נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה

28 באוקטובר 2021 - פייסבוק משנה את שמה למטא

ב-28 באוקטובר 2021 הודיעה חברת פייסבוק על שינוי שמה למטא פלטפורמס (Meta Platforms), במהלך שהוביל המנכ״ל והבעלים מארק צוקרברג. השם החדש ביטא שינוי אסטרטגי עמוק - מעבר מפעילות ממוקדת ברשתות חברתיות לחזון רחב יותר של עולם וירטואלי אינטראקטיבי, המכונה metaverse.

במרכז המהלך עמד פיצול מבני: פעילות החברה חולקה לשני מגזרים עיקריים - “משפחת האפליקציות”, הכוללת את פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר, ו־Reality Labs, יחידה ייעודית לפיתוח טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה. החברה הצהירה כי תשקיע כ-10 מיליארד דולר רק בשנה הראשונה בפיתוח תשתיות מטאוורס, כולל מכשירי חומרה כמו משקפי Quest, פלטפורמות תלת-ממד, כלים עסקיים וחוויות משתמש מתקדמות.

המהלך הגיע בשיאו של משבר תדמיתי ורגולטורי סביב פייסבוק. תחקירים פנימיים, שדלפו על ידי חושפת השחיתויות פרנסס האוגן, חשפו כי החברה הייתה מודעת להשפעות שליליות של מוצריה על בני נוער ועל השיח הציבורי, אך לא פעלה בנחרצות לשנות זאת. שינוי השם נתפס אצל חלק מהציבור כניסיון להסיט את הדיון, אך צוקרברג הציג את המהלך כחזון ארוך טווח, מהלך שנועד למקם את החברה בחזית ההתפתחות הטכנולוגית של העשור הבא.

• רשות שדות התעופה מזהירה מעוקץ חדש בנתב"ג
• טרמינל 3 מתרחב - ולמה צריך לחשוש מכאוס תעופתי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשוק ההון ההכרזה התקבלה ברגשות מעורבים. המניה, שנסחרה סביב 325 דולר, חוותה תנודתיות, כאשר משקיעים הביעו ספק לגבי היתכנות ההימור האסטרטגי. אחרים ראו בכך תעוזה נדירה ומחויבות לעיצוב עתיד האינטרנט. הסימול החדש למסחר, META, נכנס לתוקף בדצמבר אותה שנה.

המעבר למטא לא היה רק מיתוג מחדש, אלא איתות ברור לכך שפייסבוק, אחת החברות המשפיעות בעולם, מבקשת להמציא את עצמה מחדש ככוח דומיננטי בכלכלה הדיגיטלית של העתיד. המניה, שנכון להיום נסחרת סביב 750 דולר אחרי עלייה של יותר מ-100% מאז שינוי השם, מוכיחה כי המהלך של צוקרברג השתלם. 

28 באוקטובר 2008 - עליות חדות בדאו ג'ונס בציפייה להפחתת ריבית

ב-28 באוקטובר 2008, בעיצומו של המשבר הפיננסי החריף ביותר מאז שנות ה-30, נרשם אחד מימי המסחר הדרמטיים בתולדות וול סטריט. מדד דאו ג’ונס זינק ב-889 נקודות, עלייה של קרוב ל-11%, לרמה של 9,065 נקודות. מדד S&P 500 טיפס בכ־10.8% וסגר על 940 נקודות. גם מדד הנאסד״ק הוסיף כ־9.5%.

• המהלך שהפך את לונדון לבירת פיננסים אירופית, ומה קרה היום לפני 28 שנה
• היום לפני: נעצר בעליה של חברת הנפט הגדולה ברוסיה ואדידס חותכת את השת"פ עם הראפר הבעייתי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• היום השחור בבורסות מצית את השפל הגדול ומיקרוסופט מביעה אמון...

העלייה החדה הגיעה על רקע הערכות כי הפד' יוריד את הריבית ויזרים נזילות רחבת היקף לשוק, לאחר קריסה של בנקים מובילים, קיפאון בשוק האשראי ומפולת כללית באמון הציבור. עד אותו יום איבדו המדדים עשרות אחוזים מערכם, כשהדאו ג’ונס לבדו צנח בכ־36% מהשיא.

המסר היה ברור: ציפייה להתערבות ממשלתית עשויה לשנות את כיוון השוק, גם אם באופן זמני. המשקיעים, שהתמודדו עם אווירה של פאניקה וחשש מקריסות נוספות, הגיבו באופטימיות פתאומית שגרמה לגל רכישות מסיבי. עם זאת, יום זה לא סימן את סוף המשבר, וכשלושה חודשים לאחר מכן, במרץ 2009, הגיעו המדדים לשפל חדש.

28 באוקטובר הפך לדוגמה קלאסית ל”ראלי של דובים”, עלייה חדה בשוק מדשדש, ללא שינוי יסודי בכלכלה הריאלית. עם זאת, הוא המחיש כיצד שוק ההון מסוגל להגיב במהירות רבה לשינויים במצב הרוח, בציפיות ובתחושת הביטחון של המשקיעים.

28 באוקטובר 2004 - באיחור של 4 שנים: טרמינל 3 נחנך בנתב״ג

ב-28 באוקטובר 2004 נפתח באופן רשמי טרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון. מדובר בפרויקט הדגל של תוכנית “נתב״ג 2000”, שנבנה לאורך שנים בהשקעה כוללת של כמיליארד דולר, לאחר חריגה של כ־40% מהתקציב המקורי ושל ארבע שנים ממועד הפתיחה המתוכנן. ההשקעה כללה גם בניית מסועי מזוודות מתקדמים, מערכות בידוק ביטחוניות, חנויות דיוטי פרי ואולמות מודרניים לנוסעים נכנסים ויוצאים.

הטרמינל החדש החליף את טרמינל 1 הישן ושינה את פני התחבורה האווירית בישראל. בזמן פתיחתו טיפל נתב״ג בכ-6-7 מיליון נוסעים בשנה בלבד. טרמינל 3 תוכנן לקיבולת של 12 מיליון נוסעים, והוצג כמענה לעשור של צמיחה בתנועת הנוסעים. ואכן, כבר בשנה הראשונה להפעלתו נרשמה עלייה חדה בכמות הטסים, תנועה שנתית של כ-10 מיליון נוסעים.

המהלך לווה בהרחבת התשתיות הסביבתיות: תחנת רכבת תת-קרקעית חוברה לטרמינל, הוקם מגרש חניה ענק ונוספו גשרים למטוסים, מהלך שאיפשר קליטת טיסות בקצב מהיר ויעיל. בהמשך נוספו עוד כמיליארד שקל בהרחבות, כולל בניית 36 אלף מ״ר נוספים, 138 דלפקי צ’ק-אין וחניונים חכמים.

ההשפעה הכלכלית הייתה רחבת היקף: נתב״ג הפך לנמל תעופה מודרני שמזמין תיירות, מחבר את ישראל לעולם ומעודד צמיחה בתחומי הקמעונאות, הלוגיסטיקה והשירותים. אלפי מקומות עבודה נוצרו באופן ישיר ועקיף, והמדינה קיבלה תשתית שמיצבה אותה כיעד תיירותי ותעופתי מרכזי במזרח התיכון.

מאז הפתיחה, צמח נתב״ג בקצב מואץ: בשנים שקדמו לקורונה עברו בו מעל 24 מיליון נוסעים בשנה, יותר מפי שלושה מהתקופה שלפני טרמינל 3. על אף בעיות נקודתיות - עומסים, תורים, ותקלות שירות - הטרמינל הפך לנכס אסטרטגי במדיניות התחבורה הלאומית.