ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון

טורקיה מתכוננת לאחת מרפורמות המס המקיפות ביותר בעשור האחרון, עם ביטול פטורים, העלאת מסים וחיובים חדשים למגזרים רחבים במשק; ההצעה, שהוגשה בסוף השבוע לפרלמנט על ידי מפלגת השלטון AK Parti, צפויה לעלות לדיון מחר בוועדת התכנון והתקציב

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה טורקיה מסים

בנסיון לחזק את היציבות הפיסקלית של המדינה ולהגדיל את הכנסותיה ממסים, טורקיה מתכוננת לאחת מרפורמות המס המקיפות ביותר בעשור האחרון, עם ביטול פטורים, העלאת מסים וחיובים חדשים למגזרים רחבים במשק; ההצעה, שהוגשה בסוף השבוע לפרלמנט על ידי מפלגת השלטון AK Parti, צפויה לעלות לדיון מחר בוועדת התכנון והתקציב. ההצעה צפויה לעורר דיון ציבורי סוער, היות והיא צפויה לפגוע בשורה רחבה של קבוצות: ממשקיעים מוסדיים דרך בעלי דירות ועד עסקים קטנים במגזר הבריאות, הרכב והנדל"ן. 

אחד הסעיפים הדרמטיים ביותר בהצעה נוגע לקרנות השקעה: הממשלה מבקשת לבטל את הפטור ממס על רווחי קרנות הון מקומיות המוחזקות למעלה משנה. עד כה, פטור זה אפשר למשקיעים פרטיים לבצע תכנוני מס יצירתיים, אך לטענת האוצר הטורקי הדבר חרג מהכוונה המקורית, שהיה עידוד השקעות ארוכות טווח. ככל הנראה, הצעד ישפיע על 84 קרנות המנהלות יחד כ-71 מיליארד לירות טורקיות (כ־2.1 מיליארד דולר). הקרנות שיאבדו את הפטור מיועדות למשקיעים מוסדיים בלבד, והן כאלה שאינן נסחרות בפלטפורמת המסחר האלקטרונית של קרנות השקעה ואינן כפופות למגבלות הרכב תיק. קרנות אחרות, בעלות רכיב מנייתי כבד, ימשיכו ליהנות מההטבה.

וכך, המהלך עלול לפגוע בעיקר בקרנות פנסיה, בקרנות השקעה ארוכות טווח ובחוסכים שניצלו את הפטור להשגת תשואה נטו גבוהה יותר.

סעיף נוסף בחוק יעניק לנשיא סמכות לקבוע את שיעור ההפרשה של המדינה לתוכנית הפנסיה הפרטית (BES). כיום שיעור ההפרשה עומד על 30%, אך לאחר החקיקה הנשיא יוכל להעלותו עד ל-50% או להורידו ל-0%. מדובר בהחלטה שעשויה להשפיע על מאגר של כ-132 מיליארד לירות טורקיות (3.15 מיליארד דולר) שצפויים ב-2026. לפי ההערכות, כל שינוי של 1% בשיעור ישנה את היקף ההקצאות בכ-4.5 מיליארד לירות (110 מיליון דולר).

מחד, ניתן לומר שהמהלך יאפשר לממשלה גמישות גבוהה יותר בניהול מערכת הפנסיה הפרטית, אך המשמעות היא כוח פוליטי ופיסקלי שרירותי ולא סביר לשלטונות.

גזירות נוספות ומגזרים נוספים

בנוסף, צפויות העלאות מסים נוספות שישפיעו על בעלי דירות, עסקים קטנים ומגזר הבריאות. אחד הסעיפים ברפורמה הוא ביטול פטור על הכנסות משכר דירה: כיום פטור זה עומד על 47,000 לירות טורקיות (כ-1,100 דולר) בשנה. עם ביטולו, כל בעלי הדירות (למעט גמלאים) יחויבו במס הכנסה על ההכנסות, ללא קשר לגובהן. 

עוד צעד כרוך בקיצוץ התמיכה למעסיקים: התמיכה של האוצר בפרמיות הביטוח הלאומי תרד מ-4% ל-2%, למעט המגזר היצרני שיישאר פטור. ובנוסף, עסקים בתחום הבריאות יחויבו בתשלום רישוי שנתי חדש, כאשר בערים מטרופוליניות הסכומים יוכפלו. גם בתי חולים פרטיים ומתקני תיירות יישאו בתשלום שנתי במקום חד־פעמי. 

בענף הרכב יוטל מס עסקה חדש על מכירות רכב חדש ויד שנייה, עם עמלת מינימום ואילו בענפי הנדל"ן והתכשיטים יוטלו אגרות רישוי שנתיות.

