אישרה את ההסכם בבית המשפט, חזרה בה - ותשלם ביוקר

זוג גרוש עם ארבעה ילדים משותפים, שנים של הליכים משפטיים סבוכים, חשבון בנק משותף שלא הופרד בזמן, ומחלוקת אינסופית על כסף - כך נראה התיק שנדון באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בפני השופטת מירית פולוס. פסק דין שניתן לבסוף דחה את תביעת האשה לביטול הסכמות שאושרו בפסק דין, וחייב אותה לשלם לגרוש 40 אלף שקל הוצאות משפט.

הסכם הגירושים שנחתם בין הצדדים קבע, בין היתר, כי האיש ישלם לאשה סכום של 2.5 מיליון שקל. אלא שהצדדים המשיכו להשתמש בחשבון הבנק המשותף גם לאחר החתימה על ההסכם - דבר שהפך כל חישוב לסיוט. השאלה מי חייב למי וכמה, ריחפה בין הצדדים שנים ארוכות, כשכל אחד מהם רואה גרסה שונה לחלוטין של המספרים. בינואר 2023 קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי החוב של האיש לאשה ניצב על 120,859 שקל. הרשמת עצמה לא חסכה ביקורת: "אין ספק שמלאכת חישוב החוב בתיק היתה מורכבת אולם המחדלים רובצים לפתחם של שני הצדדים והם אלה שגרמו למורכבות". האיש ערער על ההחלטה, וטען שהרשמת לא לקחה בחשבון כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים שעברו בין הצדדים דרך החשבון המשותף לאחר שהסכם הגירושין נחתם.

בינואר 2024 התקיים דיון בערעור. שני הצדדים היו מיוצגים. האשה, שהיא בעצמה עורכת דין במקצועה, הגיעה עם עורך דין מטעמה. באמצע הדיון, כשנדונו הפקדות בחשבון המשותף, ביקש עורך הדין של האשה הפסקה "כדי לנסות לארגן את דפי החשבון". כשחזרו מההפסקה, ביקשה האשה להשתחרר מהמשך הדיון בגלל עניין דחוף, וציינה כי, "ההסכמות מקובלות עלי". באי כוחם של שני הצדדים הכתיבו לפרוטוקול הסכמות מפורטות בדבר אופן חישוב החוב, שקיבלו תוקף של פסק דין. בעקבות ההסכמות, קבעה רשמת ההוצאה לפועל שיש לסגור את תיק ההוצאה לפועל. האשה לא ערערה על ההחלטה הזו.

חצי שנה לאחר מכן: "הוטעיתי, היתה כפייה, יש זיוף"

• הצהיר בביה"ד הרבני שאין לו תביעות, ואז נזכר בכלבה
• קיבל 311 אלף שקל מביטוח לאומי, ו"שכח" לספר לביהמ"ש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביוני 2024, כחצי שנה לאחר שחתמה על ההסכמות, הגישה האשה תביעה בדרישה לביטולן. רשימת הטענות שהציגה היתה ארוכה: שהנתבע לא גילה לה על משיכות כספים שביצע; שהייצוג המשפטי שקיבלה היה לקוי; שהיתה במצב נפשי רעוע; שעורך דינה פעל בניגוד לרצונה ולחובתו המקצועית; שמסמכים זויפו; שקיימת עילת ביטול לפי חוק הבוררות, ועוד. בדיון ההוכחות היא אף הוסיפה טענות חדשות: שמדובר ב"טענה חוקתית"; שהנתבע הפר את חוק הגנת הפרטיות בכך שעיין בדפי החשבון; שההסכמות ניתנו "תוך סחיטה". כשנשאלה כמה כסף לדעתה מגיע לה, היא ענתה כי, "הסכום הוא 850,000 שקל פלוס הבית אני אמורה לקבל ממנו". בסיכומים כתבה כי "חסרים כמיליון וחצי שקל". 

השופטת פולוס לא התרשמה. היא הזכירה כי בדיון שהתקיים בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר שאושרו ההסכמות, אמרה האשה בעצמה כי, "פסק הדין ניתן בהסכמה. אם אני הסכמתי, חזקה שהבנתי על מה הסכמתי". השופטת ציינה בפסק הדין כי, "הדברים מדברים בעד עצמם". לגבי טענת האלימות שהעלתה האשה, שלפיה הסכמות עם קורבן אינן אפשריות כלל, קבעה השופטת שטענות זהות כבר נדחו בפסק דין קודם, שם נפסק שהאשה לא הוכיחה אלימות, ולמעשה גם אם היתה אלימות, לא הוכח קשר בינה לבין ההסכמות הנדונות. כאן, ציינה השופטת, מדובר בהסכמות שהתגבשו שנים לאחר הגירושים, בין שני גרושים שנמצאים עם באי כוחם בתוך בית המשפט.

גם טענת הסחיטה, "נותרה ללא כל עיגון, לא ברור באיזה אופן נסחטה התובעת, מה נאמר על ידי האיש המהווה סחיטה, מה הן העובדות המגבשות את הטענה? שוב זורקת האישה לאוויר טענות ללא גיבוי, מבלי שאף הופיעו בכתבים", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם.

• ביטוח לאומי גבה כסף בניגוד לפסיקה - מה קבע ביה"ד?
• ההקלטה חשפה: פועל אריתראי תבע וזכה ב-81 אלף שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

את עורך הדין שייצג את האישה בדיון שבו הושגו ההסכמות, האשה בחרה לא לזמן להעיד. כשנשאלה מדוע בחרה לעשות זאת, היא ענתה כי, "כי הוא בטח היה עושה לי נזק". השופטת ציינה שניתן להבין מכך שהאשה לא סברה שגרסתה תחוזק.

"הליך סרק" - ועוד 40 אלף שקל לשלם

בפסק הדין הזכירה השופטת גם כי ערכאת הערעור כבר נתנה בעבר תמשומת לב לדפוס התנהלות דומה של האשה, וקבעה כי, "קשה להשתחרר מן הרושם כי המערערת פועלת בהליכים רבים למעלה מן הצורך וטוענת טענות סותרות". השופטת הוסיפה כי, "יש להצטער שגם לאחר דברים אלו אין האשה זונחת את דרך המאבק, וגם הליך זה הינו הליך סרק". בית המשפט אף ציין שהציע לתובעת לחזור בה מהתביעה, ולא פעם אחת, אבל היא עמדה על כך שהיא מעוניינת בהמשך ההליך עד תומו. התביעה נדחתה. האשה חויבה בתשלום 40 אלף שקל הוצאות לנתבע, בתוך 45 יום.

פסק הדין ממחיש נקודה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בבתי המשפט לענייני משפחה: הסכמות שאושרו בפסק דין קשה מאוד לבטל. לא מספיק לומר "לא הבנתי" או "הוטעיתי" - צריך להוכיח זאת בראיות, ובנטל גבוה. ומי שמנסה לפתוח מחדש הסכמות שכבר קיבלו תוקף משפטי, תוך העלאת טענות משתנות ומתפתחות לאורך ההליך, עלול למצוא את עצמו לא רק בידיים ריקות, אלא גם עם חשבון כבד לתשלום.