מנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאי
מנכל בנק לאומי חנן פרידמן צילום אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג | (8)

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



הסיכונים לבנקים - אחד גדול, השאר קטנים

הסיכון הגדול לבנקים הוא הרגולטור. כנראה שהרוב כבר מבין שמי שמנהל את הבנקים אלו לא מנהלי הבנקים אלא נגיד בנק ישראל ויד ימינו, המפקח על הבנקים. הם קובעים את הריבית, את קובעים את יחס ההון, הלימות ההון, גובה ההוצאות לאשראי, הם מספרים לנו שהם דואגים ליציבות הבנקים. בפועל, האמת היא שהם דואגים לרווחים של הבנקים - כי בנקים מרוויחים הם בנקים יציבים. יש כאן בעיה ציבורית גדולה - יש עוגה של רווחים ורווחה וכשהבנקים לוקחים אותה זה אומר שזה פוגע בציבור. זה בא אחד על חשבון השני. רוצים בנקים רווחיים, זו פגיעה בציבור, רוצים בנקים רווחיים פחות, זו רווחה לציבור. פרופ' אמיר ירון והמפקח, דני חחיאשווילי בדומה לקודמיהם מעדיפים את הבנקים על פני הציבור, העיקר שלא יהיה אפילו סיכוי קטן, קטנטן לפגיעה ביציבות, ואנחנו כל הזמן שואלים - הבנקים מרוויחים המון, מיליארדים רבים, תשואה להון של 15%-17% בשנתיים האחרונות, אם היו מרוויחים 'רק' 10% והשאר היה עובר ללקוחות - זה אסון?". מה שמדהים ששר האוצר לא עושה מאום. הוא משחק אותה גיבור עם מס נוסף על הבנקים - הבנק הזה הוא על חשבון כולנו, כי במקביל מעלים את הריבית על הלוואות. הרבה יותר פשוט היה לקבוע ריבית על העו"ש - ככה היו עוברים כ-6-8 מיליארד שקלים מהבנקים אלינו וזה לא היה אסון לבנקים.

אז בתור לקוחות - אנחנו כועסים, חלקנו שונאים את הבנקים. בתור משקיעים - זה נהדר. יש אבא ששומר עליכם.  ברגע שזה לא יהיה, רק אז יהיה סיכון לתוצאות של הבנקים.   

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2010-2017



מה באמת הגדיל את רווחי הבנקים

הרווחים של הבנקים לא צמחו רק בגלל ריבית גבוהה. הם צמחו בגלל שינוי מבני שקרה בהם לאורך העשור האחרון. אם נחזור אחורה, סביב 2010-2012, הרווח למניה של לאומי עמד על שקל עד שקל וחצי, ולאט-לאט טיפס לכ-2 שקלים לפני הקורונה. ואז, דווקא כשנראה היה שהבנקים נמצאים בשפל עם תשואות נמוכות רגולטור שעומד על הצוואר וריבית אפסית, מתוך אותו שפל הגיעה נקודת המפנה. משבר הקורונה הכריח את הבנקים לעבוד מרחוק ולצמצם את הפעילות הפיזית שלהם אבל בעוד חברות אחרות חזרו בהדרגה למשרדים הבנקים ״ראו כי טוב״ ולקחו את העבודה מרחוק לרמה אסטרטגית. עבודה מרחוק הפכה תירוץ לפיטורים המוניים.

ולאומי בראש. שם לא נכנעו ללחץ של העובדים ופיטרו יותר מ-1,000 עובדים כולם נשלחו הביתה. הבנק תירץ את זה כ״דיגיטציה״ וסגר עשרות סניפים בשנים שאחרי הקורונה ראינו את התוצאות. היעילות התפעולית של לאומי כמו גם של הקולגות (שצמצמו גם הם פעילות) השתפרה דרמטית. יחס היעילות (הוצאות לעומת הכנסות) ירד לשפל של כל הזמנים - פחות מ-40%. זה רמה שלא נראתה כאן בעבר. במילים אחרות, הבנקים למדו לעשות יותר עם פחות.

הדיגיטציה, שאולי בהתחלה נראתה כמו איום על הבנקאות המסורתית, הפכה לכלי הנשק המרכזי שלה. מערכות בנקאיות אוטומטית, שירותים מקוונים שמחליפים מגע אנושי, ואפליקציות לנייד שדרכן הלקוחות יכולים לבצע את רוב הפעולות שבשבילן הם פעם הגיעו לסניף או היו צריכים להתקשר לבנקאי. כל אלה יצרו רווח תפעולי עצום. לקוח שלא נכנס לסניף הוא לקוח שלא עולה כסף.

לכן גם אם הריבית תרד - והיא תרד - הבנקים של 2025 כבר לא דומים לאלה של 2015. הם רזים, יעילים, דיגיטליים, ויש להם בסיס לקוחות שהוא שבוי כמעט לחלוטין במערכת. הם למדו לייצר רווחים גם בלי מרווחים משמעותיים מריבית. הם יודעים לייצר רווחים משירותים, מעמלות, מאשראי צרכני, וניהול השקעות - שעל חברות ההשקעה שלהם אפשר להרחיב עוד הרבה.

המסקנה או השורה התחתונה היא שהרווחיות של הבנקים היא לא ״בועתית״. כן היא אולי גדולה, היא קצת ׳מלאה׳ אבל היא בחלקה הגדול משקפת רווחיות אליה הם הגיעו הרבה בזכות עצמם (ובתשתית וסביבה נקיה מאיומים של הרגולטור) זה מבנה חדש של מערכת בנקאית מצומצמת וטכנולוגית כזאת שממשיכה להרוויח כמעט בכל תרחיש.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 30/10/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
    מורח בכסף רק מפחד אינפלציוני והתמוטטותי בסוף מגיע שינוי מבני. כמו שמדינה דמוקרטית יושבת בלב טוטליטריות היא לא תהיה שווייץ
  • 7.
    לרון 21/10/2025 07:58
    הגב לתגובה זו
    בבנקים בבטוח בהיסתדרות בבטחון בנדלן. פחד מהיפר אינפלציה ומהתמוטטות מבנית
  • 6.
    אנונימי 20/10/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
    עליות גם מחר בבורסה
  • 5.
    אנונימיהרשלה 20/10/2025 19:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא מודעים החלפתי בנק קיצצתי עמלות ב75% וגם עכשיו הם מרויחים צריך להיות ערנים ולבדוק
  • 4.
    אנונימי 20/10/2025 17:03
    הגב לתגובה זו
    השוק עולה היום ויעלה בהמשך השבוע ככל הנראה
  • 3.
    אנונימי 20/10/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
    בנקים וחברות ביטוח בארץ זהו לדעתי העוגן בבורסה למי שרוצה להרוויח לרבות מדיבידנד. זה שאנליסטים לא ידעו בשנים האחרונות לתרגם את התוצאות להמלצות והיה להם נח לדבר על סביבת מכפילי הון של 0.8 כסבירה זו בעיה אולי של חוסר הבנה. לדעתי גם בנקים וגם חברות ביטוח במציאות הנוכחית הינם גופים שבסיכויים מאוד גבוהים יניבו רווח נאה למשקיעים.
  • 2.
    משקיע וותיק 20/10/2025 14:45
    הגב לתגובה זו
    בבורסה של תא.השקעת עוגן בתיק ומחלקים גם דיבידנד יפה.מי שהשקיע בבנקים בשנים האחרונות הרוויח הרבה כסף.
  • 1.
    אנונימי 20/10/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    יש עוד לאן לעלות בימים הבאים
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.