האם הפניקה מוצדקת או שה-AI בעצם מייצר משרות חדשות?

למרות שהתרגלנו לראות לאחרונה כותרות שמציגות תרחישים דרמטיים על פיטורים המוניים שיגיעו בעקבות השתלטות ה-AI על שוק העבודה, ולעתים אף ממש הודעות של חברות ענק על פיטורין ועל קמפיין של התייעלות שכולל פיטורין של אלפי עובדים, הנתונים בשטח מציגים תמונה אחרת. מבט על המתרחש בפועל מראה תמונה מורכבת יותר, ואפילו הפוכה. מחקרים מעמיקים של גופים כלכליים כמו גולדמן זאקס, מכון ראנד, הפדרל ריזרב בניו יורק ו-Yale Budget Lab מראים כי לא רק שקצב חדירת ה-AI לעסקים איטי מהתחזיות, אלא שבמקרים רבים הוא מוביל להרחבת התעסוקה במקום לצמצומה.

לפי סקרים עדכניים בארצות הברית, רק 9.3% מהעסקים דיווחו כי עשו שימוש מעשי בכלי GenAI בשבועיים האחרונים. בתחום ההובלה והשילוח, למשל, שיעור השימוש עומד על כ-2% בלבד; בפיננסים וביטוח, כ-10%; ובתחום ההייטק, רק רבע מהחברות מדווחות על שילוב בפועל. מגמות אלה תואמות גם את ממצאי מכון ראנד, שמצא כי אמנם יש פוטנציאל לשינויי עומק בשוק העבודה, אך בפועל השפעתם איטית ומתונה.

בגולדמן זאקס מעריכים כי אימוץ רחב היקף של טכנולוגיות AI עשוי לגרום בטווח הקצר לעלייה זמנית של כ-0.5% בשיעור האבטלה. עם זאת, מדובר בעלייה זמנית בלבד, הנמשכת לרוב עד שנתיים, כשלאחר מכן נוצרת תמונה הפוכה: התייעלות, פתיחת מקצועות חדשים, וגידול בביקוש לעובדים בתחומים החדשים. כלכלני הבנק ציינו כי 60% מהמועסקים בארצות הברית כיום עובדים במקצועות שלא היו קיימים בשנת 1940, תוצאה ישירה של חדשנות טכנולוגית.

האשם תמיד הוא ה-AI

לצד המחקרים, ישנה עלייה בפרקטיקה שנויה במחלוקת: שימוש בבינה מלאכותית כתירוץ נוח למהלכים עסקיים קשים. מקרים כמו סיילספורס, קלארנה, Accenture ודואולינגו שייכים לשורה של חברות שדיווחו על פיטורים בקנה מידה נרחב והצמידו לכך הסבר טכנולוגי. אך מבט ביקורתי מגלה שמדובר לעיתים ב-"מסך עשן" שנועד להצדיק מהלכים שנובעים דווקא מהיערכות פיננסית, תיקוני שכר או גיוסי יתר שנעשו בתקופת הקורונה.

• Datarails גייסה 70 מיליון דולר- מפתחת AI שמעניק תובנות פיננסיות בזמן אמת
• "אנחנו רואים איך אפשר להשתמש ב-AI כדי להתכונן לאיומים על תשתיות חשמל"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרופ' פביאן סטפני מהמכון לאינטרנט באוניברסיטת אוקספורד טוען כי חברות רבות הופכות את הבינה המלאכותית ל-"שעיר לעזאזל" ומייחסות לה את אשמת הפיטורים: "אני מתקשה להאמין שהפיטורים שאנו רואים באמת קשורים בהתייעלות. זה נוח לתרץ פיטורין ולומר 'עשינו את זה בגלל AI', כשבפועל מדובר בהשלמה עם החלטות עסקיות קודמות או טעויות גיוס." הוא מצביע על חברות כמו קלרנה ודואולינגו שצמחו במהירות בקורונה, וכעת מתאימות את כוח האדם לרמות הנדרשות להן כיום. 

