טראמפ "מקנא" בכיפת ברזל ומשיק את מיזם "כיפת זהב" - מה זה ואיך זה יעבוד?

"כיפת זהב" הוא מיזם שאפתני של טראמפ שמבטיח להגדיר מחדש את ההגנה האווירית העולמית. מדובר על חזון גרנדיוזי ותג מחיר של מאות מיליארדים – כל מה שצריך לדעת על מערכת ההגנה החדשה של ארה"ב.  

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חשף בבית הלבן את "כיפת הזהב" (Golden Dome) – מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית שמבטיחה להציב סטנדרט חדש בתחום הביטחון האסטרטגי. המיזם, שתוכנן להגן על ארצות הברית מפני טילים בליסטיים, נשק היפרסוני ואיומים מתקדמים אחרים, זכה לתגובות מעורבות – החל מהתלהבות מצד תומכי טראמפ ועד לחשש עמוק בקרב מדינות כמו סין, רוסיה וצפון קוריאה, שרואות בו צעד שעלול לערער את היציבות הגלובלית. עם תג מחיר ראשוני של 175 מיליארד דולר – ובהערכות מסוימות אף מעל 800 מיליארד דולר לאורך שני עשורים – "כיפת הזהב" מציבה אתגר כלכלי, טכנולוגי ופוליטי עצום.

חזון טראמפ: הגנה כוללת מהחלל ועד הים

"כיפת הזהב" היא מערכת הגנה אווירית וחללית רב-שכבתית ששואפת לשלב טכנולוגיות מתקדמות כדי לספק מטריית הגנה מקיפה לארצות הברית. בלב המיזם עומד שילוב של לוויינים מבצעיים שיאתרו וייירטו איומים כבר בחלל, מערכות קרקעיות מתקדמות כמו THAAD ופטריוט, סוללות ימיות על ספינות, וטכנולוגיות בינה מלאכותית שינהלו את הקרב בזמן אמת. המטרה המרכזית היא להתמודד עם איומים מודרניים, כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים, נשק היפרסוני שמגיע למהירויות של עד 20,000 קמ"ש, ואפילו נשק אלקטרומגנטי (EMP).  

טראמפ, שלצדו שר ההגנה פיט הגסת' וסגן מפקד חיל החלל האמריקאי, גנרל מייקל גווטלין, הצהיר כי המערכת תהיה מבצעית עד סוף כהונתו ב-2029. "זו תהיה המערכת הטובה ביותר שנבנתה אי פעם", הבטיח הנשיא, והוסיף: "עזרנו לישראל עם כיפת ברזל, ועכשיו אנחנו עוזרים לעצמנו – עם טכנולוגיה מתקדמת יותר". ההשוואה הישירה למערכות ההגנה הישראליות עוררה תגובות גם בישראל, במיוחד לאור חשיפת מערכת הלייזר הישראלית "מגן אור", שכבר הוכיחה את עצמה במלחמת "חרבות ברזל".  

• "המכסים לא חוקיים" - פסיקה של בית המשפט בארה"ב מזניקה את וול סטריט
• בית משפט פדרלי: המכסים של טרמאפ אינם חוקיים; החוזים מזנקים

מי עומד מאחורי הפרויקט?

למרות שמכרזים רשמיים טרם פורסמו, כמה שמות גדולים כבר נקשרו למיזם. לוקהיד מרטין, שכבר שיתפה פעולה עם ישראל בפרויקטים כמו "מגן אור", צפויה לתרום מערכות לייזר, טילים ולוויינים. RTX (לשעבר ריית'און), יצרנית מערכת פטריוט, תפתח סנסורים מתקדמים, בעוד SpaceX של אילון מאסק תוביל את שיגור הלוויינים לחלל. Northrop Grumman תהיה אחראית לשילוב מערכות שליטה ובקרה, וחברות כמו Palantir ו-Anduril יביאו את המומחיות שלהן בבינה מלאכותית וטכנולוגיות קרב מתקדמות.  

עם זאת, מעורבותו של מאסק עוררה ביקורת בקרב דמוקרטים בקונגרס, שחוששים מהשפעה פוליטית על תהליך הרכש. בנוסף, ממשל טראמפ הדגיש כי המיזם יהיה אמריקאי לחלוטין, וחברות ישראליות כמו אלביט מערכות יוכלו להשתתף רק דרך חברות-בנות בארצות הברית.  

טראמפ העריך את עלות הפרויקט ב-175 מיליארד דולר, כאשר השלב הראשון ידרוש תקציב של 25 מיליארד דולר שממתין לאישור הקונגרס. עם זאת, משרד התקציבים של הקונגרס האמריקאי פרסם הערכה שונה בתכלית: עלות כוללת של 830 מיליארד דולר לאורך שני עשורים, כאשר הצבת מערכת יירוט חללית אחת בלבד עשויה להגיע ל-160 מיליארד דולר. לשם השוואה, כל המימון האמריקאי למערכות ההגנה של ישראל מאז 2007 הסתכם בפחות מ-6 מיליארד דולר – פער עצום שממחיש את היקף השאיפות של טראמפ.  

