נזק לדירה בלי פגיעה ישירה? כך תפעלו
מה קורה עם פגיעה לא ישירה, אבל שיש לה השלכות על הדירה שלי? בשיחה עם נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, ניסינו לעשות סדר; וגם - האם מדובר בהזדמנות עבור ענף השיפוצים?
בעקבות המלחמה עם איראן והשיגורים שגובים מחירים כבדים, תושבים רבים מוצאים עצמם מתמודדים לא רק עם חרדה וחוסר ודאות, אלא גם עם נזק ממשי שנגרם לבתים. גם אם לא הייתה פגיעה ישירה. חלונות שהתנפצו, קירות שנסדקו,
תקרות שזזו ורהיטים שנהרסו, כל אלו הם תוצאה של הדף, גל לחץ אדיר שמלווה כל נפילה סמוכה.
אבל מה עושים במצב כזה? מי מפצה? ואיך מתקדמים? בשיחה עם נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, מתברר שמאחורי
כל תיקון עומדת שרשרת פעולות ארוכה - ובצדה אתגר לא פשוט שנוגע למחסור חמור בידיים עובדות.
קודם כל - פנייה למס רכוש - גם אם הנזק נראה "קל"
"ברגע שיש נזק, גם אם הוא לא תוצאה של פגיעה ישירה - חשוב
קודם כל לפנות למס רכוש", מסבירה שמעון ויינשטיין ומוסיפה: "שמאי מטעם המדינה צריך להגיע, לבדוק את הנזק, ולהוציא דוח רשמי. רק לאחר מכן אפשר להיכנס לתהליך של תיקון, בעזרת קבלני שיפוצים מורשים".
אבל גם תהליך פשוט לכאורה, כמו ביקור של שמאי, עלול להתעכב:
"יש עומס גדול מאוד על המערכת. המדינה עדיין מנסה להתמודד עם כמויות פניות אדירות, כך שהתהליך עשוי לקחת זמן"
היא מדגישה גם שהנזקים המשמעותיים לא נעצרים רק בדירות שנפגעו ישירות: "בכל מקום שבו נפל טיל - יש עשרות ולעיתים מאות דירות שמושפעות מההדף. חלקן
זקוקות לפינוי מלא, אחרות אפשר לשפץ ולשקם תוך ימים. אבל בכל מקרה, נדרשים קבלני שיפוצים שייכנסו לפעולה במהירות".
חסרים אלפי עובדים דווקא כשהכי צריך אותם
כאן נכנסת לתמונה בעיה חריפה: היעדר ידיים
עובדות: "לפני השביעי באוקטובר היו בענף השיפוצים כ-15 אלף עובדים פלסטינים. היום? יש רק כ-250 עובדים זרים שהגיעו במסגרת החלטות ממשלה. וזהו", היא אומרת ומרחיבה: "המספרים מגוחכים ביחס לצורך. אי אפשר לבצע שיפוצים בקנה מידה רחב בלי כוח אדם".
בינתיים,
אלפי עובדים זרים שהובאו לענף הבנייה "יושבים בבית", לדבריה, מאחר שפרויקטים של בנייה תקועים בשל מגבלות שהטילו רשויות מקומיות. "אנחנו מציעים להעביר את אותם עובדים הזרים באופן זמני לשוק השיפוצים, כדי שיעזרו לשקם את הבתים שנפגעו. זה פתרון הגיוני, מאוד, שיכול לסייע
בשטח ממש עכשיו".
ומה ההשפעה הכלכלית?
לא מדובר רק בשאלה של נוחות או ביטחון אישי. לדבריה, "ככל שאין מענה שיפוצי - כך הנזק למשק גדל. גם בעלי בתים פרטיים, גם יזמים וגם משקיעים מוצאים
את עצמם תקועים. המחסור בכוח אדם דוחף את המחירים כלפי מעלה, מאריך את זמני הביצוע, וגורם לכך שאפילו שיפוץ פשוט הופך למורכב ויקר".
המסר שלה ברור: "כל אזרח שניזוק, אפילו חלקית. צריך לדעת שיש לו זכות לפיצוי ושיקום. אבל עליו לפעול נכון - קודם כל מול
מס רכוש, ואחר כך רק עם קבלני שיפוצים רשומים. המדינה חייבת להרחיב את היקף כוח האדם, כי בלי זה לא נוכל לשקם. לא את הבתים, ולא את השגרה".
- הום דיפו מאכזבת: תוצאות רבעוניות פושרות; שוק שיפוצים מדשדש; המניה נפלה ותיקנה
- רפורמה בענף השיפוצים: יפעלו לשיקום נזקי המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזדמנות להסדיר את ענף השיפוצים
אולי
בעצם מדובר בהזדמנות? המחסור החמור בידיים עובדות יכול להביא לתוצאה מיטיבה עבור כולנו ולגרום לטיפול שורש בענף השיפוצים כולו. שפועל כיום ללא רגולציה מספקת, ללא פיקוח שיטתי, וללא מנגנון חירום מתפקד: "זה תחום פרוץ - והמשבר מדגיש עד כמה זה בעייתי", אומרת שמעון ויינשטיין,
שמובילה את התאחדות קבלני השיפוצים ונאבקת בשנים האחרונות להסדרת הענף.
למרות שהשיפוצים מהווים חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של כל מבנה. בין אם מדובר בשדרוג יזום, ובין אם בשיקום נזק בעקבות פגיעה, התחום לא נהנה ממעטפת מקצועית, מוסדרת ומוכרת. אין רישיון
מחייב, אין רגולציה אמיתית, ולעיתים קרובות גם אין שקיפות ביחס לאיכות העבודה או זהות הקבלן.
התוצאה: בעתות שגרה, צרכנים עלולים להיתקל בקבלנים בלתי מקצועיים; ובעתות חירום, המדינה נותרת בלי מערך התערבות יעיל:""אנחנו מציעים לרכז מאמץ ולבנות רשימה של
קבלני שיפוצים זמינים שיכולים לתת מענה בשטח כבר עכשיו", מסבירה ויינשטיין. היא מדגישה גם את הצורך בהקמה של מאגר לאומי לקבלני שיפוצים מוסמכים וזמינים, כולל מנגנון סיוע מיידי לתושבים שנפגעו.
לדבריה, המדינה צריכה להבין שהשיפוצים הם לא מותרות – אלא תשתית
לשיקום קהילתי, בריאותי וכלכלי.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.