ראיון

מנכ"ל סולגרין מסביר למה החברה בחרה דווקא במוצר של אוגווינד

"אנחנו בודקים את השוק כבר מספר חודשים ומכירים את כל החברות והטכנולוגיות הקיימות. אוגווינד מציעה מערכת פשוטה מאד. התרשמנו לחיוב מההון האנושי וראינו שיש את הסינרגיה הטובה ביותר עם אוגווינד"
ערן סוקול | (15)

חברת האנרגיה הסולארית סולגרין דיווחה הבוקר על חתימת מזכר הבנות אסטרטגי חברת אגירת האנרגיה אוגווינד -2.93%  לשיתוף פעולה ארוך טווח בייצור חשמל פוטו-וולטאי משולב עם מערכת ה-AirBattery של אוגווינד. מנכ"ל סולגרין מסביר מדוע יש לחברה צורך בטכנולוגיה של אוגווינד ולמה סולגרין העדיפה את הפתרון הזה על פני המתחרות. אבל לגבי השורה התחתונה? הוא לא מספק עדיין אומדנים כלשהם לגבי הפוטנציאל הכלכלי. 

"היום ברור לכולם שהעולם הולך לכיוון של אנרגיות מתחדשות ואחד המוצרים הנלווים בפרויקטים פוטו-וולטאיים היא היכולת להוסיף שעות בהזרמת החשמל מעבר לשעות היום בה המערכת הסולארית מייצרת חשמל. לכן, סולגרין רואה בשיתוף הפעולה עם אוגווינד מהלך בעל חשיבות אסטרטגית", אמר תום שפרן, מנכ"ל סולגרין בראיון לביזפורטל. "יש חשיבות ליכולת להזרים חשמל גם בשעות הביקוש והמהלך מסייע לסולגרין לשפר את כלל היכולות שלה, גם ברמה הטכנולוגית - מקצועית וגם ברמה העסקית לשנים הקרובות".

איך צפוי לעבוד שיתוף הפעולה ברמה המעשית? 

"על פי ההסכמות, כל חברה מתוכננת להתמקד בביזנס שלה במסגרת הקמת מתקן החלוץ. סולגרין תקים את המתקן הפוטו-וולטאיים ואוגווינד תספק את מערכת ה-AirBattery".

מערכות ה-AirBattery של אוגווינד

מקור: אתר חברת אוגווינד

למה בחרתם דווקא במוצר של אוגווינד? האם בחנתם אלטרנטיבות נוספות?

"בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה שלנו, אנחנו בודקים את השוק כבר מספר חודשים ומכירים את כל החברות והטכנולוגיות הקיימות. בין החברות שפגשנו, היתה גם אוגווינד, שמציעה מערכת פשוטה מאד, הן בבחינת הרכיבים והן מבחינת הגמישות. היה כמובן ממשק אינטנסיבי בין הצדדים לבחינת הטכנולוגיה התרשמנו לחיוב מההון האנושי של החברה וראינו שיש את הסינרגיה הטובה ביותר עם אוגווינד".

ברמה העסקית, מה המשמעות של שילוב יכולת אגירה במתקנים הפוטו-וולטאיים?

"מתקן החלוץ צפוי לשלב מערכת פוטו-וולטאית עם מערכת אגירת האנרגיה AirBattery של אוגווינד. ישנן שתי תועלות מרכזיות שהן בעצם המניע למהלך. ראשית, המתקן יוכל לספק חשמל בפיזור על פני כל שעות היממה ולא רק בשעות היום. בנוסף, המערכת של אוגווינד צפויה להגביר את תפוקת החשמל של המתקנים הפוטו-וולטאיים".

אפשר לדבר על מספרים? מה להערכתכם תהיה ההשפעה על תפוקת החשמל או על ההכנסות?

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יוסף 13/12/2020 10:26
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת מאד ונותנת תקווה אם כי לאחרונה תנודות מניית אוגווינד לא הגיוניות. בבוקר עליה קטנה ובסיום היום ירידה . במשך החדשיים האחרונים הייתה ירידה כ30%. מעניין מדוע?
  • 7.
    [email protected] 15/11/2020 21:52
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אם סולרגרין החרובאוגו יש להם טכנולוגיה עדיפה מהותית מהתחרות הערכות שלי שער 15000 עד סוף השנה כמובן דעתי האישית מחזיק חבילה גדולה
  • 6.
    דן 15/11/2020 21:31
    הגב לתגובה זו
    אני קורא המון וכנראה שהטכנולוגיה של אוגווינד כנראה הדבר האמיתי. מעניין יהיה לראות שת״פים נוספים בקרוב. בהצלחה
  • 5.
    רק אתמול ביזפורטל חשפה את הבלוף של אוגווינד והיום בלוף (ל"ת)
    משה ראשל"צ 15/11/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בן כנען 15/11/2020 17:06
    הגב לתגובה זו
    אמר הרבה אבל לא אמר כלום לא מכיר את הטכנולוגיה של סוללת אוויר אבל על מנת לאגור באוורי דחוס צריך להמיר מזרם DC למערכת דחיסת אוויר לאגור את החום שנוצר. כל זה על מנת לאגור את האנרגיה. כאשר צורכים את האנרגיה צירך להמיר את האנרגיה חזרה מאוויר דחוס וחום לזרם DC. איך כל הדרך הארוכה הזו עדיפה על פטרון MAEGA PACK של TESLA?
  • ההיבט הירוק 16/11/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
    בטריה מכילה מתכות שמזהמות את הסביבה (=ועוד אין תהליך מחזור מסודר ונקי). אם אגוווינד הצליחה להימנע משמוש במתכות כמו ליתיום וניקל בתהליך אגירת החום שלה, זה יתרון גדול
  • אנונימי 16/11/2020 06:58
    הגב לתגובה זו
    יורדת כל שנה הנצילות של הבטרייה הירוקה של אוגווינד קבועה , לא מזהמת בייצור שלה, אין בעיה מיחזור כמו באיון לטיום ומחזיקה 50 שנה לא כמו בטרייה רגילה שמחזיקה 8-10 שנים.הבטריות תופסות נפח קרקע ודורשות מיזוג אויר לקירור כולל כיבוי אש במקרה של שריפה הבטרייה של אוגווינד נמצאת מתחת לפני השטח ולא דורשת קירור ואין חשש לשריפה.
  • עדי 15/11/2020 22:46
    הגב לתגובה זו
    וקשה לתת הסבר בתגובה .. חום אין במערכת של אוגווינד המים סופחים אותו .. אין צורך במעברים מ ac ל dc הניגוד לאגירה מסוללות .. ויש אין סוף מחזורים לעומת מספר מחזורים מוגבל שיש בבטריות . אני יודע שקשה לתפוס את השווי אבל ביקור בחברה יכול להבהיר זאת . בכול מקרה נמתין ונראה
  • דודו 15/11/2020 21:33
    הגב לתגובה זו
    רק שתדע... כמו המערכת של אוגווינד...
  • 3.
    ציקו 15/11/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
    המאה , לא מגיבים למה שפורסם , נראים כמו מסגריה בעזה .
  • 2.
    שורט על אוגווינד 15/11/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    כאשר יצטרכו לאמר שמדובר בפרוייקט של כסף קטן איך יצליחו לתחזק שווי שוק בועתי של 2 מיליארד שקלים? זה שווי שיותר גבוה מישראמקו, שהולכת להרוויח השנה מיליארד שקל.
  • אנונימי 16/11/2020 05:37
    הגב לתגובה זו
    בתוספת אופציות שעמוק כבר בכסף החברה שווה 3 יארד בדיחה!!!
  • בני 15/11/2020 21:34
    הגב לתגובה זו
    השוק לא טיפש, הוא מתמחר כנראה טוב ממך...
  • כמה שאתה צודק משקיעים מטומטמים נקודה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 15/11/2020 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אוגווינד חברה מעולה עם טכנולוגיה מעולה והיא עוד ר 15/11/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    אוגווינד חברה מעולה עם טכנולוגיה מעולה והיא עוד רק בתחילת הדרך
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן