כאשר המלחמה גורמת להסתבכות עסקית: מדריך מעשי

מהן ההשלכות המשפטיות של עיכובים בתשלומים לספקים או לבנקים?

עו"ד אביתר קרמר, שותף ומנהל מחלקת חדלות הפרעון במשרד וקסלר-ברגמן: עיכוב בביצוע תשלומים מצד חייבים, כאשר אין מחלוקת שחלף המועד החוזי לביצועם וכאשר החוב עצמו אינו שנוי במחלוקת, עלול להוביל להגדרת חברה או יחיד שלא עומדים בהתחייבותם כ'חדלי פרעון'. הגדרת חדלות פרעון, כפי שהיא קבועה בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

החוק אף קובע, כי חזקת חדלות פרעון (בתנאים הקבועים בו) עשויה להתקיים, אם נושה מסר דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 88,462 שקל, ובה ציין, כי אם לא ישולם החוב - בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פרעון, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ביחס לחייב תאגיד או בתוך 45 יום ביחס לחייב יחיד.

מה הסיכונים המשפטיים בדחיית תשלומים לעובדים או שינוי תנאי העסקה בזמן מלחמה?

• כתב אישום על מסירת מידע לסוכן איראני בשבוע הראשון של המלחמה
• מסעדות בהודו, מקלחות בדרום קוריאה, חיטה באוסטרליה - איך מושפע העולם מהמלחמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהלך כזה עלול להוביל להגשת בקשה מצד העובדים לבית המשפט, לנקיטה בהליכי חדלות פרעון כנגד החייב. לעובדים יש זכות שאין לנושים אחרים, בדמות גמלה שמשלם להם המוסד לביטוח לאומי (עד לתקרות הקבועות בחוק) במקרה של מתן צו לפתיחת הליכים. לכן, לעובדים יש לעיתים אינטרס ברור לנקוט הליכי חדלות פרעון נגד המעסיק שאינו משלם להם, כדי לקבל את החוב – או לפחות את חלקו – מהביטוח הלאומי.

האם יש הקלות לעסקים שנפגעו מהמלחמה, ואיך ניתן לקבל אותן?

פרט לקבלת מענקים מהמדינה בשל הפגיעה (על פי הקריטריונים ואמות המידה שיגובשו ויאושרו לצורך כך), עסקים יכולים לנקוט בהליכים משפטיים שונים, על פי הוראות חוק חדלות פרעון, ובין היתר עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב כולל. החוק מאפשר מסלול ייעודי לעיכוב הליכים זמני לתקופה קצובה, לצורך גיבוש הסדר חוב, מבלי שיינתן צו פתיחת הליכים, שבמסגרתו ימונה נאמן שנוטל מהחייב את השליטה בנכסיו ובפעילותו.

• הם שכחו מהחוב - אתם לא: איך מבקשים כסף בלי לפגוע בקשר
• "אחותי מקבלת מההורים יותר ממני, מה לעשות?"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחשבון: בכמה יעלה השכר שלכם בעקבות השינויים במדרגות המס?

חשוב להדגיש, כי לנוכח ההשלכות המתמשכות של המלחמה והאינטרס הציבורי בשימור מקומות תעסוקה, בתי המשפט בוחנים בזהירות בקשות לפתיחת הליכי חדלות פרעון ובקשות לאישור הסדרי חוב, תוך מתן דגש מכריע על שיקולים שיקומיים. זאת, מתוך מטרה לשמר ככל שניתן כ"עסק חי" את העסק שנקלע לקשיים תזרימיים בשל המלחמה ולהגן על מקומות עבודה, וזאת כביטוי לשיקולים ואינטרסים ציבוריים רחבים.

בתי המשפט אף לא ימהרו לפתוח הליכי חדלות פרעון לעסקים שנקלעו לקושי תזרימי עקב השלכות המלחמה, ויבחנו בקפדנות יתרה בקשות לנקיטה בהליכי חדלות פרעון שהוגשו מצד נושים, ובפרט ביחס לשאלה האם החוב הנטען שנוי במחלוקת אמיתית. אם החוב שנוי במחלוקת, צפויה הבקשה להידחות.

עו"ד אביתר קרמר (צילום: יונתן בלום)

עו"ד ישראל בכר, שותף וראש מחלקת חדלות פרעון במשרד פרל-כהן: תיקון 4 הוסיף לחוק חדלות פרעון הוראות לעניין צו עיכוב הליכים זמני שחייב רשאי לבקש מבית המשפט כדי לסייע לו לגבש הסדר חוב עם נושיו. הוראת שעה זו הוארכה מעת לעת.

במקביל, הוגשה הצעה לתיקון 9 לחוק - צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב - במסגרתו הוצע לעגן בצורה קבועה את הסדר עיכוב ההליכים בהליך לאישור הסדר, תוך עריכת מספר שינויים בהוראת השעה, במטרה לשפר את ההליכים.

במסגרת תיקון מספר 4 מתאפשרת הגנה מפני הליכי גבייה למשך שלושה עד ארבעה חודשים, שבמהלכם יוכלו החייבים, הן יחידים והן תאגידים, לפעול לגיבוש הסדרי חוב, בליוויו של מנהל הסדר שימונה על ידי בית המשפט. תיקון 4 מתאים לחברות שיש להן תקומה וקיימת היתכנות כלכלית לשיקומן, במקום ביצוע הליך ארגון-מחדש מרוכך תחת ההנהלה הקיימת.

באילו מצבים כדאי לשקול שימוש בכלים של תיקון 4, גם אם העסק עדיין פעיל?

למשל: כאשר העסק מייצר הכנסות אך אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו (תזרים שלילי). דוגמה נוספת היא כאשר נושים מתחילים בהליכי גבייה ונדרשת הגנה משפטית תוך כדי הבראה. מטרתו של תיקון 4 היא לעודד חייבים לפנות להליכי הסדרי חוב כחלופה להליכי חדלות פרעון מלאים, תוך מתן מרחב נשימה (עיכוב הליכים) לגיבוש הסדר חוב.

מהם הצעדים שצריך לנקוט עסק שלא עומד בהתחייבויות חוזיות כדי לצמצם חשיפה משפטית?

על בעל עסק המצוי בסביבת חדלות פרעון לנקוט בצעדים יזומים ומהירים, בעיקר על פי הוראות חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. הצעדים המרכזיים כוללים הערכת מצב כלכלי, פנייה לייעוץ מקצועי, ניהול מו"מ עם נושים לגיבוש הסדר חוב, ובמקרה הצורך - ליזום הליך חדלות פרעון מתאים. קיימת אפשרות מסוימת גם להשתחרר מחוזים קיימים אשר מקשים על שיקום החברה.

באילו כלים מומלץ לבעל עסק להשתמש כאשר הוא מזהה קשיים תזרימיים?

כאשר עסק פעיל נקלע לקשיים תזרימיים ואינו עומד בהתחייבויותיו, מומלץ לנקוט בצעדים יזומים לצמצום חשיפה משפטית, תוך שימוש בכלים המפורטים בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. כלים אלו כוללים הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש הסדר חוב, המאפשר לעסק להמשיך לפעול תחת פיקוח, תוך הקפאת הליכי גבייה וניהול מו"מ עם נושים. לחלופין, ככל שאין סיכוי סביר לשיקום כלכלי של העסק, ניתן לעתור בבקשה לצו פתיחת הליכים ולנסות לשקם את החברה במסגרת זו, או בלית ברירה - פירוק החברה.

עו"ד ישראל בכר (צילום: תומר שלום)