ביום התאונה, במאי 2018, הוזעק חשמלאי, יליד 1977, להחליף גוף תאורה בחדר עבודה באתר בנייה שבו הוא הועסק. מנהל הפרויקט מטעם אלקטרה ביקש ממנו לעלות לסולם גבוה כדי להגיע אל מנורת חירום בתקרה. התובע העיד כי שאל אם הכבל פעיל וקיבל תשובה ברורה: "תעלה, אין זרם חשמל שם". זמן קצר לאחר מכן, תוך כדי עבודה, התחשמל האיש ונפל אל הרצפה. בית המשפט ציין בעדותו של מנהל הפרויקט, כי גם הוא הודה כי, "יכול להיות שמישהו עבר שם והחזיר את החשמל… אני לא יודע להגיד מה קרה באותו הרגע".

התוצאה של הנפילה היתה קשה במיוחד. התובע שבר חוליות בגב התחתון ונזקק לניתוח לקיבוע עמוד השדרה. הוא סבל גם משברים ביד שמאל ומפגיעה בעצב האולנרי, לצד כאבים כרוניים. חוות הדעת הרפואיות מטעם בית המשפט קבעו כי נותרה לו נכות רפואית מצטברת של 42% לצמיתות - 27% בתחום האורתופדי ועוד 20% בתחום הנפשי. המומחית בתחום הפסיכיאטריה כתבה בחוות הדעת שהגישה כי מדובר ב"הפרעה נפשית מסוג תגובת הסתגלות עם סימפטומים דיכאוניים, סימפטומים פוסט טראומתיים חלקיים וסימפטומים אובססיביים".

בפסק הדין פורט כי התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהעניק לנפגע נכות בשיעור של 67% לאחר הפעלת תקנה 15 - סעיף בתקנות הביטוח הלאומי (בענף נפגעי עבודה), שמאפשר להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה במקרים מסוימים. כתוצאה מכך שולמו לו גמלאות בסכום כולל של יותר ממיליון שקל. ואולם התובע לא הסתפק בכך ותבע גם את המעסיק הישיר, את אלקטרה ואת חברות הביטוח.

הנתבעים טענו שהאיש לא התחשמל אלא איבד שיווי משקל

מנגד, טענו הנתבעים כי לא הוכח כלל שהוא אכן התחשמל, וכי ייתכן שנפל פשוט משום שאיבד שיווי משקל. הם הדגישו שמדובר בחשמלאי ותיק שהיה עליו לוודא בעצמו כי אין זרם בכבל, וכי הוא בחר לעבוד ללא מכשיר טסטר שהיה יכול למנוע את האירוע. לטענתם, האחריות היא עליו בלבד.

• הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
• בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט הדר מסורי בחן את העדויות והראיות ודחה את הטענות. הוא קבע כי גרסת התובע אמינה וכי אין סתירה של ממש לסיפור ההתחשמלות. לדבריו, "הנתבעים לא הציגו ראיה שיש בה לסתור גרסת התובע לגבי התחשמלות". יתרה מכך, מנהל העבודה של אלקטרה לא שלל את האפשרות כי החשמל הופעל לפתע במהלך העבודה. בית המשפט התרשם כי גם אם הנפילה לא היתה נובעת מהתחשמלות, האחריות עדיין רובצת על המעסיקים, משום שהעובד נדרש לעבודה בגובה של שישה מטרים בחושך, ללא נקודות אחיזה וללא אמצעי מיגון מתאימים.

בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "מהעדויות שהובאו לפניי, עולה המסקנה כי הן טוני, מנהל העבודה מטעם נתבע 1, והן מנחם, מנהל הפרויקט מטעם נתבעת 2, התרשלו בכך שלא פקחו על התובע בעת ביצוע העבודה, לא ווידאו היעדר זרם חשמל והצבת פיקוח על לוח החשמל כמצוות החוק, לא הזהירו אותו מפני הסיכונים הכרוכים בשימוש בסולם לסוג העבודה שביצע, לא סיפקו לתובע כלי עבודה מתאים, ולא סיפקו לו משטח עבודה בטוח שימנע נפילתו ארצה". השופט אף הזכיר את חובתו הבסיסית של מעביד להבטיח שלומם של עובדיו, כשהוא מצטט פסק דין קודם בנושא שקבע כי, "העובד, הבא להוציא לחמו במקום העבודה, זכאי למקום עבודה בטוח… על מנת שעובד שהגיע למקום העבודה בבקרו של יום כשגופו שלם, ייצא את מקום העבודה בערבו של היום במצב זהה".

אשם תורם בשיעור של 15%

עם זאת, בית המשפט לא פטר לחלוטין את התובע מאחריות וקבע כי יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 15%. השופט ציין בהכרעתו כי, "אם היה בודק עם טסטר את קיומו של זרם, התאונה היתה נמנעת ככל הנראה". אלא שהתובע הסביר כי באותו יום לא היה ברשותו טסטר, וכי פעל בלחץ לסיים את העבודה.

• בעלה של שקמה ברסלר תובע מיליונים בגין לשון הרע
• שתי דירות, משפחה אחת: האם יזכו לפטור מהיטל השבחה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

לאחר חישובי הנזקים, שכללו הפסדי שכר בעבר ובעתיד, פנסיה, עזרת צד ג', הוצאות נסיעה וכאב וסבל, הגיע בית המשפט לסכום כולל של 873 אלף שקל. מסכום זה הופחת האשם התורם ונעשו ניכויים בשל תגמולי הביטוח הלאומי, כך שהתוצאה הסופית הייתה פיצוי נוסף בסכום כולל של כ-111 אלף שקל, שישולם על ידי אלקטרה, חברת הביטוח הכשרה וחברת הביטוח כלל.

במישור העקרוני, פסק הדין שולל את האפשרות להטיל את מלוא האחריות על העובד עצמו, גם כשמדובר באיש מקצוע מנוסה מאוד. השופט הדגיש כי על מעסיקים וקבלנים ראשיים מוטלת חובה מוגברת לספק תנאי בטיחות, בייחוד כשהעבודה מתבצעת בגובה ובאתר שבו פועלים קבלנים רבים במקביל - מה שמגביר את הסיכון להפעלה בלתי מבוקרת של חשמל. השופט מסורי הוסיף בפסק הדין כי, "אין צריך לומר, כי הסיכון של נפילה מגובה 3 מ' מסולם, הינו חמור, ואינו בגדר סיכון טבעי; לעומת אמצעי הזהירות שניתן היה באמצעותם למנוע את הסיכון, שהינם זולים, פשוטים, וקלים יחסית לביצוע".

למה בית המשפט לא הסתפק במה שהתובע כבר קיבל מהביטוח הלאומי?

הביטוח הלאומי משלם קצבאות לפי החוק, אבל לבית המשפט יש סמכות לפסוק פיצויים נוספים ישירות מהמעסיק והקבלן אם הוכח שהם התרשלו. לכן, גם אחרי שכבר קיבל יותר ממיליון שקל מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע שמגיע לחשמלאי עוד פיצוי, בסכום כולל של כ-130 אלף שקל, בגלל האחריות של מנהלי העבודה.

מה זה בעצם אשם תורם ואיך זה קשור לתיק הזה?

אשם תורם זה מצב שבו גם הנפגע עצמו נושא חלק מהאחריות לתאונה. במקרה הזה נקבע שלחשמלאי היה צריך לבדוק עם טסטר אם יש זרם, והוא לא עשה זאת. לכן הפחיתו לו 15% מהפיצוי. כלומר בית המשפט אמר שהמעסיקים אשמים, אבל גם העובד לא חף מאחריות.

למה התיק התעכב כל כך - יותר מחמש שנים?

