מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
בעידן שבו נדמה שכל גוף פיננסי ממהר להצמיד לעצמו תווית של AI, קן גריפין המייסד והמנכ"ל של סיטאדל מקרנות הגידור הוותיקות והגדולות בעולם, בוחר דווקא לשים רגל על הברקס. זה קורה בזמן שחברות טכנולוגיה מדווחות על גידול חד במכירות שבבים ומערכות AI, הבוקר הגיעו התוצאות של TSMC שעקפו את הציפיות וגם הקפיצו את התחזית קדימה ( לקריאה על התוצאות - TSMC בלב מהפיכת ה-AI: מעלה את התחזיות במעל 30% ) אבל גריפין לא מתרגש והוא רוצה להזכיר לנו אבל בעיקר לוול סטריט שהעולם הפיננסי, גם כשהוא עטוף בסיסמאות של חדשנות, עדיין נשען על אנשים שמבינים הקשרים, לא על אלגוריתמים שמחקים אותם. מבחינתו, כל עוד הבינה המלאכותית לא מסוגלת לייצר "אלפא", כלומר יתרון אמיתי על פני השוק, היא תישאר כלי תומך ולא מנוע צמיחה בפני עצמו.
העמדה שלו בולטת במיוחד על רקע המהלך שהשיקה גולדמן זאקס לפני יומיים. בעוד גריפין מטיל ספק ביכולת של בינה מלאכותית ג׳נרטיבית לייצר ערך אמיתי בעולם ההשקעות, המנכ"ל של גולדמן, דיוויד סולומון, הכריז על תוכנית שאפתנית שלא הוא קרא One Goldman Sachs 3.0. מהלך רחב לשילוב בינה מלאכותית בכל הזרועות של הבנק. למהלך גם יתלוו שורת קיצוצי כח אדם כשבנק ההשקעות הוותיק יחליף בנקאים בכותבי קוד, אנליסטים במתכנתים - שיחת המשקיעים שהפכה לשיחת פרידה: גולדמן זאקס מחליפה את הבנקאים ב-AI מה שאנחנו רואים פה זה ממש שתי תפיסות מנוגדות: האחת רואה בטכנולוגיה כלי לשיפור תהליכים, השנייה מתייחסת אליה רק כתשתית שתשנה את דרך קבלת ההחלטות כולה. זו באמת שאלה גדולה שמרחפת היום מעל וול סטריט - האם הבינה המלאכותית תהפוך את הבנקים והקרנות ליעילים וחכמים יותר, או שפשוט תחליף את האנשים שעבדו בהם עד עכשיו.
קן גריפין, מייסד ומנכ"ל ענקית קרנות הגידור סיטאדל, הביע ספקות לגבי התרומה של אינטליגנציה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) לעולם ההשקעות. בכנס המשקיעים של ג'יי פי מורגן ורובינהוד שנערך בניו יורק, ציין גריפין כי "אמנם מדובר בטכנולוגיה שמגבירה פרודוקטיביות, אבל בכל הנוגע למציאת אלפא זה פשוט לא מספיק".
גריפין, נחשב לאחד מהשמות הבולטים בתעשייה הפיננסית, זו לא הפעם הראשונה שהוא מבקר את תחום הבינה המלאכותית. לדבריו, הכלים הקיימים כיום אינם מסוגלים להחליף את עבודת המחקר המעמיקה שמתבצעת בחברות כמו סיטאדל, שמנהלת הון בהיקף של כ-69 מיליארד דולר. אם כי הוא מכיר בכך שהטכנולוגיה צפויה להשפיע, גריפין טוען שהשפעתה לא תהיה מהפכנית ובוודאי לא אחידה על פני כל ענפי המשק.
- ה-AI, עוזר למנהל כספים לבצע משימות מהר וטוב יותר
- דיפסיק על ה-AI: "השאלה אינה מה בונים אלא מה ניתן לשמר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה המוגבלת של AI על ניהול השקעות
למרות ההתלהבות הגוברת סביב בינה מלאכותית, כולל השקעות של מאות מיליארדי דולרים מצד חברות ענק כמו אנבידיה, מיקרוסופט ואחרות, בענף קרנות הגידור לא נראית בשלב זה קפיצה תפיסתית. לדבריו של גריפין, מדובר ככל הנראה בכלי תומך ולא במערכת שיכולה להחליף שיקול דעת של אנליסטים ומנהלי תיקים.
ייתכן שבמגזרים אחרים הטכנולוגיה באמת תייצר שינוי כמו בהאצת תהליכים תפעוליים או בשיפור ניתוחים משפטיים ורפואיים אבל בעולם שבו יש צורך להבין הקשרים כלכליים עמוקים, לזהות חריגות ולבנות אסטרטגיה, GenAI עדיין לא עומד בציפיות.
במקביל, גריפין מתייחס גם להיבט החברתי של ההתקדמות הטכנולוגית, וטוען כי בניגוד לחששות הרווחות, AI לא תעלים משרות בזמן הקרוב. בעיניו, מה שכן קורה הוא העלאת קרנם של סמנכ"לי הטכנולוגיה בארגונים, וזירוז של תהליכים טכנולוגיים ש"היו צריכים לקרות כבר לפני 25 שנה".
- ריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
- לייבפרסון מזנקת 20% לאחר שהכתה את הקונצנזוס והעלתה תחזיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
זה מצביע על מגמה רחבה יותר שבה חברות ציבוריות מגבירות את ההשקעה בתשתיות מידע ובפיתוח דיגיטלי, אולי כחלק ממאבק הישרדות בשווקים משתנים. אבל גם כאן, מדובר בתיקון מאוחר של פערים ולא במהפכה שתחולל סדר עולמי חדש.
לא כל מה שנוצץ זהב הוא
הדברים של גריפין נשמעים כמעט כמו קול שפוי, בודד כמעט, בתוך כל הרעש וההייפ. בזמן שבתי השקעות, בנקים וטכנולוגיה ממהרים להציג כל יוזמה חדשה כ"מהפכה", גריפין מזכיר שהערך האמיתי נמדד לא בכמות הקוד אלא באיכות של ההבנה. הבינה המלאכותית, לדבריו, עשויה לשפר תהליכים ולחסוך זמן, אבל את מה שהופך השקעה להצלחה שזה אינטואיציה, שיפוט אנושי ויכולת לקרוא את המציאות כלכלית ולהבין את תמונת המצב זה משהו שהיא עדיין לא מסוגלת לייצר. לכן, גם בעידן שבו השוק רווי בציפיות טכנולוגיות, סיטאדל ממשיכה להישען על השילוב שבנה אותה מלכתחילה: מתמטיקה, מערכות ניתוח מתקדמות, ובעיקר אנשים שמבינים את הסיפור שמאחורי המספרים. כל עוד האלגוריתמים לא יודעים לזהות רגשות אנושיים, וול סטריט תישאר לפחות חלקית, בידיים של בני אדם.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.49% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
מחשוב קוונטי גטי תמונותריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים
ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -7.81% , אחת החברות הבולטות בעולם המחשוב הקוונטי, הציגה ברבעון השלישי תוצאות טובות מהתחזיות, אך בשוק לא מיהרו להתרגש. החברה אמנם הפסידה פחות מהצפוי, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזית, והמשקיעים עדיין לא רואים מסלול ברור לרווחיות. המניה נופלת ב-8%.
ברבעון שהסתיים בספטמבר רשמה ריגטי הפסד מתואם של 3 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 5 סנט. ההכנסות עמדו על 1.9 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל־2.2 מיליון דולר. מדובר בשיפור מסוים לעומת ביצועי השנה שעברה, אך עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית לשווי השוק וההייפ סביב החברה. המנכ"ל סובוד קולקרני ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי ריגטי נהנית מביקוש גובר למערכות קוונטיות המותקנות באתרי הלקוחות, ולא נגישות רק דרך הענן וכן ממגוון שיתופי פעולה חדשים שמטרתם להעמיק את המחקר והפיתוח. לדבריו, החיבור בין טכנולוגיות בינה מלאכותית למחשוב קוונטי מתחיל לקרום עור וגידים.
אחת ההכרזות הבולטות של החברה נגעה לשיתוף פעולה עם ענקית השבבים אנבידיה, במסגרת פלטפורמת NVQLink - יוזמה פתוחה שמטרתה לאפשר אינטגרציה בין מחשבים קוונטיים למחשבי־על מבוססי בינה מלאכותית. קולקרני הדגיש כי זהו כיוון מרכזי לעתיד התחום, ושהשילוב בין שתי הטכנולוגיות עשוי להאיץ את המעבר ממחקר בסיסי לשימושים מסחריים.
אבל מאחורי ההצהרות, המספרים מספרים סיפור פחות אחר. ההפסד התפעולי של ריגטי גדל ל־20.5 מיליון דולר, לעומת 19.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־17.3 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. כלומר, גם אם ההפסד למניה הצטמצם, הוצאות החברה ממשיכות לעלות. התחזיות לשנה כולה מצביעות על הפסד צפוי של 29 סנט למניה והכנסות של 8.1 מיליון דולר, שיפור קל לעומת 2024, אז רשמה הפסד של 36 סנט למניה והכנסות של 10.8 מיליון דולר.
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיקוד מחקרי מובהק
ריגטי בולטת בין חברות המחשוב הקוונטי בכך שהיא שומרת על מיקוד מחקרי מובהק, ולא מנסה למכור חזון מסחרי רחב מדי. חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מחוזים ממשלתיים, בעיקר מארצות הברית. מוקדם יותר השנה חתמה החברה על חוזה של 5.8 מיליון דולר עם מעבדת חיל האוויר האמריקאי, לפיתוח רשת קוונטית שתאפשר תקשורת מאובטחת בין מחשבים קוונטיים מרוחקים. ההישענות על המגזר הציבורי מספקת לריגטי יציבות, אך גם יוצרת תלות מסוימת. בשבוע שעבר הוריד בית ההשקעות B. Riley את המלצתו למניה מ"קנייה" ל"נייטרלי", בטענה שעיכובים אפשריים בתקציבים הפדרליים עלולים לפגוע בקצב החוזים ובתזרים החברה. החשש נוגע לכך שהמימון הממשלתי הוא מנוע הצמיחה המרכזי שלה, והאטה שם עלולה לגרור השפעה מיידית.
