זוהר לוי סאמיט
צילום: יחצ

סאמיט מממשת בארה"ב ב-75 מיליון דולר

סאמיט מוכרת נכסים בארה"ב: עסקת מרכז מסחרי בטקסס ב-27.5 מיליון דולר עם תשואה של כ־6.4%, והיערכות למימושים נוספים בהיקף כולל של מעל 45 מיליון דולר; האם זוהר לוי קורא את מפת הנדל"ן ומממש בשיא? 

רן קידר |
נושאים בכתבה סאמיט

חברת הנדל"ן סאמיט סאמיט -3.09%  , שבשליטת זוהר לוי, הודיעה כי השלימה את מכירתו של מרכז מסחרי בטקסס תמורת 27.5 מיליון דולר. מדובר בנכס שנרכש בכ-20 מיליון דולר והניב הכנסה שנתית של כ-1.5 מיליון דולר. המכירה בוצעה בתשואה של כ-6.4%, כאשר הרווח מהעסקה צפוי לעמוד על כ-6 מיליון דולר נטו לפני מס. מאחר שאין חוב על הנכס, עיקר הסכום נכנס לקופת החברה כתזרים חופשי.

במקביל, סאמיט התקשרה בהסכמים למכירת חלקות משנה במרכזים מסחריים נוספים בארה"ב, בעסקאות בהיקף כולל של כ-13 מיליון דולר, המניבות יחד הכנסה שנתית של כ-1.1 מיליון דולר. השלמת העסקאות צפויה בחודשים הקרובים. בנוסף, החברה ציינה כי בכוונתה לממש בתקופה הקרובה נכס נוסף, בשווי מוערך של כ-33 עד 35 מיליון דולר, שגם הוא נטול חוב.

לאחרונה, ביצע זוהר לוי, יו"ר סאמיט מספר מימושים, בראש ובראשונה בפז, שם השלים את ממכירת אחזקותיו במהלך יולי, ומכר 15.9% מהון החברה תמורת 1.1 מיליארד שקל לפי שווי של כ-7 מיליארד שקל. בכך ביצע מימוש נאה, לאחר שהמניה עלתה פי 3 ב-3 שנים. לוי רכש את מניות פז באמצעות חברת סאמיט בשלבים, החל מ-2022 ועד 2024, בהשקעה מצטברת של 600 מיליון שקל. במהלך תקופת ההחזקה נהנה מדיבידנדים בהיקף של כ-120 מיליון שקל וכן מניות  בסך של 100 מיליון שקל בבית הזיקוק אשדוד, שפוצל וחולק כמניות כדיבידנד בעין. בסה"כ הרוויחה סאמיט מעל 700 מיליון שקל על השקעתה בפז. 

בנוסף, שבועיים לפני המימוש בפז, סאמיט נפרדה מהשקעתה בקרן הנדל"ן למגורים מגוריט, לאחר כארבע שנות החזקה. דווקא שם ההשקעה של סאמיט לא הייתה מוצלחת במיוחד. החברה רכשה את המניות בשלבים - חלק באפריל 2021 וחלק בפברואר 2022, במחיר ממוצע של כ-7 שקל למניה. המכירה בכ-8 שקל למניה מניבה רווח צנוע של כ-14% על פני התקופה כולה.

עוד, במהלך יולי האחרון, סאמיט נכנסה לראשונה לשוק המשרדים של ניו יורק - ורכשה מגדל משרדים בן 42 קומות במיקום מרכזי בשדרות מדיסון במנהטן, בין הרחובות 49 ל-50. שטח הנכס הוא כ-500 אלף ר"ר (רגל רבוע), והעסקה בוצעה במחיר של 42 מיליון דולר, המשקף עלות של כ-86 דולר בלבד לרגל, מחיר שנחשב נמוך משמעותית מהמקובל באזור ומעיד על מאפייני ה'דיסטרס' של הנכס.

וכך, אנחנו רואים כיצד סאמיט פועלת לא רק כחברת נדל"ן מניב, אלא ממש כחברת השקעות-אחזקות. לסאמיט אחזקות נדל"ן פעילות מסחרית רחבה בגרמניה, ישראל וארה"ב, עם כ-180 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-2 מיליון מ"ר, ושווי כולל של כ-8.8 מיליארד שקל. 

