נפל מגג של מפעל - וזה הפיצוי שיקבל
התובע הוזמן ביולי 2014 לבצע עבודת פירוק גג אסבסט במחסן באזור התעשייה עכו. בשעת עבודתו, בעומדו על הגג השביר, קרס לפתע הלוח שמתחת לרגליו והוא צנח אל תוך שטח מפעל פרוטארום. מאותו יום, כך לטענתו, הוא איבד את יכולתו להתפרנס. בתחילה הוגשה התביעה רק נגד בעלת
המחסן וחברת הביטוח שלה, אלא שהנתבעת הכחישה כל קשר להעסקת הפועל או להזמנת העבודה.
ביום קיץ אחד ב-2014, הוזעק אמבולנס לאזור התעשייה בעכו. בחלל המפעל של פרוטארום שכב פועל פצוע, לאחר שנפל מגובה של כארבעה מטרים. לפי עדויות מאוחרות יותר, הוא עסק בפירוק גג אסבסט ישן. האירוע הזה, שנראה תחילה כעוד תאונת עבודה שגרתית, הפך כעבור שנים למאבק משפטי סבוך ומורכב שגולש לעומקים של אחריות, התחמקויות, תלושי שכר פיקטיביים - וגם טענה אחת דרמטית של הפועל הפגוע, שלפיה מאז אותו יום הוא לא עבד במשך שבע שנים.
פסק הדין, שכתב השופט בנציון ברגר בבית משפט השלום בקריות, מציג מקרה שנשמע פשוט אך הפך לכמעט כתב אישום סמוי נגד התנהלות רשלנית בענף הבנייה, ולא פחות מכך - נגד שיטת העסקה שהולכת ונעשית מקובלת בענפי השירותים והעבודות הפיזיות בישראל. אבל אולי יותר מכל, זהו סיפורו של אדם אחד שנפל, פיזית ומטאפורית, ונאבק במשך שנים כדי שיכירו בכאבו.
התובע, יליד 1978, הוזמן ביולי 2014 על ידי אדם בשם טנטורי לבצע עבודת פירוק גג אסבסט במחסן באזור התעשייה עכו. בשעת עבודתו, בעומדו על הגג השביר, קרס לפתע הלוח שמתחת לרגליו והוא צנח אל תוך שטח מפעל פרוטארום. "צנח התובע מגובה של כ-4 מטרים ונחבט בעוצמה ברצפת מבנה פרוטארום", נכתב בפסק הדין. הוא פונה לבית החולים נהריה, שם אובחן כסובל מחבלות מרובות בגוף, כולל הראש, הצוואר, הגב, החזה, האגן והברכיים. שלושה ימי אשפוז, סדרת טיפולים, ובעיקר מסלול חיים שהשתנה ברגע אחד. מאותו יום, כך לטענתו, הוא איבד את יכולתו להתפרנס. "לא עבדתי מאז התאונה", העיד בבית המשפט. אבל האם הוא באמת לא עבד? והאם נפילתו היתה תוצאה של רשלנות, או של מסכת מחדלים שלמה?
מי הזמין את העבודה?
כבר בשלבים הראשונים היה ברור שהמקרה הזה מורכב. בתחילה הוגשה התביעה רק נגד ארזי רז (1995), בעלת המחסן, ונגד חברת הביטוח שלה. אלא שהנתבעת הכחישה כל קשר להעסקת הפועל או להזמנת העבודה. בהמשך צורפה גם פרוטארום, שבמחסנה נחת התובע, וגם שם התנערו מאחריות: הם בכלל לא ידעו שמתבצעת עבודה על הגג, טענו. אבל הפאזל לא הושלם עד שנכנס לתמונה אדם נוסף - מוחמד חלאילה. תלוש שכר שהוצג בבית המשפט הוכיח שהתובע קיבל תשלום ממיטל סטיל שבבעלות חלאילה. מאותו רגע, נאלץ חלאילה להסביר איך מצא את עצמו חתום על טפסי הביטוח הלאומי של אדם שלטענתו בכלל לא הכיר. והוא לא הצליח להסביר זאת.
- האם נזיפה מהבוסית יכולה להיחשב תאונת עבודה?
