למי יש הכי הרבה: משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
משרדי עורכי הדין בישראל אמנם חוו בשנה החולפת פחות תנועות ומיזוגים לעומת שנים קודמות, אך עדיין יש לא מעט תזוזות. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בענף, השכר שהם מציעים, תחומי פעילותם ועוד
תחום עריכת הדין בישראל נשלט על ידי כמה משרדי עורכי דין גדולים שמובילים את השוק, עם מאות עורכי דין, ועשרות ואפילו מאות שותפים. ברוב המשרדים הגדולים יש 3-10 שותפים בכירים עם וותק וניסיון מעל האחרים כשהאחרים הצטרפו עם הזמן, אם כי כאשר יש מיזוגים אז גם שותפים משמעותיים במשרד שנכנס פנימה מקבלים נתח בשותפות וזה יכול להיות משמעותי.
יש חשיבות גדולה לגודל של המשרד, לצד תחומי הפעילות שלו, הניסיון והוותק. המשרדים המקומיים הפכו בעשורים האחרונים לשותפים-נציגים של משרדים גדולים בעולם. הקשר הגלובלי חשוב להם כדי לקבל לקוחות גדולים - גלובליים. המשרדים הגדולים בעולם מתרשמים גם - אך לא רק - מהגודל של המשרד.
ביזפורטל החל לדרג את המשרדים על פי גודלם, זה הדירוג הראשון, כשבהמשך נדרג גם לפי מאפיינים נוספים. הנה סקירה של עשרת המשרדים הגדולים ביותר בשוק כיום, כולל הערכות על מספר העובדים, תחומי ההתמחות, רמות השכר, ותיקים משמעותיים שבהם טיפלו בשנים האחרונות
עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ
1. גולדפרב גרוס זליגמן
-
עורכי דין: כ-498.
-
שותפים בכירים: איה יופה, לוי אמיתי, טל עצמון
-
תחומי התמחות: הייטק, שוק ההון, נדל"ן וליטיגציה.
-
תיקים בולטים: המשרד מייצג סטארטאפים וקרנות השקעה מובילות בעסקאות וגיוסים בהיקף כולל של עשרות מיליארדי דולרים בשנה (דוגמת אינטל-מוביליי), וכן מלווה חברות בשוק ההון המקומי והבינלאומי. בנוסף, המשרד מייצג חברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף, ומייצג לקוחות בולטים בתיקי ליטיגציה מורכבים.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל בחודש.
- גורניצקי GNY: מסורת של מצוינות משפטית
- משרד מיתר עורכי דין מודיע על צירוף 15 שותפות ושותפים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. מיתר עורכי דין
-
עורכי דין: כ-480.
-
שותפים בכירים: ד"ר ישראל (רלי) לשם, דני גבע, איל רוזובסקי. במשרד מעל 200 שותפים
-
תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, תכנון ובנייה.
-
תיקים בולטים: ייעוץ לבנק הפועלים בעסקות מימון מורכבות וייצוג תאגידים בינלאומיים בתיקי בוררות.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-10 אלף שקל בחודש.
3. הרצוג פוקס נאמן
-
עורכי דין: 459.
-
שותפים בכירים בולטים: מאיר לינזן וגיל וייט.
-
תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, מיסוי, נדל"ן, בנקאות ורגולציה.
-
תיקים בולטים: ייצוג חברות הייטק בהנפקות בינלאומיות, סיוע בעסקות מיזוגים ורכישות גדולות כמו עסקת מובילאיי.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-16 אלף שקל ברוטו בחודש, ובשנה השנייה כ-19 אלף שקל. שכרם של המתמחים מגיע ל- כ-11,500 שקל.
4. ארנון, תדמור-לוי
-
עורכי דין: יותר מ-350.
-
שותפים בכירים: גיל אורן, ברק טל, עופר לוי, חגי שמואלי ודודי תדמור.
-
תחומי התמחות: ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, הייטק ומיזוגים ורכישות, נדל''ן, טכנולוגיות מתקדמות, משפט מסחרי (מקומי ובינ"ל), דיני תחרות, מימון פרויקטים, בנקאות, משפט מנהלי ורגולציה.
-
תיקים בולטים: ייעוץ משפטי לסטארט-אפים גדולים בתחום הבינה המלאכותית (AI).
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.
-
חדשות: בימים אלה חנך המשרד 3 קומות משרדים חדשות במגדל המרובע של מגדלי עזריאלי, כחלק מתהליך צמיחת המשרד וחידוש מרחבי העבודה לכלל העובדים.
