ריד וייזמן (מפקד), ויקטור גלובר (טייס), כריסטינה קוק וג'רמי הנסן (מומחי משימה);  (נאסא, גיימס בלייר)
ריד וייזמן (מפקד), ויקטור גלובר (טייס), כריסטינה קוק וג'רמי הנסן (מומחי משימה); (נאסא, גיימס בלייר)

"אנחנו כבר קרובים יותר לירח מאשר לכדור הארץ": המשימה שמסמנת עידן חדש

החללית ארטמיס 2 מתקדמת תוך דיוק גבוה מאוד לצד תקלות קטנות, ובנאס"א כבר מדברים על בסיס קבע על הירח

ענת גלעד |
נושאים בכתבה חלל

משימת ארטמיס 2 של נאס"א, אשר יצאה לדרכה בשבוע שעבר, נמצאת בשלב מתקדם, ביום החמישי מתוך עשרה. החללית אוריון פועלת כמתוכנן, הנתונים מגיעים כסדרם והצוות ממשיך בדרך להקפת הירח. זה הצעד הראשון במאמץ הגדול להחזיר בני אדם לירח, לראשונה מאז 1972.

כמו בכל משימה בחלל העמוק, יש גם אתגרים קטנים. אחד מהם היה במערכת השירותים; זו הפעם הראשונה בה יש שירותים של ממש בחללית של נאס"א. אבל הם נסתמו, כנראה בגלל קרח שהצטבר בצינור הניקוז. הצוות עבר להשתמש בשקיות גיבוי (כמו קודמיו) עד שהמערכת חודשה. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל בחלל כל דבר כזה הופך לבדיקה הנדסית אמיתית.

מלבד זאת, הביצועים של החללית היו מעל הציפיות. דיוק הכניסה למסלול היה גבוה מאוד. ההכנה למסלול הייתה מדויקת כל כך, עד שלא היה צורך לבצע את אחד מתיקוני המסלול המתוכננים. זה אומר פחות שימוש בדלק, פחות סיכון ויותר ביטחון בכל התהליך. המערכת של אוריון הוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם המשימה בלי התערבויות מיותרות.






כעת הצוות נמצא בנקודה בה הוא קרוב יותר לירח מאשר לכדור הארץ. זה לא רק עניין של מרחק; זה משנה את הזווית ממנה רואים את החלל. ארבעת האסטרונאוטים יראו אזורים על פני הירח שלא נצפו קודם על ידי בני אדם. העין האנושית יכולה לזהות הבדלים עדינים בצבעים ובפרטים שמצלמות ומכשירים לא תמיד קולטים באותה רמה. כך מתקבלים נתונים מדעיים חדשים על הרכב הירח ועל תהליכים המתרחשים בו.

בנוסף, הם צפויים לראות תופעות כמו ליקוי חמה מנקודת מבט שלא קיימת בכדור הארץ: השמש תוסתר בצורה ייחודית והתמונה תהיה שונה לגמרי. כל זה הופך את המשימה הנוכחית ליותר מסתם טיסה. מדובר בניסוי שמביא מידע שלא היה אפשר להשיג קודם.

לא הכל טכני. יש גם דברים יומיומיים. הצוות חש בריח לא מוסבר ובודק אם הוא קשור למכונות או לחומרים. זה לא ריח ביולוגי, אבל האירוע מדגיש עד כמה מורגש כל שינוי קטן במערכת נעדרת אוויר חיצוני. גם נושא השירותים תפס מקום בשיחה, כי הכל יכולים להבין כמה זה בסיסי.

קיראו עוד ב"BizTech"

המטרה של ארטמיס 2 היא לא רק להגיע לסביבת הירח ולחזור. זוהי הכנה לנוכחות קבועה על הירח, שכן נאס"א שואפת להקים בו שיאפשר עבודה ארוכת טווח. הירח הוא "לוח עדות" של מערכת השמש, בו נשמר מה שאנחנו לא רואים מכדור הארץ. הנתונים שייאספו בירח יעזרו להבין טוב יותר את ההיסטוריה של כדור הארץ ואת הדרך להישאר בחלל.


להרחבה: ארה״ב בדרך לירח: Artemis II יוצאת לדרך

בינתיים, התוכנית מתקדמת בכמה מסלולים וחברות פרטיות מתקדמות בהשתלבות בו. נאס"א שוב אינה לבדה; מדובר בשילוב של ממשל ותעשייה שמגדיל את האפשרויות ומפחית את העלויות.

להרחבה: SpaceX בדרך לאבד את המונופול על חזרה לירח

הירח ממשיך לעניין גם את השווקים. ההשקעות בתחום החלל גדלות כי יש פוטנציאל כלכלי ארוך טווח, החל מניצול משאבים ועד תשתיות חדשות.

להרחבה: הירח שוב מצית את הדמיון של וול סטריט

בסופו של דבר, ארטמיס 2 היא חלק מתהליך ארוך. היא בודקת את המערכות, מראה מה עובד ומה צריך לשפר, ומכינה את הקרקע לשלבים הבאים. הנתונים שמגיעים כעת יעזרו לתכנן נחיתות, בסיסי קבע וטיסות ארוכות יותר. אין המדובר בעוד טיסה לחלל. זהו הבסיס לעידן בו בני אדם יוכלו לעבוד ולחיות מחוץ לכדור הארץ בצורה קבועה.

המשימה מראה גם את ההבדל בין תכנון לבין ביצוע בפועל. הכל נראה רגוע מבחוץ, כי האימונים וההכנות היו מקיפים. אבל כשמגיעים לשטח, גם דברים בסיסיים כמו ניקוז יכולים להפוך לאתגר. זו בדיוק הנקודה: בחלל אין מקום לטעויות גדולות, אז כל פרט קטן נבדק שוב ושוב.

בשורה התחתונה, ארטמיס 2 מוכיחה שהטכנולוגיה מוכנה לשלב הבא. יש דיוק גבוה, יש התמודדות עם תקלות קטנות ויש תמונה ברורה יותר של מה שמחכה שם. זה הצעד שמקרב אותנו למציאות של נוכחות אנושית קבועה על הירח.



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה