עורך דין
צילום: FREEPIK

למי יש הכי הרבה: משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל

משרדי עורכי הדין בישראל אמנם חוו בשנה החולפת פחות תנועות ומיזוגים לעומת שנים קודמות, אך עדיין יש לא מעט תזוזות. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בענף, השכר שהם מציעים, תחומי פעילותם ועוד

עוזי גרסטמן | (4)

תחום עריכת הדין בישראל נשלט על ידי כמה משרדי עורכי דין גדולים שמובילים את השוק, עם מאות עורכי דין, ועשרות ואפילו מאות שותפים. ברוב המשרדים הגדולים יש 3-10 שותפים בכירים עם וותק וניסיון מעל האחרים כשהאחרים הצטרפו עם הזמן, אם כי כאשר יש מיזוגים אז גם שותפים משמעותיים במשרד שנכנס פנימה מקבלים נתח בשותפות וזה יכול להיות משמעותי. 

יש חשיבות גדולה לגודל של המשרד, לצד תחומי הפעילות שלו, הניסיון והוותק. המשרדים המקומיים הפכו בעשורים האחרונים לשותפים-נציגים של משרדים גדולים בעולם. הקשר הגלובלי חשוב להם כדי לקבל לקוחות גדולים - גלובליים. המשרדים הגדולים בעולם מתרשמים גם - אך לא רק - מהגודל של המשרד.  

ביזפורטל החל לדרג את המשרדים על פי גודלם, זה הדירוג הראשון, כשבהמשך נדרג גם לפי מאפיינים נוספים. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בשוק כיום, כולל הערכות על מספר העובדים, תחומי ההתמחות, רמות השכר, ותיקים משמעותיים שבהם טיפלו בשנים האחרונות


עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ

1. גולדפרב גרוס זליגמן

  • עורכי דין: כ-498.

  • שותפים בכירים: איה יופה, לוי אמיתי, טל עצמון 

  • תחומי התמחות: הייטק, שוק ההון, נדל"ן וליטיגציה.

  • תיקים בולטים: המשרד מייצג סטארטאפים וקרנות השקעה מובילות בעסקאות וגיוסים בהיקף כולל של עשרות מיליארדי דולרים בשנה (דוגמת אינטל-מוביליי), וכן מלווה חברות בשוק ההון המקומי והבינלאומי. בנוסף, המשרד מייצג חברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף, ומייצג לקוחות בולטים בתיקי ליטיגציה מורכבים.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל בחודש.


2. מיתר עורכי דין

  • עורכי דין: כ-480.

  • שותפים בכירים: ד"ר ישראל (רלי) לשם, דני גבע, איל רוזובסקי. במשרד מעל 200 שותפים

  • תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, תכנון ובנייה.

  • תיקים בולטים: ייעוץ לבנק הפועלים בעסקות מימון מורכבות וייצוג תאגידים בינלאומיים בתיקי בוררות.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-10 אלף שקל בחודש.


3. הרצוג פוקס נאמן

  • עורכי דין: 459.

  • שותפים בכירים בולטים: מאיר לינזן וגיל וייט.

  • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, מיסוי, נדל"ן, בנקאות ורגולציה.

  • תיקים בולטים: ייצוג חברות הייטק בהנפקות בינלאומיות, סיוע בעסקות מיזוגים ורכישות גדולות כמו עסקת מובילאיי.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-16 אלף שקל ברוטו בחודש, ובשנה השנייה כ-19 אלף שקל. שכרם של המתמחים מגיע ל- כ-11,500 שקל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

4. ארנון, תדמור-לוי

  • עורכי דין: יותר מ-350.

  • שותפים בכירים: גיל אורן, ברק טל, עופר לוי, חגי שמואלי ודודי תדמור.

  • תחומי התמחות: ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, הייטק ומיזוגים ורכישות, נדל''ן, טכנולוגיות מתקדמות, משפט מסחרי (מקומי ובינ"ל), דיני תחרות, מימון פרויקטים, בנקאות, משפט מנהלי ורגולציה.

  • תיקים בולטים: ייעוץ משפטי לסטארט-אפים גדולים בתחום הבינה המלאכותית (AI).

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.

  • חדשות: בימים אלה חנך המשרד 3 קומות משרדים חדשות במגדל המרובע של מגדלי עזריאלי, כחלק מתהליך צמיחת המשרד וחידוש מרחבי העבודה לכלל העובדים.

5. פישר (FBC)

  • עורכי דין: כ-350.

  • שותפים בכירים: גיל אוריון, אברהם וול, אמיר חן וראובן בכר.

  • תחומי התמחות: ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, אנרגיה ותשתיות.

  • תיקים בולטים: ליווי פרויקטים תשתיתיים גדולים בישראל, כמו קווי הרכבת הקלה בגוש דן.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח ברוטו כ-9,500 שקל בחודש.

קיראו עוד ב"משפט"

6. גורניצקי ושות'

    • עורכי דין: כ-300.

    • שותפים בכירים: פנחס רובין, מוריאל מטלון, ליאור פורת וכפיר ידגר.

    • תחומי התמחות: מיסוי, שוק ההון, בנקאות ופיננסים.

    • תיקים בולטים: ייעוץ לחברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף בתל אביב, וייצוג בבתי המשפט (ליטיגציה) בתיקים כלכליים מורכבים.

    • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל לחודש.

7. שבלת ושות'

  • עורכי דין: כ-290.

  • שותפים בכירים: ליאור אבירם, גדי אוזן, יוסף בנקל, יורם ראבד, הלל איש שלום, עופר בן יהודה, מיכל גוטסמן ברק, עינת וידברג, עדי זלצמן ומשה נאמן.

  • תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, שוק הון, ליטיגציה.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל כ-13.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.

8. פירון ושות'

  • עורכי דין: כ-290.

  • שותפים בכירים: צבי פירון; דוד חמו, תמי פירון

  • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, שוק הון, ליטיגציה, נדל"ן, משפט מינהלי ורגולציה, תובענות ייצוגיות, תשתיות ומימון פרויקטים

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11.5 אלף שקל בחודש.

9. נשיץ ברנדס אמיר ושות'

    • עורכי דין: כ-265.

    • שותפים בכירים:עו"ד שרון אמיר, עו"ד טל אליאסף, עו"ד שמוליק לכנר, עו"ד יואב רזין ועו"ד טוביה גפן.

    • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, הייטק, שוק ההון, ליטיגציה ונדל״ן.

    • רמות שכר: עו״ד מתחיל - 15,500 שקל. מתמחה - 11,500 שקל.

  • 10. ש. הורביץ ושות'

  • עורכי דין: כ-230.

  • שותפים בכירים: בני שפר, עמית שטיינמן, ערן בצלאל

  • תחומי התמחות: קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, משפט מסחרי

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מתמחה בגולדפרב גרוס זליגמן 16/01/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
    כדאי לבדוק נתוני שכר לפני שמפרסמים.שכר של מתמחה בגולדפרב 11.5 אלף ועורך דין מתחיל כ16.
  • 3.
    מתמחה 15/01/2025 18:38
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מאיפה כותב הכתבה לקח את הנתונים שלו. כל המשרדים הגדולים נותנים למתמחים 11500. אומר זאת מידיעה כמתמחה באחד מהגדולים ביותר
  • 2.
    יצא לכם לא רע (ל"ת)
    גידי 15/01/2025 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגעילים 15/01/2025 11:52
    הגב לתגובה זו
    בעלי המשרדים חזירים מלאים בכסף ושומנים וגרידיות מה הבעיה לתת למתחיל 20 אלף על כל השעות שמעבידים אותו
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.