אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?

היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי

אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.

מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.

בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.

• בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש
• ביטול ההסכם באתיופיה: שיכון ובינוי צופה הפסד של 98 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.

המדדים בוול-סטריט נסחרים בעליות שערים, כאשר משקיעים הגיבו בשילוב של אופטימיות זהירה לנוכח תוצאות חיוביות מעונת הדוחות והקלה במתיחות הסחר בין ארצות הברית לסין. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו במקצת, בעוד מדד S&P 500 עלה ב־1.1%, בדרכו לרשום את העלייה הדו־יומית החדה ביותר מאז חודש יוני. הנאסד״ק קופץ גם כן ב-1.4% בדרך לשיא חדש.

עד כה, כ־85% מהחברות במדד S&P 500 שפרסמו דוחות רווח דיווחו על תוצאות טובות מהצפוי, מה שמחזק את הסנטימנט החיובי בשוק. המשקיעים מצפים שהדינמיקה הזו תימשך, במיוחד כאשר נראה שהסיכון להסלמה במלחמת הסחר פוחת. הנשיא דונלד טראמפ הבהיר כי עדיין שוקל להעלות מכסים על סחורות סיניות אם לא תושג עסקה עד 1 בנובמבר, אך הדגיש את כוונתו להיפגש עם נשיא סין שי ג׳ינפינג בשבוע הבא, צעד שנתפס כסימן להתקדמות.

אנליסטים ציינו כי למרות התנודתיות האופיינית לחודש אוקטובר, התנודות האחרונות נותרו מתונות יחסית. ריק גרדנר מ־RGA Investments אמר כי משקיעים ממשיכים לאמץ את גישת "קנה בירידה", והוסיף שהמבחן הבא לשוק יהיה דוחות החברות הטכנולוגיות הגדולות. לדבריו, המשקיעים מחפשים אינדיקציות ברורות כיצד ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית תורמות לשורת הרווח.

• בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
• המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הציפיות השבוע מתמקדות בשני מוקדים עיקריים: המשך עונת הדוחות - עם שמות בולטים כמו נטפליקס, קוקה קולה, טסלה ואינטל וגם פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש ספטמבר ביום שישי, שצפוי לשפוך אור על מגמת האינפלציה לפני החלטת הריבית של הפד.