למי יש הכי הרבה: משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
משרדי עורכי הדין בישראל אמנם חוו בשנה החולפת פחות תנועות ומיזוגים לעומת שנים קודמות, אך עדיין יש לא מעט תזוזות. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בענף, השכר שהם מציעים, תחומי פעילותם ועוד
תחום עריכת הדין בישראל נשלט על ידי כמה משרדי עורכי דין גדולים שמובילים את השוק, עם מאות עורכי דין, ועשרות ואפילו מאות שותפים. ברוב המשרדים הגדולים יש 3-10 שותפים בכירים עם וותק וניסיון מעל האחרים כשהאחרים הצטרפו עם הזמן, אם כי כאשר יש מיזוגים אז גם שותפים משמעותיים במשרד שנכנס פנימה מקבלים נתח בשותפות וזה יכול להיות משמעותי.
יש חשיבות גדולה לגודל של המשרד, לצד תחומי הפעילות שלו, הניסיון והוותק. המשרדים המקומיים הפכו בעשורים האחרונים לשותפים-נציגים של משרדים גדולים בעולם. הקשר הגלובלי חשוב להם כדי לקבל לקוחות גדולים - גלובליים. המשרדים הגדולים בעולם מתרשמים גם - אך לא רק - מהגודל של המשרד.
ביזפורטל החל לדרג את המשרדים על פי גודלם, זה הדירוג הראשון, כשבהמשך נדרג גם לפי מאפיינים נוספים. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בשוק כיום, כולל הערכות על מספר העובדים, תחומי ההתמחות, רמות השכר, ותיקים משמעותיים שבהם טיפלו בשנים האחרונות
עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ
1. גולדפרב גרוס זליגמן
-
עורכי דין: כ-498.
-
שותפים בכירים: איה יופה, לוי אמיתי, טל עצמון
-
תחומי התמחות: הייטק, שוק ההון, נדל"ן וליטיגציה.
-
תיקים בולטים: המשרד מייצג סטארטאפים וקרנות השקעה מובילות בעסקאות וגיוסים בהיקף כולל של עשרות מיליארדי דולרים בשנה (דוגמת אינטל-מוביליי), וכן מלווה חברות בשוק ההון המקומי והבינלאומי. בנוסף, המשרד מייצג חברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף, ומייצג לקוחות בולטים בתיקי ליטיגציה מורכבים.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל בחודש.
- גורניצקי GNY: מסורת של מצוינות משפטית
- משרד מיתר עורכי דין מודיע על צירוף 15 שותפות ושותפים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. מיתר עורכי דין
-
עורכי דין: כ-480.
-
שותפים בכירים: ד"ר ישראל (רלי) לשם, דני גבע, איל רוזובסקי. במשרד מעל 200 שותפים
-
תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, תכנון ובנייה.
-
תיקים בולטים: ייעוץ לבנק הפועלים בעסקות מימון מורכבות וייצוג תאגידים בינלאומיים בתיקי בוררות.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-10 אלף שקל בחודש.
3. הרצוג פוקס נאמן
-
עורכי דין: 459.
-
שותפים בכירים בולטים: מאיר לינזן וגיל וייט.
-
תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, מיסוי, נדל"ן, בנקאות ורגולציה.
-
תיקים בולטים: ייצוג חברות הייטק בהנפקות בינלאומיות, סיוע בעסקות מיזוגים ורכישות גדולות כמו עסקת מובילאיי.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-16 אלף שקל ברוטו בחודש, ובשנה השנייה כ-19 אלף שקל. שכרם של המתמחים מגיע ל- כ-11,500 שקל.
4. ארנון, תדמור-לוי
-
עורכי דין: יותר מ-350.
-
שותפים בכירים: גיל אורן, ברק טל, עופר לוי, חגי שמואלי ודודי תדמור.
-
תחומי התמחות: ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, הייטק ומיזוגים ורכישות, נדל''ן, טכנולוגיות מתקדמות, משפט מסחרי (מקומי ובינ"ל), דיני תחרות, מימון פרויקטים, בנקאות, משפט מנהלי ורגולציה.
-
תיקים בולטים: ייעוץ משפטי לסטארט-אפים גדולים בתחום הבינה המלאכותית (AI).
