"אני ואפסי עוד" - "אני הגברת ואין עוד זולתי"

1. המרגלים ולינקולן

נאום גטיסברג בכתב-ידו וחתימתו של אברהם לינקולן

חטא המרגלים, העומד במרכז פרשת השבוע "שלח", היה אחד הקשים ביותר בתולדות עם ישראל. הוא גרם לדחייה של 40 שנה בכניסה לארץ ישראל והוביל לכך שגם משה ימות במדבר ולא יעמוד בראש ההתיישבות בארץ. לדברי חכמינו, אם משה היה מכניס את העם - רמתו הרוחנית הייתה כזו שלא היה מגיע ברבות הימים לחורבן וגלות.

המרגלים היו "ראשי בני ישראל", מנהיגים מוכרים. כיצד איפוא כשלו עשרה מהם בהוצאת דיבת הארץ ובהסתת העם לדרוש לשוב מצרימה? אחד הפירושים הוא, שהם הבינו שבארץ ישראל ייבחרו מנהיגים אחרים. הם התאימו ליציאה ממצרים ולהליכה במדבר, לא להתיישבות של קבע. מאחר שחששו למעמדם האישי, הם החליטו למנוע את הכניסה לארץ - על חשבונו של העם כולו לדורי דורות.

אלפי שנים מאוחר יותר, הביע אברהם לינקולן בצורה הטובה ביותר את אופיה של ממשלה ראויה לשמה: "ממשל של העם, בידי העם, למען העם" אמר בנאום גטיסברג בנובמבר 1863. הממשל חייב לפעול למען העם, בה' הידיעה - לא למען עצמו, לא למען אנשיו, לא למען תומכיו. יש בממשלה הנוכחית שלנו מי שאוהבים להזכיר את נאום גטיסברג, אך משמיטים את שתי המילים האחרונות, ולא בכדי. יש לנו ממשלה אנוכית מאין כמותה, ופרשת השבוע שלנו מלמדת לאן עלולה להוביל אנוכיות שכזאת.

2. הפוגרום בבית סולברג

הצפון מופגז והם חוגגים באילת

נתחיל מגודל הממשלה: 33 שרים וחמישה סגני שרים כיום, עם שיא של 38 שרים במהלך הכהונה. זוהי הממשלה הגדולה ביותר בעולם ביחס למספר התושבים (ומן הגדולות במספרים מוחלטים), עם שורה ארוכה של משרדים מומצאים וחסרי כל משמעות - למעט זה שהם עולים לנו מיליארדי שקלים.

זה נמשך באופן בו הממשלה מתייחסת לכל מי שאיננה נמנה על שורותיה. קריאתו של יצחק הרצוג לשיח על ההפיכה המשטרתית לא זכתה לכל מענה, כמו גם הצעתו לקיים שיח על משפט נתניהו; התעלמות גסה וחצופה מנשיא המדינה. ראשי ועדות הכנסת מן הקואליציה מרחיקים באופן קבוע מהדיונים את נציגי האופוזיציה, היועצים המשפטיים ואחרים המתנגדים לעמדותיהם.

בישיבת הממשלה המיוחדת על המצב בצפון נכחו השבוע שלושה שרים; רבים מחבריהם העדיפו מסיבת בת-מצווה של פעיל ליכוד. הם חגגו בליכודיאדה באילת בעוד תושבי הגליל שוהים במקלטים. הם מעבירים תקציבי עתק לבוחריהם, אל מול גרעון תקציבי ענק וקיצוצים בסיוע לצפון ובשיקום הדרום ובהשקעות בהיי-טק.

