כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.

הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.

הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.

צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב

האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.

• חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
• טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.

אחת הסוגיות המרכזיות שבהן נדרש בית המשפט להכריע נגעה לשאלת פטירתם של שני עדי הצוואה. עורך הדין שערך את המסמך נפטר לפני שנים רבות, וגם מזכירתו לא אותרה. לא צוין בצוואה מספר תעודת הזהות שלה, ולכן לא ניתן היה לאתרה. השופט פפרני ציין כי לפי פסיקת בתי המשפט, עצם פטירתם של עדי הצוואה אינה פגם אוטומטי הפוסל את הצוואה. לדבריו, "חלוף הזמן ופטירת העדים הוא אחד השיקולים שיש להתחשב בו אולם אינו שיקול בלעדי, במיוחד כשאין טענה לזיוף חתימות. די בכך שהצוואה נראית תקינה על פניה וללא פגמים צורניים כדי לקיימה גם לאחר פטירת העדים". עוד הוא הוסיף בפסק הדין שפורסם כי מכיוון שחלפו יותר מ-50 שנה ממועד עריכת הצוואה, ושמדובר בצוואות הדדיות שנערכו יחד עם צוואת האב, אין מקום לזקוף את פטירת העדים לחובת מבקשי קיום הצוואה.

האם מעולם לא טענה שלא הבינה את הצוואה

הבן שהתנגד לקיום הצוואה ניסה לבסס את טענותיו גם על חוסר שליטה של אמו בשפה העברית. בית המשפט בחן את הטענות האלה לעומקן. השופט ציין כי אין מחלוקת על כך שהאם לא קראה ולא כתבה בעברית, אך השאלה היא האם הבינה את השפה ברמה שאפשרה לה להבין את משמעות הצוואה. "המנוחה", כך נכתב בפסק הדין, "היתה בת 40 בעת עריכת הצוואה, בעלת עסק משפחתי מצליח ששירת לקוחות רבים, חלקם דוברי עברית, ויש להניח כי הבינה עברית במידה ניכרת אשר שימשה אותה בעסקי המשפחה". עוד צוין כי מאז שנערכה הצוואה של האב ב-1972 ועד לפטירת האם, חלפו עשרות שנים שבהן לא נטענה על ידה כל טענה על כך שהצוואה לא הוסברה לה או שהיא לא הבינה את תוכנה.

• נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
• מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים

בית המשפט נתן משקל גם ל"הגיונה של הצוואה". הצוואה, כך נכתב, חילקה את העיזבון בין כלל הילדים, ללא הדרה או שלילת זכות כלשהי, והוראותיה פשוטות וברורות. השופט הסביר כי תוכן הצוואה סביר ותואם את נסיבות חייה של המנוחה ואת הערכים שהנחו אותה. "המנוחה צוותה עזבונה לכל ילדיה באחוזים שונים. לא הועלו טענות להשפעה בלתי הוגנת, מעורבות או כל טענה אחרת מאלו הקבועות בחוק", נכתב בהחלטה.

בנוגע לעובדה שעורך הדין שערך את הצוואה היה באותה עת גם היועץ המשפטי של החברה המשפחתית, ציין בית המשפט כי הדבר דווקא מחזק את ההנחה שהאם הבינה את משמעות המסמך. לדבריו, "אין מדובר במפגש אקראי אצל עורך דין לא מוכר. סביר והגיוני יותר להניח כי עו"ד סגל, ששימש אותה עת כעורך הדין של החברה המשפחתית, הסביר למנוחה היטב את הוראות צוואתה".

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי המתנגדים לקיום הצוואה לא הצליחו להוכיח שהמסמך אינו משקף את רצונה של המנוחה. "מבקשי הקיום עמדו בנטל להוכיח כי המנוחה הבינה את הוראות הצוואה", כתב השופט בהכרעתו, "ומשכך, חוזר נטל השכנוע לשכמו של המתנגד, ואינני סבור כי עלה בידו לעמוד בנטל כנדרש". בהתאם לכך, הוא הורה על קיום הצוואה ודחה את ההתנגדות.

גם התביעה של אשתו של הבן נדחתה

מעבר למחלוקת על עצם תוקף הצוואה, נדונה גם תביעה נוספת שהגישה אשתו של הבן שהתנגד לקיום הצוואה. האשה טענה כי על פי הסכם ממון שנערך בינה לבין בעלה בארה"ב, היא זכאית להירשם כבעלת מחצית מהמניות שמגיעות לו בחברה המשפחתית. ואולם גם התביעה הזו נדחתה. בית המשפט קבע כי הסכם הממון מחייב רק את הצדדים שחתמו עליו, ואין לו תוקף כלפי שאר האחים. "כל עוד לא התקבלה תביעתו של אלמוני ולא נקבע כי הוא זכאי למניות בחברה", נכתב, "אין כל מקום לדון בתביעתה של א' כנגד אחיו". השופט הוסיף כי עצם העובדה שהתביעה הוגשה רק לאחר פרוץ הסכסוך המשפחתי, מטילה ספק בכנותה ומעלה חשש כי הוגשה ממניעים זרים.

גם בקשתו של הבן למנות מנהל עיזבון נדחתה. השופט פפרני הסביר כי לפי חוק הירושה, עזבונו של אדם עובר ליורשיו מיד עם מותו, ולכן אין הצדקה למינוי מנהל עיזבון קבוע כשאין נושים או חובות. "המנוחה נפטרה בשנת 2018 והבקשה הוגשה רק כארבע שנים לאחר מכן", הוא כתב, "לא נראה כי הייתה דחיפות במינוי מנהל עיזבון זמני". עם זאת, הוא ציין כי אם יתעוררו מחלוקות חדשות בעתיד, ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה שתישקל בהתאם לנסיבות.

