חברת אוגווינד -2.83% פועלת בתחום האנרגיה, דרך מערכת אגירת אוויר דחוס תת קרקעית ובתחום אגירת האנרגיה וכן חסכון בחשמל. החברה עברה דרך ארוכה משלד בורסאי, דרך שווי של 45 מיליון שקל במיזוג הפעילות לפני כשנתיים, עד לחברה בשווי 2.5 מיליארד שקל לאחר שנה חלומית (2020) ומשם בחזרה כל הדרך למטה אל שווי נוכחי של 210 מיליון שקל ושווי פעילות של כ-70 מיליון שקל. 

מניית אגווינד היתה הכוכב הלוהט של הבורסה בתל אביב בשנת 2020 עם זינוק של מעל 1,000% בשנה לשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל. המשקיעים פשוט התעלמו ממהעובדה שמדובר בחברה ללא הכנסות מהותיות שפועלת בשוק תחרותי מאד. כרגיל, מה שגרם לתוופעה הוא החלום. המשקיעים חשבו שמדובר בחברה עם מוצר מנצח שמשבש את שוק האגירה ויצליח לגבור על המתחרות ולהניב הכנסות עתק בטווח הזמן הבינוני. 

שוק האגירה הוא קריטי במעבר המיוחל של משק האנרגיה העולמי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות במקום דלקים פוסיליים שנחשבים למזהמים יותר. הבעיה של מקורות האנרגיה הירוקה כמו רוח או שמש היא שהם לרוב לא יציבים ומשתנים מעונה לעונה ולעיתים אף מיום ליום. יום מעונן יאפשר ייצור של פחות אנרגיה סולארית ואילו בתקופת החורף התפוקה הכללית תרד. בקיץ לעומת זאת ישנם ימי שמש בשפע במקומות רבים בעולם. קיים צורך לאגור את האנרגיה שנוצרה בימי השמש לימים האפורים יותר. באופן דומה אנרגית הרוח תלויה ביום ובעונה וצריכה שימור אנרגיה כדי לספק אנרגיה יציבה כל הזמן. 

• רכבים חשמליים ונהיגה אוטונומית - אבל אולי טסלה היא בכלל חברת אנרגיה?
• להב ופריים אנרג'י מרחיבות את שיתוף הפעולה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זהו תפקידו של שוק אגירת האנרגיה - לאגור אנרגיה מתקופות פוריות יותר מבחינת ייצור האנרגיה הירוקה, כדי להשתמש בה בתקופות קשות יותר לייצור. מבלי פיתוח של מוצרים אמינים וזולים שוק האנרגיה המתחדשת ניצב בפני מחסום מאד משמעותי בדרך להפיכתו למקור הארנגיה המרכזי של האנושות, כפי שרבים היו רוצים לראות. 

עשרות חברות פועלות בשוק אגירת האנרגיה, בין השאר ענקיות כמו טסלה או LG. הייחוד של אוגוויד שהצית את דמיונם של המשקיעים היה במוצר שעבד על טכניקה שונה לחלוטין מהמקובל. בעוד מרבית שוק אגירת האנרגיה עובד בעזרת טכניקה של סוללות לית'יום יון שנועדו לאגור את האנרגיה לשעת הצורך, המוצרים של אוגווינד מבוססים על טכניקה אחרת.

ניתן לחלק את פעילות החברה לשני חלקים. הראשון תחום ההתייעלות האנרגטית בו מוכרת החברה מוצר בשם AirSmart המאפשר לדברי החברה חסכון של עד 40% בעלויות הקשורות להפעלת מערכות דיחוס אויר. התחום השני הוא תחום אגירת האנרגיה, התחום המרכזי של החברה, בו היא משווקת את המוצר AirBattery שנותן מענה לבעיות אגירת אנרגיה בכל מיני שימושים.

• מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
• ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

בשני התחומים הטכנולוגיה מבוססת על דחיסת אוויר תת קרקעית בלחץ גבוה מה שלדברי החברה מאפשר חיסכון בעלויות ובמקום. המערכת דוחסת אוויר למיכלי אגירה תת קרקעיים, לאחר מכן, מתבצעת פריקה של האוויר הדחוס אל תוך טורבינות מים המייצרות חשמל בזמן הרצוי בלא תלות במקור האנרגיה (שסייעה בדחיסה בתחילת התהליך). כך מתנתק הקשר בין זמן ייצור האנרגיה לבין זמן השימוש, תוך חסכון בעלויות המקום והייצור. 