- קנתה קפה בדרך למשרד, נפצעה - ודרשה הכרה כתאונת עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט קובע בצורה נחרצת בפסק הדין שפורסם כי, "אין חולק לגבי מספר עובדות הרלוונטיות לענייננו: התובע קיבל תלוש שכר למועד העבודה מחלאילה, וזה האחרון אף חתום על טופס התביעה למל"ל". עוד הוסיף כי "חלאילה העיד שטנטורי עבד אצלו והוא היה זה שהוציא לתובע את התלוש", ובכך למעשה אישר את אחריותו כמעסיק. וכאן מגיעה אחת ההצהרות הדרמטיות בפסק הדין: "יש לראות את חלאילה כמעבידו של התובע ולמעשה לקבוע שמבחינת האחריות לאירוע התאונה, חלאילה וטנטורי חד הם".
על פי עדות התובע וחברו לעבודה, באותו יום לא סופקו להם רתמות, קסדות או כל אמצעי מיגון. הם לא עברו הדרכה על עבודה בגובה. השופט ברגר כותב כי מדובר בהפרה ברורה של תקנות הבטיחות לעבודה על גגות, המחייבות בין היתר שימוש בלוחות דריכה, בדיקה מוקדמת של יציבות הגג, ואמצעים למניעת נפילה.
"התובע עבד בגובה של ארבעה מטרים על גג אסבסט, ללא כל ציוד מגן. אין חולק כי מדובר בגג שביר, המחייב עמידה בתקנות ברורות", כתב השופט. הוא הוסיף כי גם העובדה שהתובע היה חסר ניסיון בפירוק גגות אסבסט לא גרעה מחובתו של המעסיק לוודא את בטיחותו. "נקודת המוצא תהא איפוא, כי על המעביד לנקוט בצעדים סבירים כדי למנוע מן העובד סכנות מיותרות".
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- הגינה התכווצה: ביהמ"ש קבע - ירידת הערך תחושב מחדש
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
גם כלפי ארזי רז לא חסך השופט ביקורת. החברה טענה שאין לה קשר לתאונה, אך השיבה לשאלון בתביעה שהיא זוכרת שהקבלן רחמים סיטון החליף גג באותה תקופה. השופט קבע כי "במסגרת התשובות... קשרה עצמה ארזי רז לביצוע עבודה להחלפת גג האסבסט", וקבע לה אחריות של 30% לתאונה. "משהוכח בפני שארזי רז קשרה עצמה לעבודת החלפת גג האסבסט במחסן... הרי שיש לקבוע כי העבודה בוצעה בשטח הנגרייה של ארזי רז ומכאן את אחריותה".
במהלך המשפט טען התובע כי לא עבד שבע שנים בעקבות התאונה. טענה שכזו, אמר השופט, מחייבת הוכחות מוצקות - אך אלה לא סופקו. למעשה, השופט ערך סקירה מלאה של רציפות עבודתו של התובע, וגילה שלפני התאונה הוא כלל לא עבד באופן סדיר. תלושי השכר היו מועטים, חלקם תשלום עבור יום עבודה בודד, ואחרים אולי אפילו פיקטיביים. "מעיון בדו"ח רציפות הביטוח של התובע, עולה שגם לפני התאונה לא עבד התובע באופן סדיר", קבע השופט. בנוסף, הוא ציין כי התובע לא הביא ראיות לשום ניסיון תעסוקה שנכשל או להוכחת חוסר יכולת להחזיק עבודה. הוא אף הוסיף כי, "לאור האמור לעיל איני נותן אמון בטענות התובע כי לא עבד משך שבע שנים".
חמש אחוז נכות - אבל לא יותר
המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור 5% בלבד. הוא אמנם הדגיש כי מדובר בנכות אמיתית, אך קלה מאוד, ואינה מצדיקה טענות לנכות תפקודית מלאה. לכן, קבע השופט, אין סיבה לסטות מהמסקנה הזו. גם הפיצוי, בהתאם, חושב לפי שיעור הנכות הזה בלבד. ולמרות הכול, בית המשפט הכיר בכך שהתאונה היתה קשה, שהתובע נפל ונחבל באופן ממשי, ושחלק מהאחריות לכך נופלת על כתפיהם של בעלי העסקים שהעסיקו אותו – גם אם בעקיפין.
בסופו של דבר, נפסק לתובע פיצוי בסכום כולל של כ-202 אלף שקל, לאחר ניכוי תגמולים מביטוח לאומי ואשם תורם בשיעור 10%. מתוך הסכום הזה, חויבו ארזי רז וחברת הביטוח שלה לשלם שליש (כ-67 אלף שקל), בעוד שחלאילה - שהוכר כמעסיק בפועל - חויב לשלם את שני השלישים הנותרים (כ-135 אלף שקל). כמו כן, נדחו התביעות נגד פרוטארום ורחמים סיטון, ונקבעו הוצאות משפט נגדם.
