שוק דובי וול סטריטשוק דובי וול סטריט

סימן מדאיג משוק האג"ח: האם המפולת תימשך?

מחירי האג"ח של ארה"ב נופלים, התשואות מזנקות - חשש שסין תילחם במכסים דרך שוק האג"ח - והיא יכולה לגרום לכאוס; גם בארץ אגרות החוב בירידה

תשואות האג"ח הממשלתיות בארצות הברית קופצות, בזמן שהמשקיעים נוטשים גם את מה שנחשב לאפיק הסולידי ביותר, בצל החשש מהשפעות מלחמת הסחר, המתהווה כתוצאה מתוכנית המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.


US TREASURY 10 yr US TREASURY 30 yr -0.02%  


התשואה על אגרות החוב הממשלתיות לתקופה של 10 שנים עומדת כעת על 4.43%, אחרי שבמהלך הבוקר כבר זינקה לרמה של 4.5%, מדובר בעליה של יותר מ-0.2% ביחס למחיר הסגירה אתמול. זאת, לאחר שבשבוע שעבר התשואה עמדה על פחות מ-4%. למעשה, עם פרסום תוכנית המכסים ביום השחרור, אגרות החוב עלו והריבית האפקטיבית עליהן ירדה. ההערכות אז היו שהפד' שמבין שהולכים לתקופה של האטה ואפילו מיתון יוריד את הריבית. אבל הפד' לא עשה שום סימן בכיוון, אפילו ההיפך, וכעת, עם העלייה בתשואה האפקטיבית (ירידת מחירי האג"ח) הסיכויים להפחתת רייבת הם נמוכם מאוד. למעש, יש סיכוי גבוה יותר דווקא להעלאת ריבית דבר שישפיע לשלילה על הצריכה שגם כך הולכת לרדת בשל ההאטה-המיתון הצפויים. 


הירידה בשערי אגרות החוב והעלייה בתשואה מתרחשת גם בשוק המוקמי וגם בכל סדרות האג"ח של ארה"ב. באגרות החוב ל-30 שנים התשואה קפצה ל-4.92% אחרי שבשיא זינקה ל-4.96%, עלייה של 0.18% ביחס למחיר הסגירה אתמול בלילה. התשואה באגרות החוב לטווח הקצר יותר (שנתיים) עלתה בשיעור נמוך יותר ל-3.76%.


נזכיר, התשואה באגרות החוב היא אחוז הרווח שיעשה מי שמחזיק בה, כלומר הפער בין מחיר הקנייה (הנוכחי) לבין מחיר הפדיון. במקרים, כמו בימים האחרונים, בהן יש פדיון של אגרות חוב, התשואה עליהן עולה שכן המחיר יורד (הביקוש נמוך יותר), בזמן שמחיר הפדיון נותר יציב ועל פי רוב לא משתנה.


ההערכות בשוק הן שמאחורי הקפיצה בתשואה של אגרות החוב, עומדות קרנות גידור שבדרך כלל מרוויחות מההפרשים בין החוזים העתידיים על האגרות לבין מחירן בפועל, אבל השאלה הגדולה היא האם - ידה של סין במסחר, לא דווקא כמוכרת, אלא כמשפיעה מעצם היותה המחזיקה הגדולה ביותר של חוב אמריקאי. 

על פי הדיווחים הקרנות נאלצו לסגור את הפוזיציות שלהן הנשענות על מחירים יציבים בשוק האג"ח, בשל חוסר הוודאות בשוק סביב ההשפעות של תוכנית המכסים של ארצות הברית. ברקע, העובדה שאגרות החוב צפויות להיפגע מהמכסים של ממשל טראמפ, שכן לא רק שיש להם השפעה אינפלציונית, הם מביאים לכך שפחות דולרים מגיעים למדינות אחרות שבאופן מסורתי מחזרו אותם לנכסים פיננסיים ולניירות ערך סולידיים.

קיראו עוד ב"גלובל"


סין תפעיל את מנוף הלחץ שלה?

על אף שההערכות הן כי בשלב זה עיקר המכירות מגיעות מכיוונן של קרנות הגידור, הקפיצה בתשואות עשויה להדליק כמה נורות אדומות עבור המשקיעים והשווקים הפיננסים. במידה והתשואות ימשיכו לעלות, הרי שמדובר ביותר ויותר משקיעים שמעדיפים לנטוש את אחד הנכסים הפיננסים הבטוחים והסולידיים ביותר בעולם, אם לא הבטוח שבהם. הבחירה שלהם להנזיל את הנכסים ולהעדיף מזומן עלולה להצביע על עומק המשבר הצפוי בשווקי ההון שכמובן יסבלו מזרימה של כספים החוצה, שבהתאם יביאו לירידות שערים רוחביות.


מקרים בהם אגרות החוב נופלות במקביל לירידה במחיר המניות הן דבר נדיר ומהוות סימן גדול למשבר בשווקים. זה כאמור גם יוצר משבר נזילות, שכן משקיעים גדולים רק מוכרים אבל לא קונים. על פניו, מקרה כזה קורה רק כאשר המשקיעים, במקרה הזה הגופים הגדולים מוכרים מוצר שהוא לכאורה בטוח, כי הם חייבים/רוצים מזומנים. זה מלמד לא רק על האופן שבו המשקיעים תופסים את השוק, אלא גם על עומק המשבר.