• מהמוסך בניו ג'רזי לבורסה: סיפורה של קורוויב שכבשה את עולם הבינה המלאכותית
• טראמפ מאשים: סין הפרה את הסכם הסחר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האתגרים הטכנולוגיים לא פחות מורכבים. תיאום בין שכבות ההגנה השונות, הגנה מפני מתקפות סייבר, שילוב טכנולוגיות לייזר מתקדמות, דיוק ביירוט טילים מתמרנים, ושמירה על פעילות מבצעית בתנאים קיצוניים הם רק חלק מהמכשולים. מומחים מעריכים כי המערכת לא תגיע למוכנות מלאה לפני 2033 – הרבה מעבר ללוח הזמנים של טראמפ.  

תגובות בינלאומיות: חשש ממירוץ חימוש חדש

ההכרזה על "כיפת הזהב" עוררה תגובות חריפות ברחבי העולם. סין ורוסיה הזהירו מפני ערעור היציבות האסטרטגית, וטענו כי המיזם עלול להצית מירוץ חימוש חדש בחלל. משרד החוץ של צפון קוריאה גינה את הפרויקט כ"תרחיש למלחמה גרעינית בחלל", והאשים את ארצות הברית בהתנהלות "יהירה וחד-צדדית". קנדה, לעומת זאת, קיבלה הצעה מפתה מטראמפ להצטרף למיזם – אך דחתה אותה בטענה כי היא מעדיפה לשמור על ריבונותה.  

בישראל, ההשוואה של טראמפ למערכות ההגנה המקומיות עוררה עניין רב. שבוע לאחר ההכרזה, חשפה מערכת הביטחון הישראלית כי מערכת הלייזר "מגן אור" ביצעה בהצלחה עשרות יירוטים במלחמת "חרבות ברזל", מה שגרם למשקיפים מסוימים לטעון כי ישראל עדיין מובילה בתחום הטכנולוגיה המבצעית.  

שאלות ותשובות על "כיפת הזהב"

מהו החידוש המרכזי של "כיפת הזהב"?

המיזם שואף לשלב את כל שכבות ההגנה – חלל, אוויר, ים וסייבר – תחת מערכת שליטה אחת המונעת על ידי בינה מלאכותית. זו הפעם הראשונה שמערכת הגנה מבקשת לספק כיסוי מלא, מחוץ לאטמוספירה ועד לרמה הטקטית הקרקעית, עם יכולת תגובה של שניות בודדות.  

מי מהווה את האיום המרכזי ש"כיפת הזהב" נועדה להתמודד איתו?

המערכת היא תגובה ישירה להתעצמות של סין ורוסיה בתחום הטילים הבליסטיים וההיפרסוניים. לפי הערכות, לסין יש כ-400 טילים בין-יבשתיים, לרוסיה כ-350, ולצפון קוריאה עשרות טילים שמסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים. בנוסף, איומים כמו נשק אלקטרומגנטי (EMP) מדאיגים את הממשל האמריקאי.  

כיצד "כיפת הזהב" שונה מתוכנית "מלחמת הכוכבים" של רייגן?

בשנות ה-80, הנשיא רונלד רייגן הציג חזון דומה שנקרא "מלחמת הכוכבים", אך הטכנולוגיה של אותה תקופה לא אפשרה מימוש. כיום, עם התקדמות בטכנולוגיות לייזר, לוויינים זעירים, בינה מלאכותית ויכולות מחשוב, החזון הפך לבר-ביצוע – אם כי עדיין מאתגר מבחינה טכנולוגית ותקציבית.  

כמה לוויינים יידרשו למערכת?

הערכות מדברות על 800 עד 1,200 לוויינים שיפרסו בשכבות שונות בחלל, כדי לספק כיסוי גלובלי. לשם השוואה, רשת Starlink של SpaceX מפעילה כיום מעל 5,000 לוויינים, מה שממחיש את ההיקף העצום של הפרויקט.  

מי יוכל להשתמש במערכת – האם היא מיועדת רק לארצות הברית?

טראמפ הציע לקנדה להצטרף למיזם, ואף התבדח כי היא תוכל להפוך למדינה ה-51 של ארצות הברית. קנדה דחתה את ההצעה, אך שיתוף פעולה נבחן במסגרת חיזוק מערך NORAD המשותף. בעתיד, ייתכן שמדינות נוספות יצטרפו, אך טראמפ הדגיש כי המערכת תהיה אמריקאית במהותה.  

האם ישראל תוכל לקחת חלק בפרויקט?

חברות ישראליות כמו אלביט מערכות יוכלו להשתתף רק דרך חברות-בנות בארצות הברית, שכן ממשל טראמפ מתעקש שהמיזם יהיה אמריקאי לחלוטין. עם זאת, הניסיון הישראלי במערכות כמו "כיפת ברזל" ו"מגן אור" עשוי להוות יתרון משמעותי לחברות שיבחרו לשתף פעולה.  

