המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

• כך התרסק הדרימליינר של בואינג: המסמך הסודי שחושף את הכשלים בדרך לתאונה
• תחנת דלק מקבלת תשלום ראשון מסוגו והמטוס המהפכני ממריא לטיסת בכורה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

אירועים אלה ואחרים, שחלקם גרמו למבוכה דיפלומטית, העלו שאלה פשוטה: איך למדינה עם תעשייה אווירית מהטובות בעולם אין מטוס רשמי משלה?

ההחלטה: למה בואינג עתיק ולא מטוס חדיש? 

ב-2014 אימצה הממשלה בראשות בנימין נתניהו את המלצת ועדת גולדברג והחליטה רשמית לרכוש את "כנף ציון". 

• לא העלמת מס למה העשירים משלמים פחות?
• המפץ הגדול בשוק התקשורת: רפפורט ילך עד הסוף עם ערוץ 13?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כך התרסק הדרימליינר של בואינג: המסמך הסודי שחושף את הכשלים...

כנף ציון הוא מטוס מסוג בואינג 767-300ER. המטוס הזה נבחר בשל אמינותו ויכולת הטיסה הארוכה שלו. טווח המטוס הוא כ-11,000 ק"מ, כך שביכולתו לטוס ישירות ליעדים רחוקים כמו החוף המזרחי של ארה"ב, יפן וברזיל ללא צורך בתדלוק ביניים. במטוס יכולים לטוס 116 נוסעים, מתוכם כ-80 עיתונאים ואנשי צוות נלווים.

בשלב הזה רבים תהו: אם כבר מטוס ראש מדינה, מדוע לא בואינג 787 חלומי או איירבוס חדיש?

הסיבה האמיתית הייתה שהמדינה חיפשה פלטפורמה רחבה, חזקה וזולה יחסית לרכישה, שהייתה זמינה מיידית. מטוס ה־767 הספציפי היה ברשות חברת תעופה בארה״ב, שלדבריהם הופתעו לחלוטין לשמוע שהוא מיועד להיות מטוס VIP של ראש מדינה. "לא בדיוק מה שדמיינו שיקרה לציפור הזקנה הזו", צחק אחד המנהלים.

הביטחון: מערכות שלא היו מביישות את ה-Air Force One

לאורך השנים המטוס עבר שדרוגים ושיפוצים נרחבים, במיוחד בנושאי מערכות תקשורת והגנה, שהותאמו לתקנים הבינלאומיים המחמירים והמשתנים. השדרוגים נעשו ברובם במתקנים חסויים של התעשייה האווירית.

במטוס הותקנו תקשורת לוויינית מאובטחת ברמה צבאית, אנטנות נסתרות לגלי HF ו-UHF ומערכות הגנה מתקדמות ביותר. אלה כוללות בין היתר את מערכת "מגן רקיע" של אלביט ומערכות הגנה מפני תקיפות סייבר וירי טילים. מערכת מגן רקיע יכולה לזהות שיגור טיל ומכוונת קרן לייזר משבשת שמטה את הטיל ממסלולו. מערכות אלו מונעות חדירה ואיום מהאוויר בזמנים קריטיים, ומאפשרות ממשל ותפקוד רציף גם במצבי חירום. 

המטוס מכיל גם חדר תקשורת שמסוגל לתפקד כחדר קבלת החלטות בזמן חירום. בכיר בתעשייה האווירית אמר באחת הישיבות: “אם ראש הממשלה צריך להחליט על תקיפה מהאוויר, הוא יכול לעשות זאת מכנף ציון, כאילו הוא בחדר המצב בקריה”.

המטוס מונגש לטיסות במסלולים דיפלומטיים רגישים מעל ארה"ב ואירופה תוך שמירה על מסלולי טיסה ייחודיים שאינם מעבירים אותו מעל מדינות שעלולות להגיש נגד ראש הממשלה צווי מעצר בינלאומיים.

אחד האירועים המסקרנים ביותר התרחש ב־2020, כאשר במהלך טיסת הניסוי הראשונה נרשמה תקרית טכנית בלחץ המערכת. התקלה טופלה במהירות, אך היא הובילה למחלוקת בין חיל האוויר לתעשייה האווירית על מועד המסירה. קצין שהיה על הטיסה סיפר שהיה רגע של מתח, אף אחד לא רצה שהמטוס שעלה כל כך הרבה יפרוץ לכותרות מהסיבה הלא נכונה.