האם הוכח בבית המשפט שהעבודה בוצעה עם היתר מתאים לפירוק אסבסט?
לא. אף שמדובר בפירוק של גג העשוי מלוחות אסבסט - פעולה שמחייבת היתר מהמשרד להגנת הסביבה - לא הוצגה כל ראיה לקיומו של היתר כזה. השופט הדגיש כי לא ברור אם הוצא היתר כחוק, וכי מדובר במחדל מהותי, בייחוד כשלא הוכח שמי מהעובדים בשטח היה מוסמך לבצע את העבודה.
האם הוצג הסכם התקשרות כלשהו בין המזמינים לבין הקבלנים או העובדים?
לא הוצג הסכם בכתב, לא בין ארזי רז לבין מי מהקבלנים, ולא בין חלאילה או טנטורי לבין התובע. היעדר תיעוד כתוב הוביל לכך שהשופט נדרש לבסס את מסקנותיו על עדויות, נסיבות עקיפות והתנהלות הצדדים – מה שגרם להערכת אמינותן של העדויות להיות קריטית.
מדוע לא התקבלה גרסת פרוטארום אף שהתובע נפל על רצפת המפעל שלהם?
בעוד שהתובע נפל בשטח פרוטארום, לא הוכח שהם הזמינו את העבודה או שהיו מודעים לביצועה. השופט קבע שלחברה לא היתה סיבה לצפות שעובדים מטעם גורם אחר יעלו על גג המבנה שלה, ולכן לא היתה מוטלת עליה חובה לוודא אמצעי זהירות. בנוסף, העובדים נכנסו לאזור העבודה דרך מתחם ארזי רז, ולא דרך פרוטארום.
מה היתה משמעות הקרבה המשפחתית בין חלאילה לטנטורי לצורך ההכרעה המשפטית?
הקשר המשפחתי בין חלאילה (המעסיק הפורמלי) לטנטורי (המעסיק בפועל בשטח) שימש בסיס עיקרי להסקת אחריותו של חלאילה. בית המשפט קבע כי קשריהם ההדוקים והעובדה שחלאילה סיפק תלוש לתובע ביוזמת טנטורי, יוצרת זהות מעשית ביניהם בכל הנוגע לאחריות על העובדים.
מה פסק הדין מרמז על היקף התופעה של תלושי שכר "לצורכי ביטוח לאומי"?
פסק הדין מציג תמונה מטרידה על תופעה מוכרת שבה מעסיקים מנפיקים תלושי שכר רטרואקטיביים או פיקטיביים לעובדים לאחר פציעה, כדי "לסייע" להם מול המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, חלאילה אף הודה שהתלוש הוצא "רק כדי לעזור מול המוסד לביטוח לאומי", ולא כעדות להעסקה מסודרת. השופט הביע ספק באמינותם של תלושים כאלה.
מדוע לא התקבלו טענות התובע לאובדן כושר עבודה של שבע שנים?
השופט קבע שהתובע לא הוכיח את טענתו. מסמכים רפואיים לא תמכו בטענה לאי כושר ממושך, הנכות הרפואית שנקבעה היתה בשיעור נמוך (5%), והיסטוריית התעסוקה של התובע גם לפני התאונה היתה מקוטעת מאוד. כמו כן, לא הובאה אף ראיה לכך שניסה להתקבל לעבודה ונכשל.
האם הנתבעים האחרים יכלו להימנע מאחריותם אם היו מתנהלים אחרת?
כן. פסק הדין רומז שחלק מהאחריות של ארזי רז נבעה מהיעדר תיעוד, עדויות או ניהול תקין של העבודה. לו היו מציגים הסכם עבודה עם קבלן מוסמך, מוכיחים ביצוע בדיקות בטיחות או זימון מהנדס, ייתכן שהיה ניתן להוכיח העברת אחריות. הימנעותם מהגשת ראיות פעלה לחובתם.
מה משמעות האשם התורם שנקבע לתובע?
השופט קבע לתובע אשם תורם בשיעור 10%, בשל העובדה שהוא עבד בגובה ללא כל אמצעי מיגון, אף שידע שמדובר בעבודה מסוכנת. עם זאת, השופט גם הדגיש שהנטייה היא להמעיט באשם תורם במקרים של תאונת עבודה, בייחוד כשמדובר בעובד לא מיומן.
