"השיפוצניקים רעבים ומעסיקים שב"חים. הם משלמים בשחור והמדינה מפסידה"
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים דנה במצוקת עובדים בענף השיפוצים, ולאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל, בפתרון המוצע להבאת 5,000 עובדים זרים לעבוד בענף השיפוצים.
לטענת יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל, ערן סיב, כיום משופצות כ-350 אלף דירות בשנה בארץ במחזור שנתי של 15 מיליארד שקל. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ ארז מלול קרא במהלך הישיבה לקבלני השיפוצים לא להעסיק פועלים לא חוקיים ולא לפגוע בביטחון המדינה.
מלול טען בישיבה כי מה-7 לאוקטובר ענף השיפוצים הושבת. קבלנים פשטו רגל, אזרחים לא מקבלים את הדירות שרכשו, כשהמשבר לא פוסח על קבלנים גדולים. "ענף הקבלנים הקטנים הפכו לשקופים", הוא הסביר. "ישנם 6,130 קבלנים רשומים ועוד כ-25,000 קבלנים לא רשומים. וכולם סובלים מחוסר בעובדים. הפתרון הוא עובדים זרים". מלול שאל עקב ההרס שגרמה המלחמה: "מאות בתים נהרסו בצפון ובדרום, מי ישפץ אותם?".
הוא הוסיף כי ישראל משתוקקת לעובדים ישראלים. "נכשיר ונעסיק אותם, אולם בהעדר פועלים, אנחנו מבקשים עובדים זרים כפי שיתר הענפים מקבלים. כ-350 אלף דירות משופצות בשנה בארץ. במחזור שנתי של 15 מיליארד שקל. בקשנו להעסיק עובדים זרים בהעסקה ישירה כדי להציל את הענף. הענף קורס, וקבלנים פושטים רגל".
מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, נטלי ויינשטיין, אמרה, כי עקב העלות הגבוהה, קבלני השיפוצים לא יכולים להעסיק עובדים זרים באמצעות חברות כח אדם, אלא רק בהעסקה ישירה. "בתשעת החודשים האחרונים, הלכנו 20 שנה אחורה", הוסיפה.
הוועדה שמעה קבלני שיפוצים שהלינו על כך שבהעדר ידיים עובדות, הענף קורס. קבלנים איבדו את פרנסתם והחלשים שבהם הגיעו לפשיטת רגל.
רן כהן, קבלן שיפוצים וחבר הנהלת התאחדות קבלני השיפוצים אמר: "עד ה-7 לאוקטובר, העסקתי פועלים פלסטינים קבועים במשך 18 שנה. בוקר אחד העסק שלי נעלם. הצעת מחיר שנתתי לשיפוץ בעלות של 100,000 שקל, היום תעלה ללקוח 150 אלף שקל, ואין לי ודאות שאני יוכל לעמוד בהתחייבות".
יריב זילבר, קבלן שיפוצים, טען כי "השפעת קריסת הענף רחבה יותר, מכיוון שמפעלי הבלוקים וחנויות חומרי הבניין קורסים יחד עם ענף השיפוצים שלא עובד". מאיר שמש, מהתאחדות קבלני הפיגומים, סיפר בישיבה כי אלפי שב"חים נכנסים לעבוד בארץ. "הקבלנים הגיעו לפת לחם ואין מנוס מלהעסיק שב"חים. משלמים שכר בכסף שחור, והמדינה מפסידה מכך", הוסיף.
נציג משרד ראש הממשלה, דניאל איטח, אמר כי לבקשת משרד השיכון, הוועדה החליטה להקצות 5,000 עובדים זרים לענף. איטח ציין כי סוגיית שכרם של העובדים לא תידון בוועדה. בעניין האגרות אמר איטח כי הוועדה מוסמכת להמליץ להפחית את גובה האגרות, וכי הוועדה תדון בנושא.
- 3.קבלן שיפוצים 14/07/2024 19:57הגב לתגובה זומה אני פראייר
- 2.דודו 14/07/2024 16:32הגב לתגובה זואם כולם יודעים שזה המצב אצל חלק מהקבלנים אז לעצור אותם זו עבירה פלילית , לפתוח תיק פלילי ולהחמיר בעונשים .
- 1.רשות המסים 14/07/2024 16:16הגב לתגובה זוכולם עובדים בשחור אבל את שי זה לא מעניין , הוא מנותק מהשטח , חי בללה לנד , כולם נוטשים את רשות המסים

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
