רות דוד פרצה בבכי בעדותה: שאני אפגע בפרקליטות שלי?

"העובדה שאפשר לייחס לי כוונה כזאת, מחשבה כזאת, רעיון עיוועים כזה, אני לא יודעת מי המציא את זה. זה כל כך מרושע, זה כל כך, אני לא יודעת מה להגיד יותר על זה. אני יכולה לחיות עם האישום של ביטון, אישום 1, אני יכולה להבין למה מי שכתב את האישום על הפגישה הלילית, ויש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל שאני אפגע בפרקליטות שלי, זה הגיוני?" רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב, פרצה בבכי כאשר אמרה זאת בעדותה במה שנותר מתיק רונאל פישר.

דוד התייחסה לטענה לפיה פעלה להעביר את עו"ד ניסים מירום מאותה פרקליטות לתפקיד היועץ המשפטי של נתיבי ישראל, במטרה לפגוע בחקירתו של הקבלן יאיר ביטון. "אני לא יכולה לראות את זה... הפרקליטות, אני מתביישת. ראיתי פה את ניסים, רציתי למות", המשיכה בדמעות בחקירה הראשית ב-16.2.26. 

דוד היא הנאשמת האחרונה שנותרה בתיק, שהחל בקול תרועה רמה עם החקירה בשנת 2014 ומתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים מאז מאי 2015 - כנראה תיק הצווארון הלבן הארוך ביותר בתולדות המדינה. מה לא היה כאן? מעצרים מתוקשרים, כותרות ענק, אישומים על שחיתות ביחידת הפאר להב 433, עיתונאי נודע שהפך לעורך דין סלבריטאי ואז לנאשם, פרקליטת מחוז לשעבר שלטענת המדינה סייעה לעבריינים, אנשי עסקים בכירים כנאשמים או עדים. מה התברר בסופו של דבר? החקירה במח"ש זוהמה מראשיתה בהובלתו של הח"כ דהיום משה סעדה, החוקרים הסתירו ראיות מכריעות מהפרקליטות ומבית המשפט, עד המדינה המרכזי שיקר ללא הרף, עדת המדינה טוענת שהוטרדה מינית בידי החוקרים.

רק עבודות שירות לפישר

רב-פקד בדימוס ערן מלכה נדון לשבע שנות מאסר (מתוכן ריצה ארבע), אבל המדינה חזרה בה כמעט מכל האישומים נגד פישר והוא נדון רק לתשעה חודשי עבודות שירות בשל המחדלים והמעשים הבל-ייאמנו שביצעו אנשי מח"ש בראשותו של סעדה. היא גם חזרה בה מכל האישומים נגד ביטון (בעל השליטה בחברת ב.יאיר) ונגד שי ברס (לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל). דוד לבדה נותרה - ככל הידוע בניגוד לעמדת התביעה בתיק, בראשותה של המשנה לפרקליט מחוז ירושלים, שירה קני-טל, וזאת משום שפרקליט המדינה, עמית איסמן, חושש מביקורת ציבורית אם יסגור את התיק נגדה או יגיע איתה להסדר טיעון.

רונאל פישר בבית המשפט בעת הצגת הסדר הטיעון

דוד מואשמת בשלוש פרשות: ביטון, מירום והפגישה הלילית. על פי כתב האישום, בשנת 2012 חקרה להב את פרשת "מעשה ניסים" - הקשרים בין ביטון לעבריין יצחק אברג'יל (ביטון זוכה מרוב ההאשמות ונדון לתשעה חודשי עבודות שירות). פישר היה באותה עת עורך דינו של ביטון ודוד הייתה דירקטורים בחברת ב.יאיר. מלכה הדליף לפישר מידע על החקירה הסמויה, פישר השתמש בו כדי לתדרך את ביטון, ומאוחר יותר הוא ודוד נפגשו עם ביטון בבודפשט (שם חי באותה עת) לאותה מטרה. עוד נטען, כי מלכה הדליף לפישר את מועד ה"פרוץ" (המעבר לחקירה גלויה); פישר ודוד העבירו את המידע לביטון, שהצליח להתאשפז ולדחות את מעצרו. בפרשה זו היא מואשמת בשיבוש מהלכי משפט ובקבלת נכסים שהושגו בפשע.

באותו הקשר מואשמת דוד, כי זממה להוציא את מירום מפרקליטות מחוז ת"א (שם היה בשעתו כפוף לה) כדי לפגוע בחקירה נגד ביטון, עליה היה מופקד. הדרך הייתה להעבירו לתפקיד היועץ המשפטי של נתיבי ישראל, תוך ניצול העובדה שהמנכ"ל דאז ברס היה גם הוא לקוחו של פישר. מירום הסכים עקרונית להתמודד על התפקיד, בלא שידע כמובן על הרקע להצעה, אך לאחר מכן התעורר חשדו, הוא דיווח על כך לממונים עליו וניתק מגע. לימים עמד מירום בראש צוות הפרקליטות בפרשה 512 נגד ארגון הפשיעה של אברג'יל וכיום הוא פרקליט מחוז ת"א (פלילי). בפרשה זו היא מואשמת בשיבוש מהלכי משפט.

