קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

האם מתבצעת מניפולציה יומית על מחיר הביטקוין? הקונספירציות סביב ג'יין סטריט

מדוע התקדמות המחשוב הקוונטי מהווה איום על כ-4 מיליון מטבעות ומה ניתן לעשות? התנודתיות המסתורית סביב השעה 10 (שעון ניו יורק) במחירי הביטקוין והקונספירציה שהתפתחה סביבה; המטבעות היציבים ממשיכים לייצר כותרות

גיא טל |


מחשוב קוונטי וביטקוין


התפתחות המחשוב הקוונטי מעמידה בסיכון כ-7 מיליון מטבעות ביטקוין, ביניהם כמיליון מטבעות השייכים לסאטושי נאקאמוטו מייסדה המסתורי של רשת הבלוקצ'יין של הביטקוין, בשווי כולל של כ-440 מיליארד דולר. הבעיה נובעת מכך שכתובות ביטקוין ישנות (מסוג P2PK) חשפו את המפתח הציבורי שלהן על גבי הבלוקצ'יין, מה שמאפשר למחשב קוונטי עתידי וחזק מספיק לפצח את המפתח הפרטי ולגנוב את המטבעות. בעוד שחלק מהמומחים סבורים כי האיום עדיין רחוק וניתן לפתרון באמצעות שדרוג הנדסי של ההצפנה, מחקרים אחרונים מעוררים חשש כי לוח הזמנים ליכולת פריצה כזו עשוי להתקצר לשנתיים-שלוש בלבד.

קהילת הביטקוין חלוקה סביב השאלה כיצד להתמודד עם האיום מבלי לפגוע בעקרונות היסוד של הרשת. מצד אחד, יש הטוענים כי "הקפאה" או "שריפה" של מטבעות פגיעים תפר את עקרון הניטרליות והקביעות של הפרוטוקול, ומאמינים כי יש לאפשר לכללים המתמטיים להכריע – גם אם זה אומר שהאקרים קוונטיים ישתלטו על המטבעות. מנגד, אחרים מזהירים כי חוסר פעולה יוביל להעברת עושר אדירה לידי בעלי טכנולוגיה עילאית, ומציעים לבצע "מזלג רך" (פיצול בתוכנה המפעילה את הבלוקצ'יין) שיחייב העברת מטבעות לכתובות עמידות לקוונטים, או יבטל את היכולת להשתמש בכתובות הישנות והפגיעות.

כדי להבין למה המחשוב הקוונטי מאיים דווקא על המטבעות העתיקים ביותר, צריך להבין שביטקוין הוא לא "מטבע" פיזי, אל "מנעול" דיגיטלי. לאורך השנים, המנעולים האלו השתכללו, אבל המטבעות הראשונים נשארו נעולים בטכנולוגיה של שנת 2009, השיטה שבה השתמש סאטושי נאקאמוטו נקראה Pay-to-Public-Key. בשיטה זו, ה"מפתח הציבורי" (זה שכולם יכולים לראות בבלוקצ'יין) פורסם בצורה גלויה לחלוטין. המפתח הציבורי הזה הוא בעצם תוצאה של משוואה מתמטית מורכבת שנגזרת מהמפתח הפרטי (הסיסמה). בעוד שמחשב רגיל יצטרך מיליארדי שנים כדי לפתור את המשוואה הזו ברוורס ולמצוא את המפתח הפרטי, מחשב קוונטי יכול לעשות זאת תוך דקות. מאחר שהמפתח הציבורי של סאטושי גלוי לכל, מחשב קוונטי יוכל פשוט "לחשב" את הסיסמה שלו ולגנוב את המטבעות.

ככל שהביטקוין התפתח, הקהילה עברה לשיטה בטוחה בהרבה. בכתובות המודרניות שבהן משתמשים היום, המפתח הציבורי לא מתפרסם מיד, אלא רק במקרה של העברה (ואז אפשר ליצור מפתח חדש). במקומו, הרשת מציגה רק "טביעת אצבע" שלו (שנקראת Hash). למחשב קוונטי אין דרך "לפצח" Hash. הוא יכול לפצח רק מפתחות. לכן, כל עוד המטבעות יושבים בכתובת מודרנית ולא בוצעה אף טרנזקציה, המפתח הציבורי נשאר חסוי ומוגן.

