מתחילת המלחמה ועד היום - ענף הבנייה נאלץ להתמודד עם מחסור בכוח אדם. ראינו את זה בין היתר בטענה של הקבלנים והיזמים שדרשו לעדכון ׳אגרסיבי׳ יותר של מדד תשומות הבנייה - בעיקר בשל העלאה של עלויות השכר שדורשים העובדים הזרים. מבדיקת ביזפורטל עולה כי עלות שכר עבודה יומית לעובד פלסטיני עמדה על סכום נמוך בכ-60% מזו של העובדים הזרים הסינים כיום. יחד עם זאת, הפסקת כניסתם של כ-80 אלף עובדים פלסטינים לישראל, גרם לענף הבנייה והשיפוצים לשנות את האופן בו עבדו עד אז, וגרם כפועל יוצא להתארכות משך בנייה רב יותר מאשר היה טרום המלחמה.

הקבלנים, שעד לאוקטובר 2023 הסתמכו כמעט לחלוטין על כוח עבודה פלסטיני, נאלצו להסתדר עם מחסור חמור בעובדים, עיכובים בפרויקטים ועלייה דרמטית בעלויות העבודה. כעת, עם חתימת הסכם הפסקת האש והדיונים על חזרה לשגרה - השאלה חוזרת למרכז השיח: האם הגיע הזמן להחזיר את העובדים הפלסטינים לאתרי הבנייה, או שמדובר בסיכון ביטחוני שאסור לקחת שוב?

סקר חדש שערכה התאחדות קבלני השיפוצים בקרב מאות קבלנים פעילים מציג תמונה מפוצלת וטעונה. לשאלה האם, בעקבות ההסכם, ירצו לשוב ולהעסיק עובדים פלסטינים, השיבו 50.7% בשלילה ו־49.3% בחיוב. כשנשאלו האם יעדיפו עובדים זרים על פני פלסטינים, 57.2% ענו בחיוב - ורק 42.8% העדיפו את הפלסטינים. הנתון החד ביותר נוגע למוכנות להעסיק פלסטינים בלבד: רק 10.8% מהקבלנים השיבו שכן, בעוד הרוב המוחלט מעדיף שילוב זהיר של פלסטינים עם עובדים זרים וישראלים.

התוצאות משקפות את הדילמה הכבדה שמלווה את הענף מאז המלחמה: מצד אחד, ביטחון אישי ולאומי, ומצד שני - מצוקה כלכלית גדולה שגורמת גם לטענת הקבלנים לרמות מחירים גבוהות שלדברי אחד הגורמים בענף עימו שוחחנו: ״אין לאן לרדת״. בנוסף, בהתייחס לענף השיפוצים - גם שם המחירים האמירו לרמות גבוהות משהיו טרום תקופת המלחמה. לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: “מאז האיסור על כניסתם של כ-15 אלף עובדים פלסטינים שהיו כוח העבודה המרכזי בענף, הממשלה הצליחה להביא רק 750 עובדים זרים - מספר זניח שלא עונה על הצורך. הכישלון הזה גרם לפגיעה כפולה: הענף קרס, והציבור הישראלי משלם היום מחירים מופרזים עבור עבודות שיפוץ בסיסיות״.

• זמן ההחלטה בוועדות הערר צנח בממוצע מ-77 ל-10 ימים בלבד
• משרד הבינוי קורא לחברות זרות - ירידת מחירים בדרך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, סיב מדגיש כי המצב הנוכחי יצר עיוות מתמשך שבו משפחות נאלצות לדחות עבודות או לשלם סכומים גבוהים בעשרות אחוזים מהמקובל טרם המלחמה. לדבריו: “הפתרון חייב להיות שילוב חכם - לא חזרה למצב הקודם שבו הסתמכנו רק על פלסטינים, אלא תמהיל שמבוסס על בדיקות ביטחוניות קפדניות של השב"כ, עובדים מבוגרים בלבד, ושילוב עם עובדים זרים וישראלים. כך נוכל לשמור על הביטחון, להבטיח רציפות תעסוקתית, ולהוזיל את המחירים לציבור״. 

לצד זאת, אי-אפשר להתעלם מהמרכיב הביטחוני. גם לאחר ההסכם, האיום לא נעלם לחלוטין, ובמערכת הביטחון עדיין בוחנים האם ובאיזו מתכונת ניתן יהיה לאפשר חזרת עובדים פלסטינים לשטחי ישראל. במקביל, קבלנים מזהירים שהמשך ההגבלות עלול לשתק את הענף כולו, בעיקר בפרויקטים של שיפוץ, תוספות ובנייה קטנה, שבהם העובדים הפלסטינים היוו לאורך שנים את הכוח העיקרי.המציאות בשטח ממחישה את עומק הדילמה: עלות שעת עבודה של פועל זר גבוהה בכ-60% מזו של פועל פלסטיני, והיעדר כוח אדם מקומי מוסיף ללחץ. “אם לא תימצא נוסחה מאוזנת״ אותו גורם בענף מסר לביזפורטל: “המחירים בענף הבנייה ימשיכו לטפס, והיזמים והרוכשים ישלמו את המחיר״. 

כך או כך, סוגיית חזרת העובדים הפלסטינים צפויה לעמוד במוקד סדר היום של הממשלה הבאה, או אפילו של זו הנוכחית. בין השיקולים הביטחוניים לבין הצורך הדחוף להחזיר את ענף הבנייה לפעילות תקינה. האם ישראל תוכל למצוא את שביל הזהב בין ביטחון לשיקום כלכלי?

• למה זינקו מניות הנדל"ן?
• הקבלן הוותיק: "קיים מלאי גדול של דירות בשוק - רק לאחר שהוא ייגמר, השוק יחזור להתייצב״
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר