
מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון
חברת אוגווינד אוגווינד 0.45% עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.
עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.
החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.
בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים. לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו
על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- אוגווינד משחקת עם המשקיעים - מחביאה הודעה שלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסר ה"נסתר"
בהודעתה כתבה אוגווינד כי היא “בוחנת חלופות מימון לרבות גיוס הון”, ובכך אותתה על הצורך בחיזוק מבנה ההון לצורך מימוש התוכנית החדשה. לאור הנתונים, המעבר למסחור מלא של
ה-AirBattery וכניסה לשווקים חדשים תלויים ביכולת החברה לגייס מימון, לשמר שותפים ולספק היתכנות הנדסית וכלכלית לטכנולוגיה.
הנתונים הכספיים בדוחות האחרונים מצביעים על ירידה בהכנסות, בעיקר בשל סיום הסכם עם חברת החשמל, הפסד תפעולי תופח ותזרים שלילי
מפעילות שוטפת. יתרות המזומנים ירדו לעומת סוף 2024, והחברה עצמה ציינה כי "החברה עשויה להידרש לגיוסי הון נוספים על-מנת שתצליח לעמוד בכל ביעדיה"
ההיסטוריה הלא מחמיאה - משווי של בועה עד לפיצוץ שמחק את המשקיעים
נחזור רגע להתחלה. בשנת 2019, נכנסה החברה לבורסה בתל אביב באמצעות מיזוג לשלד, מהלך של “הנפקה אחורית” שהעניק לה גישה מהירה לשוק ההון, רגע לפני פריצת גל ההייפ סביב תחום האנרגיות המתחדשות.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- שוק ה-IR המקומי - כמה עולה השירות ומי השחקנים המרכזיים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
בתוך חודשים ספורים, מניית אוגווינד הפכה לאחת הסנסציות של השוק, ושווי השוק זינק למעל 2 מיליארד שקל על "אוויר" (אהבתם את משחק המילים?), כשהחברה הציגה חזון טכנולוגי מבטיח עם מעט מאוד הכנסות בפועל. השוק קנה את החלומות: הרבה הבטחות, סקירות מחמיאות ואנליזות אופטימיות (חלקן ממומנות במסגרת פרויקטי הבורסה דאז), שהציגו את החברה כ"פורצת דרך" בתחום אגירת האנרגיה. באותה תקופה נכנסה פסגות להשקעה משמעותית, מהלך שסימן את שיא ההתלהבות סביב החברה. בדיעבד, מדובר היה בבועה קלאסית של חלום גדול ומספרים קטנים.
המציאות התבררה בהמשך: הפרויקט עם חברת החשמל, שהוצג כהבעת אמון מלאה, נותר בגדר פיילוט בלבד, ההתקדמות ההנדסית התעכבה, וההוצאות תפחו. מהשיאים של 2020-2021 השוק התפכח, המניה התרסקה בעשרות אחוזים, המשקיעים ספגו הפסדים כבדים, ואוגווינד נותרה עם פעילות מצומצמת בתחום שעדיין לא הבשיל להכנסות משמעותיות.
להרחבה - רכבת ההרים של אוגווינד: החלום ושברובשורה התחתונה
אוגווינד שואפת להפוך לשחקנית אנרגיה
מתחדשת פעילה, כאשר התוכנית האסטרטגית החדשה שואפת למנף את הידע הטכנולוגי של החברה ולהרחיב את פעילותה לתחומים מניבי הכנסות, אך מדובר עדיין בתהליך מוקדם שתלוי בשורה ארוכה של תנאים, ובראשם גיוס הון.
- 3.עוד יום על הפנים בבורסה זבל הזאת..מהפתיחה רק יורדת (ל"ת)אנונימי 20/10/2025 11:55הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 20/10/2025 11:50הגב לתגובה זוזה היה ברור שיגיע התיקון היום כלפי מעלה וכנראה ימשיך גם בימים הקרובים
- 1.אנונימי 20/10/2025 11:41הגב לתגובה זוזוכר את הימים שגרמו לי להפסד של 100 אלף שקל במנייה הזו מאז ירדה עוד ועוד תיזהרו אין שם כלום פעם הלכו לחברה ולא מצאו אותה בשום מקום הכל בלוף תיזהרו

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

מדדי הבנקים והביטוח עולים 2%, אל על יורדת 0.7%
המדדים מתקנים את הירידות מאתמול, כאשר לפחות כרגע התגובה להפרת הפסקת האש נשארה מתונה; בולטים לחיוב מניות הבנקים והביטוח שעולים אחרי ירידות חדות בימים האחרונים, אם כי העליות התמתנו
למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.
המדדים מתקנים את הירידות של אתמול, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.7% ומדד ת"א 90 עולה 0.9%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 2%, מדד הביטוח מוסיף 2%, מדד הנדל"ן עולה 0.9% ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.
מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.
בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההנבה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות.
- ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקוואריוס אקוואריוס מנוע 6.16% ממשיכה לעלות גם היום אחרי העליות אתמול ברקע הראיון עם מנכ"ל החברה שהתפרסם כאן. אחרי ארבע שנות פיתוח וקריסה של 97% במניה, החברה מנסה להתניע מחדש. תחת ניהולו של עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל במג'יק, החברה מנסה לעשות שינוי, עם גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר, קיצוץ חד בהוצאות, צמצום בכוח האדם וקבלת מענק של 2.2 מיליון אירו מממשלת גרמניה, הכל מוביל למטרה של להפוך סוף כל סוף את הטכנולוגיה למוצר מסחרי. הפיילוט הראשון של מנוע ה־AQ-150 צפוי להתחיל בארצות הברית בתחילת 2026, ובחברה מעריכים שבתוך שלושה חודשים יתברר אם ניתן לעבור לייצור סדרתי. אנחנו לא עוד סטארט-אפ עם חלום, אומר בירק, זו אקוואריוס רזה יותר, ממוקדת יותר, ונבחנת במעשים ולא בהבטחות. לראיון המלא - אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"