לפי הערכות ישנם כ-3 עד 4 מיליון מטבעות "אבודים" (אנשים שאיבדו מפתחות או נפטרו). המטבעות האלו תקועים בכתובות ישנות ופגיעות. בעליהם לא יכולים להעביר אותם לכתובת חדשה ובטוחה. כך לדוגמה מיליון המטבעות של סאטושי נאקאמוטו שנעלם לפני שנים ארוכות לא זזו מעולם. אם הקהילה תחליט "להקפיא" את הכתובות הישנות כדי למנוע מהאקרים קוונטיים לגנוב אותן, היא למעשה תחרים את רכושו של המייסד. אם היא לא תעשה כלום, האקר עם מחשב קוונטי יהפוך לאדם (השני) הכי עשיר בעולם ברגע אחד. אם יפרוץ את כל המפתחות הציבוריים הגלויים יהפוך לאדם העשיר בעולם בפער. 

 


הלחשושים על מניפולציה על מחיר המטבעות והמציאות


בימים האחרונים החלה להתפתח בשוק תיאוריית קונספירציה לפיה ענקית המסחר הכמותית ג'יין סטריט ביצעה מניפולציות על מחיר המטבעות הדיגיטליים לאורך זמן, והייתה אחד הגורמים לפגיעה במחיר המטבע בחודשים האחרונים. לפי התיאוריה, החברה, שאחראית על עשיית השוק של חלק מתעודות הסל על הביטקוין מבצעת מניפולציות מכוונות להפלת מחיר הביטקוין מדי יום בשעה 10:00 בבוקר (שעון ניו יורק) כדי לקנות סחורה ללקוחות במחיר מוזל. החברה, כך לפי הטענות, "מפמפמת" היצע סביב השעה הזו כדי לקנות תעודות סל בהנחה. הטענות הגיעו על רקע מספר תביעות של החברה ונגדה, שגילו בבית המשפט את שיטות העבודה של החברה. ג'יין סטריט אף נקנסה בהודו במאות מיליוני דולרים בטענה למניפולציה בשוק ודחיקת סוחרים קטנים בעת פקיעת נגזרים.

כדי להוסיף עוד קיסם למדורת הקונסיפרציה נציין שאחת מהתביעות נגד החברה היא מצד מפרקי חברת טרהלאב שהפעילה את המטבעות טרה ולונה שקרסו בשנת 2022. התביעה טוענת כי החברה ניצלה קשרים אישיים עם עובד לשעבר כדי להקדים את השוק ולמשוך סכומי עתק רגע לפני הקריסה.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

למרות התפשטות התיאוריות הללו, נראה שהן לא נתמכות בעובדות. ראשית, עושי שוק מחויבים לנטרל חשיפה למטבע ולהרוויח רק מעמלות ופערי קניה מכירה. שנית, נתונים סטטיסטיים מראים כי התנודתיות בשעה זו אינה עקבית כפי שנטען, וברוב המקרים, יש אמנם תנודתיות גבוהה סביב השעה הזו (לאו דווקא כלפי מטה), אבל היא מתקנת את עצמה תוך חצי שעה, והתנועות בשוק הקריפטו חופפות כמעט לחלוטין לתנודות במדד הנאסד"ק, מה שמעיד על הערכה מחדש של נכסי סיכון באופן כללי ולא על פעולה ממוקדת של גוף בודד. המסחר המוקדם מתחיל בשעה 9 וחצי ואז בשעה עשר, מתחיל המסחר הרגיל, ואז מוזרמים היצעים וביקושים גדולים לשוק בהתאם למגמה ונוצרת קפיצה במחיר. באופן דומה גם בשוק הקריפטו, במיוחד לאחר כניסתו לבורסות המרכזיות באמצעות תעודות הסל, מתרחשת תופעה דומה.

ג'יין סטריט, כעושת שוק מרכזית, פועלת כדי לשמור על מחיר תעודת הסל צמוד לערך הנכס הנעקב. תהליך זה כולל לעיתים שימוש בפטורים רגולטוריים המאפשרים להם למכור בחסר כדי לספק נזילות מיידית לביקוש הרב בפתיחת המסחר בארה"ב, ולגדר את עמדותיהם באמצעות חוזים עתידיים במקום רכישה מיידית בשוק הספוט. פעולות אלו, שהן חוקיות וסטנדרטיות לחלוטין, יכולות לייצור לחץ זמני על המחיר מבלי להוות מניפולציה אסורה, ובכל מקרה החברה עצמה לא מרוויחה מכך.

