עורך דין
צילום: FREEPIK

למי יש הכי הרבה: משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל

משרדי עורכי הדין בישראל אמנם חוו בשנה החולפת פחות תנועות ומיזוגים לעומת שנים קודמות, אך עדיין יש לא מעט תזוזות. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בענף, השכר שהם מציעים, תחומי פעילותם ועוד

עוזי גרסטמן | (4)

תחום עריכת הדין בישראל נשלט על ידי כמה משרדי עורכי דין גדולים שמובילים את השוק, עם מאות עורכי דין, ועשרות ואפילו מאות שותפים. ברוב המשרדים הגדולים יש 3-10 שותפים בכירים עם וותק וניסיון מעל האחרים כשהאחרים הצטרפו עם הזמן, אם כי כאשר יש מיזוגים אז גם שותפים משמעותיים במשרד שנכנס פנימה מקבלים נתח בשותפות וזה יכול להיות משמעותי. 

יש חשיבות גדולה לגודל של המשרד, לצד תחומי הפעילות שלו, הניסיון והוותק. המשרדים המקומיים הפכו בעשורים האחרונים לשותפים-נציגים של משרדים גדולים בעולם. הקשר הגלובלי חשוב להם כדי לקבל לקוחות גדולים - גלובליים. המשרדים הגדולים בעולם מתרשמים גם - אך לא רק - מהגודל של המשרד.  

ביזפורטל החל לדרג את המשרדים על פי גודלם, זה הדירוג הראשון, כשבהמשך נדרג גם לפי מאפיינים נוספים. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בשוק כיום, כולל הערכות על מספר העובדים, תחומי ההתמחות, רמות השכר, ותיקים משמעותיים שבהם טיפלו בשנים האחרונות


עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ

1. גולדפרב גרוס זליגמן

  • עורכי דין: כ-498.

  • שותפים בכירים: איה יופה, לוי אמיתי, טל עצמון 

  • תחומי התמחות: הייטק, שוק ההון, נדל"ן וליטיגציה.

  • תיקים בולטים: המשרד מייצג סטארטאפים וקרנות השקעה מובילות בעסקאות וגיוסים בהיקף כולל של עשרות מיליארדי דולרים בשנה (דוגמת אינטל-מוביליי), וכן מלווה חברות בשוק ההון המקומי והבינלאומי. בנוסף, המשרד מייצג חברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף, ומייצג לקוחות בולטים בתיקי ליטיגציה מורכבים.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל בחודש.


2. מיתר עורכי דין

  • עורכי דין: כ-480.

  • שותפים בכירים: ד"ר ישראל (רלי) לשם, דני גבע, איל רוזובסקי. במשרד מעל 200 שותפים

  • תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, תכנון ובנייה.

  • תיקים בולטים: ייעוץ לבנק הפועלים בעסקות מימון מורכבות וייצוג תאגידים בינלאומיים בתיקי בוררות.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-10 אלף שקל בחודש.


3. הרצוג פוקס נאמן

  • עורכי דין: 459.

  • שותפים בכירים בולטים: מאיר לינזן וגיל וייט.

  • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, מיסוי, נדל"ן, בנקאות ורגולציה.

  • תיקים בולטים: ייצוג חברות הייטק בהנפקות בינלאומיות, סיוע בעסקות מיזוגים ורכישות גדולות כמו עסקת מובילאיי.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-16 אלף שקל ברוטו בחודש, ובשנה השנייה כ-19 אלף שקל. שכרם של המתמחים מגיע ל- כ-11,500 שקל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

4. ארנון, תדמור-לוי

  • עורכי דין: יותר מ-350.

  • שותפים בכירים: גיל אורן, ברק טל, עופר לוי, חגי שמואלי ודודי תדמור.

  • תחומי התמחות: ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, הייטק ומיזוגים ורכישות, נדל''ן, טכנולוגיות מתקדמות, משפט מסחרי (מקומי ובינ"ל), דיני תחרות, מימון פרויקטים, בנקאות, משפט מנהלי ורגולציה.

