5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם

שלא תגידו שלא הזהרנו: ריכזנו כאן את חמשת המקצועות שהכי כדאי ללמוד וחמשת המקצועות שהכי כדאי להימנע מהם, או לכל הפחות להוסיף עליהם הכשרה נוספת. כי עם כל הכבוד לאוניברסיטה, להשכלה ולחשיבה ביקורתית, בסוף התואר אנחנו צריכים להיכנס לשוק העבודה ואיכשהו להרוויח את לחמנו בכבוד ובמקצוע שיש לו עתיד. עם מהפכת ה-AI, שהיא מהירה יותר אפילו ממה שהמומחים העריכו, יחד עם מחסור שכבר קיים במקצועות רבים בישראל, סימנו את התארים שיש להם עתיד לעומת אלו שנשענים יותר על יוקרתם מהעבר. המקצועות האלו מתבססים על שיחות עם אנשי אקדמיה ובכירים בחברות כוח אדם.  

כתבה קשורה: 10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?

5 התארים שהכי כדאי ללמוד

רפואה - תחום שהטכנולוגיה רק מחזקת, לא מחליפה

לימודי רפואה נחשבים גם כיום לאחד המסלולים הקשים והיוקרתיים ביותר, אך גם לאחד היציבים והמשמעותיים ביותר בשוק העבודה. בעקבות המחסור החמור ברופאים בישראל ועזיבה של רופאים רבים לרילוקיישן, המדינה פתחה מסלולים חדשים ללימודי רפואה במכון וייצמן ובאוניברסיטת רייכמן בשנה האחרונה. לפי משרד הבריאות, שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה הוא מהנמוכים במדינות ה־OECD. האוכלוסייה המזדקנת והצורך בשירותי בריאות מתקדמים מבטיחים ביקוש מתמשך לרופאים. 

גם התפתחות ה-AI לא משנה את הביקוש בתחום. הבינה המלאכותית אמנם תורמת רבות לאבחון, ניתוח תמונות רפואיות ולזיהוי מוקדם של מחלות, אך הרופא נותר זה שמקבל את ההחלטות, מלווה את המטופל ומבצע את ההתערבות הרפואית. מדובר באחד התחומים היחידים שכנראה האלגוריתם לא מחליף את האדם, אלא פועל לצדו. עם זאת, מתברר שבאבחון ה-AI מדייק יותר טוב מרופאים. כמו כן, ה-AI יכול לעשות את הניתוח "דרך רובוט" ויש כבר לא מעט יישומים שהם כולם אוטומטיים. אז אי אפשר לומר באופן מוחלט שהתחום חסין אבל הוא יחסית מוגן ממקצועות אחרים.  

מדעי הנתונים

ניתוח נתונים, ביג-דאטה, למידת מכונה והבינה המלאכותית הפכו לכלים מרכזיים בקבלת החלטות בארגונים. בישראל, על פי סקרים עדכניים, התחום נחשב למתפתח ולמבוקש.
בנוסף, המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי אחד הפערים המשמעותיים בשוק העבודה הוא בין מועמדים שמביאים איתם המיומנויות בתחום ולבין אלו שלא. מיומנויות כמו יכולת עבודה עם נתונים או הפקת תובנות. מעבר ללימודי תואר במדעי הנתונים, מומלץ לבנות גם התמחות מעשית, יצירת פרויקטים אישיים והיכרות עם כלי בינה מלאכותית כדי להבטיח “כרטיס כניסה” למקצוע.

פסיכולוגיה חינוכית וקלינית

למרות ההתקדמות הטכנולוגית, מערכת הבריאות והחינוך בישראל ממשיכות להזדקק למטפלים ופסיכולוגים איכותיים. לפי סקירות התעסוקה, תחום בריאות הנפש והטיפול במגוון גילאים נמצא בעלייה מתמדת – כחלק מהמודעות הגוברת לצרכים הרגשיים והחינוכיים של האוכלוסייה.
מעבר לכך, מגמת ההזדקנות באוכלוסייה מחד וחיזוק מערך החינוך מאידך, יוצרת ביקוש לעובדים בעלי הכשרה אנושית, אמפתיה ויכולת תקשורת, יכולות שהטכנולוגיה בלבד לא יכולה להחליף. עם זאת, נקודה חשובה היא שמקצוע זה דורש שנות התמחות רבות עד שמתחילים להרוויח ממנו שכר ראוי, אך בסוף הדרך הפרנסה בו נחשבת לגבוהה.

הנדסה אזרחית

בעוד ההמונים נהרו למדעי המחשב בעשורים האחרונים, נשאר חוסר משמעותי במקצוע ההנדסה האזרחית, תחום שעוסק בבניית תשתיות, תחבורה, בנייה והרחבת מערכות הדיור בישראל. מהנדסים אזרחיים ממשיכים להוות חלק מרכזי בשוק העבודה. לפי דוחות, דווקא כאשר חלק מהמקצועות עוברים אוטומציה, נדרש כוח אדם שיכול לתכנן, לפקח, להתאים פתרונות בשטח תפקיד שעדיין נשאר אנושי, כש-AI יכול לבצע בו טעויות שעלולות לעלות בחיי אדם.

