עבודה בשחור בתאילנד - 3 ישראליות נעצרו בקופנגן

הרשויות בתאילנד פשטו על שני מעונות יום שפעלו ללא רישיון באי קופנגן. בשני המקרים נעצרו שלוש ישראליות יחד עם עובדות מקומיות וממיאנמר. הפשיטה היא חלק ממבצע אכיפה רחב נגד עסקים לא חוקיים של זרים, במיוחד בתחום טיפול בילדים.

3 ישראליות נעצרו בקופנגן

במעון הראשון, שנמצא באזור Moo 7, שהו 13 ילדים זרים בגילאי 2 עד 5. בעלת המקום, ישראלית בת 34, נעצרה יחד עם מדריכה ישראלית בת 45 ועובדת ממיאנמר בת 28. במעון השני, שנמצא בסמוך, שהו כ-10 ילדים באותו טווח גיל. שם נעצרה ישראלית בת 40 יחד עם מורה תאילנדית בת 28. כל החשודות הועברו לחקירה בתחנת המשטרה המקומית בקופנגן והן צפויות לעמוד לדין.

הרשויות בתאילנד מדגישות שהאכיפה הזאת אינה אירוע נקודתי. מדובר במאמץ שוטף להתמודד עם תופעה שמתרחבת באזורים תיירותיים. קופנגן מושך אליו אלפי זרים, כולל משפחות ישראליות רבות שמחפשות מקום מגורים ארוך טווח או שהייה ממושכת. הביקוש למסגרות טיפול בילדים גבוה, אבל רוב העסקים האלה פועלים ללא היתרים.

כל פעילות עסקית של זרים, ובמיוחד בתחומים רגישים כמו חינוך וטיפול בילדים, דורשת רישיון. החוק התאילנדי מגביל זרים מלנהל עסקים מסוימים ללא שותפות מקומית או אישורים מיוחדים. במקרה של מעונות יום הדרישות מחמירות יותר, צריך אישורי בטיחות, הכשרת צוות, בדיקות תקן ודיווח על עובדים זרים. בלי זה העסק נחשב לא חוקי. הבעיה העיקרית היא סיכון בטיחותי. ללא פיקוח אין בדיקות על תנאי המקום, אין וידוא שהצוות מוכשר ואין בקרה על מה שקורה עם הילדים. הרשויות רואות בכך סכנה ממשית, ולכן הן מגבירות את הפעילות נגד מסגרות כאלה. 

 מסים תלויים בהכנסה

מעבר לכך יש את עניין המיסוי - זרים רבים, כולל ישראלים, מגיעים לקופנגן ומנסים לייצר הכנסה - לפעמים זה מעונות, לפעמים מסעדות או שירותי תיירות וחלקם לא רשומים מול רשויות המס. החוק המקומי מגדיר פעילות ללא רישוי כעבירה שבהתקיים תנאים מסוימים הופכת לעבירה פלילית, עם סיכון לקנסות, סגירה, גירוש ואפילו מאסר.

כל עסק בתאילנד, גם עסק קטן, צריך להירשם ברשות המסים ולשלם מס חברות של 20% על הרווח הנקי. שיעור המס עולה לעסקים גדולים יותר ומנגד - לעסקים קטנים יש שיעורים מדורגים נמוכים יותר. אם המחזור עובר סף מסוים יש גם מע"מ. זרים שמפעילים עסק ונמצאים יותר מ-180 יום בתאילנד נחשבים תושבי מס, וזה מחייב דיווח על הכנסות, כולל כאלה שמגיעות מחו"ל. פעילות ללא רישוי פירושה לעיתים קרובות גם התחמקות מתשלומי מס, מה שהופך את הסיכון לאכיפה גבוה עוד יותר.

בקופנגן יש קהילה ישראלית גדולה יחסית. משפחות מחפשות פתרונות מהירים וזולים לילדים, ומעונות לא רשמיים נותנים מענה נוח. אבל מהצד השני עומדת האכיפה התאילנדית, שמתחזקת בשנים האחרונות. מקרים דומים התרחשו גם בעבר, והרשויות מודיעות שזה יימשך. המסר מהרשויות ברור: עסקים של זרים חייבים לפעול לפי הכללים. תאילנד רוצה לשמור על סדר גם באזורים המתויירים

כך או אחרת, גורמי האכיפה בתאילנד החלו בשנה האחרונה בהגברה של האכיפה באיים וזה בניגוד לשנים רבות בהן האכיפה באי היתה מאוד נמוכה. קהילת הישראלים הגדולה בקופנגן מוצאת את עצמה במוקד ומדובר על חודשים של אכיפה מוגברת כשהמעצר הנוכחי הוא רק קצה הקרחון. בתחילה זה נראה כאירוע נקודתי, אך זה מתברר כחלק ממבצע רחב יותר, שמכוון כלפי עסקים לא חוקיים שמופעלים על ידי זרים.

החוק התאילנדי מאפשר לזר להקים חברה יחד עם שותף מקומי שמחזיק ב-51% מהבעלות. דרך החברה ניתן להפעיל עסק ואף לרכוש זכויות בקרקע. אבל בפועל, לא תמיד מדובר בשותפות אמיתית. במקרים רבים השותף המקומי הוא דמות קש - "קוף". מה שנראה בעבר כפתרון נוח הפך בעיני הרשויות להפרה ברורה של החוק.

אם בעבר הרשויות נטו להעלים עין, כעת המצב שונה. תאילנד עוברת למודל של אכיפה שיטתית, הכוללת שיתוף פעולה בין רשויות המס, רישוי עסקים וגופים פיננסיים. המשמעות היא בדיקות עומק, דרישות להוכחת השקעה אמיתית, רישוי של עסקים ואימות זהות בעלי העסקים.