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.
-
חדשות: בימים אלה חנך המשרד 3 קומות משרדים חדשות במגדל המרובע של מגדלי עזריאלי, כחלק מתהליך צמיחת המשרד וחידוש מרחבי העבודה לכלל העובדים.
5. פישר (FBC)
-
עורכי דין: כ-350.
-
שותפים בכירים: גיל אוריון, אברהם וול, אמיר חן וראובן בכר.
-
תחומי התמחות: ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, אנרגיה ותשתיות.
-
תיקים בולטים: ליווי פרויקטים תשתיתיים גדולים בישראל, כמו קווי הרכבת הקלה בגוש דן.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח ברוטו כ-9,500 שקל בחודש.
- חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
- מכירת מניות בבניין מושכר לא מזכה בהטבות מס לפי החוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
6. גורניצקי ושות'
-
-
עורכי דין: כ-300.
-
שותפים בכירים: פנחס רובין, מוריאל מטלון, ליאור פורת וכפיר ידגר.
-
תחומי התמחות: מיסוי, שוק ההון, בנקאות ופיננסים.
-
תיקים בולטים: ייעוץ לחברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף בתל אביב, וייצוג בבתי המשפט (ליטיגציה) בתיקים כלכליים מורכבים.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל לחודש.
-
7. שבלת ושות'
-
עורכי דין: כ-290.
-
שותפים בכירים: ליאור אבירם, גדי אוזן, יוסף בנקל, יורם ראבד, הלל איש שלום, עופר בן יהודה, מיכל גוטסמן ברק, עינת וידברג, עדי זלצמן ומשה נאמן.
-
תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, שוק הון, ליטיגציה.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל כ-13.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.
8. פירון ושות'
-
עורכי דין: כ-290.
-
שותפים בכירים: צבי פירון; דוד חמו, תמי פירון
-
תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, שוק הון, ליטיגציה, נדל"ן, משפט מינהלי ורגולציה, תובענות ייצוגיות, תשתיות ומימון פרויקטים
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11.5 אלף שקל בחודש.
9. נשיץ ברנדס אמיר ושות'
-
עורכי דין: כ-265.
-
שותפים בכירים:עו"ד שרון אמיר, עו"ד טל אליאסף, עו"ד שמוליק לכנר, עו"ד יואב רזין ועו"ד טוביה גפן.
-
תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, הייטק, שוק ההון, ליטיגציה ונדל״ן.
רמות שכר: עו״ד מתחיל - 15,500 שקל. מתמחה - 11,500 שקל.
-
10. ש. הורביץ ושות'
-
עורכי דין: כ-230.
-
שותפים בכירים: בני שפר, עמית שטיינמן, ערן בצלאל
-
תחומי התמחות: קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, משפט מסחרי
- 4.מתמחה בגולדפרב גרוס זליגמן 16/01/2025 16:16הגב לתגובה זוכדאי לבדוק נתוני שכר לפני שמפרסמים.שכר של מתמחה בגולדפרב 11.5 אלף ועורך דין מתחיל כ16.
- 3.מתמחה 15/01/2025 18:38הגב לתגובה זולא הבנתי מאיפה כותב הכתבה לקח את הנתונים שלו. כל המשרדים הגדולים נותנים למתמחים 11500. אומר זאת מידיעה כמתמחה באחד מהגדולים ביותר
- 2.יצא לכם לא רע (ל"ת)גידי 15/01/2025 17:53הגב לתגובה זו
- 1.מגעילים 15/01/2025 11:52הגב לתגובה זובעלי המשרדים חזירים מלאים בכסף ושומנים וגרידיות מה הבעיה לתת למתחיל 20 אלף על כל השעות שמעבידים אותו
הודעה בסמארטפון צילום: ביזפורטלבית המשפט דחה בקשה להשיב סמארטפון שנלקח בחקירה
בקשתו של עלאא עוויסאת לקבל בחזרה את הטלפון הנייד שנתפס בחקירתו נדחתה, לאחר שסירב למסור את הסיסמה. אף שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום, קבע בית המשפט כי פוטנציאל ראייתי ממשי עדיין קיים, וכי ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לפרוץ את המכשיר. בפסק הדין הובהר שסירוב
החשוד למסור את הקוד משליך על מאזן השיקולים, וכי אין מדובר במקרה שבו "ייצא חוטא נשכר"
ברגעים שאחרי סיום החקירה, כשכתב האישום כבר הוגש וההמתנה למשפט החליפה את החשש של ימי המעצר, עלאא עוויסאת ביקש להשיב לעצמו לפחות דבר אחד: את הטלפון הנייד שלו. זה אותו מכשיר שנלקח ממנו עם מעצרו, ושלטענתו אין עוד צורך חקירתי. בעיני המבקש, הדלת שנסגרה עם סיום החקירה היתה אמורה להחזיר אליו את קניינו, אבל בית משפט השלום בירושלים סבר אחרת, ובפסק דין מפורט קבע כי בשלב זה לא יוחזר המכשיר.