סיעוד ומקצועות הבריאות

מערכת הבריאות בארץ מתמודדת עם מחסור הולך וגובר באחיות, אחיות מוסמכות, מטפלים סיעודיים וצוותי בריאות קהילתית. אלו מקצועות שהביקוש אליהם רק ילך ויגבר כאשר צפויה עלייה  באוכלוסייה המבוגרת.
מקצועות פרא רפואיים נוספים כמו פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק צפויים להישאר מבוקשים כאשר התכונות שנדרשות אליהם היא גמישות מחשבתית והתאמה אישית בין מטופל ומטופל, אמפתיה ובחינה אנושית של מצבו של כל מטופל, אלו דברים שהינה המלאכותית לא יכולה להחליף, לפחות לא בשלב זה. בכל זאת, כדי להיכנס לתחום בצורה חזקה, כדאי גם להתמחות בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, עבודה עם מערכות רחוקות, והסתגלות למצבים משתנים. כך או אחרת, אלו תחומים שיש בהם ביקוש הולך וגובר, והם אינם ניתנים להחלפה על ידי טכנולוגיה.

התארים שכדאי לשקול מחדש

ראיית חשבון

בהתחשב בהתפתחות כלי תוכנה מתקדמים, אוטומציה ומערכות בענן, חלק ניכר מעבודת רואי החשבון עבר או עובר כעת דיגיטציה. מה שהופך את התואר המסורתי לראיית חשבון לתואר עם עתיד לוט בערפל. עם זאת, למי שכבר נכנס לתחום, מומלץ לו להוסיף התמחות בניתוח נתונים, ביקורת פנימית, מיסוי בינלאומי וייעוץ, כך שיוכלו לייצר ערך ייחודי שלא ניתן להחלפה על ידי תוכנה. חוץ מזה, יש הרבה מקרים שצריך את הרואה חשבון, וחשוב להזכיר - רואי חשבון הוא לא רק זה שעושה את הדוחות הכספיים. הוא מכניס הרבה "מוח" לעבודה שלו הוא מייעץ, חוסך במסים, מתכנן ובונה תקציב, מייעץ בתחומים פיננסים שונים. 

עריכת דין

מקצוע עריכת הדין עבר גם הוא שינויים משמעותיים. כלי AI מסוגלים כבר לבצע מחקר משפטי, לנסח חוזים בסיסיים ולבצע ניתוחים. לפי נתונים, עורכי דין שמבוססים על תפקידים “כלליים” עם מעט התמחות עומדים בפני תחרות וגידול בהיצע.
עם זאת, תחומים משפטיים שמתמקדים בטכנולוגיה, פרטיות, עיסוק בבינה מלאכותית, רגולציה פיננסית ומופיעים רבות בבתי משפט צפויים להישאר רלוונטיים.

עיתונות ותקשורת

למרות החשיבות של עיתונות חופשית לחברה האזרחית ומקומה כשומר סף בדמוקרטיה, המקצוע משתנה במהירות. מערכות כתיבה אוטומטיות, כלי בינה מלאכותית ליצירת תוכן, ושינויים בהרגלי הצריכה של מידע, כל אלה משפיעים על היכולת העתידית לעבוד ולהתפרנס בענף. עם זאת, למי שמביא פרשנות, עומק, מומחיות בתחום הסיקור, יציאה לשטח אומנות וביצוע אנושי עדיין יש מקום. השינוי הוא בלתי נמנע, וכך גם הצורך לבחור כיצד להשתלב בשוק.

תואר ראשון בתקשורת נחשב במשך שנים למסלול נחשק, שפתח דלתות לעולמות המדיה, הפרסום, יחסי הציבור והשיווק. אבל בעידן שבו רשתות חברתיות, פלטפורמות דיגיטליות ובינה מלאכותית מנהלות את רוב התוכן, הביקוש לבוגרי תקשורת ירד משמעותית. ארגונים מעדיפים כיום עובדים בעלי ידע בשיווק דיגיטלי, ניתוח נתונים ויצירת תוכן מבוסס כלים טכנולוגיים.

נראה כי רבים מבוגרי התחום מתקשים למצוא עבודה ישירה בתחום הלימודים, ולעיתים פונים למשרות כלליות יותר – בתחום התוכן, השירות או השיווק. כדי להישאר רלוונטיים, נדרש לשלב את לימודי התקשורת עם כלים מעשיים כמו ניהול קמפיינים דיגיטליים, ניתוח קהל, יצירת תוכן מבוסס AI או הבנה במערכות פרסום מקוונות.

כלכלה ומנהל עסקים

תואר בכלכלה או במנהל עסקים נחשב בעבר לכניסה בטוחה לעולם הפיננסים והעסקים – אך כיום מדובר בשוק רווי. כלי אנליזה, אוטומציה ואלגוריתמים הופכים חלק ניכר מהעבודה התפעולית והאנליטית. לפי מחקרים, דרישות העתיד הן התמחות, שילוב עם טכנולוגיה והבנה בין-תחומית.
אם בוחנים מסלול כזה – כדאי מאוד לשלב לימודי טכנולוגיה, דטה או קיימות, על מנת לבדל את עצמך.

תואר במדעי הרוח

לימודי פילוסופיה, ספרות, היסטוריה או מדעי הרוח נחשבים לבסיס אינטלקטואלי רחב, אך בשוק העבודה ניכרת ירידה עקבית בביקוש לבוגרי תחומים אלה. לפי נתוני הלמ״ס ומשרד העבודה, רק אחוז קטן מבוגרי מדעי הרוח בישראל מועסקים במשרות הקשורות ישירות לתחום הלימודים, בעוד רובם משתלבים בתפקידים כלליים שאינם דורשים השכלה ייעודית.

אומנם מדובר בלימודים מעשירים שמפתחים חשיבה ביקורתית ויכולת ניתוח, אך בעולם שבו מעסיקים מחפשים עובדים עם כלים טכנולוגיים ויכולת יישומית, היתרון היחסי של תארים הומאניים מצטמצם. כדי לשפר את סיכויי ההשתלבות בשוק, מומלץ לשלב את הלימודים עם תחום נוסף כמו מדעי המידע, חינוך טכנולוגי או תקשורת דיגיטלית.