"השיפוצניקים רעבים ומעסיקים שב"חים. הם משלמים בשחור והמדינה מפסידה"
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים דנה במצוקת עובדים בענף השיפוצים, ולאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל, בפתרון המוצע להבאת 5,000 עובדים זרים לעבוד בענף השיפוצים.
לטענת יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל, ערן סיב, כיום משופצות כ-350 אלף דירות בשנה בארץ במחזור שנתי של 15 מיליארד שקל. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ ארז מלול קרא במהלך הישיבה לקבלני השיפוצים לא להעסיק פועלים לא חוקיים ולא לפגוע בביטחון המדינה.
מלול טען בישיבה כי מה-7 לאוקטובר ענף השיפוצים הושבת. קבלנים פשטו רגל, אזרחים לא מקבלים את הדירות שרכשו, כשהמשבר לא פוסח על קבלנים גדולים. "ענף הקבלנים הקטנים הפכו לשקופים", הוא הסביר. "ישנם 6,130 קבלנים רשומים ועוד כ-25,000 קבלנים לא רשומים. וכולם סובלים מחוסר בעובדים. הפתרון הוא עובדים זרים". מלול שאל עקב ההרס שגרמה המלחמה: "מאות בתים נהרסו בצפון ובדרום, מי ישפץ אותם?".
הוא הוסיף כי ישראל משתוקקת לעובדים ישראלים. "נכשיר ונעסיק אותם, אולם בהעדר פועלים, אנחנו מבקשים עובדים זרים כפי שיתר הענפים מקבלים. כ-350 אלף דירות משופצות בשנה בארץ. במחזור שנתי של 15 מיליארד שקל. בקשנו להעסיק עובדים זרים בהעסקה ישירה כדי להציל את הענף. הענף קורס, וקבלנים פושטים רגל".
מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, נטלי ויינשטיין, אמרה, כי עקב העלות הגבוהה, קבלני השיפוצים לא יכולים להעסיק עובדים זרים באמצעות חברות כח אדם, אלא רק בהעסקה ישירה. "בתשעת החודשים האחרונים, הלכנו 20 שנה אחורה", הוסיפה.
הוועדה שמעה קבלני שיפוצים שהלינו על כך שבהעדר ידיים עובדות, הענף קורס. קבלנים איבדו את פרנסתם והחלשים שבהם הגיעו לפשיטת רגל.
רן כהן, קבלן שיפוצים וחבר הנהלת התאחדות קבלני השיפוצים אמר: "עד ה-7 לאוקטובר, העסקתי פועלים פלסטינים קבועים במשך 18 שנה. בוקר אחד העסק שלי נעלם. הצעת מחיר שנתתי לשיפוץ בעלות של 100,000 שקל, היום תעלה ללקוח 150 אלף שקל, ואין לי ודאות שאני יוכל לעמוד בהתחייבות".
יריב זילבר, קבלן שיפוצים, טען כי "השפעת קריסת הענף רחבה יותר, מכיוון שמפעלי הבלוקים וחנויות חומרי הבניין קורסים יחד עם ענף השיפוצים שלא עובד". מאיר שמש, מהתאחדות קבלני הפיגומים, סיפר בישיבה כי אלפי שב"חים נכנסים לעבוד בארץ. "הקבלנים הגיעו לפת לחם ואין מנוס מלהעסיק שב"חים. משלמים שכר בכסף שחור, והמדינה מפסידה מכך", הוסיף.
נציג משרד ראש הממשלה, דניאל איטח, אמר כי לבקשת משרד השיכון, הוועדה החליטה להקצות 5,000 עובדים זרים לענף. איטח ציין כי סוגיית שכרם של העובדים לא תידון בוועדה. בעניין האגרות אמר איטח כי הוועדה מוסמכת להמליץ להפחית את גובה האגרות, וכי הוועדה תדון בנושא.
- 3.קבלן שיפוצים 14/07/2024 19:57הגב לתגובה זומה אני פראייר
- 2.דודו 14/07/2024 16:32הגב לתגובה זואם כולם יודעים שזה המצב אצל חלק מהקבלנים אז לעצור אותם זו עבירה פלילית , לפתוח תיק פלילי ולהחמיר בעונשים .
- 1.רשות המסים 14/07/2024 16:16הגב לתגובה זוכולם עובדים בשחור אבל את שי זה לא מעניין , הוא מנותק מהשטח , חי בללה לנד , כולם נוטשים את רשות המסים
אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צאשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון
הקבוצה, בבעלותם של אשר אלון ורוני בריק, זכתה במכרז, תהרוס 60 דירות ישנות ותקים מתחם מגורים חדש של כ־200 יחידות דיור
קבוצת אשלי לירן בבבעלות אשר אלון ורוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ) זכתה במכרז שנערך על ידי בעלי הדירות במתחם בדרך מגדיאל בהוד השרון לביצוע פרויקט פינוי בינוי. במסגרת התוכנית ייהרסו 60 יח"ד ב-5 בניינים ישנים בכתובות פדויים 3, מגדיאל 40-42, אשכול 2 ואשכול 6, ובמקומן ייבנה מתחם מגורים חדש הכולל כ-200 יחידות דיור ושטחי מסחר.