  • תיקים בולטים: ייעוץ משפטי לסטארט-אפים גדולים בתחום הבינה המלאכותית (AI).

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.

  • חדשות: בימים אלה חנך המשרד 3 קומות משרדים חדשות במגדל המרובע של מגדלי עזריאלי, כחלק מתהליך צמיחת המשרד וחידוש מרחבי העבודה לכלל העובדים.

5. פישר (FBC)

  • עורכי דין: כ-350.

  • שותפים בכירים: גיל אוריון, אברהם וול, אמיר חן וראובן בכר.

  • תחומי התמחות: ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, אנרגיה ותשתיות.

  • תיקים בולטים: ליווי פרויקטים תשתיתיים גדולים בישראל, כמו קווי הרכבת הקלה בגוש דן.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח ברוטו כ-9,500 שקל בחודש.

קיראו עוד ב"משפט"

6. גורניצקי ושות'

    • עורכי דין: כ-300.

    • שותפים בכירים: פנחס רובין, מוריאל מטלון, ליאור פורת וכפיר ידגר.

    • תחומי התמחות: מיסוי, שוק ההון, בנקאות ופיננסים.

    • תיקים בולטים: ייעוץ לחברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף בתל אביב, וייצוג בבתי המשפט (ליטיגציה) בתיקים כלכליים מורכבים.

    • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל לחודש.

7. שבלת ושות'

  • עורכי דין: כ-290.

  • שותפים בכירים: ליאור אבירם, גדי אוזן, יוסף בנקל, יורם ראבד, הלל איש שלום, עופר בן יהודה, מיכל גוטסמן ברק, עינת וידברג, עדי זלצמן ומשה נאמן.

  • תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, שוק הון, ליטיגציה.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל כ-13.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.

8. פירון ושות'

  • עורכי דין: כ-290.

  • שותפים בכירים: צבי פירון; דוד חמו, תמי פירון

  • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, שוק הון, ליטיגציה, נדל"ן, משפט מינהלי ורגולציה, תובענות ייצוגיות, תשתיות ומימון פרויקטים

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11.5 אלף שקל בחודש.

9. נשיץ ברנדס אמיר ושות'

    • עורכי דין: כ-265.

    • שותפים בכירים:עו"ד שרון אמיר, עו"ד טל אליאסף, עו"ד שמוליק לכנר, עו"ד יואב רזין ועו"ד טוביה גפן.

    • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, הייטק, שוק ההון, ליטיגציה ונדל״ן.

    • רמות שכר: עו״ד מתחיל - 15,500 שקל. מתמחה - 11,500 שקל.

  • 10. ש. הורביץ ושות'

  • עורכי דין: כ-230.

  • שותפים בכירים: בני שפר, עמית שטיינמן, ערן בצלאל

  • תחומי התמחות: קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, משפט מסחרי

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מתמחה בגולדפרב גרוס זליגמן 16/01/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
    כדאי לבדוק נתוני שכר לפני שמפרסמים.שכר של מתמחה בגולדפרב 11.5 אלף ועורך דין מתחיל כ16.
  • 3.
    מתמחה 15/01/2025 18:38
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מאיפה כותב הכתבה לקח את הנתונים שלו. כל המשרדים הגדולים נותנים למתמחים 11500. אומר זאת מידיעה כמתמחה באחד מהגדולים ביותר
  • 2.
    יצא לכם לא רע (ל"ת)
    גידי 15/01/2025 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגעילים 15/01/2025 11:52
    הגב לתגובה זו
    בעלי המשרדים חזירים מלאים בכסף ושומנים וגרידיות מה הבעיה לתת למתחיל 20 אלף על כל השעות שמעבידים אותו
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל

אחרי שנה וחצי של מגעים, ובזמן שהתובע השקיע מאמצים רבים להסרת עיקולים ולהעברת רישום הדירה על שם המוכר ואחיו, החליט האחרון להתרחק מהעסקה - מבלי לחשוף כי הסיבה האמיתית היא עליית המחירים בעיר. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שלא נחתם הסכם, המוכר נהג בחוסר תום לב ועליו לפצות את רוכש-החלום על אובדן ההזדמנות

עוזי גרסטמן |

בינואר 2022, אחרי קרוב לשנתיים של תקוות, תכתובות, סידורים אינסופיים מול הרשויות ואמונה עמוקה שהעסקה עומדת לצאת לפועל, קיבל אדם הודעה מהמוכר של הדירה שבה גדל: הכל מתבטל. מבחינתו של האיש, שראה עצמו כבר זמן רב כמי שהדירה ברחוב דיזינגוף חוזרת למעשה אליו, היתה זו נפילה חדה לתוך חלל ריק, מלוּוה בתחושה עמוקה של חוסר צדק. כך החל המאבק המשפטי שהסתיים באחרונה בפסק דין מפורט ומנומק של השופט ליאור גלברד, שקבע כי המוכר אמנם לא חתם על חוזה מחייב, אך נסיגתו מהמו״מ נעשתה בחוסר תום לב מובהק - ולכן הוא יפצה את האיש בסכום של 360 אלף שקל.

הסיפור כולו מתחיל שנים לפני כן, כשהדירה עוד היתה שייכת לשני אחים. אחד מהם, שגדל בבניין ואף נהפך למי שמנהל אותו, הכיר את התובע מאז ילדותו וניהל עבורו את הדירה כשהשניים התגוררו בדנמרק. היחסים היו קרובים, כמעט משפחתיים, ולכן לא מפתיע שביוני 2020, בסמוך לגל הראשון של מגפת הקורונה, הוא הציע לו לרכוש את הדירה תמורת 1.9 מיליון שקל. כעבור חודשיים, לאחר בדיקות עם מתווך ובהתכתבות ווטסאפ תכופה, השיב אלמוני: "We have agreed to sell the apartment to you".

באותו רגע, כך נראה, הכל היה מונח על פסי רכבת שמובילים לעבר בחתימה ברשמית. המוכר הגיע לישראל, נערכה פגישה עם עורך הדין ליעד מרציפרו שהוסמך לנסח את ההסכם, ואף הועברה טיוטת חוזה ראשונית. אלא שתקלות ביורוקרטיות - עיקול ישן שלא הוסר ורישום בעלות שלא עודכן משנים עברו - מנעו התקדמות מיידית. המוכר ביקש קודם להסיר את העיקול ולסדר את הרישום, ורק אז להתקדם לחתימה.

מאותו רגע נטל התובע על עצמו את מרבית העבודה. הוא פילס את דרכו בין משרדי הרשויות, ובעזרת עו״ד מרציפרו הצליח להסיר את העיקול באוקטובר 2020. מאמצים נוספים הביאו לכך שבאוגוסט 2021 נרשמה סוף סוף הבעלות בדירה על שם המוכר ואחיו. כל אותה תקופה, כך עלה מהראיות, המוכר שידר מסר עקבי: העסקה עומדת להתקדם. כשהתובע  עדכן אותו שהרישום כמעט הושלם, השיב המוכר: "That's very good news, so we… can continue the process of selling the apartment".

המוכר החל לבחון מחדש את המחיר המוסכם

אלא שמאחורי הקלעים השתנה משהו. בעצת עורכת דין חדשה שאליה פנה, ורקע לעלייה המתמשכת במחירי הדירות בתל אביב בתקופת הקורונה, החל במוכר לבחון מחדש את המחיר המוסכם. לפי קביעת השופט גלברד, זה היה המניע האמיתי לנסיגה. ואולם בפועל, הוא לא אמר זאת לתובע - לא לאורך החודשים שבהם קידם האחרון את הרישום, ולא בספטמבר-אוקטובר 2021, כשהמגעים נמשכו באמצעות עורכת הדין החדשה, ואף לא כשנשלחו אליו ייפויי כוח לקראת חתימה קונסולרית.

משכנתא
צילום: canva pro

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים

עוזי גרסטמן |

זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.

א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה"יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.

אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.

האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?

כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.

השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".