העיצוב: מינימליזם ונוחות, לא סלון אירוח

עיצוב המטוס נע בין יוקרה מאופקת לצורך תפעולי. נבנתה “סוויטה מדינית” עם חדר שינה, מקלחת ומשרד, אך האבטחה דרשה צמצום חלונות והתקנת דלתות רב-שכבתיות. הייתה מחלוקת בולטת בין אנשי משרד ראש הממשלה למתכננים: הראשונים רצו “סלון אירוח”, האחרים טענו שזה מטוס, לא פנטהאוז בשדרות רוטשילד. שלושה סבבי עיצוב בוטלו כי לא תאמו דרישות ביטחוניות שהוספו בדיעבד.

כחלק מתפיסת העיצוב, הדגש היה שמירה על מינימליזם ונוחות בטיסה בטיחותית, ללא עיצוב נוצץ או מערכות בידור אישיות, כדי לשרת את ייעוד המטוס ברמה מבצעית ותפקודית. הנוסעים מקבלים מזון כשר המוגש במהלך הטיסה על ידי דיילים מקצועיים אשר עולים על המטוס מטעם חברות שירות מוכרות, ויש לדיילים חדרי מנוחה לטיסות ארוכות.

החשבון: כמה זה עלה?

כמה כל זה עלה? המספר הרשמי, כ־750 מיליון שקל, עורר סערה. אבל מה שהיה ידוע פחות הוא שחלק ניכר מהעלות נזקף לשדרוגי הגנה וחדרי תקשוב, שאינם קשורים לעיצוב.

המדינה קיבלה מהתעשייה האווירית הצעת מחיר נמוכה מדי. אנשי תע"א הודו מאוחר יותר שהערכת העלויות הייתה אופטימית יתר על המידה, מה שהוביל לעשרות התאמות ו"שכבות" אחר כך.

מהנדס בכיר מתע״א אמר: “אם היינו יודעים לאן זה הולך, היינו מציעים מחיר כפול”.

עלויות תפעול המטוס עומדות על כ-2 מיליון שקל לטיסה, פחות מחצי מהעלות הקודמת של השכרת מטוס רשמי מחברות מסחריות, אם כי המחיר הכולל לרכישה ותחזוקה של המטוס הגיע לכחצי מיליארד שקל. מדובר בהחלטה כלכלית לטווח ארוך שנועדה להבטיח זמינות רציפה ושקט תעופתי. 

תחזוקת המטוס היא באחריות התעשייה האווירית הישראלית ובאמצעות צוות מורשה של טייסי חיל האוויר מטייסת 120 שהוכשרו במיוחד לטוס במטוס לבחינות של תחזוקת המטוס.

השם: איך הוא נבחר?

הרעיון לשם הוצע בוועדה פנימית, אך מאחורי הקלעים אחד השמות שעלו היה שלום 1, אם כי שם זה נפסל מחשש שיקושר מיידית לפוליטיקה. רעיון אחר היה לקרוא לו ירושלים 1, אבל המוסד טען שזה עשוי לייצר רגישות במדינות מסוימות. בסופו של דבר נבחר כנף ציון כי הוא סמלי אך לא פוליטי וגם כי נשמע טוב באנגלית.

למרות השקתו, המטוס כמעט לא שימש את ראשי הממשלה. הסיבה הרשמית היתה שיקולים תקציביים. אנשי משרד האוצר חששו שכניסת המטוס לשירות תעורר ביקורת ציבורית חדשה, אבל מאחורי דלתות החדרים הסגורים עמדה מדיניות חדשה של המוסד שביקשה לצמצם את החשיפה למטוס ייחודי שעלול למשוך תשומת לב. ראשי ממשלה שונים העדיפו מטוסי אל על המוכרים מטעמי נוחות והרגל.

באחד הדיונים בכנסת נשמעה האמירה כי נוצר מצב שבו למדינה יש מטוס, אבל אף אחד לא רוצה להזמין בו טיסה.

בסופו של תהליך ארוך נכנס המטוס לשימוש. בטיסה הראשונה של נתניהו במטוס, בשנת 2024 לוושינגטון, ליווה אותו צוות גדול של עיתונאים ומשלחת בכירה, מה שהדגיש את החשיבות של המטוס ואת העובדה שהוא מאפשר ניהול מדויק ובטוח של ביקורים בינלאומיים רגישים.

עופר הבר הוא מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר