
אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות השקעה בתחום הביטחוני
ועדת הכספים של הכנסת אישרה יוזמה משותפת של משרד הביטחון והאוצר להעמדת ערבות מדינה לקרנות השקעה בתחום הטכנולוגיה הצבאית המתקדמת. המהלך נועד להתמודד עם הקושי של מיזמי ביטחון להשיג מימון פרטי, ולבסס בישראל תעשייה חדשנית שתשמור על עצמאות ביטחונית שלה ותהווה
מנוע צמיחה כלכלי
ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), אישרה הקמת מסגרת של ערבות מדינה בהיקף של עד 200 מיליון שקל שתאפשר הקמת שתי קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת. מדובר במהלך משותף של משרד הביטחון ומשרד האוצר, שנועד לתת מענה למחסור במקורות מימון למיזמים ביטחוניים ולחזק את העצמאות הטכנולוגית של ישראל על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות בעולם, כך על פי הודעת הוועדה.
החלטת הוועדה מגיעה על רקע ההבנה כי ישראל נדרשת לשמר ולפתח תשתית ביטחונית עצמאית - הן מבחינת ייצור טכנולוגיות צבאיות והן בתחום החדשנות. עבודת מטה של מפא"ת (המִינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגי) במשרד הביטחון ושל אגף החשב הכללי באוצר העלתה כי מיזמים בתחום הדיפנסטק, בעיקר כאלה שמפתחים מוצרים לשימוש צבאי בלבד, נתקלים בקושי משמעותי בגיוס משקיעים. לעומת זאת, חברות שמפתחות טכנולוגיות בעלות שימוש כפול - ביטחוני ואזרחי - מצליחות לגייס מימון ביתר קלות.
הקרנות החדשות צפויות להשקיע במיזמים בתחום ההגנה, הפיתוח והייצור הצבאי, וליצור מנגנון תמיכה ממשלתי שיצמצם את הסיכון למשקיעים פרטיים. לפי המודל שאושר, חלק מכספי המשקיעים יובטח על ידי המדינה, מה שיאפשר להניע השקעות בהיקף כולל של לפחות מיליארד שקל במהלך השנתיים הקרובות.
במשרד הביטחון הסבירו כי המטרה המרכזית היא לבסס בישראל אקוסיסטם ביטחוני-טכנולוגי שיכלול יזמים, חברות חדשנות והון אנושי איכותי - בדומה למערכות הפועלות במדינות מובילות בעולם. עוד נמסר כי אף שההוצאה הביטחונית העולמית צפויה להגיע ב-2025 ליותר מ-2.7 טריליון דולר, חברות רבות בתחום הביטחוני מתקשות לשרוד בשל פרקי הזמן הארוכים בין פיתוח המוצרים לבין רכישתם על ידי מדינות.
- ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד האוצר מתכננים לצאת למכרז להקמת הקרנות כבר בתחילת השבוע הבא, במטרה למשוך משקיעים מהשוק הפרטי ולשלבם ביוזמה הלאומית. בממשלה רואים במהלך זה צעד אסטרטגי שנועד לא רק לשמור על יתרונה הביטחוני של ישראל, אלא גם להמריץ את הכלכלה באמצעות פיתוח תעשייה חדשנית שתעמוד בחזית הטכנולוגיה העולמית.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