למרות ההסברים הטכניים, המוניטין של ג'יין סטריט נפגע עקב צירוף מקרים של תביעות משפטיות: התביעה מצד מפרקי טרה-לונה על מסחר במידע פנים והסנקציות שהוטלו עליה בהודו בגין מניפולציה במדדי מניות. המבקרים טוענים כי המבנה הנוכחי של תעודות הסל יוצר "אזור אפור" שבו גילוי המחיר האמיתי של הביטקוין נפגע בשל היכולת של המוסדיים לרכוש מטבעות בעסקאות פרטיות מחוץ לבורסות הגלויות. עם זאת, אנליסטים מסכמים כי תיאוריות הקונספירציה נובעות לרוב מסנטימנט שלילי בשוק בזמן ירידות, וכי אין ראיות ישירות הקושרות את החברה לקמפיין מתואם להורדת המחיר.

 

מטבעות יציבים ורגולציה

משרד מבקר המטבע האמריקאי (OCC) הגיש הצעה רגולטורית חדשה ליישום חוק הג'ניוס שעלולה להטיל הגבלות משמעותיות על מודל המטבעות היציבים בארה"ב – נושא שנמצא בליבת המחלוקת בשבועות האחרונים סביב חוק אחר, חוק הקלאריטי. לפי הצעת ה-OCC, הקשרים הפיננסיים ההדוקים בין מנפיקי המטבעות לבין זירות המסחר מעלים חשד כי תוכניות התגמולים של צדדים שלישיים הן למעשה ניסיון לעקוף את האיסור בחוק על תשלום ריבית ישירה על ידי המנפיקים. רגולציה כזו עלולה לפגוע אנושות במודל העסקי של חברות קריפטו רבות המסתמכות על תמריצים אלו כדי למשוך הפקדות מהמערכת הבנקאית המסורתית.

המהלך של ה-OCC, תחת הנהגתו של ג'ונתן גולד, מסבך את המשא ומתן הפוליטי על חוק הקלאריטי שנועד להסדיר את שוק הקריפטו הכולל ואת נושא התגמולים על מטבעות יציבים בפרט. בעוד שתעשיית הקריפטו טוענת כי ה-OCC חרג מסמכותו והרחיב את פרשנות החוק מעבר לנדרש, המערכת הבנקאית לוחצת על המחוקקים להגביל את תשואות הקריפטו מחשש לבריחת פיקדונות מהבנקים הקהילתיים. כעת, ההצעה עומדת בפני תקופת שימוע ציבורי שצפויה להימשך חודשים, במהלכה ינסו פעילי הקריפטו לרכך את הגזירות, בעוד שהסנאט האמריקאי ממשיך להתחבט בסוגיות של ניגודי עניינים והגנת הצרכן במרחב הדיגיטלי.

 

חברת מטא, בבעלותו של מארק צוקרברג, מתכננת קאמבק לעולם המטבעות היציבים במחצית השנייה של שנת 2026, כארבע שנים לאחר קריסת פרויקט "ליברה" בשל לחץ רגולטורי. על פי הדיווחים, הפעם בחרה ענקית הטכנולוגיה באסטרטגיה זהירה יותר המבוססת על שיתוף פעולה עם ספק חיצוני שינהל את מערך התשלומים והארנק הדיגיטלי החדש, כאשר חברת סטרייפ מסומנת כמעמדת המובילה להובלת הפיילוט. המהלך מתאפשר הודות לשינוי הדרמטי באקלים הרגולטורי בארה"ב תחת חוק הג'ניוס, ומטרתו לאפשר למטא להטמיע שירותי תשלומים חוצי גבולות וסחר חברתי עבור יותר מ-3 מיליארד משתמשיה בוואטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק, תוך עקיפת עמלות הבנקאות המסורתיות ותחרות ישירה מול "אפליקציות העל" של אילון מאסק (X) וטלגרם.


חברות ציבוריות ועונת הדוחות


עונת הדוחות מאירה פנים עד כה לחברות הקריפטו שהגיעו אליה במומנטום שלילי חזק גם סטרטג'י וגם קוינבייס זינקו בשבועות האחרונים ביום שלאחר הדוחות, למרות תוצאות גרועות והפסדים, וכעת מצטרפת לרשימת המזנקות המציגות הפסדים גם חברת סירקל וחברת מארה.