תיקים כאלה מערבים הרבה צדדים - המעסיק הישיר, החברה הגדולה באתר, חברות הביטוח וגם הביטוח הלאומי. כל צד מביא חוות דעת משלו, ויש ויכוחים על מי אחראי וכמה כסף מגיע. זה גורם להליך משפטי ארוך מאוד.

למה היה חשוב אם ההתחשמלות באמת קרתה או לא?

הנתבעים ניסו לטעון שהתובע סתם איבד שיווי משקל. אבל השופט כתב שזה לא משנה - כי גם אם לא היתה התחשמלות, עצם זה שהוא עלה על סולם גבוה בחושך בלי אמצעי מיגון זה כבר מצב מסוכן שהמעסיקים היו צריכים למנוע.

איך אפשר היה למנוע את התאונה?

השופט כתב שיכלו לעשות כמה דברים פשוטים וזולים, למשל לוודא שהחשמל מנותק ולשים מישהו שישמור על הלוח, לספק לו משטח עבודה יציב במקום סולם, או להזהיר אותו מפני הסיכונים הכרוכים בכך. כל אלה היו יכולים למנוע את הנפילה.

למה אלקטרה ניסתה לטעון שבכלל לא היתה קשורה לתיק?

רק בשלב הסיכומים החברה אמרה שזו בכלל לא אלקטרה בניה אלא חברה אחרת בקבוצה. השופט לא קיבל את זה, כי במשך חמש שנים של ההליך הם עצמם הודו שמדובר באלקטרה בניה. לכן הוא קבע שזו טענה מאוחרת ולא לגיטימית.

האם העובד יכול לחזור לעבוד באותו תחום אחרי התאונה?

לפי חוות הדעת הרפואיות, הנכות שלו מקשה עליו לבצע עבודות בניין פיזיות. הוא סובל מכאבים כרוניים וממגבלות ביד ובגב, וגם מנכות נפשית. לכן יהיה לו קשה מאוד להמשיך לעבוד באותו תחום.

במקרה אחר, ב-2014 הוזעק אמבולנס לאזור התעשייה בעכו. בחלל המפעל של פרוטרום שכב פועל פצוע, לאחר שנפל מגובה של כארבעה מטרים. לפי עדויות מאוחרות יותר, הוא עסק בפירוק גג אסבסט ישן. האירוע הזה, שנראה תחילה כעוד תאונת עבודה שגרתית, הפך כעבור שנים למאבק משפטי סבוך ומורכב שגולש לעומקים של אחריות, התחמקויות, תלושי שכר פיקטיביים - וגם טענה אחת דרמטית של הפועל הפגוע, שלפיה מאז אותו יום הוא לא עבד במשך שבע שנים. התובע, יליד 1978, הוזמן ביולי 2014 על ידי אדם בשם טנטורי לבצע עבודת פירוק גג אסבסט במחסן באזור התעשייה עכו. בשעת עבודתו, בעומדו על הגג השביר, קרס לפתע הלוח שמתחת לרגליו והוא צנח אל תוך שטח מפעל פרוטארום. "צנח התובע מגובה של כ-4 מטרים ונחבט בעוצמה ברצפת מבנה פרוטארום", נכתב בפסק הדין. הוא פונה לבית החולים נהריה, שם אובחן כסובל מחבלות מרובות בגוף, כולל הראש, הצוואר, הגב, החזה, האגן והברכיים. שלושה ימי אשפוז, סדרת טיפולים, ובעיקר מסלול חיים שהשתנה ברגע אחד. מאותו יום, כך לטענתו, הוא איבד את יכולתו להתפרנס. "לא עבדתי מאז התאונה", העיד בבית המשפט. אבל האם הוא באמת לא עבד? והאם נפילתו היתה תוצאה של רשלנות, או של מסכת מחדלים שלמה? בית המשפט הכריע במקרה הנ"ל ביולי האחרון.