בית משפט השלום בירושלים הכריע בסכסוך בין בעלי דירות בבניין ברחוב בלפור בעיר. השופטת בר-טל קבעה כי שני הצדדים הפרו את ההסכמים ופעלו בחוסר תום לב, אך חייבה את הנתבע, ברוך אייזנברג, לשלם כ-173 אלף שקל לרוכשי הדירה, משפחת בנשימול. תביעתו הנגדית של אייזנברג,
על סכום של 2.1 מיליון שקל, נדחתה במלואה
בעקבות הסכם הפסקת האש, קבלני השיפוצים קוראים להסדרת העסקת עובדים פלסטינים לצד זרים וישראלים. מסקר חדש עולה: רק 10.8% מהקבלנים מוכנים
להעסיק פלסטינים בלבד. האיום הביטחוני לא נעלם, אך הלחץ הכלכלי גובר - וענף הבנייה מחפש דרך לחזור לשגרה
מה קורה עם פגיעה לא ישירה, אבל שיש לה השלכות על הדירה שלי? בשיחה עם נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, ניסינו לעשות סדר; וגם - האם מדובר בהזדמנות עבור ענף השיפוצים?
האיש, שעבד בבית בתל אביב, יזכה לפיצוי של כמיליון שקל, קצת יותר ממחציתו מהמוסד לביטוח לאומי והשאר יתחלקו בין החברה הקבלנית וקבלן המשנה שנשכר לביצוע העבודות בפועל. בעלת הבית, שנתבעה אף היא על ידי הפעול שנפצע, זוכתה מכל אשמה על ידי בית המשפט
בעקבות המחסור בכוח האדם - בעיקר של עובדים מהרשות הפלסטינית, ואי החלפתם בצורה יעילה בעובדים מהמדינות השונות, מחירי השיפוצים עולים ומי שמשפץ לאחרונה מרגיש את זה ישירות בכיס - עם עלויות שיכולות להגיע ל-400 אלף שקל ויותר בשיפוצים היסודיים; וגם - למה המדידה
בלמ"ס לא נותנת ביטוי לשיפוצים באופן שישקף את המציאות?
מבדיקת התאחדות קבלני השיפוצים עולה כי באזור הצפון 86% מתוך 5,940 המבנים שניזוקו זקוקים לשיפוץ, אבל לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "המדינה מתנערת מאחריות ומאפשרת את קריסת הענף ובכך חורצת את גורל תושבי הצפון"
הוועדה לעובדים זרים בכנסת דנה במצוקת העובדים בענף השיפוצים ושם נחשפו המספרים: "ישנם 6,130 קבלנים רשומים ועוד כ-25 אלף קבלנים לא רשומים. כולם סובלים מחוסר בעובדים. הפתרון - עובדים זרים". המדינה החליטה להקצות 5,000 - מתי הם יבואו?
הצדדים הם בעלי דירות בבניין בתל אביב. התובעים גרים בקומה הראשונה והנתבע גר בקומת הקרקע. ב-2008 קיבלו התובעים היתר להרחבת דירתם. תוספת הבנייה בקומה שלו כנראה קרצה לנתבע, ובפברואר 2016 הוא קיבל היתר בנייה המספח אותה לדירתו