הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 

• קוואנטיניום דוחפת להנפקה עם שני בנקי ענק ומכוונת לשווי של 20 מיליארד דולר
• הבנקים מאכזבים, סין לוחצת על השבבים והסייבר - מה קורה בחוזים העתידיים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

הסיכונים לבנקים - אחד גדול, השאר קטנים

הסיכון הגדול לבנקים הוא הרגולטור. כנראה שהרוב כבר מבין שמי שמנהל את הבנקים אלו לא מנהלי הבנקים אלא נגיד בנק ישראל ויד ימינו, המפקח על הבנקים. הם קובעים את הריבית, את קובעים את יחס ההון, הלימות ההון, גובה ההוצאות לאשראי, הם מספרים לנו שהם דואגים ליציבות הבנקים. בפועל, האמת היא שהם דואגים לרווחים של הבנקים - כי בנקים מרוויחים הם בנקים יציבים. יש כאן בעיה ציבורית גדולה - יש עוגה של רווחים ורווחה וכשהבנקים לוקחים אותה זה אומר שזה פוגע בציבור. זה בא אחד על חשבון השני. רוצים בנקים רווחיים, זו פגיעה בציבור, רוצים בנקים רווחיים פחות, זו רווחה לציבור. פרופ' אמיר ירון והמפקח, דני חחיאשווילי בדומה לקודמיהם מעדיפים את הבנקים על פני הציבור, העיקר שלא יהיה אפילו סיכוי קטן, קטנטן לפגיעה ביציבות, ואנחנו כל הזמן שואלים - הבנקים מרוויחים המון, מיליארדים רבים, תשואה להון של 15%-17% בשנתיים האחרונות, אם היו מרוויחים 'רק' 10% והשאר היה עובר ללקוחות - זה אסון?". מה שמדהים ששר האוצר לא עושה מאום. הוא משחק אותה גיבור עם מס נוסף על הבנקים - הבנק הזה הוא על חשבון כולנו, כי במקביל מעלים את הריבית על הלוואות. הרבה יותר פשוט היה לקבוע ריבית על העו"ש - ככה היו עוברים כ-6-8 מיליארד שקלים מהבנקים אלינו וזה לא היה אסון לבנקים.

אז בתור לקוחות - אנחנו כועסים, חלקנו שונאים את הבנקים. בתור משקיעים - זה נהדר. יש אבא ששומר עליכם.  ברגע שזה לא יהיה, רק אז יהיה סיכון לתוצאות של הבנקים.   

• הפניקס: "אפסייד של 29% בנאוויטס"
• הסטארט-אפ הסודי של אורמת השלים גיוס של 97 מיליון דולר; מה הפוטנציאל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבנקים ירדו 1.5%, חברות הביטוח 1.7%; ת"א בניה איבד 2.7% -...

בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2010-2017

מה באמת הגדיל את רווחי הבנקים

הרווחים של הבנקים לא צמחו רק בגלל ריבית גבוהה. הם צמחו בגלל שינוי מבני שקרה בהם לאורך העשור האחרון. אם נחזור אחורה, סביב 2010-2012, הרווח למניה של לאומי עמד על שקל עד שקל וחצי, ולאט-לאט טיפס לכ-2 שקלים לפני הקורונה. ואז, דווקא כשנראה היה שהבנקים נמצאים בשפל עם תשואות נמוכות רגולטור שעומד על הצוואר וריבית אפסית, מתוך אותו שפל הגיעה נקודת המפנה. משבר הקורונה הכריח את הבנקים לעבוד מרחוק ולצמצם את הפעילות הפיזית שלהם אבל בעוד חברות אחרות חזרו בהדרגה למשרדים הבנקים ״ראו כי טוב״ ולקחו את העבודה מרחוק לרמה אסטרטגית. עבודה מרחוק הפכה תירוץ לפיטורים המוניים.

ולאומי בראש. שם לא נכנעו ללחץ של העובדים ופיטרו יותר מ-1,000 עובדים כולם נשלחו הביתה. הבנק תירץ את זה כ״דיגיטציה״ וסגר עשרות סניפים בשנים שאחרי הקורונה ראינו את התוצאות. היעילות התפעולית של לאומי כמו גם של הקולגות (שצמצמו גם הם פעילות) השתפרה דרמטית. יחס היעילות (הוצאות לעומת הכנסות) ירד לשפל של כל הזמנים - פחות מ-40%. זה רמה שלא נראתה כאן בעבר. במילים אחרות, הבנקים למדו לעשות יותר עם פחות.

הדיגיטציה, שאולי בהתחלה נראתה כמו איום על הבנקאות המסורתית, הפכה לכלי הנשק המרכזי שלה. מערכות בנקאיות אוטומטית, שירותים מקוונים שמחליפים מגע אנושי, ואפליקציות לנייד שדרכן הלקוחות יכולים לבצע את רוב הפעולות שבשבילן הם פעם הגיעו לסניף או היו צריכים להתקשר לבנקאי. כל אלה יצרו רווח תפעולי עצום. לקוח שלא נכנס לסניף הוא לקוח שלא עולה כסף.

לכן גם אם הריבית תרד - והיא תרד - הבנקים של 2025 כבר לא דומים לאלה של 2015. הם רזים, יעילים, דיגיטליים, ויש להם בסיס לקוחות שהוא שבוי כמעט לחלוטין במערכת. הם למדו לייצר רווחים גם בלי מרווחים משמעותיים מריבית. הם יודעים לייצר רווחים משירותים, מעמלות, מאשראי צרכני, וניהול השקעות - שעל חברות ההשקעה שלהם אפשר להרחיב עוד הרבה.

המסקנה או השורה התחתונה היא שהרווחיות של הבנקים היא לא ״בועתית״. כן היא אולי גדולה, היא קצת ׳מלאה׳ אבל היא בחלקה הגדול משקפת רווחיות אליה הם הגיעו הרבה בזכות עצמם (ובתשתית וסביבה נקיה מאיומים של הרגולטור) זה מבנה חדש של מערכת בנקאית מצומצמת וטכנולוגית כזאת שממשיכה להרוויח כמעט בכל תרחיש.