הגולמי ולמימוש המנוף התפעולי. עם זאת, הרווח התפעולי כולל גם הכנסות אחרות של כ-0.7 מיליון שקל, לעומת 0.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, בעקבות פיצוי חד-פעמי שהתקבל במסגרת החלפת המפעיל בפרויקט הפוטו-וולטאי.

ה-EBITDA הסתכם ב-25.4 מיליון שקל, עלייה של 9% לעומת 23.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, ושיעור ה-EBITDA עלה ל-20.6% מהמכירות לעומת 19.6%.

בשורה התחתונה נרשמת קפיצה חדה יותר. הרווח הנקי הסתכם ב-19.4 מיליון שקל, לעומת 14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 31.9%. שיעור הרווח הנקי מהמכירות עלה מ-12.3% ל-15.7%. אלא שהפער הגדול בין קצב העלייה ברווח התפעולי לקצב העלייה ברווח הנקי מגיע במידה משמעותית מסעיף המימון. בעקבות הירידה באשראי הבנקאי והעלייה ביתרות המזומנים לאחר הנפקת המניות, החברה נהנית מהכנסות ריבית ומהפחתה בהוצאות המימון.

גם במחצית הראשונה ניכרת אותה מגמה. ההכנסות הסתכמו בכ-249.9 מיליון שקל, עלייה של 3.9%, הרווח הגולמי עלה ב-6.3% לכ-55.7 מיליון שקל והרווח התפעולי צמח ב-11.4% לכ-41.7 מיליון שקל. ה-EBITDA עלה ב-10.2% לכ-51.3 מיליון שקל, והרווח הנקי גדל ב-27.7% לכ-37.5 מיליון שקל. כלומר, גם במבט חצי שנתי מדובר בצמיחה חד-ספרתית נמוכה יחסית בהכנסות, לצד שיפור משמעותי יותר ברווחיות.

גיוס ההון שינה את המאזן

אחד השינויים הבולטים בדוחות נמצא דווקא במאזן. בתחילת השנה גייסה עשות כ-120 מיליון שקל בהקצאה פרטית למוסדיים, והכסף מיועד בין היתר למיזוגים ורכישות, השקעות במיכון ואוטומציה ותמיכה בהתרחבות הפעילות. בעקבות הגיוס והתזרים החיובי עברה החברה מחוב פיננסי נטו של כ-46.2 מיליון שקל בסוף 2025 לעודף פיננסי נטו של כ-112.6 מיליון שקל בסוף יוני. ההון העצמי גדל מכ-562.5 מיליון שקל לכ-719.9 מיליון שקל.

המאזן החזק יותר גם מסביר חלק מהשיפור בשורה התחתונה, אבל הוא נותן לעשות אפשרות לפעול להרחבת הפעילות. החברה מציינת כי היא בוחנת עסקאות רכישה, לאחר שגיוס ההון בוצע בין היתר לצורך מיזוגים ורכישות.

מנגד, יש לחברה גם הזמנות וחוזים שאמורים לתמוך בפעילות בשנים הבאות. מתחילת השנה דיווחה עשות על הזמנות נוספות ממשרד הביטחון בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל, מתוכן כ-192 מיליון שקל לשיקום ממסרות. ההזמנות הן חלק מסיכום עם משרד הביטחון הכולל גם השקעה משותפת בתשתיות ייצור.

בתחום התעופה מציינת עשות כי מאז 2025 חתמה על חוזים בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר בתנאים משופרים ביחס להסכמים הקיימים, מתוכם כ-58 מיליון דולר במסגרת הרחבת הסכם עם לקוח אמריקאי קיים שנחתמה לאחר מועד הדוחות. החוזים האלו צפויים לבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי החל מ-2028, כך שהם עדיין לא משנים באופן מהותי את קצב הצמיחה הנוכחי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל עשות אלי דמרי מדגיש דווקא את ההתפתחות בתחום הצבאי, "אנו חווים עלייה משמעותית בצבר ההזמנות הקשורות לפרויקטי הרק"מ של משרד הביטחון, במיוחד בהזמנות לשיקום ולאספקת חלקי חילוף למערכות המיוצרות על ידי הקבוצה, מגמה שאף צפויה להתעצם בשנים הקרובות", אמר דמרי. לדבריו, החברה מעריכה כי "אישור התר"ש החדש יביא הזמנות נוספות בהיקפים משמעותיים".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה