רגע לפני התקיפה - ההימורים בפולימרקט זינקו ויצרו רווחים של מאות מיליונים

התקיפה המשותפת של ארה"ב וישראל באיראן משנה את המציאות הביטחונית והכלכלית באזור. היא גם חשפה את עוצמת הפעילות בשווקי החיזוי - שוקי התחזיות, שבהם נסחרו חוזים בהיקף מצטבר של חצי מיליארד דולר סביב השאלה מתי תתבצע תקיפה אמריקאית באיראן. החוזה שהתממש,  תקיפה עד 28 בפברואר - ריכז לבדו כ-90 מיליון דולר במסחר.

שישה חשבונות חדשים שנפתחו כולם בפברואר התמקדו כמעט אך ורק בהימורים על מועדי התקיפה. חלק מהפוזיציות נרכשו שעות ספורות לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן, במחירים נמוכים של סביב 10 סנט למניה. בשווקי חיזוי כמו פולימרקט קונים מניות שמייצגות הסתברות - אם קונים ב-0.10 דולר ומתממש, מקבלים דולר אחד. כך, משקיע שרכש 100 אלף מניות ב-10 סנט הרוויח 90 אלף דולר נטו על ההימור הזה בלבד.

ארה"ב אותתה במשך שבועות על אפשרות לפעולה צבאית, מה שמשך ספקולנטים להמר, אבל היקף ההימורים הפעם היה גדול יחסית וגופים שניתחו את הפעילות בזירה מציגים פעילות חריגה סיב החיזוי של התקיפה באיראן בשעות הקודמות לתקיפה. החשש הוא ממידע פנים ונזכיר כי מדובר בנושא שלכאורה לא חלים עליו כללי המידע פנים הקיימים למשל ב-SEC במסחר הנכסים וניירות ערך, אם כי לאחרונה מתגבשת ההערכה כי כל חוה הוא נכס-ניירך ערך בפני עצמו - יש לכם מידע שעוזר לכם ב"הימור" בפולימרקט - מותר? על הרגולציה בשוק התחזיות 

שווקי חיזוי פועלים כמו בורסה לאירועים. המחיר משקף את ההערכה הקולקטיבית של המשתתפים - אם רוב מעריכים 60% סיכוי, המניה תיסחר סביב 0.60 דולר. מי שחושב שהסיכוי גבוה יותר קונה במחיר נמוך ומחכה לפירעון. אחרי התקיפה נפתחו חוזים חדשים על התקיפה הבאה, על סגירת מיצר הורמוז ועל נפילת המשטר האיראני לפני 2027, שנסחר כעת סביב 54%.

פולימרקט פועלת מחוץ לארה"ב ואינה מקבלת לקוחות אמריקאים רשמית, ולכן אינה נתונה לפיקוח מלא של רשות הסחורות. לעומתה, הפלטפורמה המתחרה קלשי פועלת תחת רגולציה אמריקאית מלאה, אוסרת חוזים שמבוססים על מוות ומפעילה אכיפה נגד משתמשים החשודים במידע פנימי - כולל השעיות וקנסות.

בישראל עלו חשדות לשימוש במידע פנימי בפולימרקט להרחבה: כתב אישום נגד אזרח ואיש מילואים: הימרו בפולימרקט על מבצעים צבאיים על בסיס מידע מסווג.

הפעילות בזירה הזו הן תחת טכנולוגיית הבלוקצ'יין. שיטה שמאפשרת שקיפות מלאה על כל עסקה, אך לא על המקור של המידע שמאחוריה. הגבול בין ניתוח חד לבין יתרון לא הוגן נשאר מטושטש, במיוחד כשמדובר באירועים שבהם מעגלים מצומצמים מקבלים פרטים לפני הפרסום הרשמי. חדשות עדכניות מצביעות על חשדות חזקים לשימוש במידע פנים דווקא סביב עיתוי התקיפה הקודמת באיראן, כאשר חשבונות חשודים רכשו פוזיציות גדולות ממש לפני הדיווחים על הפיצוצים, מה שהוביל לרווחים של מיליונים ולקריאות לבדיקה מעמיקה יותר.

היקף של חצי מיליארד דולר על עיתוי תקיפה מראה עד כמה שווקי החיזוי הפכו לזירה שמגיבה בזמן אמת לאירועים גיאו-פוליטיים - ולעיתים מקדימה אותם. נכון לעכשיו אין ראיה חד-משמעית לשימוש במידע פנים, אך הדפוסים מעוררים שאלות על תפקידם של פלטפורמות כאלה בעולם שבו מידע רגיש נע מהר.

מה הם שווקי חיזוי ולמה הם פופולריים?

שווקי חיזוי הם פלטפורמות שבהן משתמשים קונים ומכרים מניות על תוצאות אירועים עתידיים, כמו תאריך תקיפה או נפילת משטר. המחיר משקף את ההסתברות הקולקטיבית. הם פופולריים כי הם מאפשרים להרוויח ממידע טוב יותר מההמונים, והם משמשים גם ככלי לניטור דעת קהל בזמן אמת.

האם יש סיכון לשימוש במידע פנים בפולימרקט?

כן. חשבונות חדשים שמתמקדים באירוע אחד ומדויקים בזמן מעוררים חשד. בלוקצ'יין חושף את העסקאות אבל לא את המקור. חדשות עדכניות מדווחות על חשדות חזקים למידע פנים סביב עיתוי התקיפה הקודמת באיראן. במקביל, פלטפורמות כמו קלשי מפעילות בדיקות ומטילות קנסות. בישראל הוגשו כתבי אישום על שימוש במידע מסווג מצה"ל. 

האם פולימרקט חוקית בישראל?

הפלטפורמה פועלת בחו"ל ואינה מוסדרת בישראל, אך אזרחים ישראלים יכולים להשתמש בה דרך ארנקי קריפטו. עם זאת, שימוש במידע מסווג להימורים מהווה עבירה פלילית חמורה. הרשויות בודקות מקרים כאלה בשיתוף שב"כ ומשטרה.