
המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
המתיחות בין ארה"ב לסין חזרה למרכז הבמה, והפעם עם השפעה רחבה על שוקי המתכות והתעשיות הטכנולוגיות
בימים האחרונים הודיעה בייג׳ינג על הגבלות חדשות על ייצוא מתכות נדירות, רכיב קריטי במערכות נשק, רכבים חשמליים ושבבים מתקדמים. בתגובה, הנשיא טראמפ איים להטיל מכסים של עד 100% על מוצרים סיניים כבר בתחילת נובמבר, כשהממשל האמריקאי מאשים את סין בניסיון לשלוט
בשרשראות האספקה העולמיות. בבייג׳ינג מצדם טוענים כי ארה"ב "מייצרת בהלה מיותרת" ומוכנה לשוב לשולחן המו"מ.
על פי מאט צ'מברליין, מנכ"ל הבורסה בלונדון לסחורות (LME), העימות סביב המתכות הנדירות מהווה תמרור אזהרה גם לשוק הנחושת. לדבריו, במקביל לעלייה
בביקוש, שמונע על ידי הבינה המלאכותית, האנרגיה הירוקה וההשקעות הביטחוניות, עולה חשש ממשבר בשרשראות האספקה הגלובליות. צ'מברליין מציין כי בטווח הקצר נרשמת מצוקת היצע בשוק, המשתקפת בכך שמחירי הספוט של נחושת גבוהים ממחירי החוזים העתידיים.
במקביל, מדינות
המערב מנסות לצמצם תלות בייצור הסיני. יצרנית הנחושת הגדולה באירופה, Aurubis, מנהלת מגעים עם ממשל טראמפ להקמת מפעל התכה חדש לנחושת בארה"ב, במטרה לבנות תשתית עצמאית לעיבוד מתכות. לפי נתוני Wood Mackenzie, הביקוש העולמי לנחושת צפוי לזנק בכ-8.2 מיליון טון בעשור
הקרוב, עלייה של כ-24%, כתוצאה משילוב של ארבע מגמות: התרחבות הבינה המלאכותית, גידול בהוצאות ביטחוניות, התיעוש המואץ בהודו ובדרום-מזרח אסיה והמעבר הגלובלי לכלכלה דלת פחמן.
הביקוש הגובר לבינה מלאכותית הפך את הנחושת לאחת המתכות האסטרטגיות של העשור.
כל מרכז נתונים (Data Center) דורש כמויות עצומות של חיווט, מערכות קירור, והולכת חשמל, כולם מבוססים על נחושת. ככל שמתקני ה-AI מתרחבים ומחשבי העל הופכים צפופים וצרכני אנרגיה יותר, הצורך בנחושת גדל בקצב מהיר בהרבה מקצב הפיתוח של מכרות חדשים. על פי ההערכות, כל
דולר שמושקע בבינה מלאכותית דורש השקעה תשתיתית של עשרות סנטים בנחושת, כך שהבום הטכנולוגי הנוכחי מחזק ישירות את מחירי המתכת.
- סין וארה"ב פותחות סבב שיחות חדש - המאמץ להימנע מהסלמה לפני מפגש הפסגה
- שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להיבט הכלכלי, לנחושת יש גם תפקיד סביבתי מהותי. היא נחשבת לחומר היעיל ביותר להולכת חשמל בהקשר של עלות תועלת, ומשמשת
בלב מערכות האנרגיה הירוקה, החל מטורבינות רוח ועד רכבים חשמליים ותחנות טעינה. בשנים הקרובות, ככל שהעולם ישלב יותר מערכות חכמות ופתרונות אחסון אנרגיה, הנחושת צפויה להפוך לצוואר בקבוק אמיתי, מה שמסביר את מאמצי המדינות המערביות להבטיח אספקה יציבה ומגוונת.
העימות בין וושינגטון לבייג׳ינג כבר אינו מתמקד רק במאבק אסטרטגי על שליטה במשאבים נדירים, אלא בתעשיות הליבה של הדור הבא, מהמעבדים במרכזי הנתונים ועד לחוטי הנחושת שמזינים את הכלכלה הדיגיטלית.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
משקיעים עובדים AIלקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?
זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.
מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.
בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.
מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45% , פלנטיר Palantir 1.65% או רובין הוד Robinhood 2.58% מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.
