בחום של יולי אוגוסט, בשמן שהפיגומים ניצבים רופפים ומקדחה רועשת מהדהדת ברחבי דירת גג בצפון תל אביב, נפל פועל שיפוצים ונחבל קשות. אותה נפילה דרמטית, שבעבורו היא היתה לא פחות מרגע מכונן, הולידה מאבק משפטי ממושך ומורכב שהסתיים לא מכבר בפסק דין תקדימי ועקרוני: בית המשפט הטיל את מלוא האחריות לתאונה על המעסיקים - החברה והקבלן - ואילו בעלת הנכס יצאה חפה מכל אשמה.

התובע, פועל בניין מנוסה אך חסר תעודת הכשרה פורמלית, תושב השטחים מהכפר יאטה שליד חברון, נשכר לצורך ביצוע עבודות שיפוץ בדירת גג. את העבודות יזמה בעלת הדירה, שפנתה אל חברה קבלנית - ש. שימי כהן יזמות ומסחר - לצורך ניהול הפרויקט. החברה שכרה קבלן משנה, וזה הביא את התובע לעבודה. לפי גרסת הפועל, במהלך פירוק קיר חיצוני הוא נדרש לטפס על פיגום מאולתר, חסר מעקה בטיחות, תוך שימוש באמצעים בסיסיים בלבד - סולם, פטיש וכבל מאריך. בעודו עובד בגובה, הוא מעד ונפל מגובה של כשלושה מטרים – ונחבל בראשו, בגבו וברגליו. התוצאה של הנפילה היתה תקופה ממושכת של אשפוז ושיקום, אובדן כושר עבודה חלקי וקביעת נכות רפואית של 19%.

בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בחיפה, דרש התובע פיצוי נרחב בגין נזקיו הפיזיים והנפשיים, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות. את תביעתו הוא הפנה כלפי שלושה גורמים: החברה הקבלנית, הקבלן שהעסיק אותו בפועל ובעלת הבית. החברה והקבלן טענו להגנתם כי התובע פעל בניגוד להנחיותיהם, וכי כלל לא היתה להם שליטה על אופן ביצוע העבודה באותו הרגע. עוד טענו כי מדובר בעובד מנוסה, שהכיר את הסיכונים, ובחר לבצע את המשימה בדרך עצמאית.

מנגד, בעלת הבית טענה כי היא לא היתה מעורבת בביצוע הפיזי של העבודות, לא היתה נוכחת במקום, ולא ניהלה את העובדים. לדבריה, האחריות המלאה מוטלת על הקבלן והמעסיקים.

• הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
• בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט אחסאן כנעאן ניתח בפסק הדין את טענות הצדדים והשתמש בלשון חדה וברורה. הוא קבע כי הפועל לא קיבל הדרכה מתאימה, לא סופקו לו אמצעי מיגון, והאתר כולו נוהל בצורה רשלנית. "אין מחלוקת כי העבודה בוצעה בגובה, כי לא היו במקום אמצעי מיגון מספקים, וכי הפועל פעל תוך סיכון ממשי – שלא היה עליו להיחשף אליו", נכתב בפסק הדין שפורסם. בנוגע לטענת הנתבעים על אחריותו של העובד עצמו, פסק השופט בהכרעתו כי, "גם אם העובד היה מנוסה, אין בכך כדי לשלול את חובת הזהירות של המעסיקים. עליהם לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, ואין הם יכולים להעביר אחריות זו לאחר". חשובה במיוחד ההבחנה שעשה בית המשפט בין אחריות המעסיקים לבין אחריות בעלת הנכס. "בעלת הבית לא הייתה צד לחוזה ההעסקה, לא ניהלה את העבודה, ולא היה לה כל שליטה על התנאים באתר. אין לייחס לה אחריות לנזק שנגרם", פסק השופט.