סירקל, מפעילת המטבע היציב השני בגודלו בשוק ה-USDC, רשמה את יום המסחר הטוב ביותר שלה מאז ההנפקה עם זינוק של מעל 35% בעקבות דוחות כספיים חזקים, שהראו גידול של 100% במחזור המטבע היציב שבבעלותה, שהגיע ל-75 מיליארד דולר. הזינוק האלים במנייה שהגיע לכ-45% תוך פחות משני ימי מסחר, מיוחס על ידי אנליסטים ל"שורט סקוויז" אגרסיבי. לפי נתוני 10 Research, קרנות גידור רבות החזיקו בעמדות שורט נגד המניה וספגו הפסדים של כ-500 מיליון דולר ביום אחד, מה שאילץ אותן לרכוש מניות בחזרה ולהאיץ את העלייה. למרות נתוני צמיחה מרשימים במחזור, שכאמור, הכפיל את עצמו בשנה האחרונה, דוח הרווח וההפסד חשף מציאות מורכבת: ההכנסות מריבית על הרזרבות אמנם עלו, אך עלויות ההפצה והתמריצים לשותפים גדלו בקצב מהיר יותר, מה שהוביל את החברה למעבר מרווח נקי בשנת 2024 להפסד של 70 מיליון דולר בשנה שעברה. ברקע עשויות (או עלולות במקרה זה) להיות הורדות ריבית נוספות שתעמקנה את הפגיעה במודל העסקי של החברה. 

אנליסטים מחברת קאנקורד חתכו את מחיר היעד למניה מ-247 דולר ל-160 דולר למניה, בסקירה חיובית דווקא. מחיר היעד הקודם לא היה מעודכן לאור העובדה שטרם הדוחות נסחרה מניית החברה בסביבות ה-60 דולר למניה, כך שמחיר היעד החדש עדיין משקף אפסייד משמעותי של כ-90% לאחר העליות האחרונות. האנליסטים מכנים את סירקל "שוויץ של הסטייבלקוינס" בשל היותה שחקנית נייטרלית וממוקדת שאינה מאיימת על ענקיות קמעונאות כמתחרה. האנליסטים הדגישו את הפוטנציאל של רשת התשלומים של החברה כחלופה זולה ומהירה למערכת הסוויפט המסורתית, ואת העובדה ש-USDC הוא המטבע המרכזי העומד בתקני חוק הג'ניוס (להבדיל מהמתחרה הגדולה יותר של חברת טית'ר), מה שמציב את החברה בעמדת זינוק לאימוץ נרחב על ידי מוסדות פיננסיים. בנק מיזוהו מעניק מחיר יעד ריאלי יותר, כ-90 דולר למניה, תוך שהוא מצביע על פוטנציאל צמיחה עתידי בתחומי ה-AI ("מסחר סוכנים") ושווקי חיזוי כמו פולימרקט.

כאמור, עוד חברה שמדווחת על הפסדים ומזנקת היא חברת הכרייה MARA Holdings (לשעבר מרתון דיגיטל), שדיווחה על הפסד נקי עצום של 1.7 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2025, בעיקר בשל ירידה של כ-30% במחיר הביטקוין שהובילה למחיקת ערך של 1.5 מיליארד דולר בנכסיה הדיגיטליים. למרות הגידול בכושר הכרייה, ייצור הביטקוין בפועל ירד ל-2,011 מטבעות ברבעון, ועלות האנרגיה לכריית כל מטבע זינקה ל-48,611 דולר. עם זאת, לראשונה מאז 2022, החברה נמנעה מדילול מניות ובחרה למממן את פעילותה באמצעות מכירת מטבעות ומשיכת ריבית מהלוואות ביטקוין, כשהיא מחזיקה בסך הכל בכ-53,822 מטבעות ביטקוין בשווי של כ-4.7 מיליארד דולר.

למרות ההפסד הכבד, מניית החברה זינקה בלמעלה מ-15% לאחר שעות המסחר בזכות הכרזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם קבוצת סטארווד קפיטל להקמת מרכזי נתונים המיועדים לבינה מלאכותית. המיזם צפוי לתמוך בקיבולת מחשוב של 1 ג'יגה-ואט בטווח הקרוב עם פוטנציאל להתרחבות ל-2.5 ג'יגה-ואט בעתיד. מהלך זה מסמן את השינוי האסטרטגי של מארה מחברת כרייה טהורה לחברת תשתית אנרגיה ודיגיטל משולבת, המשתמשת בכריית ביטקוין לצד שירותי מחשוב בעלי ערך גבוה יותר עבור ענף ה-AI.

