טלי שמעון ויינשטיין מנכלית התאחדות קבלני השיפוצים. קרדיט: תומר שלוםנזק לדירה בלי פגיעה ישירה? כך תפעלו
מה קורה עם פגיעה לא ישירה, אבל שיש לה השלכות על הדירה שלי? בשיחה עם נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, ניסינו לעשות סדר; וגם - האם מדובר בהזדמנות עבור ענף השיפוצים?
בעקבות המלחמה עם איראן והשיגורים שגובים מחירים כבדים, תושבים רבים מוצאים עצמם מתמודדים לא רק עם חרדה וחוסר ודאות, אלא גם עם נזק ממשי שנגרם לבתים. גם אם לא הייתה פגיעה ישירה. חלונות שהתנפצו, קירות שנסדקו,
תקרות שזזו ורהיטים שנהרסו, כל אלו הם תוצאה של הדף, גל לחץ אדיר שמלווה כל נפילה סמוכה.
אבל מה עושים במצב כזה? מי מפצה? ואיך מתקדמים? בשיחה עם נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, מתברר שמאחורי
כל תיקון עומדת שרשרת פעולות ארוכה - ובצדה אתגר לא פשוט שנוגע למחסור חמור בידיים עובדות.
קודם כל - פנייה למס רכוש - גם אם הנזק נראה "קל"
"ברגע שיש נזק, גם אם הוא לא תוצאה של פגיעה ישירה - חשוב
קודם כל לפנות למס רכוש", מסבירה שמעון ויינשטיין ומוסיפה: "שמאי מטעם המדינה צריך להגיע, לבדוק את הנזק, ולהוציא דוח רשמי. רק לאחר מכן אפשר להיכנס לתהליך של תיקון, בעזרת קבלני שיפוצים מורשים".
אבל גם תהליך פשוט לכאורה, כמו ביקור של שמאי, עלול להתעכב:
"יש עומס גדול מאוד על המערכת. המדינה עדיין מנסה להתמודד עם כמויות פניות אדירות, כך שהתהליך עשוי לקחת זמן"
היא מדגישה גם שהנזקים המשמעותיים לא נעצרים רק בדירות שנפגעו ישירות: "בכל מקום שבו נפל טיל - יש עשרות ולעיתים מאות דירות שמושפעות מההדף. חלקן
זקוקות לפינוי מלא, אחרות אפשר לשפץ ולשקם תוך ימים. אבל בכל מקרה, נדרשים קבלני שיפוצים שייכנסו לפעולה במהירות".
חסרים אלפי עובדים דווקא כשהכי צריך אותם
כאן נכנסת לתמונה בעיה חריפה: היעדר ידיים
עובדות: "לפני השביעי באוקטובר היו בענף השיפוצים כ-15 אלף עובדים פלסטינים. היום? יש רק כ-250 עובדים זרים שהגיעו במסגרת החלטות ממשלה. וזהו", היא אומרת ומרחיבה: "המספרים מגוחכים ביחס לצורך. אי אפשר לבצע שיפוצים בקנה מידה רחב בלי כוח אדם".
בינתיים,
אלפי עובדים זרים שהובאו לענף הבנייה "יושבים בבית", לדבריה, מאחר שפרויקטים של בנייה תקועים בשל מגבלות שהטילו רשויות מקומיות. "אנחנו מציעים להעביר את אותם עובדים הזרים באופן זמני לשוק השיפוצים, כדי שיעזרו לשקם את הבתים שנפגעו. זה פתרון הגיוני, מאוד, שיכול לסייע
בשטח ממש עכשיו".
ומה ההשפעה הכלכלית?
לא מדובר רק בשאלה של נוחות או ביטחון אישי. לדבריה, "ככל שאין מענה שיפוצי - כך הנזק למשק גדל. גם בעלי בתים פרטיים, גם יזמים וגם משקיעים מוצאים
את עצמם תקועים. המחסור בכוח אדם דוחף את המחירים כלפי מעלה, מאריך את זמני הביצוע, וגורם לכך שאפילו שיפוץ פשוט הופך למורכב ויקר".
המסר שלה ברור: "כל אזרח שניזוק, אפילו חלקית. צריך לדעת שיש לו זכות לפיצוי ושיקום. אבל עליו לפעול נכון - קודם כל מול
מס רכוש, ואחר כך רק עם קבלני שיפוצים רשומים. המדינה חייבת להרחיב את היקף כוח האדם, כי בלי זה לא נוכל לשקם. לא את הבתים, ולא את השגרה".
הזדמנות להסדיר את ענף השיפוצים
אולי
בעצם מדובר בהזדמנות? המחסור החמור בידיים עובדות יכול להביא לתוצאה מיטיבה עבור כולנו ולגרום לטיפול שורש בענף השיפוצים כולו. שפועל כיום ללא רגולציה מספקת, ללא פיקוח שיטתי, וללא מנגנון חירום מתפקד: "זה תחום פרוץ - והמשבר מדגיש עד כמה זה בעייתי", אומרת שמעון ויינשטיין,
שמובילה את התאחדות קבלני השיפוצים ונאבקת בשנים האחרונות להסדרת הענף.
למרות שהשיפוצים מהווים חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של כל מבנה. בין אם מדובר בשדרוג יזום, ובין אם בשיקום נזק בעקבות פגיעה, התחום לא נהנה ממעטפת מקצועית, מוסדרת ומוכרת. אין רישיון
מחייב, אין רגולציה אמיתית, ולעיתים קרובות גם אין שקיפות ביחס לאיכות העבודה או זהות הקבלן.
התוצאה: בעתות שגרה, צרכנים עלולים להיתקל בקבלנים בלתי מקצועיים; ובעתות חירום, המדינה נותרת בלי מערך התערבות יעיל:""אנחנו מציעים לרכז מאמץ ולבנות רשימה של
קבלני שיפוצים זמינים שיכולים לתת מענה בשטח כבר עכשיו", מסבירה ויינשטיין. היא מדגישה גם את הצורך בהקמה של מאגר לאומי לקבלני שיפוצים מוסמכים וזמינים, כולל מנגנון סיוע מיידי לתושבים שנפגעו.
לדבריה, המדינה צריכה להבין שהשיפוצים הם לא מותרות – אלא תשתית
לשיקום קהילתי, בריאותי וכלכלי.
