4.75% על האג"ח ל-10 שנים: גל המכירות בשוקי החוב מגיע גם לגרמניה וליפן

גל מכירות סוחף את שוקי החוב בשלוש יבשות בבת אחת: התשואות הארוכות באירופה, ביפן ובארה"ב טיפסו באותו יום מסחר עצמו. הנייר האמריקאי לעשר שנים הגיע ל-4.75%, שיא של 19 חודשים, אחרי שהוסיף כשתי מאיות האחוז, ובמקביל נסחרת התשואה על החוב האמריקאי לשלושים שנה סביב הרמה הגבוהה מאז 2007.

להרחבה: ארה"ב מתקרבת לחוב של 40 טריליון דולר - והריבית כבר מתקרבת ל-1.5 טריליון בשנה

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־30 שנה בשיא מאז 2007 - והלחץ על עלויות המימון גובר

גרמניה גייסה חוב לשלושים שנה במחיר הכסף היקר ביותר שידעה זה 15 שנה, בשוק שנחשב במשך שנים לעוגן היציבות של גוש היורו. התשואות הארוכות ביפן, שריחפו במשך עשור סביב האפס, טיפסו אף הן לרמות שהיו אחרונה לפני עשורים, ועלויות הגיוס של חוב ארוך במדינות המפותחות עומדות כעת בשיא רב שנתי.

מחיר האג"ח והתשואה שלה נעים בכיוונים הפוכים, וההפסד נרשם בתיקי ההשקעות הרבה לפני מועד הפדיון. מי שמחזיק אג"ח ממשלתית אמריקאית שהונפקה בתשואה של 4% מגלה שברגע שהשוק דורש 4.75% על נייר חדש באותו מח"מ, הנייר שברשותו נסחר במחיר נמוך יותר, כדי שהתשואה שלו עד הפדיון תשתווה לזאת של הנייר הטרי. במח"מ של עשר שנים, עלייה של אחוז שלם בתשואה שוחקת את המחיר בשיעור שנע סביב 8%, ולכן גם אפיק שנחשב סולידי רושם הפסדי הון בתקופות כאלה.

החוב הממשלתי שמגיע לשוק בעולם המפותח גדל בקצב מהיר, בין השאר בשל תקציבי ביטחון מתרחבים והוצאות ריבית שתופחות מעצמן, ומשקיעים דורשים פיצוי גדול יותר תמורת החזקה של נייר ארוך. הפיצוי הזה, שמכונה פרמיית סיכון לטווח ארוך, התרחב בחודשים האחרונים ופתח פער בין התשואות הקצרות לארוכות. הבנקים המרכזיים שקנו בעבר חוב ארוך בכמויות אדירות מצמצמים במקביל את מאזניהם, והשוק מאבד קונה קבוע.

יותר מ-145 מיליארד דולר גויסו בהנפקות חוב קונצרניות בארה"ב מתחילת החודש, רמת שיא היסטורית לאוגוסט, וביום מסחר אחד יצאו לשוק 12 מנפיקות שגייסו יחד 9.1 מיליארד דולר. הקצב הזה משקף חברות שממהרות לנעול מימון לפני התייקרות נוספת, ובה בעת הוא מציף את השוק בהיצע חדש בדיוק בשבועות שבהם המסחר דליל, חדרי העסקאות מאוישים בחלקם והספרים דקים. אוגוסט מגביר תנודתיות בכל שנה, והפעם הוא פוגש היקף גיוסים חריג.

כשהנכס הבטוח בעולם מציע 4.75%

התשואה האמריקאית לעשר שנים משמשת כריבית ההיוון של כמעט כל נכס פיננסי בעולם, ולכן היא מזיזה הרבה מעבר לשוק החוב עצמו. ב-4.75% כל תזרים מזומנים עתידי של חברה נסחרת שווה פחות בערכו הנוכחי, והמכפילים שמשקיעים מוכנים לשלם על מניות צמיחה מתכווצים בהתאם. אותו היגיון פועל על נדל"ן מניב, על קרנות תשתית ועל חוב של שווקים מתעוררים, שנדרשים להציע פרמיה רחבה יותר מעל הנייר האמריקאי כדי למשוך כסף. גם המשכנתאות בארה"ב, שנצמדות בפועל לתשואה לעשר שנים, מתייקרות, וההשפעה מחלחלת לשוק הדיור ומשם לצריכה הפרטית.

