איך מצוקה כלכלית וחובות פיננסיים מסכנים את בריאות הלב?
אם עד כה דובר על תזונה לקויה, עישון, חוסר בפעילות גופנית כגורמים למחלות לב- כעת נראה כי מצוקה כלכלית וחובות הם גורמים שמאיצים את הזדקנות הלב כאשר בניגוד ללחץ בעבודה או מחלה קצרה, מתח פיננסי הוא לרוב כרוני ומתמשך
בעידן שבו חובות משק הבית הפכו לנורמה, מחקרים חדשים חושפים מציאות מדאיגה: הלחץ הפיננסי לא רק מרוקן את חשבון הבנק הוא עלול להרוג אותך. מחקר פורץ דרך שפורסם ב- Mayo Clinic Proceedings בדצמבר 2025 מצא כי דאגות כספיות וחוסר ביטחון תזונתי אינם רק אתגרים חברתיים, אלא גורמים שמאיצים את הזדקנות הלב בקצב הדומה ואף חמור יותר מגורמי סיכון רפואיים מסורתיים.
החוקרים הראו שאנשים המתמודדים עם מצוקה כלכלית מפגינים סימנים מואצים של הזדקנות לבבית וסיכון גבוה יותר לתמותה, לעיתים אף גבוה מזה שנצפה אצל מי שעברו התקף לב. המסקנה המרכזית של העבודה היא שהלב "מרגיש" את המציאות הכלכלית, ולכן טיפול במחלות לב צריך לכלול גם התייחסות עמוקה לגורמים חברתיים־כלכליים המשפיעים על הבריאות הפיזית לא פחות מהמדדים הרפואיים הקלאסיים.
69% להיארעות יתר של לחץ דם
בסקירת ספרות שפורסמה באתרThe Aggie Transcript על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה-דייויס, על השפעות של חוב ומצוקה כלכלית על מחלות לב וכלי דם, עלה כי מצוקה כלכלית אינה רק גורם לחץ נפשי, אלא מנבא משמעותי לפגיעה בבריאות הלב: אנשים המתמודדים עם קשיים כלכליים חווים עלייה של 54% בסיכון לתמותה ועלייה של 69% בהיארעות יתר לחץ דם ומחלות לב כליליות. הממצאים מצביעים על כך שהעומס הכלכלי מפעיל מנגנוני סטרס פיזיולוגיים שמאיצים תהליכים פתולוגיים בלב וכלי הדם, ולכן יש לראות בחוסן כלכלי מרכיב מרכזי בשמירה על בריאות לבבית. מחקר נוסף מאוניברסיטת נורת'ווסטרן מצא שאנשים עם חובות גבוהים הראו עלייה של 1.3% בלחץ דם דיאסטולי נתון שנשמע קטן, אך בעל משמעות קלינית. עלייה שעלולה לפי המחקר להיתרגם לסיכון גבוה ב-17% ליתר לחץ דם ו-15% לשבץ מוחי, כאשר מה שמדאיג הוא שהמשתתפים במחקר היו בני 24-32 בלבד- גיל צעיר שבו בדרך כלל לא מצפים לראות השפעות פיזיות מפאת חובות או קשיים כלכליים.
הקורטיזול - ההורמון שמחבר לחץ למחלות לב
המנגנון שמחבר בין לחץ פיננסי למחלות לב עובר דרך הורמון הלחץ קורטיזול. חשיפה ממושכת וחוזרת לקורטיזול היא לא אדפטיבית ועלולה להוביל לשינויים פיזיולוגיים ארוכי טווח הפוגעים בתפקוד מערכת הלב וכלי הדם, המטבוליזם, החיסון והעצבים. מחקר שוודי מרתק שפורסם בScientific Reports מצא כי אנשים שעברו אוטם שריר הלב חריף הראו רמות קורטיזול מוגברות משמעותית בחודש שקדם לאירוע. החוקרים השתמשו בטכנולוגיה חדשנית למדידת קורטיזול בשיער, המספקת תיעוד היסטורי של רמות הלחץ הכרוניות. התוצאות הראו כי החציון של ריכוז הקורטיזול בשיער אצל מי שעברו אוטם עמד על 53.2 פיקוגרם למ"ג לעומת 22.2 פיקוגרם למ"ג בקבוצת הביקורת.
מטה-אנליזה רחבת היקף שפורסמה בשנת 2024 ב‑ScienceDirect על ידי צוות חוקרים ממספר מוסדות אקדמיים מובילים, בחנה את הקשר בין רמות קורטיזול כרוניות לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם. החוקרים ניתחו נתונים ממחקרים קליניים ותצפיתיים שונים, ומצאו כי אנשים עם רמות קורטיזול גבוהות נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לפתח מחלות לב בהשוואה לאנשים עם רמות נמוכות. המנגנון הביולוגי מצביע על כך שקורטיזול כרוני מעלה לחץ דם, מגביר את תגובתיות כלי הדם, פוגע ביכולת הגוף לווסת מלח ומים, ומעודד דלקת כרונית ברמה נמוכה תהליכים המקדמים הצטברות פלאק בעורקים ומגבירים את הסיכון לאירועים לבביים. אחד הנתונים הבולטים שנמצאו הוא שהסיכון למחלות לב היה גבוה באופן מובהק סטטיסטית בקרב בעלי רמות קורטיזול גבוהות, מה שמחזק את ההבנה שלחץ כרוני הוא גורם סיכון פיזיולוגי משמעותי ולא רק נפשי.