האישום השלישי מתייחס לתפיסת הטלפונים הניידים של פישר ועוזרתו האישית (שהפכה לעדת מדינה ושמה עודנו אסור בפרסום) ע"י, עם פתיחת החקירה בשנת 2014. החוקרים הצליחו לפרוץ לטלפונים רק באפריל 2015, ובעקבות זאת ביקשו מבית המשפט לקבוע מנגנון לעיון בתוכנם. בית המשפט דן בבקשה בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, ונענה לה - אך בשל טעות שוגרה ההחלטה לעורכי דינה של ע"י. פישר ודוד נפגשו באותו ערב בביתו של פישר, ודוד ייעצה לע"י "להיכנס לחדר החקירות ולהתמוטט" ולא לשתף פעולה עם החוקרים. גם בפרשה זו מייחסת המדינה לדוד עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

תשובה לא נכונה כדי לצאת ממעצר

דוד מכחישה את כל ההאשמות, וגם לה - כמו ליתר המעורבים בתיק - יש טענות קשות כלפי התנהלותם של חוקרי מח"ש. "11 שנה אני הולכת לישון עם זה בלילה ומתעוררת עם זה בבוקר. והשינה בדרך כלל לא משהו. אני מדחיקה לגמרי את הנושא הזה של המעצר בכלל, של החקירות", אמרה בתחילת עדותה. "לא ראיתי אותם אף פעם, אני לא מסוגלת", אמרה בנוגע להקלטות של חקירותיה. הסניגור, עו"ד אופיר קליין, ציטט את דבריו של רב-פקד בדימוס דובי שרצר, ראש צוות החקירה בפרשה, ולפיהם חקירה אינה אמורה להיות נעימה. דוד הגיבה:

"היא לא אמורה להיות נעימה, היא יכולה להיות, אבל היא לא חייבת להיות להיות משפילה, והיא חייבת לחתור להגיע לתשובות שהן  תשובות שמשקפות את האמת". קליין: "מה הייתה התחושה שלך כששאלו אותך שאלות? מה הייתה התחושה שלך כשנתת תשובות?" דוד: "שלא רוצים לקבל את התשובות שלי.  זה כתוב [בתמלילי החקירה - א.ל] כמה אני מנסה לתת תשובות וכמה מונעים את זה ממני". היא הוסיפה: "שרצר התרברב בזה שהוא עשה ממני קציצות. אז אולי זה טוב כמאכל, זה מאוד מאוד לא מביא לגילוי אמת".

דובי שרצר. "התרברב בזה שעשה ממני קציצות"

לטענת דוד (בעדותה ב-23.2.26), לא מדובר "רק" בתחושות קשות, אלא גם במעשים שגרמו לה שלא לומר את האמת בחקירתה במאי 2015. "הובהר לי ב-10 למאי שאם אני לא אגיד מה שרוצים לשמוע ממני, מח"ש ילכו להמשך מעצר", סיפרה, וזאת לאחר שמעצרה הראשון היה בהסכמתה, "כי אני לא יכולתי לשאת את הרעיון לראות ולהיראות... הרעיון שלהם להגיע לבית משפט היה סיוט. רציתי לגמור עם זה, ולא מעניין אותי מה יהיה אחר כך, לגמור עם זה.

"לכן שאלתי אותם: מה אתם צריכים שאני אגיד לכם? מה אתם רוצים? מה יספק אתכם באופן כזה, שאחרי זה נגמור את האפיזודה הזאת של המעצר? ואמרתי את מה שהם רצו לשמוע, מתוך אמונה שאחר כך אני - לא יודעת, אמונה, הבנה, תקווה, לא יודעת איך להגדיר את זה - שאחר כך, העיקר שאני אסיים עם זה, עם הפרוצדורה המעצרית הזאת, ואני אתמודד אחר כך עם ההשלכות של זה".

"זרקו אותי החוצה לתוך המון של עיתונאים"

לטענת דוד, זו הייתה הסיבה שבאותה חקירה אישרה שידעה מהו תוכן המעטפה שנטלה עימה לפגישה עם ביטון בבודפשט - בעוד בעדותה כעת אמרה שלקחה מעטפה סגורה בלי לדעת שבתוכה יש מסמכים שהביא מלכה. "אמרתי להם מה שהם רצו לשמוע, ומה שהם רצו לשמוע כתוב - שזו הייתה חקירה, שראיתי שזו חקירה כי המעטפה נפתחה בבודפשט, ושהבאתי את המעטפה לחדר של הבנים [פישר וביטון - א.ל], והמעטפה נפתחה וראיתי סמליל של משטרה, והדפסה של שאלות ללא תשובות או שאלות עם תשובות או שאלות ותשובות. אמרתי את כל הנוסחים האלה, כי זה מה שהם ביקשו ממני להגיד, ויש איזה מקום שאני אומרת להם: אתם אמרתם לי להגיד את זה".

דוד אכן שוחררה למחרת במשרדי מח"ש בירושלים: "בארבע פתחו את הדלת וזרקו אותי החוצה לתוך המון של עיתונאים ומכוניות ואופנועים וברגל". קליין: "ביקשת מהם להישאר בבניין, להתחמק מהעיתונאים?" דוד: "אני ידעתי שהם הודיעו לכל העולם העיתונאי שאני עומדת  לצאת בארבע? הרי זה היה מתואם, זה ברור לגמרי היום. איך הם הגיעו לשם העיתונאים בארבע? אני פתחתי את הדלת, אני לא יכולה לתאר לך את הצבא שהיה שם".