• "הפער בין אוכלוסייה חרדית לאוכלוסייה ערבית ביחס למדינה הולך ומצטמצם"
• הממשלה אישרה: יותר ממיליארד שקל להעמדת מחבלי הנוחבה לדין

האנוכיות החמורה ביותר היא בתחום שלטון החוק. שרים וחברי כנסת סבורים שעליהם לקיים רק פסקי דין העולים בקנה אחד עם רצונותיהם. יש להם דעה מגובשת על חקירות ותיקים בהתאם להיכרותם האישית עם הנחקרים והנאשמים. כחלק מרצונם להשתלט על מערכת האכיפה, הם מסיתים ומשקרים ללא הרף - ואת התוצאה הישירה והברורה ראינו השבוע בפוגרום בביתו של נעם סולברג; ובכלל לא בטוח שכבר הגענו לשפל שאין נמוך ממנו.

3. המינויים הבכירים

מי שאינו מתאים, חייב תודה למי שמינה אותו (צילום: דוברות המשטרה)

שורה ארוכה של מינויים בכירים שמבצעת הממשלה הנוכחית, במיוחד בתחום הביטחון, נובעים גם הם מאנוכיות מוחלטת: נאמנות במקום כישורים, המלך במקום הממלכה. משום שכאשר ממנים אדם לתפקיד שאינו מתאים לו, מטבע הדברים הוא חב תודה למי שבלעדיו לא היה מגיע לאותו מקום - ומכאן קצרה הדרך לכניעה לדרישות פוליטיות ואף אישיות.

דני לוי היה ניצב (במחוז חוף מוכה הפשיעה) במשך פחות משנה לפני שאיתמר בן-גביר הקפיץ אותו לתפקיד המפכ"ל. לקובי יעקובי הוא העניק את תפקיד נציב השב"ס למרות שלא שירת בו אפילו יום אחד. דוד זיני ורומן גופמן מונו לראשי השב"כ והמוסד למרות העדר ניסיון מודיעיני. שמואל בן-עזרא יהיה ראש המל"ל; הוא מדען טילים עתיר הישגים, לא איש אסטרטגיה וביטחון לאומי. וכמובן המינוי המופרך מכולם: מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של בנימין נתניהו, למבקר המדינה, האמור לחקור את מחדלי 7 באוקטובר ולפקח על התנהלותו הכספית של נתניהו.

• הרצוג: הוצגו לי איומים מבית ומחוץ על טוהר הבחירות
• משכנתא מהבנק והשלמה חוץ-בנקאית: נאוי ולוזון מציעות עד 85% מימון

המינויים הללו הם אולי הקרובים ביותר לחטא המרגלים, הן מצד הממנה והן מצד המתמנים. נתניהו ואנשיו בוחרים את מי שהכי מתאימים להם (ועוברים את מבחן שרה נתניהו), לא לתפקידים שהם מקבלים. והללו מוכנים לקבל את התפקידים ואת היוקרה הנלווית אליהם, למרות שהם יודעים היטב שזו הסיבה.

4. החרדים

נזקי ההתפרעות בבית משפחת סולברג (צילום: דוברות המשטרה)

תשכחו מזה שמדובר בקומץ, במיעוט, בעשבים שוטים וכל יתר ביטויי ההקטנה. אלפי חרדים משתתפים באופן קבוע בהתפרעויות האלימות בכל רחבי הארץ, ומנהיגי הציבור הזה מעודדים אותם בשתיקה ואף בדיבור. יש רבנים ועסקנים שמכוונים אותם, יש חברי כנסת שלכל היותר מפרסמים גינוי רפה ובו מאשימים את בית המשפט העליון והיועצת המשפטית.

תראו כמה חוסמים כבישים ומסילות, תראו כמה מסתערים על תחנת המשטרה בבית שמש, תראו כמה מחבלים ברכבת הקלה בירושלים, תראו כמה פרצו לביתו של קצין משטרה צבאית ראשי יובל יאמין, תראו כמה פרעו בביתו של המשנה לנשיא נעם סולברג. אלה לא אותם אנשים העוברים מזירה לזירה. ומאחוריהם יש מנגנון תיאום משומן היטב.

מדובר בעבירות הדתיות החמורות ביותר: חילול השם, גזל מיחידים, גזל הרבים. עבירות שלפי ההלכה עלולות שלא להתכפר אפילו לאחר המיתה. ומדובר גם בגילוי הקיצוני ביותר של אנוכיות: זהו ציבור גדול שהתרגל רק לקבל בלא לתת, שהתרגל שישרתו אותו בלי שישרת אחרים, שהתרגל לשבת באולמות ממוזגים כאשר בני גילו נהרגים.

5. דונלד טראמפ

טראמפ באתר הבנייה של אולם הנשפים בבית הלבן (צילום: הבית הלבן)

דונלד טראמפ הוא הדוגמא הבולטת ביותר ואף הבוטה ביותר לאנוכיות של מנהיג. ספרים שלמים נכתבו עליו ועל מעלליו, ולכן אסתפק במבזקים; לבטח השמטתי לא מעט דוגמאות בולטות נוספות. התעשרות שלו ושל משפחתו ב-1.4 מיליארד דולר בשנה הראשונה לכהונתו השנייה. עשרות עסקות מניות בצמוד להחלטות והודעות ממשליות. חקירות וכתבי אישום נגד יריבים אישיים ופוליטיים. הדפסת תמונתו על דרכונים, שטרות וכרטיסים לפארקים. תוכניות בנייה מגלומניות בבית הלבן וברחבי וושינגטון. הוספת שמו למרכז קנדי. מינוי סניגורו האישי לשר המשפטים בפועל. מינויים לתפקידים בכירים על בסיס נאמנות אישית. תביעות ענק נגד אמצעי תקשורת ביקורתיים.

הדבר המדהים מכל הוא חוסר היכולת של המערכת האמריקנית לבלום את טראמפ. האיזונים והבלמים כשלו, משום ששני בתי הקונגרס נמצאים בשליטת הרפובליקנים, בבית המשפט העליון יש רוב שמרני מוצק (שישה שופטים, כולל שלושה אותם מינה טראמפ, מול שלוש ליברליות), התקשורת מצויה במצוקה כלכלית ומתקשה להילחם. השיטה האמריקנית בנויה על כך שהכל מכבדים אותה; כאשר מישהו דורס אותה, היא חסרת אונים.

6. הבחירות הקרובות

חנוך מילביצקי ושלמה קרעי בבחירת מבקר המדינה

בחזרה אלינו. האנוכיות מרקיעת השחקים של הממשלה הנוכחית היא גורם מרכזי בחששות ההולכים ומתגברים מפני נסיונות שלה לשבש את הבחירות הקרובות. מי שנמצא בשלטון יכול לשבש את הבחירות באין-ספור דרכים, ולא אתן פה רעיונות. יש לו רוב בוועדת הבחירות המרכזית, הוא שולט במשרד הפנים, הוא שולט במשרד המשפטים, הוא שולט במשטרה, הוא שולט במערך הסייבר הלאומי.

כמה מהלכים של הליכוד מזכירים ברוחם את אלו של טראמפ ערב בחירות 2020, שכידוע הסתיימו בהסתערות הקטלנית על הקונגרס ב-6 בינואר 2021. מטרתו אז הייתה לזרוע מראש ספקות בתוצאות אם יפסיד לג'ו ביידן (אגב: זו הייתה מטרתה של רוסיה כאשר התערבה לטובת טראמפ ב-2016 - לחתור תחת האמון בבחירות, שהוא יסוד הדמוקרטיה). הדרך הייתה לטעון שהפסד שלו יכול לנבוע רק מזיוף ענק. ואילו הליכוד ניסה לטרפד את מינוי היועצת המשפטית לוועדת הבחירות המרכזית ומזהיר מפני התערבות זרה בבחירות.

החשש הזה גובר לנוכח שערוריית הבחירות למבקר המדינה, כאשר חברי הכנסת של הליכוד נדרשו לתעד את עצמם מצביעים בעד ראבילו, תוך הפרת החשאיות בצורה בוטה ובשידור חי ממליאת הכנסת. זה בהחלט עלול להיות רק הפרומו לבחירות הכלליות, כי כאשר מישהו בטוח ש"אני ואפסי עוד" - הוא עלול לעשות הכל למען עצמו.