 

למרות הזינוקים האחרונים (שהחזירו רק חלק קטן מההפסדים של החודשים האחרונים), דוח מחקר של גולדמן זאקס חושף כי מניות הקריפטו המובילות סטרטג'י וקוינבייס ניצבות בראש רשימת המניות עם שיעור פוזיציות השורט הגבוה ביותר בשוק. נכון לסוף 2025, סטרטג'י מדורגת במקום הראשון עם יתרת שורט של 14% משווי השוק שלה, בעוד קוינבייס מדורגת במקום הרביעי עם 10%, בקרב חברות בשווי של מעל 25 מיליארד דולר. הנתונים משקפים סקפטיות רבה מצד "הכסף הגדול" בוול סטריט, על רקע צניחה של כ-60% במניית סטרטג'י וכ-40% במניית קוינבייס בחצי השנה האחרונה, בעקבות הירידה החדה במחיר הביטקוין והקשיים הרגולטוריים סביב חוק הקלאריטי. למרות הלחץ בשוק, מומחים מציינים כי חלק ניכר מפעילות השורט נובע מאסטרטגיות ארביטראז' (כמו קניית ביטקוין ומכירת המניה כנגדו) ולאו דווקא מהימור על פשיטת רגל. נציין שיתרות שורט כל כך גדולות מהוות גם פוטנציאל לשורט סקוויז נוסף, במידה ותשתנה מגמת המחיר במטבעות העיקריים.


חדשות נוספות


למרות התנודתיות והדשדוש, נמשכת החדירה האיטית למיין סטרים הפיננסי של וול סטריט. בנק ההשקעות  הגדול בעולם, "מורגן סטנלי", המנהל נכסים בשווי של כ-9 טריליון דולר, הכריז על כוונתו להציע ללקוחותיו שירותי משמורת ומסחר בביטקוין המבוססים על טכנולוגיה פנימית שפיתח הבנק. איימי אולדנבורג, ראש אסטרטגיית הנכסים הדיגיטליים של הבנק, הצהירה כי החברה בחרה שלא להסתמך על טכנולוגיה חיצונית אלא לבנות יכולות "בתוך הבית" כדי לשמור על אמון הלקוחות והמותג. מעבר למסחר ומשמורת, הבנק בוחן שילוב של שירותי תשואה והלוואות מבוססות קריפטו כחלק מפתרון מקיף, מתוך הכרה בכך שלקוחותיו כבר מחזיקים בסכומי עתק של מטבעות דיגיטליים מחוץ לפלטפורמה הבנקאית. במקביל לפיתוח התשתית הטכנולוגית, מורגן סטנלי מרחיב את נוכחותו בשוק קרנות הסל. בתחילת 2026 הגיש הבנק בקשות ל-SEC להשקת קרנות סל על ביטקוין, אתריום וסולאנה, הכוללות גם אפשרות לחלוקת תגמולי סטייקינג למשקיעים בקרן האתריום. מהלכים אלו מצטרפים לשילוב אפשרויות מסחר בקריפטו דרך אפליקציית E*Trade שבבעלות הבנק, ומסמנים את הפיכת הבנק לשחקן מרכזי המנגיש את נכסי הקריפטו לקהל המשקיעים המוסדי והפרטי כאחד תחת רגולציה מלאה.


מה עשו המטבעות העיקריים בשבוע האחרון

הביטקוין עדיין נסחר מתחת לרמת ה-70 אלף דולר למרות ניסיון נוסף לשינוי מגמה, האת'ריום נסחר מעט מעל ה-2000, והאווירה בשבועיים האחרונים מעט יותר חיובית, בעיקר באלטקוינים, אך עדיין מאד שברירית.

ביטקוין: עליה שבועית של 1% בסיכומו של שבוע תנודתי נוסף. מחיר המטבע כעת עומד על 67.9 אלף דולר.

את'ריום: עליה של כ-5% למחיר 2054 דולר.

בייננס קוין: טיפס כ-4% במחיר 630 דולר. 

ריפל: ללא שינוי במחיר 1.41 דולר.

סולנה: טיפוס של כ-6% למחיר 87.9 דולר.

תרון: ללא שינוי במחיר 0.2848 דולר למטבע

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה