אירופה בדרך למס חדש: רווחי הענק של חברות האנרגיה על הכוונת
גרמניה ומדינות נוספות דוחפות להטלת מס על רווחים חריגים בעקבות הזינוק במחירי הנפט והגז
מחיר הנפט חמש מדינות מרכזיות באיחוד האירופי - גרמניה, איטליה, ספרד, פורטוגל ואוסטריה, שלחו מכתב משותף לנציבות האירופית ובו הן דורשות להטיל מס על רווחי יתר של חברות הנפט והגז. המהלך בא בעקבות הזינוק החד במחירי האנרגיה שנגרם מהעימות בין ארה"ב וישראל לאיראן, ששיבש את אספקת הנפט והגז ממפרץ הורמוז והעלה את מחירי ברנט מעל 110 דולר לחבית.
המטרה של המדינות היא להעביר חלק מהרווחים החריגים לציבור שסופג את העלייה במחירי הדלק והחשמל. לפי נתונים עדכניים, חברות האנרגיה באיחוד מרוויחות כ-80 מיליון יורו נוספים ביום ממכירת דלקים בלבד. בחודש מרץ לבדו מדובר בכ-2.5 מיליארד יורו רווח נוסף. זה לא רווח שמגיע משיפור ביעילות או בהשקעות, אלא בעיקר מהסביבה הגיאופוליטית שדחפה את המחירים כלפי מעלה.
המהלך מזכיר את הצעדים שננקטו ב-2022 אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. אז הטיל האיחוד מס סולידריות על רווחי יתר של חברות האנרגיה וגבה כ-30 מיליארד יורו. אבל הפעם המצב שונה. המשבר הנוכחי כולל גם נפט וגם גז, וכולל שיבושים ארוכי טווח באספקה. מחירי הגז באירופה זינקו ביותר מ-70% בחלק מהתקופות, והשפעתם מורגשת בכלכלה כולה - מתעשייה ועד חשבונות הבית.
ב-2022 התמקדו בעיקר בגז הרוסי. עכשיו מדובר במשבר רחב יותר שכולל סגירה חלקית של מצר הורמוז, תקיפות על מתקנים במפרץ והפסקות יצוא מלוב וממקומות אחרים. האיחוד האירופי כבר הרחיב חלק מהמסים הישנים על אנרגיה, ספרד עד 2026, סלובקיה עד 2027, אבל המדינות שמובילות את היוזמה החדשה רוצות פתרון ממוקד ומשותף יותר. הן מציעות שהמס יחול גם על רווחים שחברות רב-לאומיות מפיקות מחוץ לאירופה, ולא רק על פעילות מקומית.
- עוקפים את איראן: מכליות מתחילות לצאת מהורמוז במסלול חדש
- ארה"ב מנסה להציל את נתיב הנפט: ערבויות של 40 מיליארד דולר לשיט בהורמוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס על רווחי יתר בחברות אנרגיה
הצעד הזה מורכב מבחינה משפטית כי הוא עלול להיתקל בתביעות של חברות שיטענו לפגיעה ברכוש. אבל המדינות טוענות שהרווחים האלה לא נובעים מפעילות עסקית רגילה אלא ממשבר גיאופוליטי, ולכן יש הצדקה להחזיר חלק מהם לציבור. הכסף שייגבה יוכל לשמש להפחתת מסים על דלק, תמיכה במשפחות נמוכות הכנסה או מימון פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. אגב אצלנו יש מס יתר על הבנקים, בדומה למספר מקומות בעולם. הטענה של הבנקים היתה שמדובר במס לא שוויוני, לא מתקדם, שאינו מוטל במקומות אחרים בעולם - הנה דוגמה הפוכה וגדולה שבהחלט יש מס יתר על תעשיות שמרוויחות ביתר.
חברות האנרגיה עצמן מזהירות שהטלת מס כזה עלולה לפגוע בהשקעות עתידיות. הן טוענות שרווחים גבוהים הם מה שמאפשר להן לממן מעבר לאנרגיה ירוקה, בניית תשתיות LNG ופיתוח שדות חדשים. אם המס יהיה גבוה מדי, הן עלולות להאט פרויקטים או להעביר פעילות למדינות אחרות. ב-2022 כבר ראינו שהמסים גרמו לחלק מהחברות לצמצם תכניות השקעה, והפעם החשש גדול יותר כי המשבר נמשך.
להרחבה: מלחמה באיראן ואינפלציה: מתי מחיר הנפט באמת מסוכן?
- טראמפ נגד מקרון: מהבדיחות האישיות למשבר בין בעלות הברית
- AI – אויב האקלים או דווקא ההצלה שלו?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אינטל רוכשת מחדש את המפעל באירלנד ב-14.2 מיליארד דולר -...
הדיון הזה מגיע בזמן שבו אירופה כבר מתמודדת עם עלייה באינפלציה. מחירי האנרגיה מהווים חלק גדול מהעלייה ביוקר המחיה, והציבור דורש פתרונות מהירים. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהתלות של הכלכלה האירופית בחברות האנרגיה הגדולות. חברות כמו Shell, TotalEnergies ו-BP מעסיקות אלפי עובדים, משלמות מסים גבוהים ומספקות את הבסיס לאספקת חשמל ודלק.
בטווח הקצר המהלך צפוי ליצור כנראה לחץ על מניות האנרגיה בבורסות האירופיות. משקיעים יחששו מפגיעה ברווחיות, וזה עלול להוביל לירידות. אבל בטווח הארוך התמונה מורכבת. אם מחירי הנפט והגז יישארו גבוהים, מה שאפשרי בהתחשב בשיבושים במפרץ, הרווחים יהיו גבוהים גם אחרי המס.
להרחבה: הגז האמריקאי מציל את העולם; רווחי שיא לחברות האנרגיה
האיחוד האירופי בוחן גם צעדים נוספים לצד המס, כמו תקרת מחירים על נפט או הפחתת ביקושים. אבל המהלך המרכזי נשאר המס על רווחי יתר, כי הוא נותן תשובה ישירה ללחץ הציבורי. ב-2022 הצליחו לגבות יותר מהיעד המקורי של 25 מיליארד יורו, מה שמראה שהמנגנון עובד. עכשיו רוצים ליישם אותו בצורה רחבה יותר, כולל על רווחים גלובליים.