המכרז נוהל על ידי עורכי הדין המייצגים את בעלי הדירות, משרד דנוס־אליעז. למכרז ניגשו עשרות חברות נדל"ן, כאשר לשלב הגמר הגיעו שלוש חברות: רוטשטיין, קטה ואשלי לירן, שזכתה במכרז. קבוצת אשלי לירן שתטפל בקידום התכנון, הרישוי וכן בבנייה בפועל של הפרויקט, פינוי בעלי הדירות המקוריים עד לאכלוס הפרויקט החדש.
זה אינו הפרויקט הראשון שהחברה מקדמת בעיר בתחום ההתחדשות העירונית. ברחוב בן גמלא, מקדמת החברה פרויקט פינוי בינוי הכולל שני מגדלים רבי קומות עם כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה וכ-360 יחידות דיור חדשות, וברחוב בן גוריון, החברה מקדמת תוכנית יחד עם חברת מידן במסגרתה ייהרסו ארבעה בניינים בני שלוש קומות וייבנו במקומם ארבעה בניינים בני עשר קומות. שני הפרויקטים נמצאים בשלבי קידום מול וועדות התכנון.
קבוצת אשלי לירן יזמה ובנתה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב, "ME TLV" בשכונת נווה שרת, הכולל 270 יחידות דיור חדשות במקום 96 הישנות. הצלחת הפרויקט סללה את הדרך לפרויקטים רבים נוספים. גם בעיר רעננה בנתה החברה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בעיר, שכבר אוכלס בהצלחה. כיום מקדמת החברה אלפי יחידות דיור בפרויקטי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון, רישוי ובנייה שונים בערי המרכז והשרון: תל אביב, גבעתיים, רעננה, כפר סבא וכאמור בהוד השרון.
כפר בתיה, רעננה (הדמיה פרחי צפריר)2,200 דירות ללא היטל השבחה? הכנסת בדרך לסגור את פרצת "כפר בתיה" שברעננה
המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת - האם יהיה צורך לשלם היטל השבחה?
המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת, כאשר עיריית רעננה נאבקת בנחרצות בתוכנית רחבת היקף להקמת כ-2,200 יחידות דיור על שטח של 160 דונם בדרום העיר. רשת אמי"ת, המחזיקה בקרקעות החינוך שעליהן פועל כפר הנוער ההיסטורי, מקדמת פרויקט נדל"ן שהעירייה מכנה "מסחרי לכל דבר" – והפעם הסוגיה עולה לדיון פרלמנטרי.
הצעת חוק נגד "פרצת היטל ההשבחה"
הצעת חוק חדשה, אותה הובילו ח"כ אלי דלל מהליכוד וח"כ נאור שירי מיש עתיד, מבקשת לשים סוף לפטור מהיטלי השבחה שעמותות חינוך נהנות ממנו גם כשהן מבצעות יוזמות נדל"ן פרטיות. ההצעה באה לאחר פגישה שקיים ראש עיריית רעננה חיים ברוידא עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יצחק קרויזר, והיא מבקשת לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שעמותות חינוך ייהנו מפטור מהיטל השבחה רק כשמדובר במקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי מובהק.
מכפר ניצולי שואה לפרויקט יוקרה
כפר בתיה, שנוסד ב-1947 ככפר לילדים ניצולי שואה ונקרא על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי המזרחי בארצות הברית, משתרע על שטח של כ-160 דונם בדרום מערב העיר, בצמוד לפארק רעננה. הכפר ההיסטורי שימש במשך עשרות שנים כמוסד חינוכי דתי מוביל, אך כעת עומדת להשתנות דמותו באופן דרמטי.
התוכנית שאושרה ביוני האחרון בוועדה המחוזית, חרף התנגדות עזה של העירייה, כוללת לא רק 2,200 יחידות דיור אלא גם 650 דירות להשכרה, שטחי מלונאות, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור ושטחים פתוחים. העירייה טוענת כי מדובר בהפרה בוטה של הסכם משנת 2021, לפיו התוכנית הייתה אמורה להיות מוגבלת ל-1,250 יחידות דיור בלבד ובגובה שלא יעלה על 11 קומות. במקום זאת, התוכנית המקודמת כוללת מגדלים שיגיעו לגובה של עד 25 קומות.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאות מיליוני שקלים על הכף
לפי הסכם 2021, עמותת נשי אמי"ת התחייבה לשלם לעירייה מאות מיליוני שקלים לצורך פיתוח האזור, בנוסף להקמת קמפוס חינוכי חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים. אולם העירייה טוענת שכעת, כשהתוכנית גדלה לכמעט כפליים מההיקף המוסכם, העמותה מנסה להתחמק מתשלום היטל השבחה על ההפרש העצום – סכום שמדובר בו במאות מיליוני שקלים נוספים.
