המיירטים העתידיים יהיו מהחלל - החברות האמריקאיות שמפתחות מערכות הגנה מהחלל

ארה"ב דוחפת קדימה את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בתחום הביטחון: מערכת הגנה רב שכבתית בשם “כיפת הזהב”. הפנטגון בחר בחברות פרטיות, בהן אנדוריל ואימפולס ספייס, לפתח אב טיפוס של מיירטים מבוססי חלל. המטרה היא להציב כלים במסלול סביב כדור הארץ שיזהו ויירטו טילים בזמן אמת - עוד בשלב ההמראה שלהם.

הפרויקט הזה הושק רשמית בינואר 2025 בצו נשיאותי והוצג שוב במאי אותה שנה כמערכת שתגן על כל שטח ארה"ב מפני טילים בליסטיים, היפרסוניים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. הרעיון מבוסס על שכבות הגנה קיימות אבל מוסיף רכיב חדש ומורכב: יירוט מהחלל. להרחבה: כיפת ברזל היתה ההשראה - על כיפת זהב של טראמפ

החברות שמפתחות את המיירטים העתידיים

אימפולס ספייס, שהוקמה ב־2021 על ידי אחד המייסדים הראשונים של ספייס אקס, מתמחה בכלי חלל שמסוגלים להזיז לוויינים בין מסלולים במהירות ובדיוק גבוה. החברה פיתחה כלים כמו Mira שמאפשרים תמרון מהיר בחלל. אנדוריל, היא שחקנית ביטחונית שכבר סיפקה מערכות מתקדמות לפנטגון והיא מתמקדת בטכנולוגיות מהירות וגמישות.

שתיהן ישתפו פעולה בפיתוח מערכות הגנה מהחלל - אנדוריל היא הקבלן הראשי ואימפולס ספייס פועלת כקבלן משנה. הם קיבלו חוזים ראשוניים לפיתוח אבות טיפוס של מיירטים שיעבדו מהמסלול. הסכומים עדיין קטנים, פחות מ־9 מיליון דולר, אבל הם מהווים כניסה ראשונה. מי שתוכיח יכולת כאן תוכל לקבל חלק גדול יותר מהפרויקט בהמשך ומדובר על סכומים מאוד גבוהים.

הבחירה בחברות פרטיות חדשות משקפת מגמה רחבה יותר בפנטגון: מעבר מחברות מסורתיות גדולות לחברות טכנולוגיה מהירות שמביאות גישה אחרת. זה כולל שימוש בבינה מלאכותית, חיישנים מתקדמים וכלים שמתוכננים להיות זולים וקלים יותר לשיגור.

להרחבה: טראמפ "מקנא" בכיפת ברזל ומשיק את מיזם "כיפת זהב" - מה זה ואיך זה יעבוד?

איך אמורה לעבוד הטכנולוגיה

המיירטים מבוססי החלל יתמקדו בעיקר בשלב ההמראה של הטיל - השלבים הראשונים אחרי השיגור. בשלב הזה הטיל עדיין לא הגיע למהירות מקסימלית והוא חשוף יותר. המערכת תשתמש ברשת של לוויינים עם חיישנים שיזהו שיגור, יעקבו אחרי המסלול וישלחו מיירט שיפגע בטיל לפני שהוא מתפרס.

כדי שזה יעבוד צריך פריסה של מאות ואולי אלפי לוויינים במסלולים נמוכים. הם יצטרכו להיות מחוברים ברשת עם מרכזי פיקוד מבוססי בינה מלאכותית שיחליטו מתי ובאיזה מיירט להשתמש. זה דורש גם יכולת תחזוקה מהירה - כי לוויינים בחלל מתבלים וצריך להחליף אותם.

בשלב זה הטכנולוגיה עדיין לא קיימת בפועל. יש ניסיונות קודמים של ארה"ב לפיתוח מיירטים מבוססי חלל אבל אף אחד לא הגיע לרמה מבצעית. הפרויקט הזה דורש קפיצה טכנולוגית גדולה בשילוב של חישה, תמרון ויירוט.

היעד הרשמי הוא יכולת מבצעית כבר ב־2028. התקציב הכולל מוערך בכ־185 מיליארד דולר. זה כולל פיתוח, שיגור, בניית לוויינים ותחזוקה שוטפת. אבל העלות עלולה לעלות בהרבה. הערכות עצמאיות מדברות על סכומים גבוהים יותר בגלל הצורך בכמות עצומה של לוויינים והאתגר הטכני. פריסה של אלפי כלים במסלול דורשת מאות שיגורים, מה שמייקר את הכל. בנוסף, יש בעיות של תחזוקה, הגנה מפני התקפות על הלוויינים עצמם והתמודדות עם מזג אוויר בחלל.

הפרויקט כולל גם שכבות קרקעיות ואוויריות קיימות - כמו מערכות שכבר פועלות נגד טילים בינוניים וארוכים. אבל החלק של החלל הוא החדש והשאפתני. אם הוא יצליח זה ישנה את כללי ההגנה האסטרטגית. אם לא - זה עלול להפוך לפרויקט יקר שמעיק על הוצאות הביטחון. 

כך או אחרת, מדובר בשינוי גדול של ההגנה האמריקאית ויש לזה השפעה גדולה על ההגנה על ישראל. ישראל כבעלת ברית משמעותית של ארה"ב תהנה ממערכות הגנה עתידיות. בעבר ההגנה האמריקאית התמקדה בעיקר במערכות קרקעיות כמו THAAD או פטריוט. עכשיו החלל הופך לפיתוח העתידי 

להרחבה: תקציב הביטחון האמריקאי קופץ ל-1.5 טריליון - הזמנה ל-85 מטוסי F-35