האם נקבע שהמעסיק צריך לספק ציוד מיגון גם לעובד מזדמן?
כן. תקנות הבטיחות אינן תלויות באופן ההעסקה, ותקפות גם במקרה של עובד יומי או מזדמן. השופט חזר על החובה המוטלת על המעסיק לספק הדרכה, ציוד מיגון, ופיקוח על ביצוע בטוח, גם אם מדובר בפועל שגויס על ידי צד שלישי.
האם בית המשפט הסתפק בעדויות של העובדים או דרש חיזוקים?
בית המשפט התייחס בזהירות לעדויות, חיפש חיזוקים במסמכים, כמו טופסי ביטוח לאומי, דו"חות מד"א, ואפילו מיקום הפציעה. השופט ציין את ההבדלים בין גרסאות מסוימות אך לא ראה בהן סתירות מהותיות, והעניק משקל לעקביות הכללית של הגרסה.
במקרה אחר, הכריע בית המשפט באפריל האחרון במקרה שבו נפל פועל שיפוצים ונחבל קשות. אותה נפילה הולידה מאבק משפטי ממושך ומורכב שהסתיים בפסק דין תקדימי ועקרוני: בית המשפט הטיל את מלוא האחריות לתאונה על המעסיקים - החברה והקבלן - ואילו בעלת הנכס יצאה חפה מכל אשמה. התובע, פועל בניין מנוסה אך חסר תעודת הכשרה פורמלית, תושב השטחים מהכפר יאטה שליד חברון, נשכר לצורך ביצוע עבודות שיפוץ בדירת גג. את העבודות יזמה בעלת הדירה, שפנתה אל חברה קבלנית - ש. שימי כהן יזמות ומסחר - לצורך ניהול הפרויקט. החברה שכרה קבלן משנה, וזה הביא את התובע לעבודה. לפי גרסת הפועל, במהלך פירוק קיר חיצוני הוא נדרש לטפס על פיגום מאולתר, חסר מעקה בטיחות, תוך שימוש באמצעים בסיסיים בלבד - סולם, פטיש וכבל מאריך. בעודו עובד בגובה, הוא מעד ונפל מגובה של כשלושה מטרים – ונחבל בראשו, בגבו וברגליו. התוצאה של הנפילה היתה תקופה ממושכת של אשפוז ושיקום, אובדן כושר עבודה חלקי וקביעת נכות רפואית של 19%. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בחיפה, דרש התובע פיצוי נרחב בגין נזקיו הפיזיים והנפשיים, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות. את תביעתו הוא הפנה כלפי שלושה גורמים: החברה הקבלנית, הקבלן שהעסיק אותו בפועל ובעלת הבית. החברה והקבלן טענו להגנתם כי התובע פעל בניגוד להנחיותיהם, וכי כלל לא היתה להם שליטה על אופן ביצוע העבודה באותו הרגע. עוד טענו כי מדובר בעובד מנוסה, שהכיר את הסיכונים, ובחר לבצע את המשימה בדרך עצמאית.
תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
שני זוגות שטסו במסגרת טיול מאורגן למרוקו נאלצו להמתין שעות ארוכות בשדה התעופה במדריד לאחר שהחמיצו את טיסת ההמשך. בית המשפט לתביעות קטנות פסק להם פיצוי כספי מסוכנות הנסיעות על תכנון לקוי של לוח הטיסות, והערעור שהגישה הסוכנות נדחה. השופט קבע כי על סוכנות
הנסיעות מוטלת אחריות ישירה כלפי לקוחותיה לתכנון סביר של מסלול הנסיעה, גם אם התקלה נגרמה בשל מדיניות חברת התעופה
האירוע שבמרכז התביעה הבאה התרחש במהלך טיול מאורגן למרוקו שנמכר על ידי סוכנות הנסיעות דיסקברי טיול עולמי. החבילה כללה טיסה עם איבריה דרך מדריד, ומשם טיסת המשך לטנג'יר. אלא שבפועל, עם הנחיתה במדריד, התברר לנוסעים כי עליהם לאסוף את המזוודות, לבצע מחדש צ'ק אין ולחצות בין טרמינלים מרוחקים בעזרת רכבת פנימית. פרק הזמן שהוקצב לקישור בין הטיסות התברר כבלתי מספיק, והקבוצה החמיצה את הטיסה שהוזמנה. רק לאחר המתנה של שמונה שעות הצליחה הסוכנות להזמין עבורם טיסה חלופית, שהביאה את הנוסעים ליעד באיחור של כחצי יום.