בסיום פסק הדין קבע השופט כי הבן שהתנגד לצוואה ישלם לאחיו, מבקשי הקיום, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 45 אלף שקל. הוא הוסיף כי, "נוכח התוצאה אליה הגעתי, מורכבות ההליך, רוחב היריעה שנפרשה ואופן התנהלות הצדדים", מדובר בפסק דין שממצה את המחלוקת.

עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה, מסביר כי, "למרות שחוק הירושה קובע תנאים מסוימים כדי שצוואה בעדים תקוים בעתיד, הוא אינו מחיל שום חובה לתעד זאת בזמן אמת - מה שעלול לייצר ברבות השנים ואקום ראייתי במקרה שבו תישמע התנגדות לצוואה בזמן שהעדים כבר הלכו לעולמם, ובנסיבות שכאלה בית המשפט יידרש להכריע בהתאם לנסיבות. לאור כך מוצע - ובמקרים מסוימים שבהם ניתן לצפות סכסוך עתידי נכון יהיה לומר מומלץ - לבצע תיעוד מקסימלי בזמן אמת ולשמור את הראיות למקרה שבית המשפט יטיל את חובת ההוכחה על מי מהצדדים".

למה בכלל חשוב לדעת אם שני העדים של הצוואה כבר נפטרו?

כי לפי החוק, עדים לצוואה הם אלה שמוודאים שהמצווה הבין על מה הוא חותם ושלא הופעל עליו לחץ. כששני העדים כבר אינם בחיים, אי אפשר לשאול אותם איך הדברים נעשו בפועל. לכן עולה השאלה אם הצוואה עדיין תקפה, בייחוד כשאין דרך לוודא את הנסיבות שבהן היא נחתמה.

אז איך בית המשפט יכול לדעת שהצוואה באמת משקפת את רצון המנוחה?

בית המשפט בוחן את ההיגיון הפנימי של הצוואה ואת כל מה שידוע על חייה של המנוחה. אם הצוואה נראית סבירה, מחלקת את הרכוש בין הילדים באופן רגיל ולא מעלה חשד להשפעה חיצונית, הוא מניח שהיא משקפת את רצונה. במקרה הזה, השופט קבע שהצוואה פשוטה, הגיונית וברורה, ולכן אין סיבה לפקפק בה.

מה המשמעות של צוואה הדדית?

זו צוואה ששני בני זוג עורכים יחד, כך שכל אחד מהם מצווה את רכושו לפי הסדר שהוסכם ביניהם. בדרך כלל היא מבוססת על הסתמכות הדדית, כלומר כל אחד מהשניים יודע שהשני עושה צוואה דומה וסומך עליו שלא ישנה אותה. לכן ביטול של אחת מהצוואות עשוי להשפיע גם על השנייה.

למה בכלל לקח כל כך הרבה זמן עד שהצוואה הוגשה לבית המשפט?

לפי העדויות של האחים, הצוואה נמצאה רק אחרי פטירת האם, כשסידרו את הניירות הישנים בביתה. מדובר במסמך שנחתם ב-1972 ונשמר עשרות שנים במגירה או בתיק כלשהו. רק אחרי שהחלה מחלוקת בין האחים, היא נשלפה והוצגה.

אם האמא לא ידעה לקרוא בעברית, איך אפשר לדעת שהיא הבינה על מה חתמה?

השופט הסביר שהאמא ניהלה עסק מצליח שבו עבדה עם לקוחות ועובדים דוברי עברית, ולכן סביר שהבינה את השפה לפחות ברמה בסיסית. בנוסף, הצוואה נערכה אצל עורך הדין של המשפחה, שהיה קרוב אליהם שנים רבות. כל זה הוביל את בית המשפט להניח שהיא ידעה מה כתוב בה.

למה הבן שהתנגד לצוואה נדרש לשלם 45 אלף שקל?

מכיוון שבית המשפט דחה את טענותיו וקבע שההליך הארוך והמורכב שיזם גרם להוצאות מיותרות לאחיו. הסכום שנפסק הוא החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.

האם בית המשפט יכול היה לפסול את הצוואה רק בגלל שעורכי הדין והעדים מתו?

לא בהכרח. החוק מאפשר לקיים צוואה גם אם העדים נפטרו, כל עוד אין ראיות לפגם חמור או לחשד שצוואת המצווה לא הייתה חופשית. בית המשפט הדגיש שחלוף הזמן כשלעצמו אינו סיבה לפסול צוואה.

למה נדחתה התביעה של אשת הבן שטענה לזכויות במניות?

משום שההסכם שעליו הסתמכה נערך בינה לבין בעלה בלבד, בארה"ב, ולא היה לו תוקף כלפי יתר האחים. בית המשפט ציין גם שהתביעה הוגשה באיחור רב ורק אחרי שפרץ הסכסוך המשפחתי, מה שהעלה חשד שהיא נובעת ממניעים לא נקיים.

מה זה בעצם מנהל עיזבון ולמה בית המשפט לא מינה אחד?

מנהל עיזבון הוא אדם שממונה לטפל ברכוש של הנפטר עד לחלוקתו בין היורשים. השופט סבר שאין צורך בכך במקרה הזה, כי אין חובות או נושים לעיזבון, והיורשים יכולים לחלק את הרכוש בעצמם. בנוסף, הבקשה הוגשה ארבע שנים אחרי מותה של האם, ולכן נחשבה מאוחרת מדי.