בית המשפט העליון שב וקובע: הדיונים במשפט נתניהו לא ישודרו

הדיונים במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יועברו בשידור חי - שבה וקובעת שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. היא דחתה את ערעורה של חברת יש צדק לעם - באמצעות עו"ד אביעד ויסולי, פעיל ימין בליכוד - על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לשדר את הדיונים.

הבקשה עסקה בחדר הצפייה המופעל לצד אולמות הדיונים, הן בבית המשפט המחוזי בירושלים (שם מתנהל רוב המשפט) והן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (שם מעיד נתניהו). ויסולי טען, כי יש לאפשר לשדר את השידור באולם הצפייה, כחלק מעקרון פומביות הדיון. שופטי נתניהו השיבו, כי אולם הצפייה הוא חלק מבית המשפט ולכן יש איסור לצלם בו. לדבריהם, אין סיבה לסטות מן ההחלטות הקודמות שקבעו שהמשפט לא ישודר. המדינה התנגדה לבקשה בעוד נתניהו תמך בה.

יש מענה לעקרון פומביות הדיון

ברק-ארז אומרת, כי אכן אולם הצפייה הוא חלק מבית המשפט ולכן הצילום בו מחייב אישור של ההרכב - לו יש שיקול דעת רחב בניהול ההליך. המתכונת שקבע המחוזי עונה על עקרון פומביות הדיון: "ההגבלות שהוטלו על נוכחות הקהל באולם שבו מתקיימים הדיונים עצמם הובילה לגיבושו של ההסדר שבמרכזו אולם השידור בבית המשפט, הפתוח לציבור כולו. מהתמונה שהצטיירה בפני עולה כי אכן נעשה בו שימוש, הן על-ידי עיתונאים והן על ידי אנשים פרטיים.

"המערערת לא ביססה אפוא פגיעה בפומביות הדיון המחייבת שידור מלא של הדיון דווקא. כמו כן, קיום הדיונים במתכונת זו אינו משנה את נקודת המוצא ביחס להימנעות מצילומים במהלכם של דיוני בית המשפט, ובפרט דיוני הוכחות, באופן שלו השלכות על כלל המשתתפים בהם". 

ברק-ארז מזכירה, כי בית המשפט העליון דחה ב-2021 ערעור קודם שהגיש ויסולי באותו נושא (בשמו של גורם אחר), ושם צוין שאין סיבה לסטות מן ההחלטות שכבר ניתנו בבקשות לשידור המשפט. "המערערת לא הצביעה כלל ועיקר על שינוי נסיבות רלוונטי, ולא כל שכן כזה שיוכל לבסס עילה להתערב בהחלטות שהתקבלו. למותר לציין כי בנסיבות שבהן מוגשות בקשות חוזרות באותו נושא, חובת ההנמקה אינה גוזרת על בית המשפט לפרט פעם אחר פעם נימוקים שכבר ניתנו והובהרו בהחלטות קודמות".

עוד דוחה ברק-ארז את נסיונו של ויסולי להסתמך על החלטת בית המשפט העליון, לפיה דיונים בהם קיים חשש להפרעות - ישודרו במעגל סגור לאולם נוסף או בשידור חי. כאמור, משפט נתניהו כבר מועבר לאולם נוסף; כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו והשידור החי אינו כורח; וההחלטה אותה ציטט נגעה לדיונים בבית המשפט העליון. את המדינה ייצג עו"ד ארז ארויה, ואת נתניהו - עו"ד עמית חדד.