5. פישר (FBC)
-
עורכי דין: כ-350.
-
שותפים בכירים: גיל אוריון, אברהם וול, אמיר חן וראובן בכר.
-
תחומי התמחות: ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, אנרגיה ותשתיות.
-
תיקים בולטים: ליווי פרויקטים תשתיתיים גדולים בישראל, כמו קווי הרכבת הקלה בגוש דן.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח ברוטו כ-9,500 שקל בחודש.
- מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
6. גורניצקי ושות'
-
-
עורכי דין: כ-300.
-
שותפים בכירים: פנחס רובין, מוריאל מטלון, ליאור פורת וכפיר ידגר.
-
תחומי התמחות: מיסוי, שוק ההון, בנקאות ופיננסים.
-
תיקים בולטים: ייעוץ לחברות נדל"ן בפרויקטים רחבי היקף בתל אביב, וייצוג בבתי המשפט (ליטיגציה) בתיקים כלכליים מורכבים.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-9,000 שקל לחודש.
-
7. שבלת ושות'
-
עורכי דין: כ-290.
-
שותפים בכירים: ליאור אבירם, גדי אוזן, יוסף בנקל, יורם ראבד, הלל איש שלום, עופר בן יהודה, מיכל גוטסמן ברק, עינת וידברג, עדי זלצמן ומשה נאמן.
-
תחומי התמחות: הייטק, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, שוק הון, ליטיגציה.
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל כ-13.5 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11,500 שקל בחודש.
8. פירון ושות'
-
עורכי דין: כ-290.
-
שותפים בכירים: צבי פירון; דוד חמו, תמי פירון
-
תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, שוק הון, ליטיגציה, נדל"ן, משפט מינהלי ורגולציה, תובענות ייצוגיות, תשתיות ומימון פרויקטים
-
רמות שכר: עורך דין מתחיל מרוויח כ-14 אלף שקל ברוטו בחודש. מתמחה מרוויח כ-11.5 אלף שקל בחודש.
9. נשיץ ברנדס אמיר ושות'
-
עורכי דין: כ-265.
-
שותפים בכירים:עו"ד שרון אמיר, עו"ד טל אליאסף, עו"ד שמוליק לכנר, עו"ד יואב רזין ועו"ד טוביה גפן.
-
תחומי התמחות: מיזוגים ורכישות, הייטק, שוק ההון, ליטיגציה ונדל״ן.
רמות שכר: עו״ד מתחיל - 15,500 שקל. מתמחה - 11,500 שקל.
-
10. ש. הורביץ ושות'
-
עורכי דין: כ-230.
-
שותפים בכירים: בני שפר, עמית שטיינמן, ערן בצלאל
-
תחומי התמחות: קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, משפט מסחרי
- 4.מתמחה בגולדפרב גרוס זליגמן 16/01/2025 16:16הגב לתגובה זוכדאי לבדוק נתוני שכר לפני שמפרסמים.שכר של מתמחה בגולדפרב 11.5 אלף ועורך דין מתחיל כ16.
- 3.מתמחה 15/01/2025 18:38הגב לתגובה זולא הבנתי מאיפה כותב הכתבה לקח את הנתונים שלו. כל המשרדים הגדולים נותנים למתמחים 11500. אומר זאת מידיעה כמתמחה באחד מהגדולים ביותר
- 2.יצא לכם לא רע (ל"ת)גידי 15/01/2025 17:53הגב לתגובה זו
- 1.מגעילים 15/01/2025 11:52הגב לתגובה זובעלי המשרדים חזירים מלאים בכסף ושומנים וגרידיות מה הבעיה לתת למתחיל 20 אלף על כל השעות שמעבידים אותו

המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק
את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד
הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.
ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.
במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.
המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים
מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.
- הלוואה חוץ בנקאית: מתי זו האופציה הנכונה עבורכם?
- הלוואה מחברת אשראי חוץ בנקאי? תקראו לפני שאתם לוקחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.