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתם של שני זוגות מהקבוצה, שטענו כי אבד להם חלק משמעותי מהטיול, נגרמו להם הוצאות מזון ושתייה, ונוספה לכך עוגמת נפש בשל ההמתנה הארוכה בשדה התעופה. בפסק הדין נכתב כי "הנתבעת היא מתכננת הטיול ומי שהוציאה אותו אל הפועל, לרבות תכנון הטיסות. הנתבעת אמונה אף על תכנון נכון של מקטעי הטיסה באופן שבו יעמוד בפני הנוסעים זמן מספיק לעלות על טיסת ההמשך, אך בדיעבד התברר כי התכנון כאמור כשל".
עוד ציין בית המשפט כי הסוכנות לא הציגה כל ראיה לטענותיה שלפיהן מדובר בהחלטה חריגה של חברת התעופה. "לא ברור כיצד אין מידע מסוג זה מצוי בידי סוכנות כגון הנתבעת, שזהו עיסוקה וזו מומחיותה, ולא לשווא הזמינו התובעים טיול מאורגן בידי מי שמוכשר בכך", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסוכנות חויבה לשלם לכל זוג פיצוי של 2,000 שקל ועוד הוצאות משפט.
מה טענה הסוכנות
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הסוכנות טענה כי בית משפט הראשון החיל עליה חובות המוטלות על חברות תעופה בלבד, בניגוד לחוק שירותי התעופה. לטענתה, היא אינה מפעילת טיסה אלא "נותן שירותי סוכנות נסיעות", ולכן היא לא מחויבת לספק מזון ומשקאות בעת עיכוב או לשאת באחריות לתכנון הטיסות מעבר למסגרת החוקית. עוד טענה החברה, כי לפי נהלי שדה התעופה במדריד די היה בפרק זמן של 55-45 דקות לקישור בין הטיסות, ולכן לא ניתן היה לצפות את התקלה.
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המפונים התפנו, התיירים לא הגיעו ומלונות דן צנחו ל-21 מיליון שקל בהפסד תפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט גד גדעון, שדן בערעור, דחה את טענות הסוכנות. בפסק הדין המחוזי נקבע כי סוכנות נסיעות אינה מתפקדת רק כמתווכת בין הלקוח לחברת התעופה, אלא חלה עליה חובה חוזית ונזיקית כלפי הלקוחות. השופט הדגיש בהכרעתו כי, "כמי שתכננה את הטיול כולו והוציאה אותו לפועל, חלה על המבקשת חובה לפעול באופן מקצועי ולתכנן את לוח הזמנים בזהירות ובסבירות". לדבריו, מכיוון שלא התרחש עיכוב בטיסות עצמן אלא החמצת הקישור בשל פרק זמן קצר מדי, האחריות נופלת על מי שתכנן את מסלול הטיול - כלומר הסוכנות.
.jpg "חוזה")
הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
בתו של אדם בן 77 טענה כי אביה סובל מדמנציה, וכי אחיה לחצו עליו לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שמינה אותה לקבל החלטות עבורו. בית המשפט בחן כמה חוות דעת של מומחים, ואף שמע את האיש עצמו בדלתיים סגורות - וקבע כי אין למנות לו אפוטרופוס: "יש לכבד את רצונו של האדם
ולשמור על חירותו", כתבה השופטת בהכרעת הדין שלה
בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע באחרונה במקרה רגיש במיוחד הנוגע לאדם בן 77, אלמן, המתגורר בבית אבות. אחת מבנותיו ביקשה למנות אותה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים והרכושיים, בטענה שאביה סובל מירידה קוגניטיבית ואף אובחן כחולה דמנציה. לדבריה, אחיה לחצו על האב לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שערך לטובתה. מנגד, יתר האחים התנגדו נחרצות וטענו כי האב כשיר לקבל החלטות בעצמו, וכי מאחורי בקשת האחות עומדת מטרה של שליטה וניסיון להתעשר על חשבון רכושו של האב. השופטת שירי היימן נדרשה לשאלה האם יש למנות לאדם אפוטרופוס, או שמא יש להותיר בידיו את חירותו לקבל החלטות. הכרעתה משרטטת קווים ברורים לגבי האיזון העדין בין שמירה על טובתו של אדם מבוגר לבין כיבוד רצונו וזכויותיו.
המבקשת, בתו הבכורה של האיש, טענה כי מצבו הרפואי הידרדר מתחילת 2023, וכי כבר במרץ באותה השנה ערך לטובתה ייפוי כוח מתמשך כדי להבטיח שתוכל לדאוג לו ללא צורך בהליכים משפטיים ומבלי להיאבק מול אחיה. בנובמבר 2024, כך לדבריה, ביטל האב את ייפוי הכוח, אך לא מיוזמתו אלא בעקבות לחץ שהופעל עליו על ידי יתר ילדיו. עוד הוסיפה הבת כי אביה מקבל החלטות שאינן לטובתו: החלפת מטפל סיעודי, המרת שעות טיפול בכסף, שינוי מיופה כוח בביטוח הלאומי ואף סירוב לצאת מבית האבות לטיפולים רפואיים שהיא קבעה לו. "האדם אינו מסוגל להבין את משמעות המסמכים עליהם הוא חותם", כתבה בבקשה, וביקשה לאסור על חתימתו על מסמכים נוספים. במהלך הדיון אף הציעה המבקשת כי ימונה גוף חיצוני כאפוטרופוס, אם לא היא עצמה, תוך שמירה על האינטרס של אביה. היא הטילה ספק באמינות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגו אחיה, וטענה כי, "ד"ר גרינברג הסתמכה על נתונים חלקיים ומגמתיים".
האחים מצדם, טענו כי הבקשה חסרת בסיס וכי אביהם אינו זקוק כלל לאפוטרופוס. לטענתם, מאחורי המהלך עומד ניסיון חוזר של אחותם לשלוט בחיי ההורים. הם אף הזכירו מקרה מן העבר, שבו פעלה המבקשת מול אמם המנוחה בדרך דומה, עד שבית המשפט הוציא נגדה צו הגנה שהורה להתרחק מהאם. לטענת האחים, "האחות מפעילה לחצים על האב ופוגעת בחייו", וכי מדובר ב"דפוס התנהגות חוזר ונשנה". לדבריהם, חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מצביעות על כך שהאב סובל מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, אך תפישת המציאות שלו תקינה, כושר השיפוט שלו במצב טוב והוא מסוגל לנהל את ענייניו.
חוות הדעת הרפואיות: ירידה קוגניטיבית אך לא אי־כשרות
בפני בית המשפט הוצגו ארבע חוות דעת רפואיות. הראשונה, פסיכיאטרית מ-2023, קבעה כי האב "בשלבים ראשונים של תהליך דמנטי" אך כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך. חוות דעת גריאטרית נוספת מאותה שנה הצביעה על "תמונה של דמנציה מלווה בהפרעות התנהגות", אך גם היא לא המליצה על מינוי אפוטרופוס. שתי חוות הדעת שהציגו האחים, מ-2024, חיזקו את התמונה: ד"ר נפאע ציין כי מדובר ב"דמנציה בדרגה קלה", אך הדגיש כי "האדם יכול לקבל החלטות על עצמו אם כי תשוש מבחינה תפקודית". ד"ר גרינברג קבעה כי ציון המבחן הקוגניטיבי של האב היה 27 מתוך 30, וכי "יש לו יכולת קוגניטיבית מספקת לחתום על מסמכים משפטיים, בוחן מציאות ושיפוט תקינים". בית המשפט קבע כי אף אחת מהחוות לא מצביעה על צורך במינוי אפוטרופוס. "בכולם צוין תהליך דמנטי קל וירידה קוגניטיבית שאינה עולה כדי אי כשרות", כתבה השופטת היימן.
- בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמדה המקצועית המשמעותית ביותר היתה של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שנפגשה עם האב, שוחחה עמו ואספה מידע ממוסדות שונים. בתסקיר שהוגש בינואר 2025 נכתב כי, "מדובר בקשיש עם תחילתה של ירידה קוגניטיבית קלה ולאור מצבו הרפואי כיום התרשמתי כי הוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס בעבורו". העובדת הסוציאלית הוסיפה כי, "שיפוטו ובוחן המציאות שלו תקינים", וציינה כי מצבו אף השתפר לאחר שהופסקו תרופות מרובות שנטל בעבר. גם עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה, שטיפלה במשפחה בעבר, העידה כי כיום מצבו של הקשיש יציב, וכי הוא צלול יותר משהיה בעבר.