בסופו של דבר פסק השופט כי נזקי השיפוצניק מנפילתו מנסתכמים ב-1,010,818 שקל, מתוכם 602,678 שקל מהווים תגמולי ביטוח לאומי. הוא גם קבע כי את ההפרש, 408,140 שקל, ישלמו החברה והקבלן המבצע ביחד ולחוד, בתוספת הוצאות ושכר ורחת עורך דין בסכום כולל של כ-100 אלף שקל.

מעמדה של בעלת הבית, כך נראה, עוגן בפסק הדין כהגנה קונקרטית מפני אחריות במקרים שבהם אין לה כל מעורבות בניהול העבודה או בקבלת החלטות מקצועיות. מדובר בעמדה ברורה שיכולה להוות תקדים למקרים דומים בעתיד, ולהקל על בעלי נכסים שנקלעים לתביעות נזיקין בגין פגיעות של עובדים בנכס שלהם.

• ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
• כך נהפכה נחלה עם זכויות בנייה למבחן על פטור ממס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

האם העובדה שהתובע עבד ללא חוזה כתוב פגעה בזכויותיו?

לא. בית המשפט קבע כי גם בהיעדר חוזה העסקה כתוב, מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בפועל, ולכן חלות על המעסיק כל החובות שבדין - כולל שמירה על בטיחות העובד. זה עיקרון יסוד בדיני עבודה: העובד זכאי להגנה גם אם העסקתו היתה בלתי פורמלית.

האם נבדקה האפשרות שהתובע התרשל בעצמו?

כן. הנתבעים טענו שהתובע התרשל כשבחר לבצע פעולה מסוכנת ללא מעקה או רתמה. עם זאת, השופט קבע כי לא ניתן לייחס לו רשלנות תורמת משמעותית, משום שהמעסיקים הם אלה שחייבים להעמיד לרשותו סביבה בטוחה ואמצעי מיגון, אך הם לא עשו כן.

האם בעלת הדירה יכולה הייתה לבדוק את תנאי הבטיחות באתר?

תיאורטית כן, אך בית המשפט הבחין בין אחריות מוסרית לאחריות משפטית. השופט כתב בפירוש כי לבעלת הדירה לא היתה שליטה בפועל על אופן ביצוע העבודות, היא לא נתנה הוראות ולא היתה צד לחוזים עם העובדים. לכן אין לה אחריות משפטית לנזק.

מה היתה השפעת אי עמידה בתקנות הבטיחות על גובה הפיצויים?

משמעותית. הפרת תקנות בטיחות מהווה רשלנות חמורה, בייחוד בענפי בניין ועבודה בגובה. השופט התייחס לכך כאל נסיבה מחמירה - מה שהוביל לפסיקת פיצויים בגובה ניכר, כולל על כאב וסבל ונזק עתידי.

במקרה אחר, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק בפברואר האחרון בתביעה שעסקה בתאונת קורקינט שעברה עובדת בדרכה חזרה ממסיבת חברה. המקרה אירע בלילה שבין 28 ל-29 בדצמבר 2022. התובעת, שעובדת כאנליסטית סיכונים, השתתפה באירוע גיבוש של החברה שבה עבדה בתל אביב. האירוע הסתיים בסביבות השעה 2:00 בלילה, אך בשל עומס בתחבורה הציבורית ומחסור במוניות, ניסתה התובעת במשך קרוב לשעה להזמין מונית ללא הצלחה. לבסוף היא החליטה לשכור קורקינט ולנסוע עליו לביתה. במהלך הרכיבה, היא איבדה שליטה על הכלי והתנגשה ברכב חונה. כתוצאה מהתאונה היא נחבלה קשות ונאלצה לעבור ניתוח חירום שבמהלכו נכרתה אחת מכליותיה. לאחר שהתובעת פנתה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בתאונה כתאונת עבודה, נדחתה בקשתה בטענה כי פער הזמנים בין סיום האירוע לבין התאונה מנתק את הקשר בינה לבין העבודה. בנוסף, נטען כי התובעת נהגה תחת השפעת אלכוהול, ולכן יש לראות בהתנהגותה סיכון עצמי המונע הכרה בפגיעתה כתאונת עבודה.