
צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.
ההורדה הראשונה הגיעה מצד פיץ' במרץ 2024, בעקבות חששות מהתפרקות הקואליציה הפוליטית של הנשיא עמנואל מקרון וההפגנות הענקיות שפרצו ברחובות פריז. זמן קצר לאחר מכן, Moody's הצטרפה והצביעה על כישלון ברפורמות הפנסיה, רפורמה מרכזית שהייתה אמורה להציל מיליארדי אירו אך הובילה במקום זאת למחאות רחוב אלימות ולסכסוך פוליטי ממושך. S&P, שהייתה האחרונה להצטרף למעגל ההורדות, המתינה כדי לבחון את התפתחויות הפוליטיות האחרונות, אך בסופו של דבר לא מצאה סיבה לאופטימיות.
ההורדה הגיעה על רקע שבוע סוער במיוחד בפוליטיקה הצרפתית. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו, שמונה על ידי מקרון כדי לייצב את המצב הפוליטי המעורער, נאלץ להקפיא את רפורמת הפנסיה הדגלית, רפורמה שהייתה אמורה להעלות את גיל הפרישה מ-62 ל-64 ולהפחית את הוצאות המדינה בכ-10 מיליארד אירו בשנה. ההקפאה נבעה מהצורך לשרוד הצבעת אי-אמון בפרלמנט, שם האופוזיציה, הכוללת את המפלגה הלאומית הימנית של מריין לה פן ואת השמאל הרדיקלי של ז'אן-לוק מלנשון, מחזיקה בכוח משמעותי ומסוגלת להפיל את הממשלה. ההצבעה נמנעה בקושי רב, עם רוב של ארבעה קולות בלבד לטובת הממשלה, אך היא חשפה את השבריריות העמוקה של הקואליציה השלטונית.
- הבן דחף את האב המיליארדר מצוק? מייסד מנגו מת בתעלומה ובנו הפך לחשוד
- מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
המשבר הפוליטי אינו תופעה חדשה בצרפת. מאז הבחירות לפרלמנט ביוני 2024, שבהן איבדה מפלגתו של מקרון את הרוב המוחלט שלה, הממשלה פועלת במצב של "תלויה באוויר". חוקים חשובים, כולל תקציב המדינה, נתקעים בגלל התנגדויות פרלמנטריות, והממשלה נאלצת לנהל משא ומתן יומיומי עם מפלגות קטנות ולהסתמך על פשרות כואבות.
השווקים הפיננסיים מגיבים להתפתחויות הפוליטיות והכלכליות. פער התשואות בין אגרות חוב צרפתיות לאג"ח גרמניות, מדד סיכון מרכזי בגוש האירו, זינק ליותר מ-85 נקודות בסיס בשיא המשבר, לעומת פחות מ-50 נקודות לפני חודשים ספורים.
בדצמבר צפויה הממשלה הצרפתית להציג את תקציב 2026, שמטרתו המרכזית היא להפחית את הגירעון התקציבי ל-4.7% מהתוצר – ירידה משמעותית מ-5.4% הנוכחי. לטווח הארוך, הממשלה שואפת להחזיר את הגירעון מתחת ל-3% עד 2029, בהתאם לכללי האיחוד האירופי. התוכנית המקיפה כוללת חיתוך בהוצאות ממשלתיות, ובהן קיצוץ בסובסידיות אנרגיה שעלו פלאים בעקבות מלחמת אוקראינה והמשבר האנרגטי, רפורמות במערכת הבריאות הציבורית והפחתת מסים לעסקים כדי לעודד השקעות פרטיות וצמיחה כלכלית.
ההשלכות על האזרחים: מהפגיעה בכיס ועד לסיכון האירופי
הורדות בדירוג אשראי אינן מוגבלות להשפעה על השווקים הפיננסיים והמשקיעים המוסדיים בלבד. הן עלולות להשפיע באופן ישיר ומורגש על הכלכלה האמיתית והאזרחים הרגילים: עלויות החוב הגבוהות יותר של הממשלה יגדילו את הנטל על התקציב הלאומי, מה שיוביל לקיצוצים בשירותים ציבוריים חיוניים, חינוך, בריאות, תחבורה ותשתיות. אזרחים רגילים עלולים לסבול מעליית מחירים של שירותים ומוצרים, הפחתת קצבאות סוציאליות ומסים חדשים שיוטלו כדי לסגור את הפער.

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים
לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15% הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.
ההגעה לנאסדק
החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%.
תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.
המציאות לא עמדה בציפיות
מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.
- שימו לב לשווקים המתעוררים, ואיך לא לשלם לשוק ״שכר סופרים״?
- איזה מניות ביטחוניות מעניינות? ואיזה מניה סולידית יכולה להפתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע?
הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה.
המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם.
עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.
ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית
פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.
- יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.