הביקורת על התופעה צוברת תאוצה גם ברשתות החברתיות. ג'אן־כריסטוף בוגלה, יזם טכנולוגיה ובכיר בתעשייה, כתב בפוסט ויראלי כי "קצב האימוץ של AI איטי בהרבה ממה שטוענים. ברוב הארגונים הגדולים, כמעט ואין שימוש משמעותי במערכות כאלה, ולעיתים הפרויקטים נעצרים לחלוטין בשל עלויות ואיומי סייבר." לדבריו, הניסיון להצמיד לפיטורים תווית של 'טרנספורמציה דיגיטלית' נועד בעיקר לרצות משקיעים ולהצטייר כחדשניים, אך אינו מגובה בפעולה אמיתית.

גם נתוני השטח מחזקים את הטענה הזו: לפי הפד של ניו יורק, רק 1% מהחברות בענפי השירותים דיווחו שפיטרו עובדים בגלל AI במחצית השנה האחרונה, ירידה לעומת 10% ב-2024. לעומת זאת, 35% השתמשו בטכנולוגיה להכשרת עובדים, ו-11% גייסו עובדים חדשים בזכותה. גם בייצור, רק מיעוט מהחברות דיווחו על שימוש ב-AI לצמצום עובדים.

• האנליסטים מאוכזבים מאינטל - "האפסייד יגיע רק בעוד 3-4 שנים"
• אנפייז מפטרת 6% מהעובדים: סוף הטבת המס פוגע בביקוש; הנהלת החברה מצפה לצמיחה בהמשך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

ולמרות הפאניקה, באוניברסיטת ייל מצא כי מאז כניסת ChatGPT לשוק, לא נרשמו תזוזות משמעותיות במבנה שוק העבודה. מדד "השונות התעסוקתית" (Dissimilarity Index) שניתח את השינויים במקצועות מאז סוף 2022, גילה כי לא מדובר בגל פיטורים רחב, אלא בשינויים מזעריים בהיקפם.

כנראה שהטלפניות לא יפוטרו שוב 

במחקר שצוטט רבות, חברת OpenAI העריכה כי כ-80% מהעובדים חשופים לכך שלפחות 10% מהמשימות שלהם עשויות לעבור אוטומציה המבוססת על מודלים גדולים של שפה (LLM), וכי עבור 19% מהעובדים, לפחות מחצית מהמשימות עלולות להיות מושפעות. אבל משרה אנושית (או משרת AI) היא הרבה יותר מרשימת משימות בודדות. משרה היא רצף של פעולות שמבוצעות בסדר מסוים, ודורשות לעיתים קרובות אינטליגנציה רגשית. 

כאשר מנסים לעשות חישובים גסים של השפעת ה-AI על שוק העבודה נוטים להתעלם מהמורכבות הזו, וכך נוצר רושם מוגזם לגבי הסיכון לאבטלה ולמהפיכה שתשאיר את המשרות האנושיות מאחור. מבט קדימה כן מראה כי חלק ניכר מהחברות מתכננות להחליף בקרוב את בני האדם ב-AI בביצוע של משימות מסוימות, אבל זה לא יוביל לפגיעה ממשית בתעסוקה. זה גם לא יוביל בהכרח לעלייה בפריון. ממש כפי שהכל תלוי בכמות המשימות שהבינה המלאכותית תצליח להחליף בפועל, המבט קדימה תלוי גם בכמה משימות חדשות היא תיצור. קצב הפיתוח הטכנולוגי של AI הוא אמנם מסחרר, אבל במישור הכלכלי והתעסוקתי, דווקא קצב האימוץ חשוב יותר. אימוץ איטי ולא אחיד אינו בהכרח תופעה שלילית, הוא מעיד על כך שעסקים מקבלים החלטות מושכלות לגבי האופן שבו נכון לשלב את הטכנולוגיה. זה מייצר מרחב זמן לעובדים להסתגל ולמקבלי ההחלטות לנהל את ההשלכות החברתיות של השינוי. או במלים אחרות, ישנו מעין "חלון זמן" שאנחנו נמצאים בו כעת שבו השוק ישתנה, וכך זה לא שבן רגע הצורך בטלפניות לא יהיה קיים יותר, אלא שיהיה פרק זמן משמעותי שבו גם המעסיקים וגם העובדים יסתגלו מחדש לעולם תעסוקה ששם דגש על כישורים שונים מאלה שהיו עד כה. 