הממשלה מציגה את החבילה הפיסקלית החדשה ככלי ל-"הרחבת בסיס המס ולחיזוק המשמעת התקציבית". אבל בפועל, מדובר במהלך כולל המשלב ביטול פטורים ממס, העלאת תשלומים ואגרות, והרחבת סמכויות הנשיא, ורובו מכוון למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים. עוד דבר, הוא החשש כי ביטול הפטור על קרנות השקעה עלול לצנן את שוק ההון המקומי ולפגוע במשקיעים מוסדיים. העלאת המס על שכר דירה עלולה להוביל לעליית מחירי השכירות, במיוחד בערים הגדולות.

קיראו עוד ב"גלובל"

לפי ההערכות הכלכליות שצורפו להצעה, השפעת הרפורמה על תקציב המדינה עשויה להגיע לכ-220 מיליארד לירות טורקיות (5.25 מיליארד דולר), בעיקר כתוצאה מהעלאת שיעורי ביטוח לאומי, ביטול התמריצים לעצמאים צעירים וצמצום ההנחות למעסיקים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם משהו פוגע בטורקיה זה רק לטובה (ל"ת)
    אנונימuhykhי 20/10/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוף סוף ארדואן צועד בדרך הנכונה (ל"ת)
    בוקר 20/10/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר

תנשמו עמוק - שבוע סוער לפניכם: כשהמכסים שוב בכותרות והממשל מושבת - ה-CPI שיתפרסם בחמישי יקבל משנה תוקף; אחרי דוחות הבנקים נקבל מבול של דוחות מהענקיות של וול סטריט ובכללן: טסלה, נטפליקס, אינטל קוקה קולה וגם לוקהיד מרטין

מנדי הניג |

וול סטריט צפויה לפתוח את השבוע השלישי של אוקטובר כשהאווירה מתוחה מאוד. אחרי חמישה ימי מסחר תנודתיים במיוחד שבהם המדדים המובילים נעו בין עליות לירידות חדות. בשישי, שלושת מדדי הדגל ה-S&P 500, הנאסד"ק והדאו - הצליחו לנעול בעליות קלות, אבל זה היה בקושי. ה-S&P 500 עלה בשבוע הקודם ב-1.7% ומתחילת השנה ב-14.5%, הנאסד"ק הוסיף 2.1% לשבוע ו-18% מתחילת השנה, והדאו טיפס ב-1.6% לשבוע ו-10% מאז תחילת 2025. המדדים ניסו לחתום שבוע רווי בדרמות על רקע ההחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, עונת הדוחות שנכנסת להילוך גבוה, והצל הכבד של השבתת הממשל הפדרלי שנמשכת כבר שלושה שבועות.

המשקיעים מנסים לעכל את רצף האירועים של השבוע האחרון וזה לא קל. החל מהצעדים החדשים של בייג’ין שהגבילו יצוא של מתכות נדירות, דרך איומי המכסים של דונלד טראמפ שאחר כך סתר את עצמו ברשתות החברתיות, ועד לאמירה החדה שלו בסוף השבוע: “האיומים על סין - לא ברי-קיימא”. כמה שחשבנו שמלחמת הסחר מאחורינו - המאבק בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שכבר גרם לתנודות חדות במניות, בסחורות ובאג"ח, עדיין ממשיך להכתיב את הסנטימנט.

גם הזהב ממשיך לככב. גם הוא משמשמ כמדד לפחד. הזהב סיים שבוע תשיעי ברציפות של עליות, והמחיר שלו כבר סביב 4,240 דולר לאונקיה. אנליסטים בג'יי.פי. מורגן העריכו כי אם רק חצי אחוז מהנכסים הזרים בארה"ב יוזרמו לזהב - המחיר יכול להגיע עד 6,000 דולר. גם שרודרס נתנו לנו בראיון מיוחד תסריט דומה:  שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”

במקביל, הנפט עבר למצב של עודף היצע: מחיר הברנט ירד בכ-2.3% וה-WTI נחלש ב-2.8%, על רקע החלטות קרטל אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי עודפי הנפט ב-2026 יגיעו ל-4 מיליון חביות ביום.


התחזית הזאת הגיעה דווקא כשבבית הלבן חתמו על מכסים חדשים על רכבים מסחריים. 25% על משאיות כבדות ו-10% על אוטובוסים מיובאים - עוד צעד שמקצין את מדיניות הסחר האמריקאית. טראמפ אמנם דיבר על הגנה על יצרנים מקומיים, אבל גם פה האפקט יכול להיות כפול עלייה במחירים לצרכן ושינוי במפה של החברות הפועלות לאורך שרשרת האספקה. לרעת אמריקה.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי

"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?

העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.

לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.

וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.

מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.


בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.