סוד הלב האנושי: האמת המפתיעה שהתגלתה במחקר שנמשך 75 שנה והקיף עיר שלמה

בבוקר סתווי אחד בסוף חודש ספטמבר 1948 צעד התושב הראשון לתוך מרפאה קטנה בעיירת פועלים מנומנמת ממערב לבוסטון, והשיב לשאלות שנראו לו טריוויאליות. לאחר מכן הוא עבר בדיקה גופנית שכללה דגימת דם ובסופה עזב את המרפאה והמשיך לשגרת יומו. הוא לא שיער בנפשו שאותה בדיקה תהפוך לחלק מניסוי שצאצאיו ימשיכו לקחת בו חלק 75 שנה מאוחר יותר - ניסוי שישנה את הדרך שבה כל אדם על פני כדור הארץ מבין את גופו, את בריאותו ואת מה שיכול להרוג אותו.

מחקר פרמינגהם להתפתחות הלב החל ב-1948 וכלל 5,209 משתתפים, וכיום הוא נמשך עם בני הדור השלישי - נכדיהם של המשתתפים הראשונים. לפני המחקר, כמעט שלא היה ידוע דבר על האפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי הדם. רוב הידע המוכר כיום לרפואה בתחום זה - על השפעת תזונה, פעילות גופנית ותרופות נפוצות כמו אספירין - מבוסס על אותו מחקר אורכי.

 מות הנשיא חשף מחדל מביך

הסיפור של פרמינגהם מתחיל למעשה בבית הלבן. באפריל 1945 מת הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט משבץ מוחי בשל מחלת לב שגרמה ליתר לחץ דם - ומותו חשף כישלון מדעי מביך. בשנות הארבעים, מחלות לב וכלי דם היו גורם המוות מספר אחת בקרב אמריקנים, אחראיות לאחד מכל שני מקרי מוות. המניעה והטיפול היו כל כך לא מפותחים, עד שרוב האמריקנים קיבלו את המוות המוקדם ממחלת לב כבלתי נמנע.

ב-16 ביוני 1948 חתם הנשיא הארי טרומן על "חוק הלב הלאומי", וכשלושה חודשים מאוחר יותר נפתח המחקר בפרמינגהם. כ-20% מכלל התושבים הבוגרים של העיירה גויסו והסכימו להשתתף. הבחירה בפרמינגהם לא הייתה מקרית: העיירה הייתה גדולה דיה לספק מדגם מייצג, אך קטנה מספיק לאפשר מעקב יעיל לאורך שנים. הבחירה הסופית הייתה בין פרמינגהם במסצ'וסטס, לבין פיינטסוויל שבקנטקי. פרמינגהם נבחרה משום שתושביה הפגינו עניין רב יותר במחקר בתחום רפואת הלב. על פי התוכנית המקורית, המחקר היה אמור להימשך 20 שנה, אך ככה שהידע נצבר התוכניות השתנו.

• ניהול פיננסי ובריאות הלב: הקשר שמתחיל בחשבון הבנק ומסתיים במערכת הלב
• "אנחנו משלבים בין איסוף סיגנלים פיזיולוגיים לבין מודלים מתקדמים של AI"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"גורמי סיכון" - צמד המילים ששינה את עולם הרפואה

הרגע המכונן הראשון של פרמינגהם הגיע ב-1957, כאשר הדוח הראשון שפורסם לאחר 9 שנות מעקב תיאר הבדלים בין המינים ובין קבוצות גיל מבחינת שיעור התחלואה במחלת לב כלילית, והצביע על הבולטות המדאיגה של מוות מאירוע לב פתאומי כביטוי הראשון של המחלה, לצד התצפיות הראשונות על חשיבות לחץ הדם המוגבר, הכולסטרול והמשקל העודף כמנבאים של אירועים עתידיים.

אבל הפריצה האמיתית הגיעה ב-1961. בפרסום שיזם מנהל המחקר תוארו "גורמי הסיכון" המרכזיים הקשורים למחלת לב טרשתית, ובהם גיל, מין, יתר לחץ דם, עודף כולסטרול, סוכרת והיפרטרופיה של חדר שמאל. עבודה זו, שהייתה יחידה מסוגה, הטביעה את המושג הנפוץ "גורמי סיכון" שמשמש מאז בכל תחומי הרפואה, וקבעה את המשתנים המרכזיים המשפיעים על הסיכון לתחלואת לב.

עד אז המושג "גורם סיכון" לא היה קיים ברפואה כלל. הרופא שלכם לא היה יודע לשאול אתכם "האם אתם מעשנים?" כשרצה להעריך את הסיכון  שלכם לפתח מחלת לב. עישון נחשב באותה תקופה כקשור לתחלואת הריאות בלבד, וכולסטרול היה עניין של ביוכימיה. ניסוי פרמינגהם היה זה שחיבר את הנקודות ועזר להביא לשינוי בנקודת המבט הרפואית. כיום, גורם סיכון מוגדר כמאפיין הניתן למדידה שקשור באופן סיבתי לתדירות מוגברת של מחלה ומאפשר ניבוי עצמאי משמעותי שלה.

• 10 דקות ביום מספיקות? המחקר שמערער את תפיסת הכושר הקלאסית
• הגוף יודע לרפא את עצמו: המהפכה השקטה שיכולה לשנות את עולם התרופות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הכולסטרול "הטוב", פרפור הפרוזדורים ומה שהתפספס בבדיקות

ב-1977 הגיע גילוי נוסף ששינה את עולם הטיפול בשומני הדם: חוקרי פרמינגהם דיווחו על קשר הפוך בין ריכוזי HDL לבין שכיחות מחלת לב כלילית, בניגוד לקשר החיובי בין ריכוזי LDL לשכיחות המחלה. באותה שנה, בשיתוף פעולה עם מחקרים אפידמיולוגיים אחרים בארצות הברית, הוכח שלאנשים עם מחלת לב כלילית היו ריכוזי HDL נמוכים יותר מאשר למשתתפים בריאים. חוקרי פרמינגהם הגיבו בתמיהה: "זה מוזר שמדידת כולסטרול HDL לא הפכה מזמן לחלק מפרופיל הסיכון הסטנדרטי למחלת לב כלילית", הם טענו - ובצדק. בזכות אותה הערה, כיום כל בדיקת דם שגרתית כוללת ספירת HDL ו-LDL.

אחד התגליות הקליניות הדרמטיות יותר הגיעה מתחום פרפור הפרוזדורים. בזכות מחקר פרמינגהם הוכח שפרפור פרוזדורים לא ראומטי הוא גורם סיכון משמעותי לשבץ מוחי. במאמר שפורסם ב-1978, הסבירו החוקרים כי פרפור פרוזדורים כרוני שאינו קשור למחלת לב ראומטית נמצא קשור בסיכון עודף לשבץ בשיעור של יותר מפי 5, תצפית זו הובילה אותם לקרוא לעריכת ניסויים מבוקרים של נוגדי קרישה או תרופות נגד הפרעות קצב, בקרב אנשים עם פרפור פרוזדורים כרוני.

הניסויים אכן בוצעו, וטיפול בנוגדי קרישה לחולים עם פרפור פרוזדורים הפך לסטנדרט הטיפולי המקובל. כמה מיליוני שבצים מוחיים נמנעו בשל כך? אי אפשר לדעת. אבל הספרות הרפואית מצביעה על עשרות מיליונים ברחבי העולם מאז. ניתוח של 40 שנות מעקב מהמחקר המקורי הראה כי 296 גברים ו-325 נשים מפרמינגהם פיתחו פרפור פרוזדורים. לאחר נטרול של גורמי רקע, התגלה כי פרפור פרוזדורים קשור בסיכון מוות גבוה פי 1.5 בגברים ופי 1.9 בנשים - ורמת הסיכון הזו לא השתנתה לפי גיל.

 התנ"ך של הרפואה: הנחיות שנכתבו בדם

בחמשת העשורים האחרונים הניב המחקר כ-3,000 מאמרים בכתבי עת רפואיים מובילים. אבל המספרים המפתיעים ביותר הם אלה שחשף המחקר על גוף האדם עצמו. בין השאר נמצא כי בגיל 40 הסיכון לחלות במחלת לב כלילית כרונית עומד על שיעור של 50% בקרב גברים ו-33% בקרב נשים, והסיכון לפתח לחץ דם גבוה עומד על 90%. כמו כן נצא כי הסיכון לפתח השמנת יתר הוא כ-50%.

אלה לא סתם סטטיסטיקות מאיימות, אלה הממצאים שעליהם התבססו בניסוח ההנחיות הרשמיות בתחום בריאות הציבור. בשנות השבעים, פרפור פרוזדורים נמצא כמעלה את הסיכון לשבץ בשיעור של פי חמישה; ובשנות השמונים, רמות גבוהות של כולסטרול HDL נמצאו כמפחיתות את הסיכון למוות. בשנות האלפיים, לחץ דם הנחשב גבוה-תקין נמצא קשור בסיכון מוגבר למחלת לב וכלי דם, מה שהדגיש את הצורך לבחון אם הורדה של לחץ דם גבוה-תקין יכולה להפחית את הסיכון. ב-2010 התגלה כי דום נשימה בשינה קשור בסיכון מוגבר לשבץ.

ההפתעה: פרמינגהם חקר גם את הרשת החברתית כל אחד מהממצאים האלה שינה פרוטוקול רפואי, הוביל לעדכון הגדרות אבחון והכתיב את השאלות שרופאים מציגים למטופלים. הודות לממצאי פרמינגהם, רופאים בודקים כיום באופן שגרתי את לחץ הדם והכולסטרול של מטופליהם ומשוחחים איתם על חשיבותם של הרגלי תזונה נכונים, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון. כמו כן, היום ידוע לרפואה כי גורמים אלה משפיעים על אנשים באופן שונה בהתאם למין ולגזע.

ממצא אחר, שלא זכה לתהודה גדולה בציבור, הוא גילוי משנת 1990, לפיו הגדלת חדר שמאל של הלב, הידועה כהיפרטרופיה של חדר שמאל, זוהתה כגורם סיכון משמעותי למחלת לב וכלי דם ולמוות. ממצא שכיום מניע מיליוני בדיקות אקו-לב שגרתיות ברחבי העולם.

ההפתעה: פרמינגהם חקר גם את הרשת החברתית

ב-2007 עשו חוקרי פרמינגהם משהו שאיש לא ציפה לו. החוקרים השתמשו בפרטי קשר שנמסרו על ידי המשתתפים לאורך 30 שנה כדי למפות את הרשת החברתית ואת בני המשפחה של משתתפי המחקר, וגילו כי הקשרים החברתיים של אנשים רלוונטיים לשאלה אם הם סובלים מהשמנה או מחליטים להפסיק לעשן.

זו לא הייתה תצפית שולית. היא הצביעה על ממד חדש לגמרי של בריאות: המחלה - כמו ההחלמה – מושפעת גם מהסביבה החברתית. ממצא שהשפיע על תחום בריאות הציבור ועל קמפיינים לגמילה מעישון בעולם כולו.

בפרק הבא: גנטיקה, דימנציה ובינה מלאכותית

המחקר שמר מאגרים עצומים של נתונים - מקווי תאים ורצפי גנים ועד תמונות סרוקות של הלב, המוח, העצמות והכבד. החוקרים ביצעו ריצוף גנום שלם על כ-4,000 נבדקים. תוכנית מחקר המוח כבר קיבלה 230 מוחות שנתרמו על ידי משתתפים שנפטרו, ו-572 משתתפים נוספים רשומים לתרום את מוחם לאחר מותם. נוסף על כך, משתתפי המחקר, ובהם גם אלה שעזבו את פרמינגהם, עונים כל שלושה חודשים על שאלונים ומבחני זיכרון מקוונים.

"פרמינגהם הוא הוכחה חיה לכוח המציל חיים של מחקר מדעי", אמרה נציגת האיגוד האמריקאי ללב. "לא בכדי ירד שיעור מקרי המוות ממחלת לב במהלך 70 שנות המחקר פורץ הדרך הזה. הסטטיסטיקות מדהימות, אבל חשוב מכך, הן מייצגות אנשים: אמהות, אבות, אחיות, אחים, ילדים, חברים ועמיתים".

ירידה דרמטית בתמותה ממחלת לב וכלי דם אכן תועדה היטב במשך 30 השנים האחרונות; בתקופה זו, התמותה מכוונת גיל ממחלת לב וכלי דם ירדה ב-40 אחוזים בארצות הברית. כמובן, לא ניתן לייחס הכול  לפרמינגהם לבדו - אבל ללא פרמינגהם, לא היה ברור בכלל שיש לאן לשאוף, ולא היה ידוע מה לשנות.

ערכו של המידע שנאסף בזכות 5,209 הנבדקים דורות לאורך 7 עשורים לא יסולא בפז - והוא הניב כ-3,000 מאמרים מדעיים, והוביל להפחתה בשיעור של 40% בתמותה ממחלת לב במדינה החזקה בעולם. המחקר שתוכנן להימשך 20 שנה עדיין רץ. ואם תשאלו את חוקריו, הם יגידו לכם שהפרק הבא - זה שעוסק בגנטיקה, בדמנציה ובאינטליגנציה מלאכותית - עשוי להיות המרגש מכולם.