מהם הסיכונים האסטרטגיים של המיזם?

"כיפת הזהב" עלולה לערער את האיזון האסטרטגי מול רוסיה וסין, שרואות בה עליית מדרגה במרוץ חימוש גלובלי. רוסיה הזהירה מפני "ערעור יציבות גרעינית", וצפון קוריאה טענה כי הפרויקט עלול להוביל ל"מלחמה גרעינית בחלל". בנוסף, המיזם עשוי לעודד מדינות להתחמש בנשק מתקדם יותר כדי להתגבר על יכולות היירוט.  

מי אחראי על הפיתוח והיישום של הפרויקט?

גנרל מייקל גווטלין, סגן מפקד חיל החלל האמריקאי, מונה לעמוד בראש המיזם. גווטלין מביא עמו ניסיון עשיר ברכש צבאי ובמבצעי חלל, והוא נחשב לדמות מפתח בהפיכת החזון למציאות.  

מה היתרון המבצעי המרכזי של המערכת?

המערכת מבטיחה זמן תגובה של שניות בודדות, יכולת יירוט מחוץ לאטמוספירה, ותיאום רב-שכבתי בזמן אמת. השימוש בבינה מלאכותית מאפשר זיהוי מהיר של איומים, סינון מטרות שווא, ותגובה אוטומטית ללא צורך בהתערבות אנושית.  

האם המערכת תוכל ליירט נשק גרעיני?

זו אחת ממטרותיה המרכזיות, אך היעילות נגד ראשי נפץ מרובי חלקים (MIRV) – שמסוגלים להתפצל למספר מטרות – עדיין מוטלת בספק. המיזם שואף להוות שכבת הגנה ראשונה, אך לא בהכרח פתרון מוחלט.  

כמה מערכות ייפרסו בשלב הראשון?

בשלב הראשון מתוכננים כ-5 אתרים קרקעיים, 30 לוויינים ראשונים, וסוללות ימיות שיפרסו בשני אוקיינוסים – האטלנטי והפסיפי.  

האם ניתן לשלב מערכות קיימות במסגרת "כיפת הזהב"?

כן, המערכת תשלב מערכות קיימות כמו THAAD ופטריוט, ואף גרסה אמריקאית של "כיפת ברזל" שתגן על אזורים טקטיים. השילוב הזה נועד למקסם את היעילות ולצמצם עלויות פיתוח.  

כיצד סין, רוסיה וצפון קוריאה מגיבות למיזם?

התגובות חריפות ביותר. סין טענה כי המיזם מסמן את תחילתו של "מירוץ חלל צבאי", רוסיה הזהירה מפני ערעור היציבות הגרעינית, וצפון קוריאה כינתה אותו "יוזמה מסוכנת ומאיימת". מדינות אלו עשויות להגיב בהגדלת ההשקעה בנשק מתקדם כדי להתמודד עם המערכת.  

כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על פעילות המערכת?

בינה מלאכותית תהיה בלב המערכת, ותשמש לניהול תנועה, זיהוי וסינון מטרות שווא, ותגובות מבצעיות אוטומטיות. ה-AI יאפשר למערכת להתמודד עם איומים מרובים בו זמנית, תוך קבלת החלטות בזמן אמת.  

מהם האתגרים הטכנולוגיים המרכזיים של הפרויקט?

האתגרים כוללים תיאום בין שכבות ההגנה השונות, הגנה מפני מתקפות סייבר, שילוב טכנולוגיות לייזר מתקדמות, דיוק ביירוט טילים מתמרנים, ושמירה על פעילות בתנאים קיצוניים כמו מזג אוויר קשה או הפרעות אלקטרומגנטיות.  

מתי המערכת צפויה להגיע למוכנות מלאה?

למרות הבטחתו של טראמפ להשלים את הפרויקט עד 2029, מומחים מעריכים כי המוכנות המלאה תושג רק בעוד 8 עד 10 שנים – כלומר לא לפני 2033. השלב הראשון, שכולל פריסה מוגבלת, עשוי להתחיל כבר ב-2026.  

מה התועלת הכלכלית של המיזם עבור ארצות הברית?

הפרויקט צפוי לתת דחיפה משמעותית לתעשיות החלל, הלייזר, הבקרה והבינה המלאכותית בארצות הברית. הוא עשוי ליצור מאות אלפי משרות ולהזרים מיליארדים לכלכלה הביטחונית, תוך חיזוק חברות כמו לוקהיד מרטין, SpaceX ו-RTX.  

האם "כיפת הזהב" היא ביטוח גרעיני או חלום בלתי ניתן למימוש?

המיזם משלב בין השניים. מצד אחד, הוא עשוי להוות הרתעה משמעותית ולספק שכבת הגנה ראשונית נגד איומים גרעיניים והיפרסוניים. מצד שני, ספק אם המערכת תוכל להגן על כל שטחי ארצות הברית מפני כל סוגי האיומים, במיוחד כאשר מדובר בראשי נפץ מרובים או בנשק מתקדם שטרם פותח.