אונגוויד רכבה על החלום הגדול. היא שווקה מוצר שרבים העריכו כמנצח בתחום ומספר חוזי-מכירה אף החלו להתפרסם, מה שעודד את המשקיעים לחשוב שהמכה הגדולה בדרך.

בדצמבר של שנת 2020 פרסמה החברה כי בניסוי שביצעה הצליחה להגיע לניצולת של 81%. "אף חברה לא הציגה מעולם ניצולת אנרגיה כזו. הניצול הגבוה מעיד על יכולת המערכת להחליף את סוללת הלית'יום" אמר אז מנכ"ל החברה לביזפורטל. קודם לכן פרסמה החברה כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת מי רם. גם חברת האנרגיה סולגרין בחרה בפתרונות של החברה, ונחתמו הסכמי שיווק באירופה. חברת פפסי בארצות הברית הייתה בין לקוחות החברה, וכן חברת ישקר הישראלית ועוד. גם סופרגז הביעה אמון בחברה עם הסכם לשת"פ אסטרטגי לשיווק מערכות האגירה. היה נראה שהחברה מתחילה להגשים את הפוטנציאל ולהוציא אל הפועל את החלום עם חוזים אמיתיים שמכניסים כסף. האופוריה הביאה את החברה גם לחפש הזדמנויות למיזוג ספאק בוול סטריט.

כמעט אף אחד לא שם לא בינתיים לכך שכל ההסכמים האלו היו על סכומים של כמה מיליוני שקלים בודדים במקרה הטוב, ושהסכמים לשת"פ בשיווק, לא מכניסים שקל אחד עד שבאמת מצליחים לשווק, ובכל מקרה אף אחד מההסכמים הללו לא יכול בשום אופן להצדיק שווי של 2.5 מיליארד שקל או לרמוז לפוטנציאל לשווי כזה.  

כתבת ביזפורטל עדי ברזילי, ניסתה אז לפגוש את החברה ולהכיר את המוצר הפלאי שיוצר כל כך הרבה תקוות אצל המשקיעים, אך נתקלה בשערים סגורים: 

מי שכן התרשם מהחברה ואף פרסם סקירה אוהדת היו פורסט אנד סאליבן. בספטמבר 2020 העריכו בסאילבן את שווי החברה ב-2.5 מיליארד שקל - מחיר יעד של 121.3 שקל למניה ששיקף אפסייד של 25% על מחירה באותה עת. הם ציפו שהפתרון שלה יגרום לצמיחה פנומנלית בהכנסות שיביאו לרווח נקי של 200 מיליון שקל בשנת 2025. לשנת 2022 ציפו בסאליבן מכירות של 346 מיליון שקל ורווח גולמי של 100 מיליון שקל. 

בפורסט אנד סאליבן לא ידעו להסביר למה דווקא הפתרון של אוגווינד יהיה המנצח מבין עשרות החברות, ביניהן, כאמור, חברות ענק כמו טסלה שעובדות על פתרונות אגירת אנרגיה. בעיקר סמכו בסאליבן על מוצר ה-AirBattery ככזה שירשום הכנסות פנומנליות. 

הנושא של המלצות פרוסט אנד סאליבן שווה מבט נוסף. מדובר פשוט באנליזות קנויות שמטעות פעם אחר פעם את המשקיעים עם מחירי יעד מופרכים. השיטה היא כזו: במסגרת פרויקט האנליזות של הבורסה חברות מסחריות שרוצות שינתחו אותן משלמות כסף שמגיע באמצעות הבורסה לפורסט וסאליבן שמספקת את האנליזה. האנליזה אמורה להיות אובייקטיבית, אך בפורסט סאליבן יודעים היטב שאם הם רוצים לקוחות מוטב שהאנליזות שלהם ישדרו מסר חיובי אחרת חברות אחרות לא ירצו לבצע את התהליך ולהזרים אליה כסף. התוצאה היא שכל האנליזות שמתפרסמים שם הן חיוביות, ולעיתים קרובות עם מחירי יעד בשמיים והצהרות מלהיבות שמפתות משקיעים להיכנס להשקעה בחברה, רק כדי לראות לעיתים קרובות את אותן מניות צונחות בעשרות אחוזים. כל השיטה הזו של אנליזה הממומנת על ידי החברה המסוקרת מוזר ומעוות, גם אם התשלום עובר דרך מתווך (הבורסה בתל אביב).