שוק דינמי 

המכירה של סאמיט מגיעה על רקע מגמה נמשכת של פיזור סיכונים ושיפור נזילות בקרב שחקני נדל"ן מניב בארה"ב. לאחר גל עליות הריבית הדרמטי שהחל במהלך 2022, חברות נדל"ן רבות בארה"ב, ובעיקר כאלו עם חשיפה למשרדים ולמרכזים מסחריים, נקלעו ללחצים תזרימיים ובחלק מהמקרים אף נאלצו להחזיר נכסים לבנקים. היתרון המרכזי של סאמיט במקרה זה הוא העובדה שהנכסים שמומשו נטולי חוב, מה שמאפשר לחברה להפיק תזרים פנוי ולפנות משאבים למטרות אחרות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במקביל, שוק המרכזים המסחריים בארה"ב עובר טלטלה רחבה: שיעור השטחים הפנויים הארצי בקניונים עלה ל-5.8% ברבעון השני של 2025, בעיקר לאור נטישת רשתות לאומיות גדולות שמוותרות על שטחי מסחר. התוצאה היא שוק גמיש יותר עבור עסקים קטנים, שמצליחים לראשונה לשכור שטחים שהיו עד כה מחוץ להישג ידם. בעלי נכסים במרכזים מסחריים שהתקשו למשוך שוכרי עוגן, פונים כעת לעסקים מקומיים, מטפלים, מדריכי יוגה ומסעדות בוטיק, לעיתים בהסכמים קצרים יותר, עם שכירות גמישה ואפילו תקופות שכירות חינם. עם זאת, שיעור כישלון של מעל 50% לעסקים קטנים בשש השנים הראשונות לפעילות משאיר את הסיכון גבוה, ולא כל שטח פנוי מתמלא מייד. השילוב בין עליית פניות מצד עסקים קטנים, והאטה יחסית בעליית דמי השכירות, מ-4% עלייה שנתית לאחר הקורונה ל-2% כיום, יוצר סביבה חדשה ומורכבת לשני הצדדים: גם למשכירים וגם לשוכרים.

מניית סאמיט נסחרת על פי שווי שוק של 4.87 מיליארד שקל. מתחילת השנה עלתה מניית החברה בכ-26.8% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-29.2%. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א 35 יורד 1.4%, ת"א 90 מאבד 2%; מגמה שלילית בבורסה

המסחר בת"א מתנהל בירידות, כאשר החשש מקריסת הפסקת האש וחזרה ללחימה; דיווח על תקיפות של חיל האוויר ברפיח ומטח רקטות מעזה

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. באותה כתבה דיברנו על הסיכון הכפול, מצד אחד השוק מתמחר הפסקת אש ארוכה ומצד שני יש אפשרות לחזרה למלחמה אם הפסקת האש לא תחזיק מעמד, ובשני המקרים יש סיכון לירידות.

והנה, כשבוע לאחר הפסקת האש ונסיגת צה"ל מחלקים נרחבים ברצועה, הלחימה מתחדשת בדרום עזה: חיל האוויר תקף ברפיח בעקבות ירי לעבר כוח צה"ל, ובמקביל דווח בעזה על אש מסירות חיל הים לעבר החוף. מדובר בהפרה נוספת של הפסקת האש, לאחר שבימים האחרונים מחבלים חמושים יצאו ממנהרות בחאן יונס וברפיח ותקפו כוחות צה"ל, חלקם חוסלו מהאוויר. לפי ההנחיות החדשות, כוחות צה"ל במרחבי החיץ מוגבלים מאוד בפתיחה באש, גם מול חמושי חמאס, שעל פי הערכות פרסו מחדש כ-7,000 לוחמים ברחבי הרצועה. ברקע אמור להתקיים המו"מ לשלב השני בתוכנית טראמפ הכולל נסיגות נוספות ופריסת כוח בינלאומי, בעוד בעזה נותרו 16 חטופים חללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס.

ברקע הדיווח הירידות בשוק מעמיקות. בעוד הירידות במדדים מעמיקות, הדולר גם מתחזק מול השקל דרך המסחר באופציות, אם כי התנועה האחרונה בדולר כבר גילמה ככל הנראה חלק מהסיכון. הדולר הגלום נסחר לפי 3.31 שקל לדולר.

מה שעוד הדיווח על התקיפה אומר שהריבית בישראל עשויה להישאר ללא שינוי, למרות שהשוק תמחר עד הבוקר שהריבית תרד בוודאות בהחלטה הקרובה של בנק ישראל. כרגע אין וודאות כזו, וייתכן שבנק ישראל יחכה למועד מאוחר יותר.


ארית תעשיות ירידה לאחרונה לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות. אחרי מחצית ראשונה כמעט מושלמת, עם רווח נקי של 96 מיליון שקל ושולי רווח שמזכירים חברות שבבים, המשקיעים מתחילים לבחון את השלב הבא. הצבר לשנת 2026 עומד על כ-420 מיליון שקל בלבד, והחברה דיווחה מאז רק על הזמנה אחת מהותית. המשמעות היא שקצב הצמיחה של השנה הנוכחית עשוי שלא לחזור, והמרווחים הגבוהים עלולים להישחק ככל שיידרשו השקעות נוספות בייצור ובהתרחבות לחו"ל. להרחבה- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?