תשואה שנתית של 4.75% על נייר ממשלתי אמריקאי היא כעת האלטרנטיבה שכל השקעה מסוכנת יותר נמדדת מולה, והרף הזה עולה לכל אורך העקום.

• אג"ח צמוד מדד לשלושים שנה בריבית של מעל 3% - רק באמריקה
• מרווח של 0.85% בתל בונד 20: מה הפער מהממשלתי מספר על הסיכון

חבית ברנט נסחרת מעל 91 דולר, אחרי שדונלד טראמפ הבהיר שהארכת ההסכם שפג מול איראן רחוקה מסדר היום שלו, ובמקביל התחדשה המתיחות סביב מיצר הורמוז. אנרגיה יקרה מחלחלת ישירות לציפיות האינפלציה, וציפיות גבוהות יותר הן בדיוק מה שמושך את התשואות הארוכות מעלה. רקע נוסף אפשר למצוא במגעים בין איראן לעומאן על נתיבי השיט במצר, בזמן שהנפט נסחר סביב 88 דולר.

קווין וורש, שעומד בראש הפדרל ריזרב, מוביל שוק שרוב המשתתפים בו מצפים כעת להותרת הריבית במקומה בישיבה הקרובה, בעוד כשלושה שבועות. שוק הכספים מגלם לאותה ישיבה כתשע מאיות האחוז של הידוק, כלומר סיכוי של כשליש להעלאה מלאה, אחרי שהסיכויים נחתכו בחצי בתוך שבוע מרמה של 68% לפני שבועיים. ישיבת אוקטובר מתומחרת כמעט כמו הטלת מטבע, והעלאת ריבית שלמה מגולמת בשוק כבר לינואר 2027, ובמבט רחב יותר נשמר תמחור של הידוק מצטבר בהיקף כארבע עשיריות האחוז עד אמצע 2027.

התשואות הארוכות מטפסות לשיאים דווקא מתוך הציפייה שהפד יישאר על הגדר, ושהאינפלציה תישאר מעל היעד לאורך זמן. מי שקונה חוב לעשר או לשלושים שנה דורש פיצוי על שחיקת ערך הכסף בכל התקופה, וכשהוא מעריך שהריבית הקצרה תישאר נמוכה מדי מכדי להחזיר את האינפלציה ליעד במהירות, הוא מבקש תשואה גבוהה יותר בקצה הארוך. להרחבה: דבריו התקיפים של וורש על האינפלציה, ותגובת שוק האג"ח שהגיעה לשיא של 20 שנה.

וורש בוחן במקביל צמצום של מספר ישיבות הריבית הקבועות, ואם הכיוון הזה יתממש, השוק יקבל פחות הכוונה מראש, וכל נתון מאקרו שיתפרסם בין הישיבות יישא משקל גדול יותר. להרחבה: וורש שוקל לצמצם את מספר ישיבות הריבית של הפד - למשקיעים צפויה פחות הכוונה.

קרנות פנסיה וחברות ביטוח בעולם מקבלות כעת הזדמנות שנעדרה מהשוק במשך עשור: התחייבויות ארוכות טווח שאפשר לכסות בתשואה נומינלית קרובה ל-5% בשנה, באפיק שנחשב הבטוח בעולם. הכניסה שלהן היא אחד הכוחות שעשויים לבלום את גל המכירות, אם כי חלק מהגופים ממתינים לראות היכן התשואות מתייצבות לפני שהם מגדילים חשיפה.

• ללא פריצת דרך של הרגע האחרון: מכס בגובה 50% על סחורות קנדיות בהיקף 20 מיליארד דולר
• ריבית המשכנתאות מתקרבת ל-7%, ומעמיקה את המשבר בשוק הדיור האמריקאי

משרד האוצר האמריקאי ניצב כעת בפני החלטה על תמהיל ההנפקות ברבעון הקרוב: כמה מהגירעון לממן בחוב ארוך, שמחירו נמצא ברמות הגבוהות מאז 2007, וכמה להעביר לניירות קצרים שיתגלגלו מחדש בעוד חודשים ספורים. כל הטיה לעבר הקצה הארוך פוגשת שוק שכבר בלע היצע קונצרני שיא של יותר מ-145 מיליארד דולר בתוך חודש אחד, ותשואה של 4.75% על הנייר לעשר שנים.