כולם יודעים את זה בשוק ההון ואף אחד לא ממש מתייחס לאנליזות הללו ברצינות. אבל משקיעים מן השורה עלולים לקבל את האנליזות הללו כסמכות מקצועית  ונטולת פניות. חברת פורסט וסאליבן אף פרסמו מאמר בכתב עת מדעי הטוען שפרסום האנליזה מגדיל את הסחירות במניה. זה כמובן יפה מאד, אם לא היה מדובר בכך שהגדלת הסחירות מגיעה מאנשים שהאמינו באנליזה רק כדי לראות את כספם מתאדה. 

מי שהצטרף להתלהבות מהחברה הייתה חברת ההשקעות פסגות שרכשה 75% מההנפקה בה גייסה החברה 160 מיליון שקל באפריל של שנת 2020 לפי שווי של 2 מיליארד שקל. בראיון שנערך בביזפורטל סביב הכניסה להשקעה סמנכ"לית ההשקעות לא בדיוק הצליחה להסביר למה מתלהבים כל כך בפסגות מן ההשקעה הזו. "זה אירוע של חדשנות משבשת... אנחנו לא רוצים היום להיות בעולם הישן אלא בעולם הצומח וזה חלק מהאסטרטגיה שלנו ל-2020. זו השקעה בחברות פורצות דרך, חדשניות עם יזמים חזקים וכמובן עם שוק ועם פוטנציאל מאוד גדול" אמרה אז. כלומר, הכניסה להשקעה בחברה ללא הכנסות לאחר זינוק של 1,000% בשווי תוך שנה נבעה מהאמונה שהפוטנציאל בשמיים שכן הטכנולוגיה החדשנית. נזכיר לזכותה שהיה מדובר בשנת 2020 העליזה, בה היה די במילים כמו "חדשנות", "טכנולוגיה" או "שיבוש שוק" כדי להקפיץ מחיר של חברה בורסאית חסרת הכנסות. 

החלום ושברו - פאסט פורוורד שנתים קדימה אנחנו מקבלים חברה שדווחה בדוחות המסכמים של שנת 2021 על הכנסות  של 1.8 מיליון שקל וצבר הזמנות של 2.6 מיליון שקל. רחוק מאד מהתחזיות ההזויות של סאליבן. ההפסד הנקי לעומת זאת הגיע ל-69 מיליון שקל אמיתיים לגמרי. במהלך הדרך הזהרנו כמה פעמים מן החלום שבחברה והקושי שלו להתגשם (מלבד האיטמים לעיל אפשר לראות גם כאן, כאן וכאן). 

השווי הלך וצנח בהתאם. לאחר זינוק של 1,047% בשנת 2020 צנחה מניית החברה ב-54% בשנת 2021 וב-80% נוספים בשנת 2022 עד כה. סך הכל בשנתיים האחרונות ירדה מניית החברה ב-92%. 

כעת שווה החברה 210 מיליון שקל לאחר שברבעון הראשון דווחה על הכנסות של פחות ממיליון שקל, הפסדים של 23.5 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של כ-18 מיליון שקל. שווי הפעילות של החברה בניכוי מזומנים עומד על כ-70 מיליון שקל, ויתכן שגם הוא מוגזם לאור התוצאות העלובות וההכנסות של כמה מיליוני שקלים בודדים בשנה והפסדים עצומים. 

אז מה קרה כאן? הסיפור הרגיל על חלום שמגרה את דמיונם של המשקיעים והמחשבה שמדובר באמזון או אפל הבאה שתכבוש שוק בשווי של מיליארדי דולרים. החלומות מתנתקים מקרקע המציאות ומעניקים שווי מופרך לחברה שעדיין לא מייצרת הכנסות. הם מתודלקים על ידי חברות מחקר, הודעות חיוביות אך חסרות משמעות אמיתית על חוזים קטנים בתוספת הצהרות מפוצצות על טכנולוגיה שוברת  שוק או על ידי משקיע מוסדי שהתלהב יתר על המידה ועל ידי אנליזה ממומנת. לפחות הסיפור מספק לנו שיעור חשוב בהשקעות.