אבל במקרה הנוכחי, צריך להכניס משתנה נוסף למשוואה - המעורבות של המשקיעים הזרים. המחזיקים הגדולים של אגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית, הם לא רק גופים פיננסים פרטיים אלא בעיקר ממשלות זרות, עבורן מדובר בנכס פיננסי יציב אליו הן מזרימות חלק מהדולרים שברשותן. אלא שממשלות אלו, חטפו בשבוע החולף מכה משמעותית כתוצאה מתוכנית המכסים של הנשיא טראמפ, אשר עשויה להצית מלחמת סחר שהשפעותיה על הכלכלה טרם ידועות. אך לא פחות חשוב מכך, הן יצרו מצב שהממשלות השונות צפויות להכניס פחות דולרים, ובהתאם ככל הנראה יקטינו את ההשקעה שלהן באגרות החוב הממשלתיות של הכלכלה הגדולה בעולם. 


הגורם הדומיננטי והמשפיע ביתר בהקשר זה, הוא ממשלת סין, שנמצאת בלב עימות המכסים מול ארצות הברית. במידה ומלחמת הסחר בין המדינות תתעצם, כפי שנראה כרגע, לא מן הנמנע כי לצד מכסי תגובה עליהן היא כבר הכריזה וצפויה להכריז בהמשך, ממשלת סין תנצל את הפוזיציה שלה באגרות החוב של ארצות הברית כמנוף לחץ. בחירה של הסינים למכור חלק מאגרות החוב עשויה להמשיך ולטלטל את שוק החוב האמריקאי, באמצעות יצירת לחצים עצומים על מחיר האג"ח של ארה"ב. מצב כזה, צפוי גם להשפיע גם על הריבית והאינפלציה ובאופן כללי להכניס את הכלכלה האמריקאית לסחרור נוסף.


עם זאת, כאמור לפחות בשלב זה ההערכות הן שמדובר במימושים מקומיים ולא במגמה רחבה יותר בשוק החוב. עם זאת, הכיוון של התשואות בימים ובשבועות הקרובים עשוי לספק תובנות משמעותיות לגבי מידה המשבר וחומרתו. כמו כן, כל התייחסות מצד סין בנושא עשויה לטלטל את השווקים, שנמצאם גם ככה בתקופה של חוסר וודאות גבוה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לארהב חובות עתק לסין ולא רק לסין הבורסה תמשיך ליפול. (ל"ת)
    ארהב בצרות. 12/04/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ירון 09/04/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
    קרי הירידות ממש לפני סיום האם נקבל V בכיוון מעלה
  • המשמעות של חדלות פרעון המשך נפילות במניות. (ל"ת)
    ארהב בחדלות פרעון 12/04/2025 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    gold !!! (ל"ת)
    אנונימי 09/04/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סוחר זקן 09/04/2025 12:28
    הגב לתגובה זו
    סין יכולה למכור את כל האגח שלה 900 מליארד יורדיו את המחיר ויקחו הכל
  • 4.
    סין מכרה 50 מילירד אגח והפילה אותו ... (ל"ת)
    אנונ..ימי 09/04/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ארצות הברית בחדלות פרעון. 09/04/2025 09:51
    הגב לתגובה זו
    סין תמכור טריליוני דולרים אגחים של ארצות הברית לארצות הברית אין יכולת לשלם היא חדלת פרעון ולכן תנסה לגייס אגחים עם ריבית הרבה יותר גבוהה. יתרות מטבע החוץ של ישראל עלולים להימחק.
  • אהרון 09/04/2025 12:06
    הגב לתגובה זו
    אם באמת המצב עלול להיות כה חמור ולהשפיעה על יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל . הבנק המרכזי של ישראל צריך לצמצם את יתרות הדולרים אגח דולרים ולעביר להשקעות אלטרנטיביות כמו נכסים נקובים במטבעה נורבגי ומטבעות אירופיות
  • 2.
    אנונימי 09/04/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    1. הגרעון וחוב מכבידים מאוד על ארהב. ודאי כאשר נושאים פנים אל העתיד. טראמפ . ביהירותו לא משכיל לאזן בין הטלת מכס נמוך עם העלאת מסים ישירים . הוא תוקף בהטלת מכס גבוה. 2. סין היא הקונה הגדול של החוב האמריקני. ביחסים בין שתי המדינות זו נקודת תורפה כפי שכתבתי בעבר. האם טראמפ ישכיל למתן את מדיניותו
  • 1.
    דונלד משחק פוקר שקרנים אין לו יד! (ל"ת)
    אנונימי 09/04/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
  • חחח 09/04/2025 09:54
    הגב לתגובה זו
    כרגע הימורים עולים. גם אם אין לך יד היריב יכול לקפל !!!
  • דנה. 09/04/2025 09:52
    הגב לתגובה זו
    הולך להיות בישראל מיתון קשה אכזרי עוני.
  • שי 09/04/2025 10:25
    תן לזמן לעשות את שלו. לפי חודשחודשיים לא ניתן לקבוע כלום
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.