המבוטחת הודתה ששיקרה - ועדיין זכתה בכיסוי ביטוחי
אשה שהודתה לחוקר הביטוח כי שיקרה וטענה שבעלה נהג ברכב, הצליחה להוכיח כי למרות השקר, לא היתה לה כוונת מרמה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור איילון, שקבעה שאין כיסוי ביטוחי בשל "הודעה כוזבת". השופטים קבעו כי חששה של המבוטחת מתשלום ההשתתפות העצמית
אינו שקול לכוונה להונות, והזהירו את חברות הביטוח מפני שימוש מרחיב מדי בטענת "מרמה"
בבוקר חורפי אחד בינואר 2023 התרחשה תאונת רכב פשוטה בנתיבות. רכב של פסיפיק רכב ותחבורה נפגע מרכב פרטי שיצא מחניה בנסיעה לאחור. לכאורה מדובר בעוד תיק ביטוחי שגרתי, אך מה שנראה תחילה כעניין טכני נהפך לפרשה משפטית עקרונית, שבמרכזה השאלה: האם שקר אחד קטן, גם אם נובע מחשש כלכלי, יכול לשלול מהמבוטח את צדקו? הנהגת, סיון פרץ, לא הכחישה כי הייתה מעורבת בתאונה, אך בהמשך שינתה את גרסתה וסיפרה לחוקר מטעם חברת הביטוח איילון כי בעלה הוא זה שנהג ברכב. מה שנראה בעיני חברת הביטוח כניסיון להונות, התברר בבית המשפט כמעידה אנושית שנבעה מחשש לשלם את ההשתתפות העצמית.
בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט אבי שליו, תיאר בית המשפט כיצד התגלגלה הפרשה. פרץ, שבאותו יום חזרה מטיפול רפואי עם בנה בן השלוש, יצאה מהחניה ופגעה ברכב החונה של פסיפיק. נהג הרכב הנפגע העיד כי ראה את פרץ יוצאת ממושב הנהג ומחליפה עמו פרטים, ואף חתמה לו על אישור שבו הודתה באחריותה. גם עובדת החברה אישרה בהקלטה סמוכה לאירוע כי פרץ היא זו שנהגה.
בחקירה הראשונה שקיימה עם חוקר חברת הביטוח, אישרה פרץ את הדברים במפורש. אלא שבחלוף זמן קצר יזמה שיחה נוספת, שבה שינתה את גרסתה וטענה כי בעלה היה מאחורי ההגה. היא הודתה מאוחר יותר כי עשתה זאת מחשש שתיאלץ לשלם את ההשתתפות העצמית, בעוד שבעלה, שעבד אצל המעסיקה שביטחה את הרכב, היה פטור מכך. בית המשפט התרשם מכנות דבריה. "נחזה שתכלית ההודעה הכוזבת היתה חששה לשאת בהשתתפות עצמית", כתב השופט שליו בפסק הדין שפורסם, והוסיף כי גרסתה נתמכת בהודעת ווטסאפ ששלחה לבעלה מיד אחרי התאונה, שבה תיארה כיצד בנה הקטן בכה והסיח את דעתה. גם בעלה העיד כי לא היה ברכב בזמן התאונה, והדברים נראו אמינים בעיני בית המשפט.
"העובדה שהתברר בדיעבד שהמבוטחת כן זכאית לכיסוי אינה רלוונטית"
באיילון ראו את הדברים אחרת. מבחינתם מדובר במעשה חמור של מסירת פרטים כוזבים "במטרה להוציא כספים שלא כדין", כהגדרתם. לטענתם, ברגע שהמבוטחת הודתה ששיקרה, אין לה עוד זכות לקבל כיסוי ביטוחי, גם אם בדיעבד הוכח שהיא דווקא זו שנהגה ברכב. החברה הסתמכה על סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, שקובע כי אם מבוטח מוסר עובדות כוזבות "בכוונת מרמה", המבטח פטור מחבותו. איילון טענה כי שלושת התנאים הדרושים לסעיף מתקיימים: נמסרו עובדות כוזבות, המבוטחת ידעה שהן אינן נכונות, והדבר נעשה כדי להפיק רווח כספי. "העובדה שהתברר בדיעבד שהמבוטחת כן זכאית לכיסוי אינה רלוונטית", טענה החברה, "משום שתכלית הסעיף היא להרתיע מפני מרמה ולהגן על מערכת היחסים בין מבטח למבוטח".
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- נפילה ממשאית אשפה הוכרה כתאונת דרכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית משפט השלום לא קיבל את טענותיה. השופט שליו קבע בהכרעתו כי, "אין מקום להפעיל את חזקת השקר נגד הנתבעת", מכיוון שהמניע שלה לא היה מרמה אלא בלבול וחשש כספי. בעקבות כך, הוא חייב את איילון לשלם את מלוא הפיצוי בגין הנזק - 4,954 שקל, בצירוף ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 2,500 שקל.
