האם כדאי למשוך קרן השתלמות כשהיא נזילה?

נזילות אינה חובה למשוך.

אם הכסף אינו נדרש, השארתו בקרן מאפשרת לו להמשיך לצבור תשואה במעטפת מס אטרקטיבית.

נניח שיש בקרן 300 אלף שקל. משיכה לצורך חופשה או רכב פירושה ויתור על שנים של צמיחה עתידית.

מאותם 300 אלף שקל, חמש שנים נוספות בקרן בתשואה של 7% מגדילות את הצבירה לכ-421 אלף שקל. באפיק חייב במס, ובאינפלציה של 1.5%, המס על אותו רווח היה כ-24,400 שקל, וזה השווי הכספי של ההשארה בפנים. באותה נשימה עולה גם השאלה על הפקדה לקרן השתלמות מעבר להטבת המס.

מצד שני, משיכה יכולה להיות הגיונית לצורך סגירת חוב יקר, השקעה עסקית טובה או רכישת דירה.

בצד השני של המשוואה, סגירת חוב היא תשואה ודאית. פירעון של 300 אלף שקל ממשכנתה בריבית ממוצעת לא צמודה של 4.56% חוסך כ-13,700 שקל בריבית בשנה הראשונה, סכום שאינו תלוי בשוק ואינו חייב במס.

ההחלטה צריכה להשוות בין הערך של הכסף מחוץ לקרן לבין היתרון שבהשארתו בפנים.

עלות הפירעון המוקדם משתנה לפי המסלול. במסלול פריים אין עמלת היוון בכלל, ונשארת רק עמלה תפעולית של עד 60 שקל. בתחנת יציאה גם היא העמלה היחידה. הפרשי הצמדה נגבים רק כשהפירעון נעשה בין ה-1 ל-15 בחודש, כך שעיתוי של יומיים משנה את הסכום.

כסף שיוצא מהקרן עובר ממעטפת פטורה למעטפת חייבת, והמעבר חד כיווני. לכן השאלה אינה רק אם למשוך אלא גם לאן הכסף נכנס אחר כך, בין תיק השקעות עצמאי לקופת גמל להשקעה. הבדיקה נעשית בדוח התקופתי: היתרה הנזילה מול היתרה הצבורה, מועד הנזילות של כל הפקדה, ודמי הניהול בקרן מול דמי הניהול באפיק היעד.