
המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
המתיחות בין ארה"ב לסין חזרה למרכז הבמה, והפעם עם השפעה רחבה על שוקי המתכות והתעשיות הטכנולוגיות
בימים האחרונים הודיעה בייג׳ינג על הגבלות חדשות על ייצוא מתכות נדירות, רכיב קריטי במערכות נשק, רכבים חשמליים ושבבים מתקדמים. בתגובה, הנשיא טראמפ איים להטיל מכסים של עד 100% על מוצרים סיניים כבר בתחילת נובמבר, כשהממשל האמריקאי מאשים את סין בניסיון לשלוט
בשרשראות האספקה העולמיות. בבייג׳ינג מצדם טוענים כי ארה"ב "מייצרת בהלה מיותרת" ומוכנה לשוב לשולחן המו"מ.
על פי מאט צ'מברליין, מנכ"ל הבורסה בלונדון לסחורות (LME), העימות סביב המתכות הנדירות מהווה תמרור אזהרה גם לשוק הנחושת. לדבריו, במקביל לעלייה
בביקוש, שמונע על ידי הבינה המלאכותית, האנרגיה הירוקה וההשקעות הביטחוניות, עולה חשש ממשבר בשרשראות האספקה הגלובליות. צ'מברליין מציין כי בטווח הקצר נרשמת מצוקת היצע בשוק, המשתקפת בכך שמחירי הספוט של נחושת גבוהים ממחירי החוזים העתידיים.
במקביל, מדינות
המערב מנסות לצמצם תלות בייצור הסיני. יצרנית הנחושת הגדולה באירופה, Aurubis, מנהלת מגעים עם ממשל טראמפ להקמת מפעל התכה חדש לנחושת בארה"ב, במטרה לבנות תשתית עצמאית לעיבוד מתכות. לפי נתוני Wood Mackenzie, הביקוש העולמי לנחושת צפוי לזנק בכ-8.2 מיליון טון בעשור
הקרוב, עלייה של כ-24%, כתוצאה משילוב של ארבע מגמות: התרחבות הבינה המלאכותית, גידול בהוצאות ביטחוניות, התיעוש המואץ בהודו ובדרום-מזרח אסיה והמעבר הגלובלי לכלכלה דלת פחמן.
הביקוש הגובר לבינה מלאכותית הפך את הנחושת לאחת המתכות האסטרטגיות של העשור.
כל מרכז נתונים (Data Center) דורש כמויות עצומות של חיווט, מערכות קירור, והולכת חשמל, כולם מבוססים על נחושת. ככל שמתקני ה-AI מתרחבים ומחשבי העל הופכים צפופים וצרכני אנרגיה יותר, הצורך בנחושת גדל בקצב מהיר בהרבה מקצב הפיתוח של מכרות חדשים. על פי ההערכות, כל
דולר שמושקע בבינה מלאכותית דורש השקעה תשתיתית של עשרות סנטים בנחושת, כך שהבום הטכנולוגי הנוכחי מחזק ישירות את מחירי המתכת.
- סין וארה"ב פותחות סבב שיחות חדש - המאמץ להימנע מהסלמה לפני מפגש הפסגה
- שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להיבט הכלכלי, לנחושת יש גם תפקיד סביבתי מהותי. היא נחשבת לחומר היעיל ביותר להולכת חשמל בהקשר של עלות תועלת, ומשמשת
בלב מערכות האנרגיה הירוקה, החל מטורבינות רוח ועד רכבים חשמליים ותחנות טעינה. בשנים הקרובות, ככל שהעולם ישלב יותר מערכות חכמות ופתרונות אחסון אנרגיה, הנחושת צפויה להפוך לצוואר בקבוק אמיתי, מה שמסביר את מאמצי המדינות המערביות להבטיח אספקה יציבה ומגוונת.
העימות בין וושינגטון לבייג׳ינג כבר אינו מתמקד רק במאבק אסטרטגי על שליטה במשאבים נדירים, אלא בתעשיות הליבה של הדור הבא, מהמעבדים במרכזי הנתונים ועד לחוטי הנחושת שמזינים את הכלכלה הדיגיטלית.