גל של פיטורי ענק בדרך; מה שהיה לפני הפיטורים בבלוק הוא לא מה שיהיה אחרי

וול סטריט מחאה כפיים, אבל מאחורי העלייה במניה של בלוק מסתתרת שאלה גדולה בהרבה - מה יקרה כשחברות רבות ילכו באותו כיוון.

בשבוע עמוס בתוצאות חזקות של אנבידיה ומתיחויות גיאופוליטיות, דווקא ההודעה של בלוק, חברת התשלומים של ג'ק דורסי, בולטת כמשמעותית לטווח ארוך. החברה הודיעה על קיצוץ של יותר מ-4,000 עובדים מתוך יותר מ-10,000, כלומר ירידה לכ-6,000 עובדים. זאת למרות דוחות חזקים עם רווח גבוה וצמיחה בפעילות.

המניה זינקה ביותר מ-20% במסחר המאוחר. השוק ראה בכך חיסכון בהוצאות ויעילות גבוהה יותר. המסר - בינה מלאכותית מאפשרת לעשות יותר עם פחות אנשים.

קיצוצים אינם חדשים, אך כאן מדובר בשינוי מבני. בלוק אינה במשבר. היא מציגה תוצאות טובות וממשיכה לצמוח. ההחלטה נובעת מהטמעת כלי בינה מלאכותית שמשפרים תהליכים כמו ניתוח נתונים, שירות לקוחות ופיתוח. דורסי ציין כי רוב החברות יגיעו לאותה מסקנה בתוך שנה.

• עידן הפינוק הסתיים: השינוי הדרמטי בשיח ההנהלה עם העובדים
• וואווי סוגרת את פעילות הענן בישראל: כ-60 עובדים יפוטרו ממרכז הפיתוח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

להרחבה: פיטורים של חצי מעובדי החברה - המניה מזנקת ב-24%

ההבדל העיקרי מקיצוצים קודמים הוא שהפעם אין האטה כלכלית. מדובר בהתאמה לטכנולוגיה שמשנה את מבנה העבודה. דוגמה פשוטה - במחלקת שירות לקוחות כלי בינה מלאכותית יכולים לטפל בשאלות שגרתיות כמו בדיקת יתרה או החזרת תשלום תוך שניות, בלי צורך בצוות גדול. עובד אחד עם הכלים האלה מטפל בעומס שבעבר דרש חמישה.

וול סטריט מתמחרת רווחיות עתידית. חברה ששומרת על צמיחה עם צוות קטן יותר נראית אטרקטיבית. אך ברמה המאקרו כלכלית התמונה שונה. אם עשרות, מאות ואלפי חברות בטכנולוגיה, פיננסים ושירותים יפעלו כך, שיעור האבטלה עלול לעלות. עלייה קלה בשיעור זה משמעותה מאות אלפי אנשים ללא עבודה.

• פיטורים של חצי מעובדי החברה - המניה מזנקת ב-24%
• הדיקטטורה של הפרנץ': למה אתן מפחדות מהלק-ג'ליסטית שלכן (ומדוע זה מודל עסקי גאוני)?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

גולדמן זאקס מעריך כי האבטלה בארה"ב עשויה להגיע ל-4.5% עד סוף 2026 בגלל השפעת הבינה המלאכותית. להרחבה: גולדמן זאקס: ה-AI מתחיל להשפיע על שוק העבודה - האבטלה עשויה לעלות ב-2026

אבטלה גבוהה יותר מובילה לירידה בצריכה פרטית, מה שפוגע בצמיחה הכללית וברווחי חברות. כך היעילות של חברה אחת יכולה להפוך ללחץ על המערכת כולה.

היסטורית טכנולוגיות חדשות יצרו יותר משרות ממה שהרסו. המהפכה התעשייתית והאינטרנט הם דוגמאות. אך כאן הקצב מהיר בהרבה. ההטמעה קורית תוך חודשים, לא שנים. בנוסף, הפגיעה הפעם היא גם בעבודות צווארון לבן - אנליזה, כתיבת תוכן, בדיקות משפטיות וקוד.

השאלה המרכזית - אילו משרות חדשות ייווצרו בהיקף שיחליף את אלה שנעלמות. לא רק תפקידים בהנדסת בינה מלאכותית, אלא מיליונים ברחבי הכלכלה.

אם המעבר יהיה הדרגתי, הפרודוקטיביות תעלה, השכר למי שמתאים יגדל והצמיחה תהיה מבוססת טכנולוגיה. אם הקצב מהיר מדי ללא הכשרה מחדש, ייווצר פער. פער כזה עלול להוביל ללחץ חברתי ולשינויים רגולטוריים.

להרחבה: 15 המקצועות שהבינה המלאכותית לא תוכל להחליף עד 2030

הסיפור האמיתי כאן אינו רק עליית מניה. זה שינוי מבני בשוק העבודה. כאשר מנכ"ל של חברה צומחת אומר שרוב החברות יפעלו כך בתוך שנה, זה כבר לא ניסוי. זה הכיוון.

בפועל, הבינה המלאכותית כבר משנה את שוק העבודה. השאלה היא האם הכלכלה והחברה יסתגלו ללא זעזועים גדולים.