שיפוץ של פעם בעשור? תוסיפו לפחות עוד 20% לתקציב
בעקבות המחסור בכוח האדם - בעיקר של עובדים מהרשות הפלסטינית, ואי החלפתם בצורה יעילה בעובדים מהמדינות השונות, מחירי השיפוצים עולים ומי שמשפץ לאחרונה מרגיש את זה ישירות בכיס - עם עלויות שיכולות להגיע ל-400 אלף שקל ויותר בשיפוצים היסודיים; וגם - למה המדידה בלמ"ס לא נותנת ביטוי לשיפוצים באופן שישקף את המציאות?
שיפוץ טוב יכול לעיתים להעלות את ערך הדירה ולהשביח את הערך שנוצר בעת שינוי מראה הנכס ואת האיכות שלו, אך, השנה הוא מלווה באתגרים לא פשוטים בעיקר בשל העלייה החדה במחירי קבלני השיפוצים בעקבות מחסור חמור בכוח אדם. כך למשל: מהמצב שהיה לפני מהמלחמה ועד להיום
כוח האדם בענף עבר מ-15 אלף עובדים פלסטיניים לכ-50 עובדים שהחליפו אותם מהמדינות השונות. שיפוץ דירה, הפך כעת למטלה יקרה ומורכבת יותר. לפי נתוני רשם הקבלנים - 12% מקבלני השיפוצים עזבו את הענף. קטגוריית "תיקונים, שיפוצים ותחזוקת הדירה" במדד המחירים לצרכן עלתה
בכ-17% מאז 2019 - כששליש מהעלייה התרחשה בשנתיים האחרונות בלבד.
הסיבה העיקרית להתייקרות היא כאמור המחסור בעובדים פלסטינים, שהיוו את רוב העובדים של ענף השיפוצים במשך שנים. המענה שנמצא - גיוס עובדים זרים ממדינות כמו סרי לנקה – מתקדם
באיטיות רבה ונבלם לעיתים קרובות מדי בשל חסמים בירוקרטיים. כ-600 עובדים צפויים להגיע בקרוב - אך לא ידוע עד כמה קרוב זה יהיה.
מעבר לבעיה בכוח האדם, גם חומרי הגלם התייקרו בשנים האחרונות: ברזל, עץ, צבעים, חומרי איטום ועוד - כולם מושפעים משיבושי שרשראות האספקה ומהתייקרות עולמית כללית. הריבית הגבוהה במשק והעלייה במדד תשומות הבנייה מוסיפות לחץ נוסף על הענף. בנוסף - אם תימשך הטלטלה בשווקים הפיננסים ותשפיע עוד יותר על שרשראות האספקה - זה אף צפוי להחמיר את המצב.
מחירי השיפוץ ממריאים
לפי סקר שערכה התאחדות קבלני השיפוצים בקרב כ-80 קבלנים - נמצא כי כ-45% מהם מעידים שהמחירים עלו בכ-30%.
- נפצע בטרמפולינה בטיול בית ספר - וזה הסכום שיקבל
- חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, המשמעות
היא ששיפוץ שעולה כעת כ-300 אלף שקל - יכול היה לעלות רק 225 אלף שקל לפני שנתיים. קבלנים מתקשים לעמוד בלוחות זמנים, צרכנים מדווחים על הצעות מחיר גבוהות מהצפוי, ואילו פרויקטים רבים נדחים או מתבטלים.
מדידה שגויה
בעיה נוספת
היא אופן המדידה, בעוד שבלמ"ס כוללים רק שיפוצים "קלים" במדד המחירים לצרכן (כמו צביעה, אינסטלציה בסיסית או תיקוני חשמל), שיפוצים "כבדים" – כמו שבירת קירות, החלפת מטבח או ריצוף מחדש - כלל אינם נמדדים במדד המחירים לצרכן. כך נוצרת תמונה חסרה, שבה אין מדד ייעודי
לשיפוצים, והענף כולו למעשה "נופל בין הכיסאות" מבחינה סטטיסטית. ואנחנו כתוצאה מכך - לא רואים את העלייה בפרסומים השונים - אבל מרגישים אותה חזק בכיס.
כמה יעלה לכם שיפוץ? בדקנו
שיפוץ קוסמטי שכולל עבודות שטחיות בלבד, כמו צביעת
קירות, חידוש ריצוף בהדבקה, שדרוג בסיסי של חדר רחצה, נגרות קלה והחלפת דלתות, ללא שינוי תשתיות או שבירת קירות רמות המחירים לדירת 100 מ"ר נעה כיום בין 80,000 ל-120,000 ש"ח,
ומשך הביצוע לרוב קצר יחסית -בין שבועיים לשלושה שבועות. שיפוץ מהסוג הזה מתאים בעיקר למשקיעים שרוצים לרענן את הנכס לפני השכרה.
- 1,500 דירות חדשות בצפון אור יהודה, צמוד למפגש המטרו והרכבת הקלה
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק...
שיפוץ בינוני, או מה שמכונה לעיתים שיפוץ משולב, כולל כבר עבודות מעמיקות יותר בתוך הבית כמו שדרוג מטבח, החלפת
ריצוף מלא, חידוש חדרי רחצה כולל אינסטלציה בסיסית, ולעיתים גם עבודות גבס, חידוש מערכת החשמל או המיזוג. עלות שיפוץ כזה לדירת 100 מ"ר עומדת כיום על 180,000 עד 250,000 שקל, ומשך הביצוע נע בין חודש וחצי לשלושה חודשים, תלוי בהיקף העבודה ובתיאום בין הקבלנים. שיפוץ
מסוג זה מתאים לבעלי דירות המעוניינים ברענון יסודי של הבית לפני מגורים, או למשקיעים המבצעים השבחה משמעותית של הנכס לקראת מכירה או השכרה.
שיפוץ יסודי, או שיפוץ כבד, הוא פרויקט מקיף שכולל החלפה מלאה של כל התשתיות: אינסטלציה, חשמל, איטום,
מיזוג, וכן שינוי חלוקת החללים, שבירת קירות, תוספות בנייה ולעיתים גם יציקות בטון. העלות לשיפוץ כזה בדירת 100 מ"ר נעה כיום בין 300,000 ל-450,000 שקל, ולעיתים אף יותר - בהתאם לרמת הגימור ולמורכבות המבנית. משך הביצוע נע בין שלושה לשישה חודשים, ולעיתים אף מעבר
לכך כאשר נדרשת התמודדות עם בירוקרטיה עירונית. שיפוץ מהסוג הזה מתאים בעיקר לרוכשי דירות ישנות שמעוניינים להתאים את הדירה לרמת חיים מודרנית, או למשקיעים המייעדים את הנכס לשיווק לאחר השבחה.
לפעמים השיפוץ לא רלוונטי
באופן כללי, ניתן לומר ששיפוץ לכשעצמו בדרך כלל מעלה את ערך הדירה ומשביח אותה ברמה מסוימת - אבל, בעת מכירת דירה, לא בטוח שלשפץ את הנכס כדי להכין את אותו למכירה זה הדבר הנכון לעשות, בעיקר בשל הסיבה שהשיפוץ לא בהכרח יתאים לרוכש הנכס ואף יכול להיווצר מצב שסכום הכסף שהושקע על השיפוץ לפני מכירת הנכס לשם הכנתו לרוכש המיוחל, אינו מתאים כלל לרוכש והוא ירצה לשנות אותו.
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"
ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.
"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".
"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן,
אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה
בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"
ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.
"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".
"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן,
אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה
בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.
