מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
בעידן שבו נדמה שכל גוף פיננסי ממהר להצמיד לעצמו תווית של AI, קן גריפין המייסד והמנכ"ל של סיטאדל מקרנות הגידור הוותיקות והגדולות בעולם, בוחר דווקא לשים רגל על הברקס. זה קורה בזמן שחברות טכנולוגיה מדווחות על גידול חד במכירות שבבים ומערכות AI, הבוקר הגיעו התוצאות של TSMC שעקפו את הציפיות וגם הקפיצו את התחזית קדימה ( לקריאה על התוצאות - TSMC בלב מהפיכת ה-AI: מעלה את התחזיות במעל 30% ) אבל גריפין לא מתרגש והוא רוצה להזכיר לנו אבל בעיקר לוול סטריט שהעולם הפיננסי, גם כשהוא עטוף בסיסמאות של חדשנות, עדיין נשען על אנשים שמבינים הקשרים, לא על אלגוריתמים שמחקים אותם. מבחינתו, כל עוד הבינה המלאכותית לא מסוגלת לייצר "אלפא", כלומר יתרון אמיתי על פני השוק, היא תישאר כלי תומך ולא מנוע צמיחה בפני עצמו.
העמדה שלו בולטת במיוחד על רקע המהלך שהשיקה גולדמן זאקס לפני יומיים. בעוד גריפין מטיל ספק ביכולת של בינה מלאכותית ג׳נרטיבית לייצר ערך אמיתי בעולם ההשקעות, המנכ"ל של גולדמן, דיוויד סולומון, הכריז על תוכנית שאפתנית שלא הוא קרא One Goldman Sachs 3.0. מהלך רחב לשילוב בינה מלאכותית בכל הזרועות של הבנק. למהלך גם יתלוו שורת קיצוצי כח אדם כשבנק ההשקעות הוותיק יחליף בנקאים בכותבי קוד, אנליסטים במתכנתים - שיחת המשקיעים שהפכה לשיחת פרידה: גולדמן זאקס מחליפה את הבנקאים ב-AI מה שאנחנו רואים פה זה ממש שתי תפיסות מנוגדות: האחת רואה בטכנולוגיה כלי לשיפור תהליכים, השנייה מתייחסת אליה רק כתשתית שתשנה את דרך קבלת ההחלטות כולה. זו באמת שאלה גדולה שמרחפת היום מעל וול סטריט - האם הבינה המלאכותית תהפוך את הבנקים והקרנות ליעילים וחכמים יותר, או שפשוט תחליף את האנשים שעבדו בהם עד עכשיו.
קן גריפין, מייסד ומנכ"ל ענקית קרנות הגידור סיטאדל, הביע ספקות לגבי התרומה של אינטליגנציה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) לעולם ההשקעות. בכנס המשקיעים של ג'יי פי מורגן ורובינהוד שנערך בניו יורק, ציין גריפין כי "אמנם מדובר בטכנולוגיה שמגבירה פרודוקטיביות, אבל בכל הנוגע למציאת אלפא זה פשוט לא מספיק".
גריפין, נחשב לאחד מהשמות הבולטים בתעשייה הפיננסית, זו לא הפעם הראשונה שהוא מבקר את תחום הבינה המלאכותית. לדבריו, הכלים הקיימים כיום אינם מסוגלים להחליף את עבודת המחקר המעמיקה שמתבצעת בחברות כמו סיטאדל, שמנהלת הון בהיקף של כ-69 מיליארד דולר. אם כי הוא מכיר בכך שהטכנולוגיה צפויה להשפיע, גריפין טוען שהשפעתה לא תהיה מהפכנית ובוודאי לא אחידה על פני כל ענפי המשק.
- imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה המוגבלת של AI על ניהול השקעות
למרות ההתלהבות הגוברת סביב בינה מלאכותית, כולל השקעות של מאות מיליארדי דולרים מצד חברות ענק כמו אנבידיה, מיקרוסופט ואחרות, בענף קרנות הגידור לא נראית בשלב זה קפיצה תפיסתית. לדבריו של גריפין, מדובר ככל הנראה בכלי תומך ולא במערכת שיכולה להחליף שיקול דעת של אנליסטים ומנהלי תיקים.
ייתכן שבמגזרים אחרים הטכנולוגיה באמת תייצר שינוי כמו בהאצת תהליכים תפעוליים או בשיפור ניתוחים משפטיים ורפואיים אבל בעולם שבו יש צורך להבין הקשרים כלכליים עמוקים, לזהות חריגות ולבנות אסטרטגיה, GenAI עדיין לא עומד בציפיות.
במקביל, גריפין מתייחס גם להיבט החברתי של ההתקדמות הטכנולוגית, וטוען כי בניגוד לחששות הרווחות, AI לא תעלים משרות בזמן הקרוב. בעיניו, מה שכן קורה הוא העלאת קרנם של סמנכ"לי הטכנולוגיה בארגונים, וזירוז של תהליכים טכנולוגיים ש"היו צריכים לקרות כבר לפני 25 שנה".
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
זה מצביע על מגמה רחבה יותר שבה חברות ציבוריות מגבירות את ההשקעה בתשתיות מידע ובפיתוח דיגיטלי, אולי כחלק ממאבק הישרדות בשווקים משתנים. אבל גם כאן, מדובר בתיקון מאוחר של פערים ולא במהפכה שתחולל סדר עולמי חדש.
לא כל מה שנוצץ זהב הוא
הדברים של גריפין נשמעים כמעט כמו קול שפוי, בודד כמעט, בתוך כל הרעש וההייפ. בזמן שבתי השקעות, בנקים וטכנולוגיה ממהרים להציג כל יוזמה חדשה כ"מהפכה", גריפין מזכיר שהערך האמיתי נמדד לא בכמות הקוד אלא באיכות של ההבנה. הבינה המלאכותית, לדבריו, עשויה לשפר תהליכים ולחסוך זמן, אבל את מה שהופך השקעה להצלחה שזה אינטואיציה, שיפוט אנושי ויכולת לקרוא את המציאות כלכלית ולהבין את תמונת המצב זה משהו שהיא עדיין לא מסוגלת לייצר. לכן, גם בעידן שבו השוק רווי בציפיות טכנולוגיות, סיטאדל ממשיכה להישען על השילוב שבנה אותה מלכתחילה: מתמטיקה, מערכות ניתוח מתקדמות, ובעיקר אנשים שמבינים את הסיפור שמאחורי המספרים. כל עוד האלגוריתמים לא יודעים לזהות רגשות אנושיים, וול סטריט תישאר לפחות חלקית, בידיים של בני אדם.- 1.לרון 12/11/2025 18:31הגב לתגובה זוכפי שבהגיע FEAR AND GREED ל 92 היה ברור שתהיינה ירידות לכוון 24. תהליכים מגבילים את עצמם ולא משנה הסיבה.כח הכבידה עדיין שורר וישרור לעד
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