הסיפור המשפטי הזה נוגע למפגש הטעון שבין זכותו הקניינית של אדם לבין כוחן של רשויות החקירה להחזיק בחפציו לצורכי ראיות. במקרה הזה, אותו טלפון נייד, שהוא חפץ יומיומי לכאורה, נהפך למוקד סכסוך בעל חשיבות משפטית ועקרונית. עוויסאת, שנעצר בחשד להסעת מספר רב של תושבים זרים ללא אישורי כניסה לישראל (שוהים בלתי חוקיים) - חלק מפרשה רחבה יותר, כך לפי המדינה - מצא את עצמו מבקש לשים סוף לחלק שבו המכשיר שלו מוחזק על ידי המשטרה. אלא שהסיסמה, שלא נמסרה, נהפכה לגורם מכריע בהחלטה שלא להחזירו.
בית המשפט מתאר כבר בפתח החלטתו את נקודת המחלוקת המרכזית: "המשיבה לא הצליחה לחדור לטלפון של המבקש, מאחר שהוא סירב למסור את סיסמת הכניסה למכשיר". עוויסאת טען כי החקירה בעניינו הסתיימה, כתב אישום כבר הוגש ולא קיים עוד צורך בחומר המצוי במכשיר. בנוסף, הוא ציין כי המדינה לא ביקשה לחלט את הטלפון וגם לא ביקשה להאריך את ההחזקה שבו מעבר לתקופת 30 הימים שמותרת לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי. לטענתו, לאחר שנכשלו כל ניסיונות הפריצה, זכותו הקניינית גוברת.
פוטנציאל ראייתי ממשי במידע שבטלפון
אלא שהמדינה הציגה תמונה שונה. בתגובתה לבית המשפט היא טענה כי מדובר בפרשה רחבה שבה מעורבים גורמים נוספים שעדיין לא נתפסו, וכי ישנו פוטנציאל ראייתי ממשי במידע המצוי בטלפון. אלא שהגישה אליו נחסמה בשל סירובו של עוויסאת לחשוף את הקוד. המדינה לא התכחשה לכך שהסירוב מקשה על החיפוש במכשיר, אך הודתה כי ההתפתחות הטכנולוגית המהירה עשויה לאפשר בעתיד את הפריצה. בית המשפט ציין כי "ייתכן שבעוד זמן מה תחול התפתחות טכנולוגית שתאפשר זאת".
- ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
- צילם גבר עירום בחוף והפיץ ברשת - האם זו פגיעה בפרטיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנס השופט אופיר טישלר לבחינה מדוקדקת של כלל השיקולים. מצד אחד, זכותו של עוויסאת לקבל את רכושו בחזרה, והעובדה שמכשיר טלפון נייד נהפך בשנים האחרונות לחפץ אישי מרכזי, שאובדן השליטה בו פוגע באופן ממשי בחיי היומיום. מצד אחר, האפשרות ששמירתו בידי המדינה תוביל בעתיד לחשיפת ראיות משמעותיות הנוגעות הן לעוויסאת והן לאחרים. בית המשפט הדגיש כי "במידע האצור בטלפון הנייד, המוחזק בידי המשטרה, טמון פוטנציאל ראייתי ממשי". עוד הוא הוסיף בהכרעתו כי מסירת המכשיר לידי המבקש "עלולה להביא להעלמת ראיות".

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על
ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים
זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.
א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה". יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.
אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.
האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?
כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".
