הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

• בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
• פרטנר חושפת את נתוני צריכת החשמל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

מבנה האסדרה הנוכחי של רשות החשמל עדיין קובע מראש כמה תחנות כוח נדרש להקים ומה שיעור הזמינות המובטח להן מחברת נגה. גישה זו יוצרת מצב שבו ההחלטות על היצע החשמל ומחירו מתקבלות בידי המתכנן המרכזי, ולא בהכרח משקפות את מצב המשק. הרגולציה הקיימת אמנם מבטיחה ודאות ליזמים שנכנסו למכסה, ומקלה על מימון התחנות, ואולם עצם קיום המכסות מגביל יזמים נוספים מקידום תחנות – כאשר "הסיכון" בהן הוא שהן עלולות להתברר כנדרשות למשק מוקדם מהצפוי. כאשר ההיצע מצומצם באופן מלאכותי, החוסן האנרגטי צפוי להיפגע והמחירים עלולים לעלות. כאמור, קיים יתרון מהותי מבחינה מימונית במודל שבו תשלומי הזמינות מובטחים מראש מהרגולטור, וכך הוקמו תחנות כוח עד כה, אולם התפתחות שוק האספקה עשויה להביא לשכלול שוק החשמל בכך שתאפשר מימון תחנות כוח על בסיס עסקאות זמינות בין יצרן למספק פרטי, שאינן מפוקחות על ידי הרגולטור ואינן דורשות הבטחת תשלומי זמינות מצידו. ניתן לקבל אינדיקציה על ההתכנות לכך מסגירות פיננסיות ראשונות שדווחו לאחרונה של פרויקטים סולאריים משולבי אגירה, שמומנו על בסיס מכירת תעודות זמינות למספקים פרטיים בעסקאות לא מפוקחות מצד הרגולטור. יצוין כי לאותם פרויקטים ישנה הבטחה לזמינות אלטרנטיבית מינימלית מצד הרגולטור במידה ולא יצליחו לאתר לקוח, אולם מדובר בשיעור זמינות מצומצם יחסית. כך, הרגולטור אכן החל לאפשר הזדמנויות לשוק משוכלל להיווצר, אך הוא עדיין מגביל אותן לסוגי טכנולוגיה מסוימים בלבד.

הגידול בביקוש לחשמל והשינויים הדינמיים בשוק מחייבים ליברליזציה מלאה של השוק: ביטול מוחלט של מכסות הייצור לכלל הטכנולוגיות ומתן אפשרות גם לתחנות הכוח לבצע עסקאות חשמל בין יצרנים למספקים פרטיים ללא התערבות הרגולטור, כפי שאפשר הרגולטור למתקנים הסולאריים. הסטת סיכון הביקוש מהרגולטור אל השוק תאפשר לשוק לזהות בעצמו את צרכי החשמל ולהגיב מהר יותר לשינויים בזמן אמת, ללא צורך בניהול ההיצע מצד הרגולטור. הרגולטור עדיין יידרש להמשיך ולפקח על השוק, לשמור על אמינות החשמל ולוודא כי נשמרים התנאים תחרותיים, אך לא יידרש לקבוע בעצמו כמה תחנות כוח יוקמו ומה תשלום הזמינות שישולם להם. ליברליזציה של מקטע הייצור תסייע רבות גם לפיתוח שוק האספקה הפרטית, שייהנה ממקורות חשמל נוספים אשר יאפשרו לו להמשיך ולצמוח. המחיר בעסקאות בין יצרן למספק פרטי ייקבע בשוק חופשי, באופן תחרותי, מה שיביא גם להפחתת יוקר המחיה ולשיפור השירות לצרכנים.

• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
• קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום

הכותב הוא סמנכ"ל אסטרטגיה ושותפויות בחברת פאוורג'ן ויו"ר חברת ריינדיר אנרגיה, שימש בעבר כחבר במליאת רשות החשמל.