עורך דין
צילום: FREEPIK

למי יש הכי הרבה: משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל

משרדי עורכי הדין בישראל אמנם חוו בשנה החולפת פחות תנועות ומיזוגים לעומת שנים קודמות, אך עדיין יש לא מעט תזוזות. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בענף, השכר שהם מציעים, תחומי פעילותם ועוד

עוזי גרסטמן | (4)

תחום עריכת הדין בישראל נשלט על ידי כמה משרדי עורכי דין גדולים שמובילים את השוק, עם מאות עורכי דין, ועשרות ואפילו מאות שותפים. ברוב המשרדים הגדולים יש 3-10 שותפים בכירים עם וותק וניסיון מעל האחרים כשהאחרים הצטרפו עם הזמן, אם כי כאשר יש מיזוגים אז גם שותפים משמעותיים במשרד שנכנס פנימה מקבלים נתח בשותפות וזה יכול להיות משמעותי. 

יש חשיבות גדולה לגודל של המשרד, לצד תחומי הפעילות שלו, הניסיון והוותק. המשרדים המקומיים הפכו בעשורים האחרונים לשותפים-נציגים של משרדים גדולים בעולם. הקשר הגלובלי חשוב להם כדי לקבל לקוחות גדולים - גלובליים. המשרדים הגדולים בעולם מתרשמים גם - אך לא רק - מהגודל של המשרד.  

ביזפורטל החל לדרג את המשרדים על פי גודלם, זה הדירוג הראשון, כשבהמשך נדרג גם לפי מאפיינים נוספים. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בשוק כיום, כולל הערכות על מספר העובדים, תחומי ההתמחות, רמות השכר, ותיקים משמעותיים שבהם טיפלו בשנים האחרונות


עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ

1. גולדפרב גרוס זליגמן

  • עורכי דין: כ-498.

  • שותפים בכירים: איה יופה, לוי אמיתי, טל עצמון 

  • תחומי התמחות: הייטק, שוק ההון, נדל"ן וליטיגציה.

  • תיקים בולטים: המשרד מייצג סטארטאפים וקרנות השקעה מובילות בעסקאות וגיוסים בהיקף כולל של עשרות מיליארדי דולרים בשנה (דוגמת אינטל-מוביליי), וכן מלווה חברות בשוק ההון המקומי והבינלאומי. בנוסף, המשרד מייצג חברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף, ומייצג לקוחות בולטים בתיקי ליטיגציה מורכבים.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל בחודש.


2. מיתר עורכי דין

  • עורכי דין: כ-480.

  • שותפים בכירים: ד"ר ישראל (רלי) לשם, דני גבע, איל רוזובסקי. במשרד מעל 200 שותפים

  • תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, תכנון ובנייה.

  • תיקים בולטים: ייעוץ לבנק הפועלים בעסקות מימון מורכבות וייצוג תאגידים בינלאומיים בתיקי בוררות.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-10 אלף שקל בחודש.


3. הרצוג פוקס נאמן

  • עורכי דין: 459.

  • שותפים בכירים בולטים: מאיר לינזן וגיל וייט.

  • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, מיסוי, נדל"ן, בנקאות ורגולציה.

  • תיקים בולטים: ייצוג חברות הייטק בהנפקות בינלאומיות, סיוע בעסקות מיזוגים ורכישות גדולות כמו עסקת מובילאיי.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-16 אלף שקל ברוטו בחודש, ובשנה השנייה כ-19 אלף שקל. שכרם של המתמחים מגיע ל- כ-11,500 שקל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

4. ארנון, תדמור-לוי

  • עורכי דין: יותר מ-350.

  • שותפים בכירים: גיל אורן, ברק טל, עופר לוי, חגי שמואלי ודודי תדמור.

  • תחומי התמחות: ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, הייטק ומיזוגים ורכישות, נדל''ן, טכנולוגיות מתקדמות, משפט מסחרי (מקומי ובינ"ל), דיני תחרות, מימון פרויקטים, בנקאות, משפט מנהלי ורגולציה.

  • תיקים בולטים: ייעוץ משפטי לסטארט-אפים גדולים בתחום הבינה המלאכותית (AI).

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.

  • חדשות: בימים אלה חנך המשרד 3 קומות משרדים חדשות במגדל המרובע של מגדלי עזריאלי, כחלק מתהליך צמיחת המשרד וחידוש מרחבי העבודה לכלל העובדים.

5. פישר (FBC)

  • עורכי דין: כ-350.

  • שותפים בכירים: גיל אוריון, אברהם וול, אמיר חן וראובן בכר.

  • תחומי התמחות: ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, אנרגיה ותשתיות.

  • תיקים בולטים: ליווי פרויקטים תשתיתיים גדולים בישראל, כמו קווי הרכבת הקלה בגוש דן.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח ברוטו כ-9,500 שקל בחודש.

קיראו עוד ב"משפט"

6. גורניצקי ושות'

    • עורכי דין: כ-300.

    • שותפים בכירים: פנחס רובין, מוריאל מטלון, ליאור פורת וכפיר ידגר.

    • תחומי התמחות: מיסוי, שוק ההון, בנקאות ופיננסים.

    • תיקים בולטים: ייעוץ לחברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף בתל אביב, וייצוג בבתי המשפט (ליטיגציה) בתיקים כלכליים מורכבים.

    • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל לחודש.

7. שבלת ושות'

  • עורכי דין: כ-290.

  • שותפים בכירים: ליאור אבירם, גדי אוזן, יוסף בנקל, יורם ראבד, הלל איש שלום, עופר בן יהודה, מיכל גוטסמן ברק, עינת וידברג, עדי זלצמן ומשה נאמן.

  • תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, שוק הון, ליטיגציה.

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל כ-13.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.

8. פירון ושות'

  • עורכי דין: כ-290.

  • שותפים בכירים: צבי פירון; דוד חמו, תמי פירון

  • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, שוק הון, ליטיגציה, נדל"ן, משפט מינהלי ורגולציה, תובענות ייצוגיות, תשתיות ומימון פרויקטים

  • רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11.5 אלף שקל בחודש.

9. נשיץ ברנדס אמיר ושות'

    • עורכי דין: כ-265.

    • שותפים בכירים:עו"ד שרון אמיר, עו"ד טל אליאסף, עו"ד שמוליק לכנר, עו"ד יואב רזין ועו"ד טוביה גפן.

    • תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, הייטק, שוק ההון, ליטיגציה ונדל״ן.

    • רמות שכר: עו״ד מתחיל - 15,500 שקל. מתמחה - 11,500 שקל.

  • 10. ש. הורביץ ושות'

  • עורכי דין: כ-230.

  • שותפים בכירים: בני שפר, עמית שטיינמן, ערן בצלאל

  • תחומי התמחות: קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, משפט מסחרי

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מתמחה בגולדפרב גרוס זליגמן 16/01/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
    כדאי לבדוק נתוני שכר לפני שמפרסמים.שכר של מתמחה בגולדפרב 11.5 אלף ועורך דין מתחיל כ16.
  • 3.
    מתמחה 15/01/2025 18:38
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מאיפה כותב הכתבה לקח את הנתונים שלו. כל המשרדים הגדולים נותנים למתמחים 11500. אומר זאת מידיעה כמתמחה באחד מהגדולים ביותר
  • 2.
    יצא לכם לא רע (ל"ת)
    גידי 15/01/2025 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגעילים 15/01/2025 11:52
    הגב לתגובה זו
    בעלי המשרדים חזירים מלאים בכסף ושומנים וגרידיות מה הבעיה לתת למתחיל 20 אלף על כל השעות שמעבידים אותו
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.