למעלה מ-100 אלף משפחות פנו לעזרה
בישראל, המצב מדאיג במיוחד. כ-2.5 מיליון משקי בית ישראליים נמצאים במשיכת יתר בחשבונות הבנק שלהם, המהווים כ-39% מהאוכלוסייה בישראל מעל גיל 18 נכון לאפריל 2024, כך לפי נתוני ארגון "התחלה חדשה" העוסק בסיוע למשפחות חדורות חובות.
- רוצים להרוויח בבורסה ולהביא לתוצאות טובות? תשנו טוב
- בארה"ב עשירים חיים עשר שנים יותר- בישראל הפער נמוך יותר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המיומנות שמנבאת הצלחה יותר מ-IQ -למה השכל הוא רק כרטיס...
מאז פרוץ המלחמה, ארגון "פעמונים" קיבל פניות מכ-1,200 משפחות המצויות בחובות, כמעט פי שניים מהמספר שנרשם לפני תחילת המלחמה כאשר החוב הממוצע של משפחות הפונות לעזרה גדל והגיע לממוצע של בין מאה ל-120 אלף שקלים. במקביל, הריבית הממוצעת שבנקים ישראלים גבו ממשקי בית עם חשבונות במשיכת יתר הייתה 12.7% בנובמבר 2024, עלייה מממוצע של 11% מסוף 2023 בעוד הריבית על פיקדונות נעה בין 3.5% ל-4% בממוצע. הפער הזה מעמיק את מצוקתן הפיננסית של משפחות.
חוב משקי הבית בישראל עמד על 42.3% מהתוצר בדצמבר 2024 למרות שזה נמוך יחסית למדינות מפותחות רבות שבהן היחס עולה על 100%, המגמה בישראל היא של עלייה מתמדת, במיוחד בעקבות עליית מחירי הדיור, סביבת של ריבית גבוהה, והגידול בהיצע האשראי.
מחקר של מרכז טאוב משנת 2021 מציג תמונה מטרידה לגבי עומס החובות בישראל, במיוחד בקרב משקי הבית החלשים ביותר. לפי הממצאים, בעשירון התחתון יחס החוב להכנסה השנתית כמעט מגיע ל‑8 כלומר, משק בית טיפוסי בעשירון זה נושא חוב השווה להכנסה המצטברת שלו במשך שמונה שנים. זאת למרות שרק 18% ממשקי הבית בעשירון התחתון מחזיקים בחוב כלשהו. לעומת זאת, בעשירון העליון שיעור משקי הבית עם חוב גבוה בהרבה ועומד על56% אך יחס החוב להכנסה נמוך משמעותית. הנתונים מדגישים כי כאשר משקי בית מהעשירון התחתון נכנסים לחוב, הוא נוטה להיות עמוק ומכביד הרבה יותר ביחס ליכולתם הכלכלית.
במיוחד מדאיג המצב בקרב האוכלוסייה החרדית: 30% מהחרדים בעשירון התחתון נושאים חוב, והיחס החציוני בין החוב להכנסה השנתית הוא 13.5 המשמעות היא שהחוב שלהם גבוה פי 13.5 מהכנסתם השנתית.
ההשלכות הקליניות
ד"ר ליאנה וון, רופאת חירום ומומחית לבריאות ציבורית, הסבירה בראיון לרשת CNN כיצד לחץ פיננסי מזיק לבריאות הלב. בניגוד ללחץ חריף כמו מועד אחרון בעבודה או מחלה קצרה, מתח פיננסי הוא לרוב כרוני ומתמשך. הוא יכול לכלול דאגות מתמשכות לגבי חשבונות, יציבות דיור, הוצאות רפואיות, חוב או תמיכה בבני משפחה .
מחקר שניתח נתונים מלמעלה מ-280,000 מבוגרים שמילאו סקרים מפורטים על גורמים חברתיים וכלכליים בחייהם ועברו הערכות קליניות של בריאות הלב וכלי הדם מצא שעוצמת הקשר בין לחץ פיננסי להזדקנות הלב הייתה דומה או אפילו עלתה על זו של גורמי סיכון קליניים רבים כמו יתר לחץ דם, סוכרת ועישון.
מה אפשר לעשות?
ברמה האישית, ניהול לחץ באמצעות טכניקות כמו מדיטציה, נשימות עמוקות, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת וקשרים חברתיים יכולות לעזור להפחית את תגובת הלחץ ולווסת רמות קורטיזול. חשוב גם לשמור על בדיקות רפואיות שגרתיות ולטפל בגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם וסוכרת כשהם עדיין בשלב מוקדם.
ברמה המערכתית, נדרש מעורבות של קובעי המדיניות. הצעות כוללות הגבלת הוצאות מכיס למטופלים, הרחבת כיסוי ביטוחי או הפחתת עלויות תרופות. חשוב גם שקובעי מדיניות ובכירים במוקדי קבלת ההחלטות במגזר הציבורי יהיו מודעים לכך שמתח הפיננסי הוא גורם סיכון לבריאות הלב, ויתאימו תוכניות טיפול באופן שמפחית את הנטל הכלכלי על הציבור.
בישראל, עם רמת החובות הגבוהה והגוברת במשקי הבית, יש צורך דחוף בהעלאת מודעות לקשר בין בריאות פיננסית לבריאות הלב. ארגונים כמו "פעמונים" ו"התחלה חדשה" מספקים הדרכה פיננסית וסיוע למשפחות טרופות חובות, אך נדרש מאמץ רחב יותר הכולל רפורמות במערכת הבנקאות, הגנה על צרכנים, וחינוך פיננסי.
