הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
הסיכונים לבנקים - אחד גדול, השאר קטנים
הסיכון הגדול לבנקים הוא הרגולטור. כנראה שהרוב כבר מבין שמי שמנהל את הבנקים אלו לא מנהלי הבנקים אלא נגיד בנק ישראל ויד ימינו, המפקח על הבנקים. הם קובעים את הריבית, את קובעים את יחס ההון, הלימות ההון, גובה ההוצאות לאשראי, הם מספרים לנו שהם דואגים ליציבות הבנקים. בפועל, האמת היא שהם דואגים לרווחים של הבנקים - כי בנקים מרוויחים הם בנקים יציבים. יש כאן בעיה ציבורית גדולה - יש עוגה של רווחים ורווחה וכשהבנקים לוקחים אותה זה אומר שזה פוגע בציבור. זה בא אחד על חשבון השני. רוצים בנקים רווחיים, זו פגיעה בציבור, רוצים בנקים רווחיים פחות, זו רווחה לציבור. פרופ' אמיר ירון והמפקח, דני חחיאשווילי בדומה לקודמיהם מעדיפים את הבנקים על פני הציבור, העיקר שלא יהיה אפילו סיכוי קטן, קטנטן לפגיעה ביציבות, ואנחנו כל הזמן שואלים - הבנקים מרוויחים המון, מיליארדים רבים, תשואה להון של 15%-17% בשנתיים האחרונות, אם היו מרוויחים 'רק' 10% והשאר היה עובר ללקוחות - זה אסון?". מה שמדהים ששר האוצר לא עושה מאום. הוא משחק אותה גיבור עם מס נוסף על הבנקים - הבנק הזה הוא על חשבון כולנו, כי במקביל מעלים את הריבית על הלוואות. הרבה יותר פשוט היה לקבוע ריבית על העו"ש - ככה היו עוברים כ-6-8 מיליארד שקלים מהבנקים אלינו וזה לא היה אסון לבנקים.
אז בתור לקוחות - אנחנו כועסים, חלקנו שונאים את הבנקים. בתור משקיעים - זה נהדר. יש אבא ששומר עליכם. ברגע שזה לא יהיה, רק אז יהיה סיכון לתוצאות של הבנקים.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- שוק ה-IR המקומי - כמה עולה השירות ומי השחקנים המרכזיים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2010-2017
מה באמת הגדיל את רווחי הבנקים
הרווחים של הבנקים לא צמחו רק בגלל ריבית גבוהה. הם צמחו בגלל שינוי מבני שקרה בהם לאורך העשור האחרון. אם נחזור אחורה, סביב 2010-2012, הרווח למניה של לאומי עמד על שקל עד שקל וחצי, ולאט-לאט טיפס לכ-2 שקלים לפני הקורונה. ואז, דווקא כשנראה היה שהבנקים נמצאים בשפל עם תשואות נמוכות רגולטור שעומד על הצוואר וריבית אפסית, מתוך אותו שפל הגיעה נקודת המפנה. משבר הקורונה הכריח את הבנקים לעבוד מרחוק ולצמצם את הפעילות הפיזית שלהם אבל בעוד חברות אחרות חזרו בהדרגה למשרדים הבנקים ״ראו כי טוב״ ולקחו את העבודה מרחוק לרמה אסטרטגית. עבודה מרחוק הפכה תירוץ לפיטורים המוניים.
ולאומי בראש. שם לא נכנעו ללחץ של העובדים ופיטרו יותר מ-1,000 עובדים כולם נשלחו הביתה. הבנק תירץ את זה כ״דיגיטציה״ וסגר עשרות סניפים בשנים שאחרי הקורונה ראינו את התוצאות. היעילות התפעולית של לאומי כמו גם של הקולגות (שצמצמו גם הם פעילות) השתפרה דרמטית. יחס היעילות (הוצאות לעומת הכנסות) ירד לשפל של כל הזמנים - פחות מ-40%. זה רמה שלא נראתה כאן בעבר. במילים אחרות, הבנקים למדו לעשות יותר עם פחות.
הדיגיטציה, שאולי בהתחלה נראתה כמו איום על הבנקאות המסורתית, הפכה לכלי הנשק המרכזי שלה. מערכות בנקאיות אוטומטית, שירותים מקוונים שמחליפים מגע אנושי, ואפליקציות לנייד שדרכן הלקוחות יכולים לבצע את רוב הפעולות שבשבילן הם פעם הגיעו לסניף או היו צריכים להתקשר לבנקאי. כל אלה יצרו רווח תפעולי עצום. לקוח שלא נכנס לסניף הוא לקוח שלא עולה כסף.
לכן גם אם הריבית תרד - והיא תרד - הבנקים של 2025 כבר לא דומים לאלה של 2015. הם רזים, יעילים, דיגיטליים, ויש להם בסיס לקוחות שהוא שבוי כמעט לחלוטין במערכת. הם למדו לייצר רווחים גם בלי מרווחים משמעותיים מריבית. הם יודעים לייצר רווחים משירותים, מעמלות, מאשראי צרכני, וניהול השקעות - שעל חברות ההשקעה שלהם אפשר להרחיב עוד הרבה.
המסקנה או השורה התחתונה היא שהרווחיות של הבנקים היא לא ״בועתית״. כן היא אולי גדולה, היא קצת ׳מלאה׳ אבל היא בחלקה הגדול משקפת רווחיות אליה הם הגיעו הרבה בזכות עצמם (ובתשתית וסביבה נקיה מאיומים של הרגולטור) זה מבנה חדש של מערכת בנקאית מצומצמת וטכנולוגית כזאת שממשיכה להרוויח כמעט בכל תרחיש.
- 2.משקיע וותיק 20/10/2025 14:45הגב לתגובה זובבורסה של תא.השקעת עוגן בתיק ומחלקים גם דיבידנד יפה.מי שהשקיע בבנקים בשנים האחרונות הרוויח הרבה כסף.
- 1.אנונימי 20/10/2025 14:22הגב לתגובה זויש עוד לאן לעלות בימים הבאים
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבנקים מזנקים; מדד ת"א 35 עולה ב-0.8%
עליות בת"א, פועלים בעלייה של 3.4%, שיכון ובינוי בעלייה של 2.6%
זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
מניית פועלים 3.37% מזנקת ב-3.4%, גם לאומי 2.69% מטפסת, אם כי מעט פחות. מניות הפיננסים בעלייה, הביטוח מזנקות גם.
מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.
בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההבנה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקוואריוס אקוואריוס מנוע 6.97% ממשיכה לעלות גם היום אחרי העליות אתמול ברקע הראיון עם מנכ"ל החברה שהתפרסם כאן. אחרי ארבע שנות פיתוח וקריסה של 97% במניה, החברה מנסה להתניע מחדש. תחת ניהולו של עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל במג'יק, החברה מנסה לעשות שינוי, עם גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר, קיצוץ חד בהוצאות, צמצום בכוח האדם וקבלת מענק של 2.2 מיליון אירו מממשלת גרמניה, הכל מוביל למטרה להפוך סוף כל סוף את הטכנולוגיה למוצר מסחרי. הפיילוט הראשון של מנוע ה־AQ-150 צפוי להתחיל בארצות הברית בתחילת 2026, ובחברה מעריכים שבתוך שלושה חודשים יתברר אם ניתן לעבור לייצור סדרתי. אנחנו לא עוד סטארט-אפ עם חלום, אומר בירק, זו אקוואריוס רזה יותר, ממוקדת יותר, ונבחנת במעשים ולא בהבטחות. לראיון המלא - אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
