הרצליה הירוקה
צילום: גוגל מאפ

קבלנית דרשה לשנות מכרז בהרצליה - מה פסקה השופטת?

אופק-אתרים 10 טענה שאמות המידה של מכרז קריית שחקים מפלות ולא סבירות. המוזי בתל אביב פסק כי הנתבעת לא חייבת לתפור את התנאים למידותיה של התובעת, ושלח את החברה הקבלנית הביתה עם תשלום הוצאות משפט של 15 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אופק - אתרים 10, חברה קבלנית שמתמחה בעבודות תשתיות מים, ניסתה לשנות את חוקי המשחק במכרז ענק שפרסמה החברה לפיתוח הרצליה, ונכשלה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתה וחייב אותה בהוצאות משפט.

הסיפור מתחיל בינואר השנה, כשהחברה לפיתוח הרצליה, תאגיד עירוני בבעלות מלאה של העירייה, פרסמה מכרז לביצוע עבודות דחיקה וסניקה בפרויקט קריית שחקים. לא מדובר בפרויקט רגיל, אלא בתוכנית ענקית להקמת שכונה חדשה עם מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה, מרכז תחבורה, גשרים - והכל עם הפרדה מוחלטת בין הולכי רגל לתנועת כלי רכב, שתתקיים במערכת דרכים תת-קרקעית. זהו המכרז הראשון בסדרה שלמה של מכרזים שעתידים לצאת. אופק השתתפה במפגש מציעים, ביחד עם 12 קבלנים פוטנציאלים אחרים, ואז החליטה להגיש הסגה לגבי שתיים מאמות המידה שנקבעו בטבלת ניקוד האיכות.

במכרז ניתנו עד 16 נקודות (מתוך 100) למציע שמעסיק מנהלי עבודה בעלי ותק של ארבע שנים לפחות, שמועסקים ברצף מינואר 2021. אופק טענה שזה אבסורד: קבלן איטום קטן שמעסיק שלושה מנהלי עבודה ללא ניסיון רלוונטי יכול לקבל 10 נקודות, בעוד שמציע עם שני מנהלי עבודה בעלי ניסיון בתחום יזכה רק ב-8 נקודות. עוד טענה החברה שהעסקת מנהלי עבודה לפי פרויקט היא דבר מקובל בענף, ולכן דרישת הרצף לא הגיונית. החברה לפיתוח הרצליה אמנם תיקנה את הניקוד בעקבות הפנייה, והוסיפה 3 נקודות למציעים שמנהלי העבודה שלהם הם בעלי ניסיון רלוונטי, אבל אופק טענה שזה לא מספיק.

הבעיה השנייה: רצף בעלות

אמת המידה השנייה העניקה ניקוד (עד 12 נקודות) על רצף בעלות בחברה - ככל שהבעלות לא השתנתה במשך יותר שנים, כך הניקוד גבוה יותר. אופק, שהתאגדה רק ב-2013, טענה שהתנאי הזה מעדיף חברות ותיקות על חשבון חברות צעירות ומנוסות כמוה, ושאין קשר בין שינוי בעלות לבין יכולת ביצוע. גם כאן הנתבעת תיקנה את התנאי וקבעה שהעברת מניות בין בעלי מניות קיימים לא תפגע ברצף הבעלות. אבל גם התיקון הזה לא הספיק לאופק.

השופטת יעל אילני לא השתכנעה. היא ציינה בפסק הדין שלעורך המכרז יש פררוגטיבה (זכות בלעדית או סמכות מיוחדת שנתונה למישהו, ע"ג) בקביעת תנאי המכרז, ושבית המשפט יתערב רק "במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם תנאי המכרז מנוגדים לדין או חורגים במידה ניכרת ממתחם הסבירות".

לגבי מנהלי העבודה, קבעה השופטת ששני תנאי האיכות משקפים את רצון הנתבעת לאתר את המציע המתאים ביותר, וכי העסקת צוות של מנהלי עבודה כעובדים קבועים מעידה על התנהלות ארגונית איכותית - מחויבות, זמינות, ומנגנוני בקרה ופיקוח אפקטיביים. השופטת הוסיפה שאין קיימת תשתית ממשית לטענה שלפיה העסקת מנהלי עבודה לפי פרויקט היא דבר מקובל בענף, והעובדה שמתוך 12 משתתפי מפגש המציעים רק אחד נוסף העלה את הנושא "יתכן ומצביעה דווקא על ההיפך".

יציבות מקטינה סיכונים

גם לגבי רצף הבעלות קבעה השופטת שהפרמטר מצביע על יציבות ניהולית וארגונית ומקטין סיכונים בפרויקטים מורכבים. השופטת ציינה כי הנתבעת ביצעה עבודת מטה סדורה במשך שבועות רבים באמצעות צוות רב-מקצועי שכלל אנשי הנהלה, הנדסה, כספים ומשפט, ושהפרמטרים נקבעו באופן שוויוני ואינם תפורים למידותיו של מציע מסוים.

קיראו עוד ב"משפט"

אופק גם טענה שהמחירון שנקבע במכרז גבוה ממחירי השוק, כך שרוב המציעים ייתנו את ההנחה המקסימלית (25%) ובפועל ניקוד האיכות ייהפך למכריע. גם כאן, השופטת קבעה שהתובעת לא הניחה תשתית של ממש לטענה. בסופו של דבר התביעה נדחתה. אופק חויבה בהוצאות משפט של הנתבעת בסכום כולל של 15 אלף שקל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה