ניהול פיננסי ובריאות הלב: הקשר שמתחיל בחשבון הבנק ומסתיים במערכת הלב

הקשר בין כסף לבריאות מוכר שנים, אבל בשנים האחרונות המחקר מתחיל לכמת אותו במספרים ברורים. מדובר בנתונים שלא עוסקים רק ברווחה נפשית אלא במחלות לב, לחץ דם ותמותה. זה כבר לא דיון ערכי על אחריות כלכלית, אלא סוג של סוגיה רפואית. מדגם בריטי מ-2013 ומטא אנליזה בארה"ב מ-2018 הצביעו על עלייה חדה בסיכון למחלות לב אצל אנשים עם חובות גבוהים, המתח הכלכלי מתורגם לשינויים פיזיולוגיים, כולל לחץ דם גבוה ועלייה כרונית בקורטיזול.

מחקר בריטי רחב היקף שפורסם ב-Journal of Epidemiology and Community Health בחן אלפי משקי בית ומצא כי אנשים עם חובות מהותיים הציגו קשר סטטיסטי בשיעור גבוה בכ-20% של לחץ דם מוגבר בהשוואה לאנשים ללא חוב משמעותי. במקביל, נמצא כי הסיכון למחלות לב וכלי דם היה גבוה בכ-40% בקרב מי שסבלו ממתח פיננסי מתמשך, כאשר הנתונים נותרו מובהקים גם אחרי התאמה לגיל, עישון, השמנה ומעמד סוציו אקונומי.

החוב מתורגם למתח כרוני

כדי להבין את הקשר צריך להסתכל על המנגנון הפיזיולוגי. מתח פיננסי מתמשך מפעיל את מערכת הסטרס של הגוף. זה מתבטא בהפרשה מוגברת של קורטיזול ואדרנלין. בטווח קצר זה מנגנון הישרדותי, אבל בטווח ארוך מדובר בבעיה.

סקירות של ארגון הבריאות העולמי ושל האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה מצביעות על כך שרמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן קשורות לעלייה בלחץ הדם, לפגיעה בתפקוד כלי הדם ולעלייה בדלקת מערכתית. כל אלה הם גורמי סיכון מרכזיים למחלות לב. כלומר, המתח הכלכלי לא נשאר בראש, הוא עובר לגוף.

• איך מצוקה כלכלית וחובות פיננסיים מסכנים את בריאות הלב?
• מחשבון הסיכון למחלות לב: הגורמים שחשוב שתכירו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארהב ופורסם ב Health Psychology עקב אחר אנשים צעירים לאורך עשור. החוקרים מצאו כי עומס חוב בגיל צעיר היה קשור לעלייה במדדי לחץ דם ולבריאות מטבולית פחות טובה בשנות השלושים לחיים. גם כאן, אחרי שליטה על משתנים אחרים, הקשר נשאר מובהק.

עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל חוב הוא בעייתי. משכנתה סבירה מול הכנסה יציבה אינה בהכרח גורם סטרס. מדובר בעיקר בחוב צרכני יקר, אשראי מתגלגל ומינופים שאינם תואמים את רמת ההכנסה.

• ירידה לצורך עלייה: למה הקילוגרמים שנעלמו עם אוזמפיק חוזרים במהירות
• המוח שלכם מנקה את עצמו בזמן עבודה: למה אתם מאבדים ריכוז אחרי לילה ללא שינה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

שליש מהציבור במינוס

הזווית הישראלית מורכבת. לפי נתוני בנק ישראל, היקף החוב של משקי הבית חצה את רף ה-800 מיליארד שקל בשנים האחרונות, כאשר עיקרו משכנתאות, אבל גם אשראי צרכני בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. במקביל, בין 30-40% ממשקי הבית בישראל נמצא במינוס.

לכאורה, הכלכלה יציבה עם שיעור אבטלה נמוך יחסית, אבל יוקר המחיה, מחירי הדיור והריבית שעלתה בשנים האחרונות יצרו לחץ תזרימי משמעותי. בד בבד, סקרי בריאות לאומיים מצביעים על כך שמחלות לב הן עדיין גורם התמותה המרכזי בישראל, בדומה לעולם המערבי.

נראה כי החיבור בין הנתונים הפיננסיים לנתונים הרפואיים אינו מקרי. אם בבריטניה נמצא פער של 20% בלחץ הדם ו-40% בסיכון למחלות לב בקרב בעלי חוב כבד, סביר להניח שהתופעה אינה ייחודית למדינה אחת. מדובר בדפוס התנהגותי ופיזיולוגי רחב.

זה לא כמה מרוויחים, אלא איך מתנהלים

אחד הממצאים שחוזרים במחקרים הוא שהתחושה הסובייקטיבית של שליטה כלכלית חשובה לא פחות מהיקף ההכנסה. אנשים עם הכנסה בינונית אבל ניהול תקציבי מסודר הראו רמות סטרס נמוכות יותר בהשוואה לאנשים עם הכנסה גבוהה אך חווים חוסר ודאות תזרימית.

כלומר, זה לא רק כמה מרוויחים, אלא איך מתנהלים. ניהול פיננסי מסודר, כולל תכנון הוצאות, כרית ביטחון של כמה חודשי מחיה והימנעות מחוב יקר, עשוי להפחית סטרס. במילים אחרות, מדובר בכלי מניעתי.

האיגוד האירופי לקרדיולוגיה פרסם בשנים האחרונות המלצות שמדגישות גורמי סיכון פסיכו סוציאליים, לרבות מתח כלכלי. אומנם אין שם המלצה ישירה לייעוץ פיננסי כחלק מטיפול לבבי, אבל ההכרה בקשר ברורה. זה כבר לא רק עישון, תזונה ופעילות גופנית.

המתח הכלכלי משפיע גם בעקיפין. מחקרים מראים כי אנשים תחת לחץ פיננסי ישנים פחות. מחסור בשינה קשור לעלייה בלחץ הדם, לעלייה במשקל ולסיכון גבוה יותר לאירועים לבביים. בנוסף, סטרס כרוני מעלה נטייה לעישון ולאכילה רגשית. כלומר, נוצר מעגל שמזין את עצמו.

בישראל, שבה הוצאות משק הבית על דיור עומדות על כ-30% מההכנסה הפנויה או יותר, כל שינוי בריבית או בהכנסה יכול לטלטל את האיזון. זה לא בהכרח מוביל למחלה, אבל כנראה מעלה את רמת הסיכון. עם זאת, נדגיש כי הקשר הוא הסתברותי ולא דטרמיניסטי. לא כל מי שנמצא בחוב יחלה במחלת לב, ולא כל אדם עם ניהול פיננסי תקין מוגן. מדובר בגורם סיכון נוסף בתוך מכלול רחב.

בין כלכלה לרפואה

גופים פיננסיים וחברות ביטוח מתחילים לשלב כלים של חינוך פיננסי כחלק מתוכניות רווחה. אם הקשר שנמצא במחקרים יכול לשקף יותר מקשר סטטיסטי אלא קשר סיבתי, כלי חינוך פיננסיים יכולים לשפר את איכות החיים של רבים ולהביא לשלוות נפש, כה נחוצה בימים אלה. כך או אחרת, החיבור בין חשבון הבנק לדופק אינו מטאפורי בלבד. הקשר שעולה בין חוב כבד ללחץ דם גבוה ולסיכון לבבי הוא סיבה טובה להתחיל בלמידה של התנהלות פיננסית נכונה ולהפסיק לפחד מהמספרים.