ומה לגבי העובדים הצעירים? 

ואם להכנס לדברים קצת יותר לעומק, ייתכן וההשפעה של הבינה המלאכותית לא תורגש באותו האופן בסקטורים שונים ובגילאים שונים. ישנם מחקרים שמראים על כך שכמות המשרות עבור צעירים ובתחומים החשופים לאוטומציה הולכות וקטונת. על פי הממצאים, מאז סוף 2022 חלה ירידה של כ-16% בתעסוקה בקרב עובדים בני 22 עד 25 העוסקים בתחומים כמו תיכנות, שירות לקוחות ומקצועות אדמיניסטרטיביים, תחומים שמערכות AI מסוגלות לבצע במידה הולכת וגדלה. הנתונים הללו עשויים להעיד כי אף על פי שגל פיטורים רחב במשק כולו טרם התרחש, קיימת השפעה ברורה על תתי-קבוצות בשוק העבודה, בעיקר אלו המצויות בעמדות התחלתיות או שמצבעים משימות שגרתיות יחסית. החוקרים מזהירים שתחילתה של ההשפעה הזאת היא סימן לכך שהשינוי התעסוקתי צפוי להיות הדרגתי אך מתמשך, ושחלק מהעובדים עלולים למצוא עצמם מחוץ למעגל העבודה לפני שהמערכת הכלכלית תציע תחליפים הולם.

גם תרחישים "אופטימיים", כמו שפירסם הפורום הכלכלי העולמי (WEF), שדיבר על כך שעד שנת 2030, צפויות להיווצר כ-170 מיליון משרות חדשות ברחבי העולם, מזכירים כי 92 מיליון משרות צפויות להיעלם. אלו הן הערכות גסות למדי, ובכל מקרה, הן אינן מתייחסות לסקטורים ולתתי קבוצות. עוד דבר שחסר בתחזית הזו היא האם היעלמותן של המשרות והיווצרות החדשות יקרה באופן מדורג, כלומר, גם בתחזית שמדברת על תוספת צפויה של 78 מיליון משרות ברחבי העולם, קשה לחזות האם תהיה תקופת ביניים שבה יהיה משבר תעסוקתי גדול ברחבי העולם. 

הדו"ח מדבר על כך שהמשרות שייעלמו יהיו של עבודות רפטטיביות, פקידותיות או טכניות, בעוד שהמשרות שצפויות להיווצר ממוקדות בתחומים חדשים: פיתוח מודלים, ניהול מערכות בינה מלאכותית, בטיחות אתית וטכנולוגית, ניתוח דאטה ותחומי יצירה מבוססי טכנולוגיה. בנוסף, גם הפורום הכלכלי העולמי מדגיש כי מעבר לחישוב הכמותי, מה שיקבע את איכות השינוי הוא קצב ההיערכות של מערכות ההשכלה וההכשרה, כמו גם המדיניות הציבורית בתחום התעסוקה. מדינות שלא יתאימו את מערכת ההכשרה המקצועית שלהן למבנה המשרות העתידי, עלולות להיתקל בגלי אבטלה אזוריים או מגזריים, גם אם מאזן התעסוקה הכולל יישאר חיובי. לפיכך, הדגש העיקרי צריך לעבור מ"שמירה על משרות" ל"הכנת עובדים למשרות של העתיד".

לסיכום, אין כרגע אינדיקציה ממשית לכך ש-AI מביא לפיטורים המוניים. רוב הפיטורים שמיוחסים לבינה מלאכותית הם חלק ממגמות שוק נרחבות יותר, וברוב המקרים, הטכנולוגיה משמשת ככלי תפעולי ולא כתחליף לעובד האנושי. גם אם בעתיד יתברר שהטכנולוגיה משנה מקצועות מהיסוד, ההיסטוריה מלמדת שבכל מהפכה תעשייתית, התוצאה לא הייתה אבטלה, אלא שינוי והזדמנות.